המכון למדיניות העם היהודי

סקר של המכון מראה כי יותר ממחצית מהישראלים סבורים כי יש ״סיכוי גבוה״ לרצח פוליטי של ראש ממשלה או אישיות ציבורית בכירה בישראל בימים אלו. רוב מוחלט של הציבור סבור שהרשויות אינן מטפלות כראוי במסיתים ״משמאל ומימין".

לקריאת הסקר המלא לחצו כאן. 

30 שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל – מדד החברה הישראלית של JPPI מפרסם סקר מקיף שבוחן את עמדות הציבור הישראלי על דמותו של רבין ועל הקיטוב הפוליטי.

חשש מרצח פוליטי

על פי הסקר, 52% סבורים כי יש ״סיכוי גבוה״ לרצח פוליטי של ראש ממשלה או אישיות ציבורית בכירה בישראל ״גם היום״. שליש (29%) מעריכים כי מדובר בסיכוי נמוך, ושמינית (12%) אינם רואים בכך סכנה משמעותית. בקרב יהודים, שיעור המעריכים כי רצח פוליטי נוסף עלול להתרחש בסבירות גבוהה – גבוה יותר (57%), בעוד שבקרב ערבים הוא נמוך יותר, ועומד על שליש (30%).

בכלל הקבוצות האידיאולוגיות בישראל ישנה הערכה שהסיכון ברצח נוסף הוא ממשי. ככל שמתקדמים על הסקלה האידאולוגית מהשמאל אל הימין, ניכר גידול בשיעור הסבורים כי קיים סיכוי לכך. כלומר, תפיסת האיום מתקיימת אצל כולם, אך גבוהה יותר בקבוצות הימין. קבוצת הימין היא קבוצת הישראלים הגדולה יותר, ובהתאם, הציבור ככלל מביע חשש בעיקר מרצח פוליטי של מנהיג המזוהה עם הימין: 42% מהישראלים, ובהם כמעט מחצית מהיהודים (49%), מציינים תרחיש זה כמדאיג ביותר מבחינתם.

לעומתם, 15% מהישראלים חוששים בעיקר מרצח של מנהיג המזוהה עם השמאל, ו-4% מרצח של מנהיג מהמרכז. כרבע מהיהודים (24%) הביעו חשש שווה לרצח של מנהיג מכלל המחנות. החשש מפני רצח פוליטי בישראל משתנה באופן מובהק על פי הקו האידאולוגי. בקרב המזדהים עם הימין, רוב מוחלט (83%) חוששים בעיקר מרצח של מנהיג המזוהה עם הימין, ואילו בשמאל התמונה הפוכה: כ-69% מציינים כי הם חוששים יותר מרצח של מנהיג המזוהה עם השמאל.

הטיפול בהסתה

רוב מוחלט של הציבור הישראלי סבור שהרשויות אינן מטפלות כראוי במסיתים ״משמאל ומימין״. 80% מהישראלים מעריכים כי הרשויות מטפלות במסיתים פחות ממה שצריך, ורק מיעוט קטן (4%) חושב שהטיפול מספק. בקרב היהודים שיעור הסבורים כי הטיפול אינו מספק אף גבוה יותר – 86%, בעוד שרק 3% חושבים שהרשויות פועלות כראוי.

ישנה הסכמה לרוחב הקשת הפוליטית כי הרשויות בישראל אינן מטפלות כראוי במסיתים. שיעור הסבורים שהטיפול לקוי עולה באופן עקבי ככל שמתקדמים מהשמאל לימין, מ-69% בשמאל ועד 94% בקרב הימין.

תהליך אוסלו

רוב גדול בציבור מייחס את האחריות על תהליך אוסלו ליצחק רבין. 69% סבורים שאחריותו לתהליך היתה רבה, ו-18% נוספים סבורים שהיתה לו אחריות מסויימת על התהליך (כלומר – בסה"כ 87% מהציבור, ו-93% מהיהודים).

כמעט מחצית (48%) מכלל הישראלים סבורים שתהליך אוסלו היה מהלך בכיוון הלא נכון, בעוד ש-45% רואים בו מהלך בכיוון הנכון, אם כי חלקם מעריכים שלמרות הכיוון הנכון, סיכוי ההצלחה היה נמוך. בקרב היהודים נרשם רוב (55%) הסבורים שתהליך אוסלו היה מהלך בכיוון הלא נכון, לעומת 41% הרואים בו מהלך בכיוון הנכון או עם סיכוי נמוך להצלחה. בקרב הציבור הערבי, המצב כצפוי הפוך: 61% חושבים שאוסלו היה מהלך בכיוון הנכון.

האם הרוצח יגאל עמיר הצליח לעצור את תהליך אוסלו?

בציבור הישראלי אין הסכמה בשאלה האם רצח רבין הוא שעצר או לא עצר את "תהליך אוסלו". שליש מהישראלים (33%) סבורים שהרצח אכן עצר את התהליך, בעוד ששליש נוסף (33%) סבורים שהתהליך היה נעצר גם ללא הרצח. בקרב הציבור היהודי: 30% סבורים שהרצח עצר את התהליך, 37% סבורים שהתהליך היה נעצר בכל מקרה, ו-25% סבורים שהתהליך לא נעצר. בקרב הערבים שיעור המשיבים הסבורים שהרצח עצר את התהליך גבוה יותר: כמעט מחצית מהם סבורים כך (47%).

בחלוקה אידאולוגית נרשם רוב גדול בשמאל (83%) שסבור שהרצח עצר את התהליך, בעוד עשירית (10%) מעריכים שהתהליך היה נעצר בכל מקרה, ושיעור אפסי (3%) סבורים שהתהליך לא נעצר. בקרב הימין-מרכז והימין, המגמה מתהפכת: שיעור הסבורים שהרצח עצר את התהליך קטן מאוד (18% ו-12% בהתאמה).

רוב הציבור בישראל (56%) מעריך כי רק שיעור אפסי של ישראלים חושבים כיום שהרצח היה מעשה מוצדק. כרבע (27%) מעריכים כי קיים שיעור קטן אך משמעותי של ישראלים שחושבים שהרצח היה מוצדק, ו-6% סבורים כי רבים מהישראלים חושבים שהרצח היה מוצדק. בקרב יהודים, שיעור הסבורים כי מדובר בקומץ בלבד, גבוה יותר (63%).

ככל שמתקדמים על הסקלה האידאולוגית מהשמאל אל הימין, עולה שיעור המשיבים שמאמינים כי התומכים ברצח משתייכים לקבוצה ששיעורה אפסי. ובהתאם, ככל שמתקדמים מהימין אל השמאל, עולה שיעור המשיבים שמאמינים שהרבה ישראלים חושבים שהרצח היה נכון: 24% ממי שמזהים את עצמם כשמאל השיבו כך, לעומת 2% בלבד ממי שמזהים עצמם כאנשי ימין.

יצויין כי רוב הציבור בישראל ( 72% מהציבור הכללי ו-73% מהיהודים) מעריך את תרומתו של יצחק רבין למדינה כחיובית ("תרומה חיובית גדולה" + "תרומה חיובית מסוימת").

פרופ' ידידיה שטרן, נשיא JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) מסר בתגובה לתוצאות הסקר: "שלושים שנה אחרי הרצח, הציבור הישראלי ממשיך לראות בו אירוע מכונן – אך גם כזה שממשיך לפלג. אף שמשך שלושים שנים לא חווינו התפרצות של אלימות פוליטית, נראה ש"מדד הפחד" של הישראלים מפני חזרה למסלול אלים מרקיע שחקים. לרצח רבין היה מניע דתי ,ומניע פוליטי. המצב כיום לא פחות חמור, כאשר המשבר הדמוקרטי גורם להתרחקות בין המגזרים, הרשתות החברתיות מלבות את האש, וההתפתחויות הגיאופוליטיות – טבח שבעה באוקטובר והמלחמה שבאה אחריו – מעלות את הטמפרטורה של החיים הציבוריים בישראל, והכול על רקע של ירידה דרמטית באמון במוסדות המדינה.. קיימת הסכמה גורפת בציבור שיש לטפל בצורה נחרצת בהסתה, ועל כולנו לנהוג באחריות בעת הזו, כלפי המדינה ומנהיגיה. לפתח חטאת רובץ"

**

חוקרי JPPI שמואל רוזנר ונח סלפקוב עורכים את מדד החברה הישראלית, בפיקוח סטטיסטי של פרופ' דוד שטיינברג. הנתונים שוקללו על פי הצבעה פוליטית ורמת דתיות כדי לייצג את אוכלוסיית הבוגרים בישראל. הנתונים נאספו באמצעות הפאנל של אתר המדד בציבור היהודי, וחברת אפקאר במגר הערבי.