המכון למדיניות העם היהודי

רוב היהודים סבורים שממשל ביידן לא עשה עבודה טובה במאבק נגד האנטישמיות, כשבמקביל, שיא חדש בשיעור היהודים הליברלים הסבורים שהפעולות הצבאיות של ישראל בעזה יותר מדי אגרסיביות.

הממצאים העיקריים:

• נושא ההצבעה העיקרי של יהודים מצביעי האריס היה ״דמוקרטיה״, הנושא הבולט בקרב יהודים מצביעי טראמפ היה ״מדיניות חוץ״
• רוב היהודים מניחים שעם כניסת טראמפ לתפקיד יחסי ארה”ב-ישראל ישתפרו; גם מקרב מצביעי האריס פחות משליש סבורים שהיחסים יורעו
• שיא חדש בשיעור היהודים הליברלים הסבורים שהפעולות הצבאיות של ישראל בעזה יותר מדי אגרסיביות, למעלה ממחציתם סבורים כך
• רוב היהודים סבורים שממשל ביידן לא עשה עבודה טובה במאבק נגד אנטישמיות; מחצית בלבד מהיהודים מצביעי האריס חושבים שהנשיא ביידן עשה עבודה טובה בנושא זה
• יהודים תומכי טראמפ מאמינים שיעשה עבודה טובה בנושא האנטישמיות, יהודים תומכי האריס סבורים שלא יעשה עבודה טובה
• קרוב למחצית מהיהודים בפאנל מעידים שכאשר הם מטיילים בחו”ל הם מסתירים סממני יהדות
• רוב גדול של היהודים בפאנל עקבו מקרוב אחרי הדיווחים על תקיפת ישראלים בעיר אמסטרדם

הערה כללית על מועד הסקר: הנתונים נאספו בין ה-14 ל-18 בנובמבר, קצת יותר משבוע לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאה ה-47 של ארצות הברית. הסקר נערך לאחר פיטוריו של שר הביטחון של ישראל, יואב גלנט, בחודש שבו נמשכה הלחימה בעזה ובלבנון, ומספר רב של רקטות וטילים שוגרו לכיוון ישראל והובילו למותם של אזרחים.

להורדת הקובץ בגרסת PDF לחצו כאן. 

הבחירות בארה"ב

המרוץ לנשיאות ארה"ב נחתם עם היבחרו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. לאחר מרוץ שנראה היה צמוד, טראמפ ניצח בכל שבע המדינות המתנדנדות והמפלגה הרפובליקנית זכתה ברוב בשני בתי הקונגרס. טראמפ הוא הנשיא השני בתולדות ארצות הברית שצפוי לכהן בשתי כהונות לא רצופות.

כצפוי, מרבית יהודים המגדירים את עצמם ״שמרנים״ הצביעו למועמד הרפובליקני, דונלד טראמפ, ומרבית המגדירים עצמם ״ליברלים״ למועמדת הדמוקרטית, קמלה האריס. כמחצית מהיהודים המשתתפים בפאנל המשתייכים לקבוצת ה״מרכז״ הצביעו להאריס, בעוד שרבע בלבד מהם הצביעו לטראמפ. שיעורי ההצבעה בפועל לשני המועמדים דומים למדי לנתונים החודשים האחרונים לקראת ההצבעה. ביחס לשני המועמדים ניתן לראות כי "ברגע האמת" שיעור התמיכה שקיבלו מחברי הפאנל, היה מעט גבוה לעומת המענה על סקרים בחודשים שקדמו לבחירות. על פי נתוני הפאנל המשוקללים 66% מהיהודים הצביעו להאריס לעומת 25% לטראמפ. נתונים אלה דומים במידת מה לנתונים שהוצגו בחלק מסקרי יום הבחירות. כלל הסקרים מסכימים כי האריס קיבלה רוב גדול מקולות היהודים, אך חלוקים בשאלת הפער. יש סקרים (פוקס ניוז) שדיווחו על 65% להאריס. יש סקרים (סקרי הבחירות של כלי התקשורת המרכזיים) שדיווחו על 79% לקמלה האריס.

יש סקרים שבחנו יהודים במחוזות או מדינות. אחד מהם, שמזוהה עם ארגונים אורתודוכסים, קבע ש-40% מהיהודים במחוזות מתנדנדים בפנסילבניה הצביעו לטראמפ. מחקר של ארגון השמאל ג׳יי סטריט קבע ש-25% מיהודי פנסילבניה הצביעו לטראמפ.

על פי נתוני פאנל קול העם בחלוקה לפי דתיות, מרבית האורתודוכסים והחרדים, רבע מהקונסרבטיבים וחמישית מהרפורמים – הצביעו לטראמפ. מרבית הרפורמים והקונסרבטיבים, ורבע מהאורתודוכסים והחרדים – הצביעו להאריס.

הפער לטובת המועמדים הדמוקרטים גדול יותר כאשר מדובר בבחירות לבית הנבחרים האמריקאי. רבע מהמשיבים ה"נוטים לשמרנים" בפאנל הצביעו למועמד הדמוקרטי במחוז שלהם, מול כשני שליש שתמכו במועמד הרפובליקני. רוב גדול של ה"מאוד שמרנים" הצביעו למועמד הרפובליקני, ורוב גדול מהליברלים (מאוד ליברלים + נוטים לליברלים) תמכו במועמד הדמוקרטי.

בחלוקה לפי דתיות מרבית הרפורמים והקונסרבטיבים תמכו במועמד הדמוקרטי, ומרבית החרדים במועמד הרפובליקני. בקרב האורתודוכסים 40% תמכו במועמד הדמוקרטי אל מול מחצית שתמכו במועמד הרפובליקני. לפי הנתונים המשוקללים לכלל הפאנל (לפי דתיות), 69% מהיהודים הצביעו למועמד דמוקרטי לבית הנבחרים.

שאלנו החודש את משתתפי הפאנל על תגובתם הרגשית לתוצאות הבחירות. מרבית השמרנים (מאוד שמרנים + נוטים לשמרנים) אמרו שהם מאוד מרוצים מתוצאות הבחירות, ואילו מרבית הליברלים (מאוד ליברלים + נוטים לליברלים) אמרו שהם מאוד לא מרוצים. כמחצית מאנשי המרכז לא מרוצים מתוצאות הבחירות, מול 40% שמרוצים. מגמה דומה ניתן לראות גם בחלוקה לפי דתיות.

בדומה לסקרים אחרים, בחנו מה היה נושא ההצבעה העיקרי של היהודים בארה״ב. בקבוצת הליברלים התשובה הייתה יחסית ברורה – הנושא העיקרי עבור מרביתם היה ״דמוקרטיה״. בקבוצות השמרנים והמרכז, היה מנעד רחב יותר של תשובות. בקרב מצביעי המרכז 45% אומרים שהנושא העיקרי היה דמוקרטיה, ו-40% נוספים אומרים מדיניות חוץ. מרבית ה"נוטים לשמרנים" אומרים גם הם שמדיניות חוץ היה הנושא העיקרי מבחינתם. בקרב ה"מאוד שמרנים" הודגשו מדיניות החוץ (40%), כלכלה והגירה.

אפשר לזהות הבדלים דומים גם בסקרים אחרים שנערכו לאחר הבחירות. בסקר של ה- Jewish Electorate Institute, ארבע הסיבות המובילות להצבעה להאריס בקרב תומכיה היהודים היו ״האיום על הדמוקרטיה״, היותו של טראמפ ״לא כשיר״, ״נטיותיו הפשיסטיות," והעובדה שהוא ״מעודד אפליה ודעות קדומות״ (בסקר זה, שלא כמו בסקר קול העם, אפשר היה להזכיר כמה סיבות, ולא רק ״סיבה עיקרית״ אחת).

תמיכתה של האריס בזכות נרחבת יותר להפלות הייתה הסיבה החמישית של יהודים שתמכו בה. 63% מהיהודים שהצביעו בעדה ציינו את נושא ההפלות. יהודים שהצביעו לטראמפ ציינו סיבות אחרות להצבעתם. קודם כל, כמו שאר האמריקאים מצביעי טראמפ, ציינו את מדיניותו בנושא ההגירה (61%) והכלכלה (55%). מייד אחר כך דברים שקשורים לישראל, לאיראן ולאנטישמיות. 53% ממצביעיו היהודים אמרו שתמיכתו בישראל היא אחת הסיבות החשובות ביותר להצביע בעדו.

לקראת הממשל הבא

לאחר בחירתו של טראמפ לנשיא, שאלנו את משתתפי הפאנל האם הם סומכים על הנשיא הנבחר שיעשה עבודה טובה. ככלל, ניתן לראות כי ככול שמתקדמים על הסקלה האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה מידת האמון בטראמפ בכל הנושאים שהצגנו בשאלה. בקרב השמרנים, שני הנושאים שזכו למידת האמון הגבוהה ביותר הם ״הגירה״ ו״יחסים עם ישראל״. רוב גדול של שמרנים סומך על הנשיא הנבחר שיעשה עבודה טובה בכל התחומים שעליהם שאלנו. בקרב אנשי המרכז והליברלים – נושא היחסים עם ישראל הוא זה שבו שיעור גבוה יותר מהם סומכים על טראמפ (54% מאנשי המרכז, אבל רק 16% מה"נוטים לליברלים" ו-7% מהליברלים) שיעשה עבודה טובה.

כצפוי, בשאלה זו קל מאוד לזהות פערים בחלוקה למצביעי האריס ומצביעי טראמפ. שמינית בלבד ממצביעי האריס סומכים על טראמפ שיעשה עבודה טובה בנושא היחסים עם ישראל, ושיעור נמוך עוד יותר בכל שאר הנושאים. הנושא שזוכה לציון הנמוך ביותר בקרב מצביעי טראמפ הוא דמוקרטיה (72% ממצביעיו).

נושא ההגירה היה אחד מהנושאים המרכזיים שהעסיקו את המועמדים בבחירות. מרבית היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים, שליש מהאורתודוכסים ורבע מהחרדים לא סומכים על טראמפ בנושא הגירה. מרבית האורתודוכסים והחרדים כן סומכים עליו בנושא זה. קרוב למחצית מהיהודים ״ללא זרם״ שנמצאים בפאנל סומכים על טראמפ בנושא ההגירה.

מרבית האורתודוכסים והחרדים, שליש מהקונסרבטיבים וחמישית מהרפורמים מניחים שטראמפ יעשה עבודה טובה ביחסי החוץ. עם זאת מרבית הרפורמים והקונסרבטיבים, שליש מהאורתודוכסים ומעט יותר מרבע מהחרדים לא סומכים עליו בעניין זה. מגמה זהה ניתן לראות בחלוקה אידאולוגית – ככול שמתקדמים מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה מידת האמון בטראמפ שיעשה עבודה טובה בנושא יחסי חוץ.

מרבית השמרנים ואנשי המרכז סומכים על טראמפ בשאלת היחסים עם ישראל. רוב מקבוצת הליברלים לא סומכים עליו שיעשה עבודה טובה בהקשר זה. מרבית החרדים והאורתודוכסים, מחצית מהקונסרבטיבים וכרבע מהרפורמים – סומכים על טראמפ שיעשה עבודה טובה ביחסים עם ישראל.

השאלה על מדיניות ופעולות הנשיא הבא מול ישראל הוצגה גם בנוסח אחר, שממנו התברר כי מרבית הקונסרבטיבים, האורתודוכסים והחרדים סבורים שכאשר טראמפ יכנס לתפקידו כנשיא, יחסי ארצות הברית וישראל ישתפרו. גם 41% מהרפורמים סבורים כך, ואילו רבע מהם חושבים כי היחסים בין המדינות יורעו לעומת המצב כיום. כצפוי, רוב מוחלט ממצביעי טראמפ מאמינים כי עם חזרתו של טראמפ לבית הלבן היחסים ישתפרו. רבע ממצביעי האריס סבורים כך גם הם, חמישית מאמינים כי היחסים יישארו כפי שהם היום ו-30% ממצביעי האריס חושבים שכניסתו של טראמפ לתפקיד עלולה להרע את היחסים בין המדינות. מכלל הפאנל, יותר ממחצית המשתתפים מניחים שיחסי ארה״ב- ישראל ישתפרו תחת טראמפ, לעומת 19% הסבורים שיורעו (13%) סבורים שיישארו כפי שהם).

מרבית השמרנים סומכים על טראמפ בנושא המאבק באנטישמיות ואילו מרבית הליברלים אינם סומכים עליו. משיבים המשתייכים לקבוצת ה"מרכז" מתחלקים באופן שווה בין מי שנותנים אמון בטראמפ בנושא זה ובין מי שלא. מגמה דומה ניתן לראות בחלוקה לפני דתיות – ככול שמתקדמים על הסקלה מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה מידת האמון בטראמפ.

כהונת ביידן

לקראת סיום כהונתו של הנשיא ג'ו ביידן, בחנו את עמדת יהודי ארה״ב על פועלו במגוון תחומים. ככלל ניתן לראות שמידת שביעות הרצון של המחזיקים בעמדות ליברליות מתקופתו של ביידן כנשיא גבוהה משמעותית מזו של המחזיקים בעמדות שמרניות. הנושאים שבהם זכה ביידן לשביעות הרצון הגבוהה ביותר בקרב הליברלים הם דמוקרטיה, כלכלה וביטחון והגנה. מרבית אנשי המרכז הביעו גם הם שביעות רצון גבוהה מפועלו של ביידן בתחומי הדמוקרטיה והכלכלה. כחמישית מה"נוטים לשמרנים" חושבים שהנשיא המכהן פעל בצורה טובה בנושא הדמוקרטיה וכשמינית חושבים שפעל טוב בהקשר היחסים עם ישראל. עשירית מה"מאוד שמרנים" מרוצים מפועלו של ביידן  בהקשר לדמוקרטיה, ובכל שאר הנושאים פחות מעשירית מהמשתייכים לקבוצה זו הביעו שביעות רצון.

כרבע בלבד (28%) ממצביעי האריס סבורים שביידן עשה עבודה טובה בנושא ההגירה. כמו כן, רק מחצית מהם חושבים שפעילותו בהקשר למאבק באנטישמיות הייתה מוצלחת. 59% מרוצים מהאופן שבו פעל בהקשר ליחסים מול ישראל. בקרב מצביעי טראמפ ניתן להבחין בתשובות דומות לאלו של המשיבים השמרנים.

מבחינת תוצאות כלל משתתפי הפאנל, משוקללות על פי דתיות, עולה שביידן עשה ״עבודה טובה״ בתחומי הדמוקרטיה (69%), כלכלה (61%), פחות מזה ביחסי חוץ (46%), הגנה (49%), והיחסים עם ישראל (43%), ועוד פחות במאבק באנטישמיות (33%), והגירה (14%).

החודש פורסם מחקר של מכון ווטסון שעל פיו הסיוע שהעניק ממשל ביידן לישראל הוא הגבוה ביותר בתולדות היחסים בין המדינות. נתון זה אינו בא לידי ביטוי באופן בו משיבי הסקר תופסים את תמיכתו של ביידן בישראל. מרבית אנשי המרכז (54%) והשמרנים סבורים שהנשיא היוצא לא עשה עבודה טובה ביחסים עם ישראל. 60% מהליברלים סבורים שביידן עשה עבודה טובה בנושא זה, לצד כרבע הסבורים שלא. בחלוקה לפי דתיות ניתן להבחין כי מרבית הקונסרבטיבים, האורתודוכסים והחרדים סבורים שפועלו של ביידן בנושא המאבק באנטישמיות לא היה משביע רצון. הרפורמים מתחלקים באופן שווה בין מי שסבורים שעשה עבודה טובה לבין מי שלא חושבים כך.

תמיכה בישראל

כאמור, מחקרים שונים מצביעים על כך שהסיוע האמריקאי לישראל מאז תחילת המלחמה גבוה מ-20 מיליארד דולר, נתון המחזק את הטענה שישראל היא המדינה שקיבלה את הסיוע האמריקאי הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.

למול נתונים אלה, נשמר בסקר החודש הפער בין קבוצת המשיבים הליברלים לבין משיבי שאר הקבוצות על מידת התמיכה של ארה"ב בישראל. בקרב השמרנים ואנשי המרכז הקביעה הדומיננטית היא כי ארה״ב אינה תומכת מספיק בישראל. מנגד, בקבוצת ה"מאוד ליברלים" ישנה מגמה איטית אך מתמשכת של עלייה בשיעור המשיבים שסבורים כי ארה״ב תומכת בישראל יותר מידי. בקבוצת ה"מרכז" נרשמה החודש ירידה בשיעור המשיבים הסבורים שארה"ב לא תומכת מספיק בישראל, זהו השיעור הנמוך ביותר שנרשם בקבוצה זו בחצי השנה האחרונה.

בסדרת השאלות על התמיכה בישראל בחנו גם החודש את יחס המשיבים לעמדות של הנשיא הנבחר וסגנו על ישראל. בקרב מרבית המשיבים לא נרשם שינוי בדירוג תמיכת טראמפ בישראל מאז בחירתו לנשיא. הקבוצה היחידה שבה ניתן להבחין בשינוי משמעותי היא של המוגדרים ״מרכז״ – שיעור אלה מהם שחושבים שטראמפ פרו ישראלי עלה בחודש האחרון ב-17%, ומגיע לשיא של החודשים האחרונים. רוב המשתתפים בפאנל (54%) מגדירים את טראמפ כפרו ישראלי.

בחנו שאלה זהה בנוגע לסגנו של טראמפ, ג'יי.די ואנס. מרבית השמרנים מגדירים אותו "פרו ישראלי" בעוד שמרבית הליברלים לא מגדירים אותו ככזה. שליש מאנשי המרכז מגדירים אותו פרו ישראלי ושליש לא מגדירים אותו כך. בשונה מהשאלה שעסקה בטראמפ, במקרה של ואנס ישנו שיעור גבוה למדי, בקרב חברי כלל הקבוצות, שלא יודעים האם ראוי להגדיר אותו "פרו ישראלי." כשליש מכלל הקבוצות (למעט השמרנים, שם 14% השיבו כך) – השיבו לשאלה זו ב״לא יודעים״. ביחס לשאלה זהה בחודש יולי, ניתן להבחין בעלייה בשיעור השמרנים שרואים את ואנס כ"פרו ישראלי".

ישראל במלחמה

בהמשך למגמה בחודשים קודמים, גם החודש ניכרת עלייה בשיעור הליברלים ואנשי המרכז הסבורים שפעולותיה הצבאיות של ישראל בעזה תוקפניות מידי (המונח המשמש בשאלה הוא ״אגרסיביות״). החודש מגיע שיעורם של הסבורים כך בקבוצות הליברלים לשיא חדש. שיעור ה-"מאוד ליברלים" שסבורים שפעולותיה של ישראל בעזה אגרסיביות מדי הוא 79%, ובקרב ה"נוטים לליברלים" 56%, מגמה זו מגדילה את הפער בין תפיסת השמרנים לתפיסת הליברלים בנושא זה – שיעור השמרנים הסבורים שישראל אגרסיבית מדי נותר נמוך מאוד מאז תחילת 2024, בעוד ששיעור הליברלים ואנשי המרכז הסבורים כך עולה עם הזמן.

החודש הגיע לשיא גם שיעור המאוד ליברלים שסבורים שהדרך שבה ישראל מגיבה למתקפת 7 באוקטובר היא ״הרבה יותר מידי אגרסיבית״ – כעת מחצית מהמאוד ליברלים סבורים כך. רבע מהמאוד ליברלים סבורים שהתגובה של ישראל היא "קצת אגרסיבית מידי." בחודש האחרון נמשכה הלחימה בדרום לבנון. מהנתונים עולה כי ישנה מגמה איטית אך נמשכת בחודשים האחרונים של עלייה בשיעור השמרנים שסבורים שישראל אגרסיבית ״במידה הנכונה״ בלבנון, וירידה בשיעור הליברלים שסבורים כך. כעת 40% מהשמרנים, ו-55% מאנשי המרכז – סבורים שישראל אגרסיבית במידה הנכונה בלבנון. באוגוסט שיעור השמרנים שחשב שישראל אינה אגרסיבית מספיק עמד על 81% וכעת הוא 57%.

שליש מה-"מאוד ליברלים" סבורים שהפעולות הצבאיות של ישראל בלבנון הרבה יותר מידי אגרסיביות, ושליש מהם סבורים שהן אגרסיביות במידה הנכונה.

אנטישמיות ותחושת ביטחון

החודש התחולל אירוע אנטישמי רב תהודה באירופה, כאשר עשרות אוהדים ישראלים של קבוצת הכדורגל "מכבי תל אביב" הותקפו באלימות ברחובות אמסטרדם על ידי פעילים פרו פלסטינים. משתתפי הפאנל האמריקאים מעידים כי היו מודעים למתקפה בתחילת החודש ועקבו מקרוב אחר האירועים (מעל 80% מכלל הקבוצות האידאולוגיות והזרמים הדתיים). ככול שמתקדמים על הסקלה הליברלית-שמרנית – גם בחלוקה אידאולוגית וגם בחלוקה לפי דתיות – עולה שיעור מי שמעידים שעקבו מקרוב אחרי האירועים. שיעור אפסי העידו כי כלל לא שמעו על האירוע באמסטרדם.

תחושת הביטחון של יהודים כאשר הם מטיילים בעולם נפגעה מראשית מלחמת חרבות ברזל. בסקר החודש, קרוב למחצית היהודים מכלל הקבוצות מעידים שכאשר הם מטיילים מחוץ למקום מגוריהם הם מסתירים את יהדותם (לפעמים או תמיד). מעט יותר משליש מהמשיבים בכלל הקבוצות האידאולוגיות מעידים כי הם לעולם לא מסתירים את יהדותם. בשאלה זו לא נמצאו הבדלים מהותיים בין הליברלים לבין השמרנים. בחלוקה לפי דתיות ניתן לראות שככול שמתקדמים לכיוון השמרני, עולה שיעור המשיבים שמעידים כי הם לעולם לא מסתירים את יהדותם כשהם מטיילים. זו עדות מעניינת לנוכח העובדה שליהודים אורתודוכסים וחרדים סימנים חיצוניים רבים יותר המעידים על יהדותם (כיסוי ראש וכדומה).

נתונים על הסקר והשלכותיהם

דו״ח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בהשתתפות 564 יהודים אמריקאים הרשומים לפאנל "קול העם היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי JPPI. הדוח אינו מספק ערך משוקלל המייצג את דעתם של כלל יהודי ארצות הברית, אולם מספר המשתתפים המשייכים את עצמם לקבוצות שונות מאפשר לנו לזהות מגמות, עמדות, והבדלים בין יהודים על פי השתייכות דתית, קשר רגשי לישראל, נטייה פוליטית, קשר ליהדות, ועוד.

באופן כללי, אפשר לומר כי הסקר נוטה לשקף את עמדותיהם של יהודים אמריקאים בעלי קשר כלשהו לקהילה היהודית, כפי שזה עולה מתוך שאלה המיוחדת לכך (הכוללת נתונים על כל מי שציין כי הוא בעל קשר כלשהו למוסד יהודי כגון בית כנסת, מרכז קהילתי, ארגון יהודי וכדומה), וכן של יהודים בעלי זיקה כלשהי לישראל, כפי שעולה מהנתונים על ביקורים של משתתפים בישראל, שהם רבים באופן משמעותי מהממוצע.

נתונים בנוגע למשתתפים בסקר (ראו טבלה): כמחצית מזהים עצמם כליברלים; שיעור המשתתפים בנישואים מעורבים נמוך משמעותית לעומת הממוצע בקהילת יהודי ארה״ב; שיעור המשתתפים הקונסרבטיבים גבוה משיעורם בכלל יהודי ארצות הברית. שיעור המשתתפים שאינם משתייכים לאף זרם דתי נמוך משיעורם בכלל יהודי ארצות הברית.