רוב יהודי ארה"ב מאוכזבים מטיפולו של ממשל ביידן במחאות בקמפוסים, ובמקביל משוכנעים כי ההסברה הישראלית כושלת.
להורדת המסמך בגרסת PDF לחצו כאן
הממצאים העיקריים
• אף שרוב משמעותי של יהודים אמריקאים שהשתתפו בסקר עדיין עוקב בעניין רב אחר המלחמה, המגמה מצביעה על כך שהעניין במלחמה מתחיל להיחלש.
• משיבים מכל הזרמים הדתיים דיווחו על התגברות תחושת אי-הביטחון שלהם בעטיה של המלחמה.
• קיימת הסכמה רחבה כי ממשל ביידן והנהלת האוניברסיטאות לא הגיבו באופן הולם לאתגר שהציבו המחאות בקמפוסים.
• רוב המשיבים סבורים כי מוסדות יהודיים לא עמדו באתגר שהציבו המחאות בקמפוסים.
• אין הסכמה בשאלה אם עמדו סטודנטים יהודים באתגר שהציבו המחאות בקמפוסים, אך משיבים רבים יותר סבורים כי סטודנטים יהודים עמדו באתגר בהשוואה למוסדות יהודיים.
• אחוז היהודים האמריקאים שאמרו כי ארה״ב אינה תומכת מספיק בישראל עלה לכל רוחב הקשת הפוליטית מאז ינואר.
• נתונים שנאספו מאז ינואר מצביעים על שינוי בקרב ליברלים קיצוניים (״מאד ליברליים״) בנושא התמיכה בישראל.
• אחוז היהודים האמריקאים הסבורים כי ישראל עושה עבודה טובה בהסברת הצד שלה במלחמה ירד מרוב באוקטובר למיעוט במאי.
• יהודים אמריקאים אופטימיים יותר לגבי עתידה של ישראל מאשר ישראלים ואופטימיים יותר בנוגע לעתידה של ישראל מאשר לגבי עתידם של ארה״ב של יהודי ארה״ב.
מעקב אחר המלחמה
סקר קול העם של המכון למדיניות העם היהודי עקב אחר מידת העניין של יהודים אמריקאים במלחמה בין ישראל לבין עזה מאז ימיה הראשונים של המלחמה. מאז אוקטובר 2023 ירד אחוז היהודים האמריקאים שעקבו בעניין רב אחר המלחמה במידה ניכרת כמעט לכל רוחב הקשת הפוליטית. רק בקרב שמרנים קיצוניים (״מאד שמרנים״) עלה מעט אחוז העוקבים בעניין רב אחר המלחמה, בעוד שבקרב כל הקבוצות האחרות חלה ירידה. אף שרוב משמעותי של יהודים אמריקאים שהשתתפו בסקר עדיין עוקב בעניין רב אחר המלחמה, המגמה מצביעה על כך שפחות יהודים אמריקאים מגלים עניין במלחמה ככל שהיא מתמשכת.
אף על פי כן, אפשר שתשומת הלב של יהודי ארצות הברית אינה מתמקדת בהתפתחויות הצבאיות של המלחמה עצמה אלא יותר בהשפעות של המלחמה בארצות הברית, בעיקר במחאות בקמפוסים ובעלייה הנלווית באנטישמיות.
תחושת ביטחון והמחאות בקמפוסים
בהשוואה לתוצאות סקר קול העם של ינואר, דיווחו משיבים מכל הזרמים הדתיים על עליה בתחושת אי-הביטחון שלהם בעטיה של המלחמה בישראל. שיעור המשיבים הרפורמים, הקונסרבטיבים והאורתודוקסים המודרניים החשים בטוחים פחות שווה לשיעור שדווח בנובמבר 2023.
במאי הגיעו המחאות נגד ישראל / בעד הפלסטינים לשיא בעימותים עם המשטרה ובסילוק בכוח של רבים מהמאהלים בקמפוסים. אפשר לומר כמעט בוודאות כי המחאות בקמפוסים הגבירו את תחושת אי-הביטחון שדווחה על ידי המשיבים לאור העובדה כי המחאות זכו לכיסוי נרחב בתקשורת, וכי סטודנטים יהודים רבים דיווח על הטרדות בקמפוס. מזכיר החינוך האמריקאי, מיגל א. קרדונה, כינה את האיומים על סטודנטים יהודים בקמפוסים ״מתועבים״ ואמר כי מחלקת החינוך חוקרת 130 תלונות שונות על הטרדה.
למרות הצהרותיו של המזכיר קרדונה, יש הסכמה רחבה בין המשיבים מכל הזרמים הדתיים ולכל רוחב הקשת הפוליטית, כי הממשל האמריקאי לא הגיב היטב לאתגר שהציבו ההפגנות נגד ישראל בקמפוסים של המכללות האמריקאיות. גם בקרב המשיבים הליברליים ביותר, רק 32% אמרו שהממשל האמריקאי טיפל במצב בקמפוסים היטב. ככל שנעים על פני הקשת הפוליטית מהליברלים הקיצוניים לעבר השמרנים הקיצוניים, אחוז המשיבים הסבורים כי הממשל האמריקאי טיפל במצב היטב צונח לגמרי. קיימת, על כל פנים, תמימות דעים כי הנהלת האוניברסיטאות לא טיפלה במחאות בקמפוסים היטב.
רוב המשיבים ציינו כי גם מוסדות יהודיים לא עמדו היטב באתגר שהציבו המחאות בקמפוסים. בכל הקבוצות הפוליטיות למעט הליברלים ביותר, אחוז המשיבים הסבורים כי מוסדות יהודיים טיפלו במחאות היטב היה גבוה במידה ניכרת מאחוז המשיבים הסבורים כי הממשל האמריקאי טיפול במחאות היטב.
המשתתפים נשאלו גם על האופן שבו התמודדו סטודנטים יהודים וסוכנויות אכיפת החוק עם אתגר המחאות בקמפוסים. המשיבים היו הרבה יותר חיוביים ביחס להתמודדות עם המחאות מצד סטודנטים יהודים בהשוואה למוסדות אחרים, וכמחצית מהמשיבים אמרו כי סטודנטים יהודים התמודדו עם המצב היטב. לאור הדיווחים הרבים על השתתפותם של סטודנטים יהודים בהפגנות נגד ישראל ברחבי הקמפוסים בארצות הברית, האם אפשר שיחס המשיבים לסטודנטים יהודים התבסס על דיווחים אלו? על שאלה זו יהיה ניתן לענות בסקרים עתידיים, למשל על ידי שאלת המשתתפים איזה חלק של סטודנטים יהודים היה מעורב לדעתם בהפגנות האנטי-ישראליות.
לכל רוחב הקשת הפוליטית אחוז המשתתפים שציינו כי סוכנויות אכיפת החוק טיפלו במצב היטב היה גבוה בהשוואה לכל המוסדות האחרים שעליהם נשאלו המשתתפים, למעט סטודנטים יהודים. יש לציין כי מידת אי-הוודאות – משיבים שציינו כי אינם יודעים אם האתגר טופל היטב – הייתה גבוהה ביחס למוסדות יהודיים, לסטודנטים יהודים ולסוכנויות אכיפת החוק.
ביידן, התמיכה האמריקאית בישראל והמרוץ לנשיאות 2024
סקר קול העם ממשך לאמוד את התמיכה האמריקאית במאמצי המלחמה של ישראל בקרב יהודי ארצות הברית. בימים ובשבועות שקדמו לסקר זה היו היחסים בין ממשל ביידן לבין ממשלת נתניהו מתוחים סביב נושא הפעילות הצבאית ברפיח, מצב שהוביל להחלטת הנשיא ביידן לעצור את המשלוח של 3,500 פצצות כבדות לישראל ולהצהרות פומביות המזהירות את ישראל מפני פעילות צבאית בקנה מידה גדול.
כפי שמראה הגרף שלהלן, אחוז היהודים האמריקאית שאמרו כי ממשל ארצות הברית אינו תומך מספיק בישראל עלה לכל רוחב הקשת הפוליטית מאז ינואר. בחודש האחרון הייתה עליה קטנה באחוז המשיבים הליברלים הקיצוניים והליברלים המתונים (״נוטים לליברלים״) שאמרו כי ארצות הברית אינה תומכת מספיק בישראל. במיוחד, אחוז הליברלים הקיצוניים שאמרו זאת עלה מ-20% באפריל ל-27% במאי – השיעור הגבוה ביותר מאז ינואר. לחילופין, הייתה ירידה קטנה בקרב משיבים מהמרכז ושמרנים מתונים (״נוטים לשמרנים״) שאמרו כי ארצות הברית אינה תומכת מספיק בישראל. אנחנו ממשיכים לבחון את השאלה אם שינויים אלו מייצגים שינוי דעה, תנודות משניות במדגם או תגובות זמניות לוויכוח הציבורי סביב רפיח.
סקר נוסף של קול העם שנערך במאי ביקש מהמשתתפים להגיב להצהרה של הנשיא ביידן שהזהיר את ישראל מפני פעולה צבאית ברפיח: ״הבהרתי שאם הם [ישראל] ייכנסו לרפיח – הם עדיין לא נכנסו לרפיח – אם הם ייכנסו לרפיח, אני לא אספק להם את הנשק ששימש בעבר לטפל ברפיח, לטפל בערים – שמטפל בבעיה…״.
תגובות המשיבים להצהרה של ביידן חשפו הבדלים ניכרים בין הדעות בקרב ליברלים קיצוניים לבין הדעות בשאר הקבוצות הפוליטיות. בעוד שרוב הליברלים הקיצוניים (52%) סברו כי ביידן צדק כשהזהיר את ישראל, רוב משמעותי בכל הקבוצות האחרות, לרבות 62% בקרב הליברליים המתונים, סבר כי ביידין שגה כשהזהיר את ישראל.
למרות הרוב בקרב ליברלים קיצוניים התומכים בהצהרה של ביידן בנוגע לרפיח, רק 25% מהליברלים הקיצוניים אמרו שההצהרה של ביידן והאופן הכללי שבו מנהל כרגע הממשל שלו את יחסיו עם ישראל יגרמו להם להצביע לביידן בבחירות לנשיאות בנובמבר. רוב הליברלים הקיצוניים (65%) אמרו כי הדבר לא ישפיע על אופן ההצבעה שלהם לכאן או לכאן. רוב גדול של הליברליים הקיצוניים (82%) אמרו כי הם יצביעו לביידן בבחירות ללא ספק. בקרב יהודים מהמרכז, רוב גדול (86%) סבור כי ביידן שגה כשהזהיר את ישראל, ו-50% אמרו כי ההצהרה של ביידן וניהול היחסים עם ישראל באופן ככללי יפחיתו את הסיכויים שיצביעו לביידן בבחירות. רק 23% מהיהודים מהמרכז אמרו כי הם יצביעו לביידן בנובמבר ללא ספק, ו-23% נוספים אמרו כי הם כנראה יצביעו לו.
פעולות ישראל בעזה והסברה
אנחנו ממשיכים לעקוב אחר הדעות של יהודים אמריקאים בנוגע לניהול המלחמה של ישראל נגד חמאס. החודש שוב שינינו מעט את ניסוח השאלות בדבר ניהול המלחמה על ידי ישראל כדי להימנע מאי-בהירות בשאלות. שאלנו את המשתתפים אם הם ״חושבים כי התגובה של ישראל להתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר הרבה יותר מדי אגרסיבית, קצת יותר מדי אגרסיבית, לא מספיק אגרסיבית, או במידה הנכונה?״ בחודשים הקודמים נתנו למשתתפים תשובות אפשריות דומות, אך השאלה ששאלנו הייתה ״מהדיווחים שאני רואה, אני מקבל את הרושם כי…״שני הניסוחים נועדו לשאול אותה השאלה, ולכן אנחנו סבורים כי ניתן להשוות בין התוצאות.
אחוז היהודים האמריקאים שאומרים כי הפעולות של ישראל בעזה הרבה יותר מדי אגרסיביות נותר יציב יחסית בקרב ליברלים מאז מרץ, בעוד אחוז היהודים מהמרכז הסבורים כך ירד ב-2%. את הירידה באחוז אנשי המרכז הסבורים כי פעולת ישראל בעזה הרבה יותר מדי אגרסיבית אפשר ליחס לעצירה או להאטה לכאורה בפעילות בהיקף גדול לפני כניסת צה״ל לרפיח.
בחינת התשובות של ליברלים קיצוניים מאז ינואר לשאלת התוקפנות של ישראל בעזה מראה, כמוצג בגרף שלהלן, כי בפעם הראשונה שיעור המשתתפים הסבורים כי התגובה הישראלית ״במידה הנכונה״ קטנה משיעור המשתתפים הסבורים כי תגובת ישראל ״קצת יותר מדי אגרסיבית״. זהו שינוי מדאיג מפני שהוא אינו תוצאה של שגיאת דגימה אלא של שינוי בתשובת המשתתפים מ-״במידה הנכונה״ ל-״קצת יותר מדי אגרסיבית״. הדבר מצביע על שינוי בקרב ליברלים קיצוניים, לפחות בקרב המשתתפים, בנוגע לתמיכתם במאמץ המלחמתי של ישראל.
כדי להבין כיצד חשים המשיבים בנוגע למטרות המלחמה של ישראל, חזרנו על השאלה ששאלנו בינואר בנוגע ליעד המוצהר של ישראל לעקור את חמאס. כפי שמראה הגרף שלהלן, חל שינוי משמעותי מאז ינואר בקרב ליברלים קיצוניים ומתונים, וכן בקרב אנשי מרכז, בשיעור האנשים הסבורים כי ״על ישראל לעקור את חמאס גם במחיר של עוד נפגעים פלסטינים.״ השינוי היה הדרמתי ביותר בקרב ליברלים מתונים, שרובם (57%) הסכימו עם ההצהרה בינואר בהשוואה ל-43% בלבד במאי.
תוצאות אלו מדגישות שוב את השינוי ביחס של יהודי ארצות הברית הליברליים כלפי המלחמה של ישראל נגד חמאס. חלק מהשינוי ניתן להסביר על ידי כישלונה הנתפס של ישראל להסביר את הצד שלה בסיפור המלחמה – מה שנקרא בעברית ״הסברה״. שאלנו את המשתתפים מאז הימים הראשונים של המלחמה אם הם חושבים כי ישראל מצליחה להסביר את הצד שלה במלחמה. בשבועות הראשונים של המלחמה, באוקטובר, רוב גדול של המשיבים לכל רוחב הקשת הפוליטית סברו כי ישראל עושה עבודה טובה מאד או עבודה טובה למדי בהסברת הצד שלה במלחמה. היום, רק רוב דחוק (53%) של שמרנים קיצוניים עדיין סבורים כי ישראל עושה עבודת הסברה טובה, בעוד שהרוב בכל יתר הקבוצות הפוליטיות סבור כי ישראל נכשלת בהסברה. רק 20% מהליברלים הקיצוניים, 27% מהליברלים המתונים ו-32% מאנשי המרכז סבורים כי ישראל עושה עבודה טובה בהסברת הצד שלה בסיפור.
אופטימיות ביחס לעתיד
בחודש מאי שאלנו יהודים ישראלים ויהודים אמריקאים כמה הם אופטימיים ביחד לעתידה של ישראל בסולם של 5- (פסימי) עד 5+ (אופטימי), כש-0 משמעותו לא פסימי ולא אופטימי. שאלנו יהודים אמריקאים גם על האופטימיות שלהם ביחס לארצות הברית באופן כללי וביחס ליהודי ארצות הברית באופן מיוחד על פי אותו הסולם. התוצאות היו מפתיעות למדי. באופן כללי, יהודים אמריקאים היו מעט יותר אופטימיים (1.52) ביחד לעתידה של ישראל מיהודים ישראלים (1.42). אפשר לאפיין את רמת האופטימיות הממוצעת ביחס לעתידה של ישראל בשתי הקהילות כאופטימיות זהירה – רמת האופטימיות הייתה מעט יותר אופטימית מאשר פסימית.
בבחינת האופטימיות ביחס לעתידה של ישראל על פי השתייכות פוליטית ניתן לראות כי הממוצע של כל קבוצה פוליטית בקרב יהודים אמריקאים אופטימי יותר מאשר הממוצע של כל קבוצה מקבילה בקרב יהודים ישראלים. הן השמאל בישראל הן מקבילתו האמריקאית, ליברלים קיצוניים, פסימיים יותר מאשר אופטימיים ביחס לעתידה של ישראל, כשהשמאל בישראל פסימי יותר. קבוצת הליברלים המתונים והמרכז בקרב יהודים אמריקאים אופטימית במיוחד בהשוואה למקבילים הישראלים. יש לציין כי עבור שאלות אלו המתייחסות לאופטימיות אנחנו מציגים ממוצע כללי משוקלל על פי סקר פיו של יהודי ארצות הברית לשנת 2021. המטרה היא להציג הערכה גסה של יהדות ארצות הברית לצורך השוואה בלבד.
בנוגע לאופטימיות ביחס לעתידם של ארצות הברית ושל יהודי ארצות הברית, הנתונים נעשים מעניינים ביותר. היהודי האמריקאי הממוצע, לכל רוחב הקשת הפוליטית, אופטימי יותר ביחס לעתידה של ישראל מאשר ביחס לעתידה של ארצות הברית. אף בקרב ליברלים קיצוניים ויהודים שמעולם לא ביקרו בישראל ישנה אופטימיות רבה יותר ביחס לעתידה של ישראל מאשר ביחס לעתידה של ארצות הברית. בנוגע לעתידם של יהודי ארצות הברית, רק ליברלים קיצוניים אופטימיים מעט יותר ביחס לעתידם של יהודי ארצות הברית מאשר ביחס לעתידה של ישראל. בקרב כל הקבוצות הדמוגרפיות האחרות קיימת אופטימיות רבה יותר ביחס לעתידה של ישראל מאשר ביחס לעתידם של יהודי ארצות הברית ושל ארצות הברית. יהודים אמריקאים גם אופטימיים יותר ביחס ליהדות ארצות הברית מאשר ביחס לארצות הברית באופן כללי.
נראה כי העובדה שיהודים אמריקאים אופטימיים יותר ביחס לעתידה של ישראל מאשר ביחס לעתיד הקהילות שלהם עצמם אינה מתורגמת למחשבה לעבור לישראל. בסקר זה חזרנו על שאלה ששאלנו בסוף נובמבר 2023 בנוגע לדברים שונים שישקלו לעשות אם תמשיך רמת האנטישמיות בארצות הברית לעלות. אף בקרב המשתתפים האופטימיים ביותר ביחס לעתידה של ישראל, רק מיעוט מהם (38%) אמרו כי ישקלו לעבור לישראל. כפי שמדגים הגרף שלהלן, ישנה התאמה ברורה בין אופטימיות ביחס לעתידה של ישראל ומחשבה לעבור לישראל.
למרות תנודות מאז נובמבר באחוז היהודים האמריקאים מקבוצות דמוגרפיות שונות האומרים כי ישקלו מעבר לישראל, אם תמשיך העלייה באנטישמיות בארצות הברית, רוב היהודים האמריקאים אומרים כי לא ישקלו זאת. לאור הממצא של הסקר שלנו, כי יהודים אמריקאים אופטימיים יותר ביחס לעתידה של ישראל מאשר ביחס לעתידה של ארצות הברית ולעתידם של יהודי ארצות הברית, אפשר שקיימת אפשרות להפוך את רעיון המעבר לישראל לשיקול בקרב רבים יותר.
נתונים בנוגע לסקר ולהשלכותיו
דוח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בהשתתפות 667 יהודים אמריקאים הרשומים לפאנל קול העם של המכון למדיניות העם היהודי. הדוח אינו מספק ערך משוקלל המייצג את דעתם של יהודי ארצות הברית בכללותם, אולם מספר המשתתפים מקבוצות שונות מאפשר לנו לזהות מגמות, דעות משמעותיות, והבדלים בין קבוצות יהודים שונות על פי השתייכות דתית, קשר רגשי לישראל, נטייה פוליטית, קשר ליהדות, ועוד. באופן כללי, אפשר לומר כי הסקר נוטה לשקף את עמדותיהם של יהודים אמריקאים בעלי קשר כלשהו לקהילה היהודית, כפי שזה עולה מתוך שאלה מיוחדת בנושא (הכוללת נתונים על כל מי שציין כי הוא בעל קשר כלשהו למוסד יהודי כגון בית כנסת, מרכז קהילתי, ארגון יהודי וכדומה), וכן נתונים על ביקורים של משתתפים בישראל, שהם רבים באופן משמעותי מהממוצע של כלל יהודי ארצות הברית.
נתונים בנוגע למשתתפים בסקר (ראה טבלה): כמחצית מזהים עצמם כשייכים לזרם הרפורמי או הקונסרבטיבי; שיעור המשתתפים הקונסרבטיבים היה גבוה משיעורם בכלל יהודי ארצות הברית. שיעור המשתתפים שאינם משתייכים לאף זרם דתי היה נמוך במידה משמעותית משיעורם בכלל יהודי ארצות הברית, אך מספר גבוה למדי של משתתפים שאינם משתייכים לאף זרם דתי (110) מאפשר לנו לאמוד גם את עמדותיה של קבוצה זו. מבחינה פוליטית, 25% מהמשתתפים נוטים לשמרנות, נתון שאינו רחוק מהנתון המקובל בדרך כלל עבור הנטייה הפוליטית של יהודי ארצות הברית. משתתפי הסקר נוטים לבקר בישראל בשיעור גבוה משמעותית מהממוצע של יהודי ארצות הברית, ושיעור המשתתפים הנשואים ללא-יהודים נמוך יחסית בהשוואה לשיעורם באוכלוסייה היהודית הכללית.
