המדד של המכון למדיניות העם היהודי מתמקד החודש בעמדות החרדים בישראל. בעיצומו של משבר הגיוס והמלחמה: 93% מהחרדים מתנגדים לגיוס של צעירים חרדים כמו שאר קבוצות האוכלוסייה היהודית.
כותרות נוספות:
- נמשכת העלייה ברמת הבטחון של יהודים בכך שישראל תנצח במלחמה.
- רוב גדול (79%) של חרדים מתנגדים לגיוס מלא גם אם החרדים ישרתו ביחידות שמתאימות לצביון החרדי.
- מרבית החרדים מתנגדים גם לאפשרות שצעירים חרדים יחוילו ואז ישרתו בארגוני התנדבות חרדיים.
- אמון החברה החרדית בפיקוד הבכיר של צה"ל נמוך מאוד ביחס לשאר קבוצות האוכלוסייה.
- לחרדים אמון גבוה יחסית בממשלה ובראש הממשלה, ועמדות מדיניות הדומות לעמדות ה״ימין״.
- עלייה בשיעור החרדים המעריכים שהמלחמה לא תחזק תהליך של שילוב חרדים בחברה הישראלית.
- בניגוד לשנה שעברה, רוב החרדים צופים עליית מתח בין לא-חרדים לחרדים בעקבות המלחמה.
- עלייה בשיעור החרדים התומכים בצמצום תקציבים לחברה החרדית יותר מאשר בשאר התקציבים.
- 41% מהחרדים אומרים שמנהיגי המפלגות החרדיות אינם מייצגים אותם (עלייה לעומת השנה שעברה).
- מרבית החרדים (68%) מודאגים ממצב הלכידות החברתית בישראל.
- מרבית החרדים מביעים ביטחון ברמה גבוהה בכך שישראל תנצח במלחמה.
- 74% מהחרדים אופטימיים בנוגע לעתיד מדינת ישראל, יותר מאשר מגזרים אחרים.
גיוס חרדים
מרבית החרדים (63%) מעריכים שהמלחמה לא תשנה את החברה החרדית באופן משמעותי. 29% מעריכים שהמלחמה תוביל לשינוי מסוים בחברה החרדית לכיוון של השתלבות בחברה הישראלית, ו-5% בלבד סבורים שהמלחמה תוביל לשינוי משמעותי בשילוב החברה החרדית. נתונים אלה משקפים שינוי לעומת המצב לפני שנה, כאשר שיעור החרדים הסבורים כי המלחמה לא תשנה את החברה החרדית באופן משמעותי עלה, ולעומת זאת ירד שיעור אלה מהם שחושבים שהמלחמה תוביל לשינוי מסוים בחברה החרדית.
בשלוש הקבוצות העיקריות של חרדים, על פי החלוקה המקובלת, כשליש מהחרדים הספרדים (32%) סבורים שיהיה שינוי מסוים בשילוב החרדים בחברה הישראלית, שיעור דומה נרשם בקרב הליטאים (30%) והשיעור הנמוך ביותר בקרב חסידים (21%). 74% מהחרדים מצביעי יהדות התורה אמרו שהמלחמה לא תשנה את החברה החרדית באופן משמעותי. בקרב חסידי חב"ד שיעור המעריכים שהמלחמה תוביל לשינוי מסוים בשילוב החרדים בחברה הישראלית הוא הגבוה ביותר (45%), אך זו קבוצה קטנה יחסית מקרב החרדים.
בסקר שערכנו נבחנה סדרת אפשרויות לפתרון אפשרי לסוגיית גיוס בני הישיבות, ולמשיבים הוצגה כל אפשרות בנפרד כדי לבחון לאיזה מהן תהיה הסכמה גדולה יותר או פחות (מקובל עלי / לא מקובל עלי…).
מרבית החרדים (81%) השיבו שהמצב הקיים של פטור מלא מגיוס לבני ישיבות מקובל עליהם. זו עלייה קלה לעומת שאלה דומה שנבחנה בשנה שעברה, כאשר 78% אמרו ש״מקובל עלי המצב הקיים של פטור מלא מגיוס לבני ישיבות״ (בשנה שעברה המשיבים לא נשאלו על כל אפשרות בנפרד, אלא התבקשו לסמן בשאלה אחת את האפשרויות שמקובלות עליהם, כך שהשוואת השאלות נותנת אינדיקציה לשינוי אך לא יכולה להעיד עליו בפירוש).
כשמינית מהחרדים השיבו השנה (13%) כי המצב הקיים לא מקובל עליהם. שיעורם של מי שאמרו שהמצב לא מקובל עליהם בלט בקרב חסידי חב"ד, שכרבע מהם השיבו כך. כמו כן, חרדים מצביעי הציונות הדתית והליכוד אמרו שהמצב הקיים לא מקובל עליהם (70%, 58% בהתאמה). מנגד רוב גדול מהמצביעים החרדים של יהדות התורה (91%) וש"ס (84%), שהם הרוב הגדול של חרדים, וכן של חרדים מצביעי עוצמה יהודית (70%) אמרו כי המצב הקיים של פטור מלא מגיוס לבני ישיבות – מקובל עליהם.
רוב מוחלט באוכלוסייה החרדית (93%) טוען כי גיוס חובה מלא של כל הצעירים החרדים, בדומה לגיוס בשאר האוכלוסייה היהודית – לא מקובל עליהם (בשנה שעברה, 1% מהמשיבים אמרו שמקובל עליהם גיוס חובה מלא). בשאלה זו לא קיימים הבדלים מהותיים בין הזרמים השונים בחברה החרדית – בכולם נרשם רוב גדול של מעל 85% שמתנגד לגיוס חובה מלא של כל הצעירים החרדים בדומה לגיוס בשאר האוכלוסייה היהודית.
רוב גדול של החרדים (79%) מתנגד לאפשרות של גיוס חובה מלא של כל הצעירים החרדים, גם אם הם ישרתו ביחידות שמתאימות לצביון החרדי. בכלל הזרמים החרדים ישנו רוב המתנגד לאפשרות הזו. בקרב הספרדים, שלושה מכל ארבעה משיבים לא מקבלים את האפשרות הזאת. בקרב החסידים והליטאים מעל 80% לא מקבלים אותה. מרבית החרדים מצביעי נתניהו, כשליש מהחרדים מצביעי הליכוד והציונות הדתית הדתית וכרבע מהחרדים מצביעי עוצמה יהודית – מקבלים את האפשרות הזאת.
מרבית החרדים (81%) מתנגדים לאפשרות של גיוס של רוב הצעירים החרדים, גם אם יהיה פטור לכמה אלפי ״עילויים״ שיישארו בישיבה. בערך אחד מכל שמונה מהמשיבים מסכימים לאפשרות זאת. רוב בכל הקבוצות החרדיות העיקריות (וכמחצית בחב״ד) מעידים כי אפשרות זאת לא מקובלת עליהם. מהחרדים מצביעי עוצמה יהודית – מקבלים את האפשרות הזאת.
מרבית החרדים (60%) מתנגדים לאפשרות שצעירים חרדים יחוילו ואז ישרתו בארגוני התנדבות חרדיים כמו זק״א או איחוד הצלה, לצד 29% מהם שמקבלים את האפשרות הזו. רבע מהחרדים מצביעי ש"ס וחמישית מהחרדים מצביעי יהדות התורה מקבלים אפשרות זו. מחצית מאנשי חב"ד, כשליש מהחסידים והספרדים וחמישית מהליטאים – מקבלים אותה.
מרבית החרדים (63%) מתנגדים לאפשרות שצעירים חרדים לא יחויילו, אבל יחויבו בשירות לאומי על פי צרכי המדינה, לצד כרבע מהם (26%) שמקבלים אפשרות זאת. מרבית המשיבים בכל הקבוצות העיקריות של חרדים לא מקבלים את האפשרות הזאת. 40% מאנשי חב"ד, כרבע מהחסידים והספרדים וכחמישית מהליטאים –מקבלים אפשרות זאת.
בסוגיית הגיוס ביקשנו לברר עם המשיבים גם ״מי האחראי העיקרי לכך״ שהכנסת לא העבירה חוק פטור חדש לצעירים חרדים, לאחר שבית המשפט ביטל את חוקיות הסדר תורנו-אומנותו. 28% מהחרדים סבורים שהיועצת המשפטית לממשלה היא האחראית העיקרית, וזו התשובה שזוכה לשיעור הגבוה ביותר ובפער משמעותי לעומת אפשרויות אחרות. כחמישית מהחרדים סבורים שהאחראים העיקריים הם ראשי המפלגות החרדיות וכעשירית מהם סבורים שראש הממשלה הוא האחראי העיקרי לעניין זה.
אמון בהנהגה ובניצחון
מרבית החרדים (64%) מדרגים את ביטחונם בכך שישראל תנצח במלחמה ברמה גבוהה (ציון 4 + 5 מתוך 5), שיעור כמעט זהה לאלו הסוברים כך מתוך כלל האוכלוסייה היהודית (68% נכון לחודש שעבר). בימים שבהם נערך הסקר הוכרזה הפסקת האש מול לבנון ונמשכה הלחימה ברצועת עזה. הסקר נערך לאחר פיטוריו של שר הביטחון, יואב גלנט.
הקבוצות שבהן נרשמו רמות הביטחון הגבוהות ביותר ביחס לאפשרות של ניצחונה של ישראל במלחמה הם הספרדים (70%) והחסידים (67%), ולבסוף הליטאים (53%). מרבית החרדים מצביעי ש"ס (74%), הליכוד (88%), עוצמה יהודית (76%), והציונות הדתית (70%) הפגינו רמת ביטחון גבוהה (ציון 4+5) ביחס לאפשרות שלך ניצחון ישראל במלחמה.
בסקר השנה נראית ירידה במידת האמון של החברה החרדית בפיקוד של צה"ל ביחס לנקודת הזמן הזו בשנה שעברה. בנובמבר 2023 רמת האמון של מרבית החרדים בפיקוד הבכיר של צה"ל הייתה גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה), ואילו כיום רמת האמון של מרבית החרדים נמוכה (מאוד נמוכה + די נמוכה). אמנם, נוסח השאלה שונה בין השנה שעברה לבין השנה (בשנה שעברה: מפקדי צה״ל, השנה: הפיקוד הבכיר של צה״ל), ושינוי זה מסביר חלק משמעותי מהפער בנתונים, כי שנראה גם בסקרי JPPI של כלל האוכלוסייה בישראל (על כך ראו: סקר JPPI מחודש יולי 2024). עם זאת, גם כאשר לוקחים בחשבון עובדה זו קיים פער משמעותי בין רמת האמון של החרדים בפיקוד הבכיר של צה"ל לבין זו של כלל היהודים בישראל. לפי מדד JPPI שפורסם בחודש שעבר (נובמבר 2024), 59% מכלל היהודים מעידים על אמון די גבוה או מאוד גבוה בפיקוד הבכיר של צה״ל, בעוד שרבע בלבד מהאוכלוסייה החרדית מעיד על רמת אמון כזאת.
ברמת האמון בממשלה לא חל שינוי גדול לעומת השנה שעברה. בנובמבר 2023, כאשר סקר החרדים בחן אמון ״בממשלת החירום״, 53% העידו על רמת אמון גבוהה או גבוהה מאוד. 35% על רמת אמון נמוכה או נמוכה מאוד. השנה, שיעור זהה של חרדים מעידים שרמת האמון שלהם בממשלה גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה), כשליש מעידים שרמת האמון שלהם "די נמוכה" ועשירית מעידים שרמת האמון שלהם "מאוד נמוכה". הקבוצות שבהן נרשמה רמת אמון גבוהה בממשלה הם ספרדים (58%) וחסידים (54%). רמת האמון של ליטאים היא 49%, ושל חסידי חב"ד 40%. כחמישית מהחרדים מצביעי הליכוד והציונות הדתית, שליש ממצביעי ש"ס, ומעל שליש ממצביעי יהדות התורה ועוצמה יהודית – מעידים שרמת האמון שלהם בממשלה נמוכה (מאוד נמוכה + די נמוכה).
גם רמת האמון של החברה החרדית בראש הממשלה נותרה ללא שינוי ביחס לשנה שעברה (נובמבר 2023). רמת האמון של מרבית החרדים בראש הממשלה גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה). רבע מהחרדים מעידים שרמת האמון שלהם בראש הממשלה "די נמוכה", ועשירית "מאוד נמוכה". רמת האמון של החרדים בראש הממשלה גבוהה מזו של שאר האוכלוסייה היהודית. בחודש שעבר 32% מכלל היהודים בארץ העידו שרמת האמון שלהם בראש הממשלה גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה), בעוד ש-53% מהחרדים מעידים כך.
כלכלה ומדיניות
כמו בשנה שעברה, גם השנה בחנו את עמדת החרדים בנוגע לצמצום התקציבים בעקבות המלחמה. 41% מהחרדים תומכים בקיצוץ זהה בתקציבים המופנים לחברה החרדית כמו בשאר התקציבים, כחמישית תומכים באפשרות שהתקציבים לחרדים יצטמצמו יותר משאר התקציבים, וכשליש בעד שהם יצטמצמו פחות משאר התקציבים. ביחס לשנה שעברה עלה במידה משמעותית שיעור החרדים התומכים בצמצום התקציבים של החברה החרדית יותר מאשר בשאר התקציבים. החרדים הספרדים הם מי שבקרבם נרשם השיעור הגבוה ביותר (27%) של תומכים בצמצום משמעותי יותר בתקציב החרדי ביחס לשאר התקציבים, והחסידים הם הזרם עם השיעור הגבוה ביותר (34%) התומך בצמצום נמוך יותר של תקציבי החרדים ביחס לשאר התקציבים.
כמו בשנה שעברה, שאלנו האם בעיני החרדים הפוליטיקאים של המפלגות החרדיות מייצגים אותם או לא. 44% סבורים שהם מייצגים אותם, ומנגד 41% מהחרדים סבורים שלא. ביחס לשנה שעברה חלה עלייה בשיעור אלו שסבורים כי הפוליטיקאים החרדים אינם מייצגים אותם, וירידה בשיעור אלו החושבים שהם מייצגים אותם. יותר ממחצית מהחסידים (53%) מרגישים מיוצגים על ידי הפוליטיקאים של המפלגות החרדיות (למעט חסידי חב״ד, ש-70% מהם טוענים כי הפוליטיקאים של המפלגות החרדיות אינם מייצגים אותם). מרבית מצביעי יהדות התורה (65%) מרגישים מיוצגים, וחמישית מהם לא מרגישים כך. באופן צפוי, חרדים מצביעי הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית מעידים כי הפוליטיקאים של המפלגות החרדיות אינם מיצגים את החברה החרדית.
בשאלה הנוגעת למדיניות ישראל בעקבות המלחמה, שאנו בוחנים גם בקרב כלל האוכלוסייה, מרבית החרדים (66%) סבורים שישראל צריכה לחזק את השליטה שלה על הפלשתינים, להרחיב את ההתנחלויות, לשקול את פירוק הרשות הפלשתינית ואולי לספח את יהודה ושומרון. כחמישית מהחרדים מאמינים שישראל צריכה לחתור להפרדה מלאה מהפלשתינים, לפרק התנחלויות שאינן בגושים הגדולים, ולהתמקד בשמירה על חופש הפעולה של צה״ל כדי למנוע צמיחה של ארגוני טרור בשטחים. עמדות אלה מציבות את רוב החרדים בקוטב ה״ימין״ של המפה הפוליטית. לשם השוואה, בחודש שעבר אמרו 77% ממי שמגדירים את עצמם ימין שיש ״לחזק את השליטה שלה על הפלשתינים, להרחיב את ההתנחלויות, לשקול את פירוק הרשות הפלשתינית ואולי סיפוח ביהודה ושומרון״. בכל הקבוצות האידיאולוגיות האחרות (כולל ימין-מרכז) היתה עדיפות לאפשרות של ״הפרדה מלאה מהפלשתינים״.
לכידות בחברה הישראלית
מרבית החרדים (68%) מודאגים (מאוד מודאגים + די מודאגים) ממצב הלכידות החברתית בישראל. חמישית מהחרדים "די לא מודאגים" ועשירים מהם "בכלל לא מודאגים". מבין הזרמים החרדים, המודאגים ביותר (מאוד מודאגים + די מודאגים) הם הספרדים (74%), לאחר מכן החסידים והליטאים (66%) ולבסוף חסידי חב"ד (60%). בבחינת התשובות על פי הצבעה, המצביעים המודאגים ביותר הם מצביעי ש"ס (75%) ויהדות התורה (70%), לאחר מכן מצביעי הליכוד (65%) והציונות הדתית (60%) ולבסוף מצביעי עוצמה יהודית (49%). מרבית החרדים (59%) סבורים שהמתח שהכי משפיע על הלכידות החברתית בישראל הוא המתח ימין-שמאל. רבע מהם סבורים שהמתח המשפיע ביותר הוא דתיים-חילונים.
אין הסכמה בתוך החברה החרדית על השאלה כיצד המלחמה תשפיע על המתח בין החברה החרדית לבין קבוצות אחרות באוכלוסייה. שליש מהחרדים סבורים שבעקבות המלחמה המתח בין החברה החרדית לבין קבוצות אחרות באוכלוסייה יגבר. 23% סבורים שהמתח יישאר כפי שהוא עכשיו, 22% מאמינים שהמתח יהיה יותר חלש ו-15% חושבים שלא יהיה מתח. ביחס לשנה שעברה חלה ירידה משמעותית בשיעור החרדים החושבים שהמלחמה תוביל לכך שהמתח יהיה חלש יותר – בשנה שעברה מחצית מהם חשבו כך ואילו כיום רק כחמישית מהם סבורים כך. מגמה זו בולטת גם בשיעור החרדים החושבים שהמתח יהיה חזק יותר – בשנה שעברה עשירית בלבד חשבו כך ואילו היום שליש מהם סבורים כך.
בסקר הוצגו למשיבים קבוצות שונות באוכלוסיה ונשאלה השאלה האם אירועי המלחמה השפיעו על רמת הקרבה שלהם או הריחוק שלהם מקבוצות אלה. מרבית החרדים (73%) מעידים שאירועי המלחמה הרחיקו אותם מערבים ישראלים, רבע מהחרדים מעידים כי אירועי המלחמה לא השפיעו על רמת הקרבה או הריחוק שלהם מערבים ישראלים. חב"ד הוא הזרם עם השיעור הגבוה ביותר (90%) של משיבים המעידים שאירועי המלחמה הרחיקו אותם מערבים ישראלים. הזרם עם השיעור הנמוך ביותר שהעיד כך הם הליטאים (69%). בחלוקה לפי הצבעה 83% מהחרדים מצביעי עוצמה יהודית, 80% מהחרדים מצביעי הציונות הדתית, 75% מהחרדים מצביעי ש"ס, 70% מהחרדים מצביעי יהדות התורה, ו-65% מהחרדים מצביעי הליכוד – מעידים כי אירועי המלחמה הרחיקו אותם מערבים ישראלים.
מרבית החרדים (55%) מעידים שאירועי המלחמה לא השפיעו על רמת הקרבה או הריחוק שלהם מיהודים דתיים ("כיפה סרוגה"). 29% מהחרדים מעידים שאירועי המלחמה קרבו אותם ליהודים דתיים, ושמינית (13%) מעידים שאירועים אלה הרחיקו אותם מיהודים דתיים. החסידים הם הזרם עם השיעור הגבוה ביותר (16%) של משיבים שהעידו כי אירועי המלחמה הרחיקו אותם מאוכלוסייה זו (למעט חסידי חב"ד, ש50% מהם העידו כי אירועי המלחמה קרבו אותם ליהודים דתיים).
מרבית החרדים (63%) מעידים שאירועי המלחמה לא השפיעו על רמת הקרבה או הריחוק שלהם מחילונים. חמישית מהם מעידים כי המלחמה קרבה אותם לאוכלוסייה החילונית, ושמינית מהחרדים מעידים שהרחיקה אותם מהם. הזרם עם השיעור הגבוה ביותר (30%) של משיבים המעידים כי המלחמה קרבה אותם לחילונים הם חב"ד, והזרם עם השיעור הנמוך ביותר (16%) שהשיבו כך הם הליטאים.
מרבית החרדים (75%) מעידים שאירועי המלחמה לא השפיעו על רמת הקרבה או הריחוק שלהם מיהדות התפוצות. חמישית מהחרדים העידו כי המלחמה קרבה אותם ליהודים שגרים מחוץ לישראל. הזרם שבו נרשם השיעור הנמוך ביותר של משיבים המעידים שהמלחמה קרבה אותם ליהדות התפוצות הם החסידים (למעט חב"ד).
מרבית החרדים (74%) אופטימיים (מאוד אופטימיים + קצת אופטימיים) ביחס לעתידה של מדינת ישראל, לצד כחמישית (19%) שמעידים כי הם פסימיים (מאוד פסימיים + קצת פסימיים) בנוגע לעתידה. שיעור החרדים האופטימיים ביחס לעתידה של ישראל גבוה משיעור כלל היהודים בישראל שחושבים כך – 60%. ביחס לשנה שעברה לא חלו שינויים ברמת האופטימיות של חרדים בנוגע לעתיד ישראל. בכל הקבוצות ישנה רמת אופטימיות דומה, אך ניתן להבחין בהבדל בין האופטימיות של גברים לזו של נשים – בכל הזרמים שיעור הנשים שהשיבו כי הן "מאוד אופטימיות" ביחס לעתידה של ישראל נמוך מזה של הגברים.
• סקר דצמבר של המכון למדיניות העם היהודי נערך ב-25.11-1.12.2024. איסוף הנתונים לסקר נערך באמצעות חברת אסקריא (501 משיבים במגזר החרדי, בסקר אינטרנטי). הנתונים נותחו והושוו לנתונים שנאספו באמצעות הפאנל האינטרנטי של אסקריא, בנובמבר 2023. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.