המכון למדיניות העם היהודי

ממצאי הסקר לחודש זה מראים כי היהודים בארה"ב מגבים את פעולותיה של ישראל בסוריה ומכירים בלגיטימיות המלחמה בחמאס כל עוד החטופים לא משוחררים.

להורדת הסקר בגרסת PDF לחצו כאן. 

הממצאים העיקריים 

• רוב בכל המחנות לאמירה “לגיטימי שישראל תסרב להפסקת אש בעזה עד לשחרור כל החטופים״
• מרבית המשתתפים בסקר (73%) סבורים שתדמיתה של ישראל בארצות הברית נפגעה בשנת המלחמה
• רוב המשיבים סבורים שפעולות ישראל בסוריה הן ״תוקפניות במידה הנכונה״
• ירידה קלה בשיעור הליברלים הסבורים שפעולות ישראל בעזה ״תוקפניות מידי״
• לשליש מהיהודים שהשיבו יש אמון רב שטראמפ ״יעשה את הדבר הנכון״ בהקשר ליחסי ישראל-ארה״ב
• לכרבע מהם אמון רב שיעשה את הדבר הנכון בהקשר למלחמה באנטישמיות, ל-42% אין אמון כלל
• לחמישית מהם אמון רב שיעשה את הדבר הנכון בהקשר לסכסוך הישראלי-פלשתיני
• רוב מצביעי טראמפ (שהם קרוב לשליש מכלל היהודים בפאנל המשיבים) סבורים שישראל ניצחה במלחמה
• רוב המשיבים מצביעי טראמפ ושליש ממצביעי האריס, סבורים כי ארה״ב לא תומכת מספיק בישראל
• שיפור בתחושת הביטחון האישי של היהודים לעומת המצב בתחילת המלחמה
• רוב משתתפי הפאנל אומרים שהם מחוברים לישראל וליהדות יותר או כמו הוריהם וילדיהם
• מרבית המשיבים בפאנל (78%) העידו כי ידליקו נרות בכל הלילות בחנוכה

ציפיות לכהונת טראמפ

לקראת תחילת כהונתו של דונלד טראמפ, נבחנה החודש בסקר מידת הביטחון של המשתתפים ביחס לפעולותיו במגוון תחומים. ככלל, וכצפוי, ניתן לראות שרמת הביטחון שמביעים יהודים שמרנים בטראמפ גבוהה באופן משמעותי מרמת הביטחון של יהודים ליברלים בנשיא הנבחר. תוצאה דומה ניתן לראות גם בחלוקה לפי דתיות – ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה מידת הביטחון של המשיבים בנוגע לפעולותיו העתידיות של טראמפ.

מבין ארבעת הנושאים ששאלנו עליהם – יחסי ארה"ב וישראל, המאבק באנטישמיות, איראן והבעיה הפלסטינית – הנושא שיהודי ארצות הברית הביעו את הבטחון הרב ביותר ביחס אליו הוא יחסי ארה"ב וישראל. הנושא שהביעו הכי פחות ביטחון לגביו הוא טיפולו העתידי של טראמפ בכל מה שקשור לסכסוך הישראלי פלסטיני.

בקרב הליברלים, שהצביעו כמעט כולם לקמלה האריס הדמוקרטית, רמת הביטחון הנמוכה ביותר ביחס לכהונתו הקרובה של טראמפ נרשמה בהקשר למאבק באנטישמיות, ולאחר מכן בהקשר לסכסוך הישראלי פלסטיני. רבע מהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" העידו גם הם כי אין להם ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון ביחס לשני הנושאים הללו.

מרבית השמרנים בפאנל קול העם מעידים כי יש להם הרבה ביטחון שטראמפ יעשה ״את הדבר הנכון״ (שהשאלון בסקר איננו מגדיר מהו, כך שייתכן, ואף סביר, שמשיבים שונים מפרשים אותו בדרכים שונות) ביחס ליחסי ארה"ב ישראל. מנגד, כשליש מהמזדהים כ״מרכז״ ופחות מעשירית מהליברלים סבורים כך. 70% מה"מאוד ליברלים", 40% מה"נוטים לליברלים" וכחמישית ממשיבי המרכז (17%), מעידים כי בכלל אין להם ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון לגבי יחסי ארה"ב וישראל. בחלוקה לפי דתיות כשליש מהרפורמים ומהקונסרבטיבים מעידים כי בכלל אין להם ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון לגבי יחסי ארה"ב ישראל, ומנגד מחצית מהאורתודוכסים ומרבית החרדים (61%) מעידים כי יש להם הרבה ביטחון בטראמפ בהקשר זה.

בהקשר למאבק באנטישמיות מרבית הליברלים מעידים כי כלל אין להם ביטחון שטראמפ יעשה את ״הדבר הנכון״, ומנגד מרבית השמרנים מעידים כי יש להם הרבה ביטחון שטראמפ יפעל נכון בהקשר זה. רבע מהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" סבורים כך גם הם, שליש מעידים כי יש להם מעט ביטחון בהקשר זה, ורבע נוסף מהם מעידים כי בכלל אין לו ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנוגע למאבק באנטישמיות. במקרה זה, המגמות פחות מובהקות בחלוקה לפי דתיות: כמחצית מהרפורמים (49%) והקונסרבטיבים (42%) מעידים כי בכלל אין להם ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנוגע למאבק באנטישמיות, ואילו מהצד השני כמחצית מהאורתודוכסים (44%) והחרדים (44%) מעידים כי יש להם הרבה ביטחון שטראמפ יפעל נכון בעניין זה.

מרבית השמרנים וכרבע מהמזדהים כמרכז (27%) מעידים שיש להם הרבה ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנוגע להתמודדות עם איראן. מנגד מרבית ה"מאוד ליברלים" (73%) וכמחצית (44%) מה"נוטים לליברלים" מדווחים כי בכלל אין להם אמון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנוגע להתמודדות עם איראן. בחלוקה לפי דתיות – מרבית החרדים (67%), כמחצית מהאורתודוכסים (47%), רבע מהקונסרבטיבים וחמישית מהרפורמים – מעידים כי יש להם הרבה ביטחון בטראמפ שיעשה את הדבר הנכון בנוגע להתמודדות עם איראן.

מרבית ה"מאוד ליברלים" (79%), מחצית מה"נוטים לליברלים" וכרבע מהמזדהים כמרכז (23%) מעידים כי בכלל אין להם אמון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני. מנגד מרבית ה"מאוד שמרנים" (60%), כמחצית מה"נוטים לשמרנים" (46%) וחמישית מהמזדהים כמרכז (19%) – מדווחים כי יש להם הרבה ביטחון שטראמפ יפעל נכון בהקשר זה. בחלוקה לפי דתיות – 44% מהחרדים ו-37% מהאורתודוכסים מעידים כי יש להם מעט ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני.

בשאלת איראן בחנו גם את רמת האמון בשר החוץ הנבחר של ממשל טראמפ, הסנטור מרקו רוביו. מרבית השמרנים ו-41% מהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" מעידים כי יש להם הרבה ביטחון בכך שרוביו, ״יעשה את הדבר הנכון״ בנוגע להתמודדות עם איראן. מנגד מרבית ה"מאוד ליברלים" (55%), וכרבע מה"נוטים לליברלים" מעידים כי בכלל אין להם ביטחון שרוביו יפעל נכון מול איראן. בקרב הליברלים שיעור יחסית גבוה השיב כי הם אינם יודעים – 22% מה"מאוד ליברלים" ו-29% מהנוטים לליברלים". רוב של מצביעי טראמפ (76%) מעידים כי יש להם הרבה ביטחון ברוביו בהקשר להתמודדות עם איראן. לעומתם, יהודים מצביעי האריס אינם מחזיקים בעמדה אחת בהקשר זה – שמינית מעידים כי יש להם הרבה ביטחון ברוביו, רבע מעידים על מעט ביטחון בו, 38% מעידים כי בכלל אין להם ביטחון בו בהקשר זה ואילו 22% ממצביעי האריס אינם יודעים להכריע בסוגיה זו.

רמת הביטחון בהקשר לפועלו העתידי של מרקו רוביו בהתמודדות עם הסכסוך הישראלי פלסטיני, נמוכה במעט לעומת זו הנוגעת לאיראן. מרבית השמרנים ושליש מאנשי המרכז (32%) מעידים כי יש להם הרבה ביטחון בכך שרוביו יעשה את הדבר הנכון בנושא זה. מנגד מרבית ה"מאוד ליברלים" (65%), ושליש מה"נוטים לליברלים" מעידים כי בכלל אין להם אמון ברוביו. בחלוקה לפי הצבעה – מחצית ממצביעי האריס טוענים כי אין להם ביטחון ברוביו בהקשר זה. 61% ממצביעי טראמפ מעידים כי יש להם הרבה אמון שמרקו רוביו יעשה את הדבר הנכון בנוגע להתמודדות עם הסכסוך הישראלי פלסטיני.

תמיכה בישראל

בסקר החודש נשמר הפער מחודשים קודמים בין קבוצת המשיבים הליברלים לבין משיבי שאר הקבוצות על מידת התמיכה של ארה"ב בישראל. בקרב השמרנים ואנשי המרכז הקביעה הדומיננטית היא כי ארה״ב אינה תומכת מספיק בישראל. מנגד, בקבוצת ה"מאוד ליברלים" 28% סבורים כי ארה״ב תומכת בישראל יותר מדי. שיעור המשתייכים לקבוצת ה"מרכז" הסבורים שארה"ב לא תומכת מספיק בישראל נותר זהה לחודש שעבר. זהו השיעור הנמוך ביותר שנרשם בקבוצה זו בחצי השנה האחרונה.

בחלוקה על פי השתייכות לזרם דתי, מחצית מהרפורמים, ומרבית הקונסרבטיבים, האורתודוכסים והחרדים סבורים כי ארה״ב לא תומכת מספיק בישראל. שליש מהרפורמים והקונסרבטיבים, וחמישית מהאורתודוכסים – מאמינים כי ארצות הברית תומכת בישראל במידה הנכונה. רוב מוחלט ממצביעי טראמפ (93%), ושליש ממצביעי האריס, סבורים כי ארצות הברית לא תומכת מספיק בישראל. 44% ממצביעי האריס סבורים שארצות הברית תומכת בישראל במידה הנכונה, ו-17% ממצביעיה מאמינים כי ארה"ב תומכת בישראל יותר מדי.

ישראל במלחמה

לאחר יותר משנה של מלחמה בישראל אין בקרב המשיבים לסקר הסכמה חד משמעית בנוגע לשאלת ניצחונה של ישראל. ככול שמתקדמים על הציר האידאולוגי מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה שיעור המשיבים שחושבים שישראל ניצחה במלחמה. מרבית השמרנים, 42% מהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז", רבע מה"נוטים לליברלים" ו-17% מה"מאוד ליברלים" – סבורים כך. מנגד ישנה קבוצה משמעותית של משיבים שסבורים כי ישראל לא ניצחה ולא הפסידה במלחמה. שיעור נמוך מכלל הקבוצות סבורים שישראל הפסידה במלחמה, ובין עשירית לחמישית מכלל הקבוצות קובעים כי מוקדם מידי לומר מי ניצח. בחלוקה לפי הצבעה – מרבית מצביעי טראמפ סבורים שישראל ניצחה במלחמה, ואילו מרבית מצביעי האריס חושבים שישראל לא ניצחה ולא הפסידה במלחמה.

החודש נעצרה מגמת העלייה בשיעור הליברלים והמזדהים כמרכז הסבורים שפעולותיה הצבאיות של ישראל בעזה תוקפניות מידי. שיעור השמרנים הסבורים שישראל מבצעת פעולות אגרסיביות מדי נותר נמוך מאוד מאז תחילת 2024, בעוד ששיעור הליברלים והמזדהים כמרכז הסבורים כך היה בעלייה כמעט מידי חודש – עד החודש הנוכחי.

מהנתונים עולה כי חלה החודש ירידה קלה גם בשיעור הליברלים הסבורים שתגובת ישראל למתקפה בשבעה באוקטובר היא ״הרבה יותר מידי תוקפנית״ או "קצת תוקפנית מידי". מדובר בשינוי קטן במקרה זה, אך משמעותי מכיוון שהוא קוטע את המגמה של החודשים האחרונים לפיה שיעור הליברלים שחושבים כך הלך ועלה. למרות שינוי זה גם החודש מרבית הליברלים סבורים שהתגובה של ישראל למתקפה בשבעה באוקטובר היא תוקפנית מידי (הרבה יותר מידי + קצת תוקפנית מידי).
ההתפתחות הגיאו-פוליטית הדרמטית של חודש זה היא נפילת משטרו של הנשיא בשאר אל אסד בסוריה. ישראל הגיבה להתפתחות זו בהשתלטות על מספר מוקדי בסוריה, כולל ברכס החרמון, וכן בהפצצה מסיבית של תשתיות צבאיות, שמטרתה למנוע נפילת ציוד וחימוש בידי קבוצות המורדים. רוב משיבי הפאנל סבורים כי תגובתה של ישראל להתפתחויות בסוריה היתה ״תוקפנית במידה הנכונה״. ככול שמתקדמים על הסקלה האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני, עולה שיעור מי שחושבים כך (מלבד ה"מאוד שמרנים" שכרבע מהם סבורים שהפעילות הישרטלית אינה תוקפנית מספיק). הן רוב היהודים מצביעי טראמפ (76%) והן מרבית היהודים מצביעי האריס (63%) – סבורים שהפעילות של צה"ל בסוריה תוקפנית במידה הנכונה.

מרבית המשיבי לסקר (73%) סבורים שתדמיתה של ישראל בארצות הברית נפגעה בשנת המלחמה. מרבית הליברלים ואנשי המרכז, מחצית מה"נוטים לשמרנים" ו-37% מה"מאוד שמרנים" סבורים כך. קיים פער בין האופן שבו מצביעי טראמפ ומצביעי האריס מבינים את ההשפעה של השנה האחרונה על תדמיתה של ישראל. רוב מצביעי האריס (85%) סבורים שתדמיתה של ישראל נפגעה בשנת המלחמה, זאת לעומת 43% ממצביעי טראמפ שסבורים כך. חמישית ממצביעיו של הנשיא הנכנס סבורים שתדמיתה של ישראל בארה"ב לא השתנתה בשנה החולפת, וכרבע מהם סבורים שתדמיתה השתפרה בשנת המלחמה.

מרבית משיבי הסקר מסכימים עם האמירה "לגיטימי שישראל תסרב להפסקת אש בעזה עד לשחרור כל החטופים". ככול שמתקדמים על הסקלה האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה שיעור המשיבים המסכימים עם אמירה זו. בעוד ש-52% מה"מאוד ליברלים" מסכימים עם אמירה זו, שיעור ה"מאוד שמרנים" שמסכימים עם אמירה זו עומד על 99%. רוב מצביעי האריס (65%) ורוב מוחלט ממצביעי טראמפ (98%) מסכימים עם אמירה זו. חמישית ממצביעי האריס לא מסכימים עם אמירה זו, ושמינית מהם השיבו שהם לא יודעים.

תחושת ביטחון

מעל שליש (36%) מהמשיבים הסקר מעידים כי המלחמה בישראל גורמת להם להרגיש פחות בטוחים, ו-46% מהמשיבים מעידים כי המלחמה קצת משפיעה על תחושת הביטחון שלהם. ככול שמתקדמים על הסקלה האידאולוגית מהכיוון השמרני לכיוון הליברלי – עולה שיעור המשיבים שמעידים כי הם מרגישים פחות בטוחים בגלל המלחמה. פחות מחמישית מהמשתייכים לכלל הקבוצות האידאולוגיות (מלבד ה"מאוד שמרנים") – מעידים כי המלחמה בישראל לא השפיעה, או כבר לא משפיעה, על תחושת הביטחון שלהם.

עם זאת, במבט לאחור לחודשים קודמים, ניתן לזהות כי תחושת הביטחון של חברי הפאנל גבוהה יותר ביחס לחודשי המלחמה המוקדמים. שיפור מסויים ניכר בקרב חלק מהקבוצות אפילו בהשוואה לנתונים מספטמבר האחרון.

קרבה לישראל וליהדות

את הקשר לישראל בחנו בסקר קול העם מספר פעמים מאז ה-7 באוקטובר. בהשוואה של תשובות על פני כמה חודשים ניתן לראות כי ביחס לתחילת המלחמה יהודים שמגדירים את עצמם ״שמרנים״ או מזדהים כ״מרכז״ חשים כיום קרבה כמעט זהה לישראל, בעוד שבקבוצות הליברליות ניכרת שחיקה בתחושת הקרבה לישראל מאז תחילת המלחמה. בסקר שנערך החודש 40% מה"מאוד ליברלים" העידו כי המלחמה גורמת להם להרגיש רחוקים יותר מישראל.

החודש בחנו את רמת הקרבה לישראל וליהדות גם באמצעות שאלות דוריות. המשיבים התבקשו לציין את יחסם לרכיבי זהות אלה ביחס להוריהם וביחס לילדיהם (במידה שיש להם כאלה, והם מספיק גדולים על מנת שניתן יהיה להשיב). מרבית המשיבים העידו כי הם מחוברים לישראל בערך באותה מידה שההורים שלהם מחוברים אליה, או מחוברים אליה יותר מהוריהם. בקרב ה"מאוד ליברלים" 14% השיבו כי הם פחות מחוברים לישראל מההורים שלהם. הקבוצות שבהן מחצית או יותר מהמשיבים העידו כי הם מחוברים לישראל יותר מהורים הם ה"מאוד שמרנים" (57%) והמזדהים כמרכז (51%). יש לציין כי נתון זה קשור ישירות לכך שפאנל המשיבים של קול העם מורכב מיהודים שרמת החיבור שלהם לקהילה היהודית ולישראל יחסית גבוהה (כפי שניתן לזהות מהנתונים הכלליים על משתתפי הפאנל המרוכזים בסוף הדיווח).

שליש מהליברלים, וכ-40% מהמזדהים כמרכז וכשמרנים השיבו כי הם מחוברים לישראל יותר מהילדים שלהם. כשליש מהמשיבים בכל הקבוצות (מלבד "מאוד ליברלים") השיבו שהם מחוברים לישראל בערך באותה מידה כמו ילדיהם. שיעור נמוך מאוד השיבו שהם פחות מחוברים לישראל מילדיהם. בין 20%-40% השיבו כי הם לא יודעים או שמוקדם מדי לדעת. ככול שגיל המשיבים עולה, כך עולה מספר המשיבים שענו כי הם מחוברים לישראל יותר מהילדים שלהם. רוב המשיבים מעל גיל 65 שהשיבו על השאלה העידו כי הם מחוברים לישראל יותר מאשר ילדיהם. מרבית המשיבים, בכל הקבוצות האידיאולוגיות, השיבו שאכפת להם מהיותם יהודים במידה דומה לזו של הוריהם. פחות מעשירית מהמשיבים העידו כי אכפת להם מהיותם יהודים פחות מאשר הוריהם.

בקרב הליברלים, כשליש מהמשיבים העידו שאכפת להם מהיותם יהודים יותר מאשר לילדיהם, שליש מעידים שאכפת להם מהיותם יהודים במידה דומה לזו של ילדיהם ו-38% מהם השיבו שאינם יודעים. בקרב השמרנים כשליש השיבו שאכפת להם מהיותם יהודים יותר מאשר לילדיהם, וכמחצית השיבו שאכפת להם במידה דומה לזו של ילדיהם. ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – יורד שיעור המשיבים שמעידים כי איכפת להם מהקרבה ליהדות יותר מילדיהם, ועולה שיעור אלה שמעידים כי אכפת להם במידה דומה לזו של ילדיהם. כשהצלבנו בין הנתונים ראינו כי מכלל משתתפי הסקר החודש (582) 152 מהמשיבים העידו שהם מרגישים יותר מחוברים גם לישראל וגם ליהדות מאשר הוריהם, ו-203 משיבים העידו כי הם קשורים גם לישראל וגם ליהדות במידה דומה לזו של הוריהם.

כשהצלבנו נתונים של אותן שאלות מול עמדות הילדים (כפי שהורים מבינים אותן), 149 השיבו כי הם מחוברים גם לישראל וגם ליהדות יותר מאשר ילדיהם, ו-152 השיבו כי הם מחוברים גם לישראל וגם ליהדות במידה דומה לזו של ילדיהם. 161 מחברי הפאנל השיבו כי הם לא יודעים או יכולים להשיב על שאלות אלו. בשני המקרים – הורים וילדים – ראוי לציין את המספר הגדול יחסית של מי שמרגישים שעוצמת הקשר שלהם ליהדות דומה לזאת של הילדים וההורים, אבל שעוצמת החיבור שלהם לישראל גבוהה יותר מזו של הילדים וההורים (מסומן בכחול).

חגי דצמבר

לקראת חנוכה וחג המולד, בחנו כמה שאלות הנוגעות לקיום מסורת. מרבית המשיבים לסקר השיבו כי הם מתכננים להדליק נרות חנוכה השנה בכל שמונת הלילות. ככול שמתקדמים בסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני, עולה שיעור המשיבים שמתכננים להדליק נרות בכל הימים. בחלוקה אידאולוגית ניתן לראות כי שלושה מכל ארבעה מהמשתייכים לכלל הקבוצות מתכננים להדליק נרות בכל הימים בחנוכה. על פי נתוני מכון המחקר פיו, לשמונה מכל עשרה יהודים יש חנוכיה בבית (ולתשעה מכל עשרה יהודים ״לפי דת״ JBR). אך שיעור ההדלקה המוצג בסקר זה גבוה לעומת שיעור היהודים האומרים כי הם מדליקים נרות בכל לילה (או ברוב הלילות) בסקרים שמייצגים את כלל היהודים באמריקה.

רוב גדול של משתתפי הפאנל (90%) אמרו כי בביתם לא יהיה השנה עץ חג המולד. כעשירית מהמשתתפים אמרו כי יהיה עץ בביתם. זה שיעור נמוך לעומת הממצא של מכון הסקרים פיו ב-2013, שעל פי ל-32% מיהודי ארה״ב היה עץ אשוח בבית בתקופת החגים של שנת המחקר (27% ליהודים על פי דת).

נתונים על הסקר והשלכותיהם

דו״ח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בהשתתפות 582 יהודים אמריקאים הרשומים לפאנל "קול העם היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי JPPI. הדוח אינו מספק ערך משוקלל המייצג את דעתם של כלל יהודי ארה״ב. שיעור המשתתפים המשייכים את עצמם לקבוצות שונות באוכלוסייה היהודית מאפשר לנו לזהות מגמות, עמדות, והבדלים בין יהודים על פי השתייכות דתית, קשר רגשי לישראל, נטייה פוליטית, קשר ליהדות, ועוד.

באופן כללי, אפשר לומר כי הסקר נוטה לשקף את עמדותיהם של יהודים אמריקאים בעלי קשר כלשהו לקהילה היהודית, כפי שזה עולה מתוך שאלה המיוחדת לכך (הכוללת נתונים על כל מי שציין כי הוא בעל קשר כלשהו למוסד יהודי כגון בית כנסת, מרכז קהילתי, ארגון יהודי וכדומה), וכן של יהודים בעלי זיקה כלשהי לישראל, כפי שעולה מהנתונים על ביקורים של משתתפים בישראל, שהם רבים באופן משמעותי מהממוצע.

נתונים בנוגע למשתתפים בסקר החודש (ראו טבלה): כמחצית מזהים עצמם כליברלים; שיעור המשתתפים בנישואים מעורבים נמוך משמעותית לעומת הממוצע בקהילת יהודי ארה״ב; שיעור המשתתפים הקונסרבטיבים גבוה משיעורם בכלל יהודי ארצות הברית. שיעור המשתתפים שאינם משתייכים לאף זרם דתי נמוך משיעורם בכלל יהודי ארצות הברית.