המכון למדיניות העם היהודי

סקר של יהודים בארה"ב על רצח קירק, הבחירות בניו יורק, המלחמה בעזה, יחסי חוץ ואנטישמיות ואופטימיות בנוגע לעתיד.

ממצאים עיקריים:

• 40% המשיבים: צ'ארלי קירק היה "ידיד של יהודי ארה״ב״; רוב: היה ״ידיד ישראל״
• רוב יציב גם החודש: מועמד הדמוקרטים לראשות עיריית ניו יורק אנטי-ישראלי ואנטישמי
• רוב המשיבים מזהים קשר בין מדיניות ישראל לבין העלייה באנטישמיות
• פחות ממחצית המשיבים סבורים כי ישראל צריכה לשנות מדיניות בשל העלייה באנטישמיות
• רוב רואים בהכרה במדינה פלשתינית מהלך אנטי-ישראלי, אך חלוקים בשאלה אם גם אנטישמי
• רוב מובהק מהמשיבים רואים בחרם אקדמי על ישראל ביטוי לאנטישמיות
• מחצית רואים בקריאות לענישה של ישראל פעולה אנטי-ישראלית ואנטישמית
• שניים מכל חמישה תומכים בהמשך המלחמה, גם אם המשמעות היא שלא תהיה עסקת חטופים
• שיעור ה"מאוד ליברלים" הסבורים שתגובת ישראל ל-7 באוקטובר אגרסיבית מדי – בשיא
• רוב המשיבים: הדיווחים על רעב בעזה בחודש שעבר היו מוגזמים
• תחושת פסימיות ביחס לעתיד ארה"ב, ליברלים פסימיים יותר משמרנים
• יהודים בישראל אופטימיים יותר מהמשיבים היהודים בארה"ב בנוגע לעתידה של ישראל
• 7 מתוך 10 יהודים אמריקאים חוששים מהמשך הידרדרות של מצב העולם
• 98% ממצביעי טראמפ היהודים היו בוחרים בו שוב, לעומת 77% ממצביעי האריס

להורדת קובץ PDF לחצו כאן. 

הערה על מועד הסקר ותוכנו: הנתונים נאספו בין ה-15-17 בספטמבר, לאחר חודש שבו מצבה של ישראל בזירה הבינלאומית המשיך להישחק, ונוצר רושם שישראל נקלעת לבידוד מדיני. בחודש זה ישראל תקפה בקטאר כינוס של בכירי חמאס. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ הביע מורת רוח מהתקיפה. בארה״ב נרצח צ'ארלי קירק, פעיל שמרני מוכר, והרצח עורר דיון נרחב על קיטוב ואלימות פוליטית. מוקדם יותר החודש אישר האו"ם ברוב מוחלט את "הצהרת ניו יורק" המציגה מסמך פעולה להקמת מדינה פלשתינית. במקביל נמשך מבצע "מרכבות גדעון ב".

רצח צ'ארלי קירק

צ'ארלי קירק היה פרשן פוליטי שמרני אמריקאי, ומייסד הארגון Turning Point USA שמטרתו לקדם ערכים שמרניים בקרב סטודנטים ובציבור הרחב בארה"ב. הוא נרצח במהלך הופעה מול סטודנטים ביוטה, ורוצחו נתפס. מעשה הרצח עורר דיון נרחב על הקיטוב הפוליטי, השיח הציבורי והשפעת השנאה והאלימות על המציאות הפוליטית בארצות הברית.

בעקבות הרצח שאלנו את משתתפי הפאנל האם להבנתם קירק היה ידיד או יריב של ישראל ושל יהודי ארה"ב. שניים מכל חמישה יהודים בארה"ב מזהים את קירק כידיד של יהודי ארה"ב, שליש (29%) רואים בו יריב של יהודי ארה"ב, חמישית (18%) רואים בו דמות ניטרלית ביחסו ליהודי ארה"ב, ו-16% לא ידעו להשיב על השאלה. חלוקה לפי עמדה אידיאולוגית (ראו טבלה) ולפי דתיות ניכרים פערים בתשובות: בעוד ש-79% מהחרדים ו-62% מהאורתוכסים רואים בקירק ידיד של יהודי ארה"ב, 41% מהרפורמים ו-24% מהקונסרבטיבים רואים בו "יריב" של היהודים בארה"ב. בחלוקה לפי הצבעה יש פערים משמעותיים – בעוד ש-86% ממצביעי טראמפ רואים בצ'רלי קירק ידיד של יהודי ארה"ב, 12% בלבד ממצביעי האריס סבורים כך. יתרה על כך, מחצית (47%) ממצביעי האריס רואים בקירק יריב של יהודי ארה"ב.

מחצית (51%) מהמשיבים סבורים שהוא היה "ידיד של ישראל", בעוד ש-12% רואים בו מי שהיה "יריב של ישראל", ו-18% רואים בו דמות ניטרלית. גם במקרה זה ישנם פערים בין הקבוצות האידאולוגיות. בקרב ה"מאוד ליברלים" חמישית (21%) חושבים שקירק היה ידיד של ישראל, לעומת 85% מהשמרנים שחושבים כך. מגמה דומה קיימת גם בחלוקה לפי דתיות – בעוד ששליש (36%) מהרפורמים רואים בו מי שהיה ידיד של ישראל, שני שליש מהאורתודוכסים (75%) ומהחרדים (79%) רואים אותו ככזה.

בעקבות הרצח של צ'ארלי קירק נפוצו תיאוריות קונספירציה שונות, שחלקן קושרות את מעשה הרצח לישראל או ליהודים (ראש הממשלה נתניהו אף הגיב לתיאוריות אלה בראיון בארה״ב). רוב המשיבים מעריכים ששיעור מסויים מהציבור האמריקאי מאמין לתיאוריות הקונספירציה, אך לא שיעור גבוה. כמעט מחצית מהמשיבים (45%) סבורים ש״חלק״ מהאמריקאים מאמינים בתיאוריות הקונספירציה על רצח קירק, בעוד ששמינית (14%) סבורים שרבים מאמינים בהן ורק 2% חושבים שרוב הציבור האמריקאי מאמין בהן. 26% מעריכים ש"מעטים מאוד" מהאמריקאים מאמינים בתיאוריות אלה. הליברלים נוטים מעט יותר מהשמרנים להניח שרבים מהאמריקאים מאמינים בתיאוריות הקונספירציה על רצח קירק.

המלחמה בעזה

באמצע אוגוסט החל מבצע מרכבות גדעון ב', שמטרתו כיבוש העיר עזה. עד כה נכבשו אזורים מסביב לעיר, ובוצעו מספר סיכולים ממוקדים. בשבועות האחרונים נעשות הכנות לכיבוש העיר עצמה והחלה מערכה אווירית אשר מרחיבה את המבצע. תושבים רבים מפנים את העיר לאזורי כינוס בדרום הרצועה. החודש הצגנו לחברי הפאנל שאלת בחירה פשטנית – ובאופן טבעי גם בעייתית. זו שאלה זהה לשאלה שמוצגת גם בסקר לישראלים. אפשרות אחת היא שישראל תחתור לסיום המלחמה ולהחזרת חטופים גם אם זה אומר שחמאס ממשיך לשלוט ברצועה – ואפשרות שנייה היא שישראל תמשיך את המלחמה במטרה לסלק את חמאס, גם אם זה אומר שלא תהיה עסקת חטופים. זו שאלה שלמרות חסרונותיה אנחנו מציגים כדי לברר מה הציבור מעדיף, בהינתן שתי אופציות שברור שכל אחת מהן מאפשרת לדמיין הישג אחד (הדחת חמאס, או החזרת חטופים), ומאפשרת לדמיין את מחירו (הישארות חמאס, אובדן החטופים). 43% ממשתתפי הפאנל האמריקאים סבורים שישראל צריכה לחתור לסיום המלחמה ולהחזרת החטופים גם אם זה אומר שחמאס ממשיך לשלוט ברצועה, ואילו 42% חושבים שישראל צריכה להמשיך את המלחמה במטרה לסלק את חמאס, גם אם זה אומר שלא תהיה עסקת חטופים.

15% ממשתתפי הפאנל לא ידעו להשיב לשאלה זו. תשובות אלה כמעט זהות לתשובות בקרב היהודים בישראל במדד JPPI לחברה הישראלית. בפאנל המשיבים של יהודי ארה״ב, רוב השמרנים והמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" סבורים שבמצב הנוכחי ישראל צריכה להמשיך את המלחמה במטרה לסלק את חמאס, גם במחיר שלא תהיה עסקת חטופים. מנגד, רוב הליברלים תומכים בסיום המלחמה והחזרת החטופים, גם במחיר ששלטון חמאס ימשיך לשלוט ברצועה. מגמה דומה קיימת גם בחלוקה לפי דתיות. רוב של חרדים ואורתודוכסים תומכים בהמשך המלחמה, ורוב של רפורמים קוראים לסיומה. בהתאם לחלוקה האידאולוגית, רוב (81%) מצביעי טראמפ בעד המשך המלחמה בעזה, ורוב (61%) מצביעי האריס בעד סיומה.

החודש נמשכה מגמת העלייה האיטית אך העקבית בשיעור המשיבים הסבורים כי תגובתה של ישראל למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר אגרסיבית מדי. בעוד שבינואר האחרון 31% החזיקו בעמדה זו, החודש שיעורם עלה ל-47%. במקביל, נרשמה ירידה בעמדות בקוטב הנגדי: בתחילת 2025, שניים מכל חמישה ממשתתפי הפאנל סברו כי תגובת ישראל לא מספיק אגרסיבית – כיום קצת יותר ממחצית (26%) מחזיקים בדעה זו. החודש נרשם השיעור הגבוה ביותר (69%) מאז תחילת המדידה שלנו בינואר 2024 מקרב קבוצת ה"מאוד ליברלים" (כ-30% מהמשיבים לסקר) הסבורים כי תגובתה של ישראל למתקפת הפתע של חמאס היא "הרבה יותר מידי אגרסיבית". ביחס למדידה הראשונה, שהייתה הנמוכה ביותר, שיעור המאוד ליברלים הסבורים כך הכפיל את עצמו.

בחודש שעבר התרבו הדיווחים על רעב ברצועת עזה, והדיון הציבורי בנושא זה התמקד בהחלטה להעביר סיוע נרחב לרצועה לצד ביקורת בינלאומית גוברת על ישראל. בתקשורת הבינלאומית, פורסמו עדויות ודיווחים ממקורות שונים על מחסור חמור במזון באזורים שונים ברצועה, ולפי נתוני ארגונים בינלאומיים נרשמה עלייה במספר העזתים הסובלים מרעב. עמדתה של ישראל לאורך המשבר נותרה עקבית: אין בעזה רעב ממשי, והדיווחים בעניין זה הם פרי תעמולה של חמאס.
בחנו החודש כיצד מתייחסים חברי הפאנל לדיווחים אלה בדיעבד. כמעט מחציתם (%44) סבורים כי הדיווחים אלה היו מוגזמים מאוד, רבע (26%) חושבים שהם היו מוגזמים במידת מה, חמישית (21%) חושבים שהיו מדויקים ו-4% חושבים שדיווחים אלה המעיטו בחומרת המצב. מרבית השמרנים והמזהים עצמם כ"מרכז" סבורים שהדיווחים היו מאוד מוגזמים, ומנגד מרבית הליברלים חושבים שהדיווחים היו מדויקים או מוגזמים במידת מה. בחלוקה לפי הצבעה רוב (86%) מצביעי טראמפ סבורים שהדיווחים היו מוגזמים מאוד, כמו גם חמישית (21%) ממצביעי האריס. שליש (%34) ממצביעיה חושבים שהדיווחים היו מוגזמים במידת מה, ושליש נוסף (%34) סבורים שהם היו מדויקים.

אנטישמיות ויחסי חוץ

בחודש האחרון נמשכה השחיקה במעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, במקביל לעלייה באנטישמיות – מגמה המדאיגה יהודים ברחבי העולם. החודש בחנו האם לדעת יהודי ארה"ב האנטישמיות ברחבי העולם היא תוצר של המדיניות הישראלית. שליש ממשתתפי הפאנל (31%) סבורים שהתגברות האנטישמיות נובעת במידה רבה מהמדיניות הישראלית, שליש (34%) חושבים שהיא קשורה לכך במידה מסוימת, ואילו שליש נוסף (32%) מאמינים שאין קשר בין המדיניות הישראלית לעליה באנטישמיות. על פי מדד החברה הישראלית של JPPI, שיעור הישראלים הסבורים כי אין קשר בין מדיניותה של ישראל לבין העלייה באנטישמיות גבוה מזה שנרשם בקרב יהודי ארה"ב. בהתאם, שיעור היהודים האמריקאים הרואים קשר חלקי בין המדיניות הישראלית לבין התגברות האנטישמיות גבוה מזה של היהודים בישראל. כלומר, יהודי ישראל נוטים יותר מיהודי ארה"ב לשלול קשר ישיר בין המדיניות הישראלית לבין העלייה באנטישמיות.

ככול שמתקדמים על הסקלה האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני עולה שיעור המשיבים שאינם רואים קשר בין המדיניות של ישראל לבין התגברות האנטישמיות ברחבי העולם. שמינית מבין המזהים עצמם "מאוד ליברלים" סבורים שאין קשר, לעומת רוב (64%) בקרב המגדירים עצמם "מאוד שמרנים". בהתאמה – ככול שמתקדמים על הסקלה בכיוון ההפוך, עולה שיעור המשיבים שסבורים שהתגברות האנטישמיות נובעת במידה רבה מהמדיניות הישראלית: עשירית בלבד מה"מאוד שמרנים" מחזיקים בעמדה זו, לעומת מחצית מה"מאוד ליברלים".

בחלוקה לפי הצבעה, רוב (58%) מצביעי טראמפ סבורים כי אין קשר בין התגברות האנטישמיות לבין המדיניות של ישראל, רבע (26%) מהם חושבים שמגמה זו היא קצת בגלל האופן בו ישראל פועלת, ושמינית רואים קשר ישיר בין הדברים. שניים מכל חמישה מצביעי האריס סבורים גם הם כי יש השפעה רבה למדיניות של ישראל על מצב האנטישמיות, שניים מכל חמישה סבור כי יש קצת קשר בין הדברים ו-15% ממצביעי האריס בנובמבר 2024 סבורים שהתגברות האנטישמיות בכלל לא קשורה למדיניות של ישראל.

הגם שרוב יהודי ארצות הברית סבורים שיש קשר בין מדיניותה של ישראל לבין התגברות תופעות אנטישמיות, כמעט מחציתם (45%) סבורים שזו אינה סיבה לשינוי המדיניות הישראלית. כרבע (27%) טוענים כי יש מקום לשינויים מתונים במדיניות, ואילו חמישית (21%) סבורים שיש לשנות את המדיניות במידה רבה. על פי מדד החברה הישראלית מוקדם יותר החודש, בקרב יהודי ישראל, שיעור הסבורים שאין צורך בשינוי גבוה עוד יותר – יותר ממחצית מיהודי ישראל (56%) סבורים כך. כלומר, וגם כצפוי, יהודי ארה״ב נוטים יותר מיהודי ישראל להניח שהאנטישמיות הגוברת מחייבת שינוי במדיניותה של ישראל.

בחלוקה אידאולוגית, רוב השמרנים והמגדירים עצמם "מרכז" סבורים שלא צריך לשנות את המדיניות הישראלית. לעומתם, בקרב המזהים עצמם "מאוד ליברלים" יש רוב שתומך בשינוי משמעותי. מגמה דומה עולה גם בבחינה לפי דתיות: ככל שמתקדמים מהקוטב הליברלי לקוטב השמרני, עולה שיעור המשיבים הסבורים שאין צורך לשנות את מדיניותה של ישראל בעקבות התגברות האנטישמיות.

פעולה מדינית נגד ישראל

במקביל לכינוס העצרת הכללית של האו״ם ולהודעה של מדינות רבות על הכרתן במדינה פלשתינית, בחנו האם יהודי ארה"ב מקבלים את הטענה המושמעת על ידי חלק מבכירי ממשלת ישראל שצעד כזה הוא אנטי-ישראל או אנטישמי. ככלל, רוב גדול של המשיבים מקרב יהודי ארה"ב מקבלים טענה זו באחת מגרסאותיה. שניים מכל חמישה סבורים כי מדובר בפעולה אנטי-ישראלית ואנטישמית. 29% חושבים שמדובר במהלך אנטי-ישראלי וחמישית (22%) חושבים שזו פעולה לא אנטי-ישראלית ולא אנטישמית. שיעור כמעט אפסי סבור שמדובר בפעולה שהיא רק אנטישמית ושיעור דומה חושבים שמדובר בפעולה פרו-ישראלית. בשאלה זו ניתן לזהות פער לעומת התשובות של היהודים בישראל כפי שתועדו מוקדם יותר החודש במדד JPPI של החברה הישראלית. ביחס ליהודים בישראל, שיעור כמעט כפול של יהודי ארה"ב נוטים לראות את ההכרה במדינה פלשתינית כפעולה שאינה אנטי-ישראלית ואינה אנטישמית, או כפעולה פרו ישראלית 27% לעומת 15%.

בחלוקה אידאולוגית רוב השמרנים והמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" סבורים שהכרה במדינה פלשתינית היא פעולה אנטי-ישראלית ואנטישמית. מנגד מחצית מה"מאוד ליברלים" סבורים שזו פעולה לא אנטי-ישראלית ולא אנטישמית. מגמה דומה קיימת גם בחלוקה לפי דתיות – ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני עולה שיעור המשיבים שסבורים כי הכרה במדינה פלשתינית זו פעולה אנטי-ישראלית ואנטישמית. בכל הקבוצות הדתיות נרשם רוב שסבורים כי מהלך כזה הוא אנטי-ישראלי, אך אין הסכמה אם מדובר במעשה אנטישמי.

עוד בחנו החודש כיצד משתתפי הפאנל מבינים קריאות במדינות שונות לצעדי ענישה נגד ישראל בשל המצב ההומניטרי בעזה והאם הם רואים בקריאות אלה פעולות אנטי-ישראליות, אנטישמיות או ניטרליות. כמחצית מהמשיבים (48%) סבורים כי מדובר בפעולה שהיא גם אנטי-ישראלית וגם אנטישמית, בעוד כשליש (29%) רואים בה פעולה אנטי-ישראלית. 15% מהמשיבים סבורים כי קריאות כאלה אינן אנטי-ישראליות ואינן אנטישמיות. שיעור המשיבים הרואים בקריאות הענישה פעולה שהיא גם אנטי-ישראלית וגם אנטישמית גבוה מזה של המשיבים כך מקרב היהודים בישראל (37%). עם זאת, בקרב יהודי ארה"ב נרשם גם שיעור גבוה יותר (15%) של מי שסבורים כי מדובר במהלך שאינו אנטי-ישראלי ואינו אנטישמי – בהשוואה ליהודים בישראל (8%).

בדומה לשאלה הקודמת, גם בשאלה זו הנתונים מצביעים על קשר ברור בין זהות אידאולוגית ודתית לבין תפיסת הקריאות לצעדי ענישה נגד ישראל על רקע המצב ההומניטרי בעזה. ככל שהעמדה הפוליטית נוטה יותר לשמרנות, כך גוברת הנטייה לראות את קריאות אלה כפעולות גם אנטי-ישראליות וגם אנטישמיות. שאלה נוספת עסקה במדינות שמאפשרות למוסדות אקדמיים להטיל חרם על ישראל. מהנתונים עולה כי ישנה הסכמה גבוהה הרבה יותר בקרב רוב יהודי ארה"ב בנוגע לסוגיה זו – 70% רואים בכך פעולה שהיא גם אנטי-ישראלית וגם אנטישמית, שיעור גבוה משמעותית בהשוואה ליהודים בישראל. בנוסף, 15% ממשתתפי הפאנל מגדירים את המהלך כאנטי-ישראלי, ורק 6% סבורים שמדובר בצעד שאינו אנטי-ישראלי ואינו אנטישמי.
בשאלה על חרמות אקדמיים יש הסכמה רחבה, חוצת מחנות אידיאולוגיים, אך כמובן ישנם הבדלים בשיעור המשיבים כל תשובה. ככל שהעמדה האידאולוגית נוטה יותר לשמרנות, כך עולה שיעור המחזיקים בעמדה שהחרם האידיאולוגי הוא גם אנטישמי וגם אנטי ישראלי. שיעור זה עולה מ-44% בקרב "מאוד ליברלים" ועד ל-85% בקרב "נוטים לשמרנים" ו"מאוד שמרנים".

העצרת הכללית של האו"ם אישרה ברוב משמעותי את "הצהרת ניו יורק", שמביעה תמיכה בפתרון שתי המדינות, לצד גינוי חמאס ושורת האשמות כלפי ישראל. לטענת יוזמי ההצהרה, היא מציגה מסמך פעולה שנועד להתוות "מסלול בלתי הפיך" להקמת מדינה פלשתינית. לאור החלטה זו, ובעקבות רצף פעולות ואמירות של הארגון מאז ה-7 באוקטובר, בחנו החודש מה עמדתם של משתתפי פאנל "מדד קול העם" ביחס לאו"ם.

רוב המשיבים העידו כי דעתם על האו"ם שלילית. מתוכם 61% השיבו כי עמדתם "מאוד שלילית" ו-18% השיבו כי עמדתם "שלילית במידה מסוימת". חמישית בלבד ממשתתפי הפאנל השיבו כי דעתם על האו"ם חיובית ("חיובית במידה מסוימת" + "מאוד חיובית"). ככול שמתקדמים על הסקלה האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני עולה באופן משמעותי שיעור המשיבים שדעתם על האו"ם "מאוד שלילית". בעוד שרבע מה"מאוד ליברלים" מעידים כי דעתם על האו"ם מאוד שלילית, 95% מה"מאוד שמרנים" מחזיקים בעמדה זו.

הבחירות בניו יורק

כמו בחודשים קודמים, גם החודש בחנו את עמדות משתתפי הפאנל על מועמד המפלגה הדמוקרטית לראשות עיריית ניו יורק, זוהרן ממדני. הבחירות בניו יורק צפויות להעסיק בחודשים הקרובים את הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל, ובשונה מסיבובי בחירות קודמים, הפעם שאלת היחס של המועמד לישראל וליהודים נדונה באופן תכוף. ממדני התבטא בעבר בחריפות כלפי ישראל – ולדברי כמה מנהיגים יהודים, אמירותיו גבלו באנטישמיות. במקביל, יש לו תומכים יהודים רבים, המבקשים לשכנע את הציבור לנתק את עמדותיו הביקורתיות על ישראל מיחסו ליהודים ולקהילה היהודית בניו יורק אם וכאשר יהיה ראש העיר. כמו בחודשיים הקודמים, גם החודש רוב משתתפי הפאנל (58%) סבורים כי ממדני הוא גם אנטי ישראלי וגם אנטישמי. חמישית סבורים כי הוא אנטי ישראלי אך אינו אנטישמי, ועשירית סבורים שהוא אינו אנטי ישראלי ואינו אנטישמי. ביחס לחודשיים הקודמים לא חל שינוי משמעותי בעמדות משתתפי הפאנל הנוגעות לממדני.

ככול שמתקדמים על הסקלה האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני, עולה שיעור המשיבים שסבורים כי ממדני הוא גם אנטי ישראלי וגם אנטישמי. בעוד שחמישית מה"מאוד ליברלים" סבורים כך, 92% מה"מאוד שמרנים" סבורים כך. הקבוצה היחידה שבה נרשם שיעור משתתפים משמעותי הסבורים כי ממדני אינו אנטי ישראלי ואינו אנטישמי היא קבוצת ה"מאוד ליברלים" – רבע מהם סבורים כך. בקרב הליברלים נרשם שיעור גבוה של משיבים שלא ידעו להשיב לשאלה על ממדני, ביחס לשמרנים ולמשתייכים לקבוצת המרכז.

מגמה דומה ביחס לממדני עולה גם בחלוקה לפי דתיות – ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני, עולה שיעור המשיבים שסבורים כי המועמד מטעם המפלגה הדמוקרטית לראשות עיריית ניו יורק הוא גם אנטי ישראלי וגם אנטישמי. בקרב כל הקבוצות הדתיות נרשם שיעור של מחצית או יותר מהמשיבים שסבורים כך. בחלוקה לפי הצבעה עולה כי רוב מוחלט של מצביעי טראמפ (93%) ו-37% ממצביעי האריס סבורים שממדאני אנטי ישראלי ואנטישמי. שליש (32%) ממצביעי האריס סבורים שהוא אנטי ישראלי אך אינו אנטישמי, שמינית סבורים שהוא אינו אנטי ישראלי ואינו אנטישמי, וחמישית ממצביעיה של האריס אינם ידעו להשיב לשאלה.

טראמפ או האריס

החודש במקביל לצאת ספרה של המועמד לשעבר לנשיאות קמלה האריס, שאלנו את חברי הפאנל למי היו מצביעים בבחירות לנשיאות ארה"ב, על סמך המידע שברשותם כיום. בקרב מצביעי טראמפ התקבלה תשובה חד-משמעית: 98% מהם השיבו כי היו מצביעים לו פעם נוספת. לעומת זאת, בקרב מצביעי האריס היהודים התמונה פחות ברורה – 77% אמרו כי היו חוזרים ומצביעים לה גם היום, ואילו 16% ציינו כי כיום היו בוחרים במועמד אחר. מכלל המדגם, ובהתבסס מה שהם יודעים כעת, 35% מהמשיבים היו מצביעים לטראמפ, 47% להאריס,14% למועמד אחר ו-4% לא היו מצביעים.

אופטימיות לשנה החדשה

ערב ראש השנה, בחנו כיצד יהודי ארה"ב מעריכים את השנה שחלפה, וכיצד הם צופים לשנה הבאה. השאלות שנשאלו היו בחלקן מקבילות לשאלות שנבחנו גם במדד החברה הישראלית בקרב יהודי ישראל. משתתפי הפאנל של יהודי ארה״ב נכנסים לשנה החדשה בתחושת פסימיות, ביחסם לארה"ב לישראל ולעולם. רוב המשיבים (66%) סבורים כי ארה"ב נמצאת במסלול של הידרדרות, ושהתהליך הזה יימשך. מנגד 11% מאמינים כי ארה"ב נמצאת במסלול של שיפור ושעוד צפויה התקדמות. עשירית חושבים שארה"ב במסלול שיפור, איך אינם חושבים שהמצב ישתפר, ועשירית חושבים הפוך – שארה"ב במסלול של התדרדרות אך צפוי מפנה של שיפור.

בחלוקה אידאולוגית עולים פערים משמעותיים: בעוד שרוב מוחלט של "מאוד ליברלים" (%92) סבורים כי ארה"ב מידרדרת וצפויה להידרדר עוד, רק רבע (23%) מה"מאוד שמרנים" שותפים לתחושה זו. לעומתם, כמעט מחצית (%45) מה"מאוד שמרנים" אופטימיים – מאמינים שארה"ב כבר במסלול של שיפור, ושעוד צפויה התקדמות. בחלוקה לפי הצבעה מסתמנות מגמות דומות – בעוד ש-85% ממצביעי האריס פסימיים, רק רבע ממצביעי טראמפ (27%) פסימיים. שליש (36%) ממצביעיו מביעים תקווה שההתקדמות שהם חשים עכשיו תמשיך להתקיים, חמישית (22%) סבורים שארה"ב אכן נמצאת בתהליך של התקדמות, אך חוששים מסיומו, ו-9% חושבים שארה"ב אומנם בתהליך של התדרדרות, אך הוא עתיד להשתפר.

התחושות בנוגע לעתידה של ישראל מעורבות, אך גם הן נוטות יותר לפסימיות: שניים מכל חמישה (38%) ממשתתפי הפאנל סבורים שישראל נמצאת במסלול של הידרדרות, וחוששים שהמצב רק יחמיר. לעומתם חמישית (19%) מאמינים שישראל נמצאת במסלול שיפור ושעוד צפויה התקדמות חיובית, חמישית נוספים (%20) חושבים שישראל נמצאת במסלול של התדרדרות, אבל מאמינים שהדברים ישתפרו. בהשוואה ליהודים בישראל, שיעור כמעט זהה של יהודים בארה״ב נמצא בצד הפסימי של המתרס, עם זאת שיעור היהודים הישראלים שאופטימיים בנוגע לעתיד המדינה – גבוה מזה שנרשם בקרב יהודי ארה"ב.

גם בסוגיית עתידה של ישראל הפילוח האידאולוגי מצביע על הבדלים משמעותיים: בקרב ה"מאוד ליברלים" רוב מוחלט (%71) סבורים שישראל מידרדרת, ורק 3% אופטימיים. מנגד בקרב ה"מאוד שמרנים" מחצית (51%) מאמינים שישראל כבר נמצאת בתהליך של שיפור – ושעוד תשתפר, ורק 8% סבורים שהיא מידרדרת. בחלוקה לפי דתיות קיימת מגמה דומה: 50% מהרפורמים סבורים כי ישראל במסלול של הידרדרות שצפויה להימשך, לעומת 43% מהחרדים ו-33% מהאורתודוכסים שמביעים אופטימיות באשר להמשך השיפור.

כאשר נשאלו על תחושותיהם על מצבו של העולם, משתתפי הפאנל הביעו פסימיות גבוהה מזו של היהודים בישראל וגם מזו של כלל הישראלים. 71% מהם סבורים שהעולם נמצא במסלול של הידרדרות, והם חוששים שהתהליך הזה יימשך. חמישית מיהודי ארה"ב (17%) אומנם חושבים שהעולם בתהליך של התדרדרות, אך מאמינים שהמצב ישתפר, ו-3% נוספים מאמינים שהעולם משתפר וימשיך להשתפר. תחושת הפסימיות בקרב רוב יהודי ארה"ב ביחס לעולם חוצה קבוצות פוליטיות. בין אם מדובר ב"מאוד ליברלים" (70%) או "מאוד שמרנים" (70%) – הרוב סבורים שהעולם במגמת התדרדרות. רק מיעוט קטן מאוד, בין 2% ל-5% בלבד מכל קבוצה, מאמינים שהעולם נמצא במסלול של שיפור שצפוי להימשך.

בחלוקה לפי דתיות משתקפת מגמה דומה: בקרב אורתודוכסים שיעור הפסימיים גבוה במיוחד – 82% סבורים שהעולם מידרדר. בקרב החרדים, למרות שיעור גבוה של "לא יודעים" (14%), עדיין 71% אומרים שהעולם מתקדם בכיוון שלילי. בקרב הרפורמים והקונסרבטיבים הנתונים דומים, עם כ-67%-69% שמביעים תחושת הידרדרות. בסך הכול, הממצאים מצביעים על קונצנזוס רחב, חוצה זרמים ודעות, של דאגה עמוקה ביחס לכיוון שהעולם הולך בו. בחודשים האחרונים התחלנו לכלול בפאנל קול העם גם משיבים יהודים מקנדה ובריטניה. קבוצת המשיבים ממדינות אלה עוד לא גדולה ומגוונת מספיק בכדי שנוכל להציג תוצאות מלאות של משיבים אלה לכלל השאלות, אבל בשאלות על מצב מדינותיהם, ומצב ישראל והעולם אנחנו מציגים גם את התשובות (לא משוקללות) של המשיבים ממדינות אלה.

כמו בארה״ב ובישראל, מהנתונים עולה תחושת פסימיות עמוקה ביחס למצב העולם. 71% סבורים שהעולם נמצא במסלול של הידרדרות, ושהמצב צפוי רק להחמיר. שיעורים דומים של פסימיות נרשמו גם ביחס למצבן הספציפי של ארה"ב (66%), קנדה (62%) ובריטניה (77%). עמדת הקנדים והבריטים על מצבה של ישראל מעט חיובית יותר. רק 38% מהמשיבים סבורים שהיא מידרדרת, נתון נמוך לעומת המשיבים בישראל ובארה״ב. כשמדרגים מי מהמדינות המופיעות בסקר נמצאת במסלול של שיפור וצפויה להמשיך ולהשתפר, ישראל נמצאת במקום הראשון, עם 19% שהביעו עמדה זו ביחס אליה, לעומת 11% שחשו כך כלפי ארה"ב, ונתונים נמוכים עוד יותר עבור קנדה (7%), בריטניה (4%) והעולם כולו (3%).

נתונים על הסקר והשלכותיהם

דו״ח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בהשתתפות 609 יהודים אמריקאים הרשומים לפאנל "מדד קול העם היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי JPPI. בנוסף, השתתפו 105 משיבים בקנדה ו-52 בבריטניה (תשובותיהם נכללו בסיכום רק במקרים שבהם נאמר כך במפורש). באופן כללי, אפשר לומר כי הסקר נוטה לשקף את עמדותיהם של יהודים אמריקאים ״מחוברים״, כלומר, בעלי זיקה יחסית חזקה לקהילה היהודית, ו/או לישראל, ו/או לזהות יהודית.