נאום ההשבעה של טראמפ: שבירת מוסכמות לצד מסרים מוצפנים
טראמפ. צילום: שאטרסטוק
גיאופוליטיקה

נאום ההשבעה של טראמפ: שבירת מוסכמות לצד מסרים מוצפנים

בנאומו סטה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מהמסורת בכך שביקר את הממשל הקודם בנוכחות הנשיא היוצא והתייחס לנושאי חוץ. פרופ' גיל טרוי מסביר את המשמעות בראיון נרחב.

"טראמפ שבר את המסורת של נאומי השבעה מאחדים", מסביר פרופ' גיל טרוי, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי ומומחה להיסטוריה של ארה"ב. "הנאום היה שונה מאוד מהנאומים היסטוריים כמו של תומאס ג'פרסון ב-1801 שאמר 'כולנו רפובליקנים, כולנו פדרליסטים', או של לינקולן שדיבר על 'חסד וצדקה לכל' ('With malice toward none with charity for all'). במקום זאת, טראמפ בחר לתקוף את מדיניות ביידן בנוכחותו של ביידן והאריס".

טרוי, מחברם של 8 ספרים על הנשיאות האמריקאית (ו-5 על ציונות) מוכר לצופי CNN כפרשן קבוע בסדרות תיעודיות. לדבריו, למרות הפילוג שנכח בנאומו של טראמפ, היה גם רגע מיוחד ושונה – עניין החטופים.  "זה היה הרגע היחיד שבו כל הנוכחים, כולל קמלה האריס, קמו על רגליהם ומחאו כפיים", הוא מזכיר. "מעניין שטראמפ לא הרגיש צורך לציין שמדובר בחטופים הישראלים – כולם ידעו במי מדובר. זה מסמל את העומק של הטרגדיה שלנו בתודעה האמריקאית".

הוא מוסיף כי התופעה המפתיעה ביותר הייתה דווקא בהרכב הקהל. הוא מציין כי "במקום המסורת של מנהיגי המדינה ומשפחותיהם, ראינו בשורות הראשונות את ג'ף בזוס, אילון מאסק ומירי אדלסון. זה מסר ברור: טראמפ מאמין שהיזמים הגדולים, ולא הפוליטיקאים מחטטי המסדרונות, הם אלה שיהפכו את אמריקה לאדירה בשנית".

בהקשר זה טרוי מציין כי טראמפ מנסה למקם את עצמו בשרשרת של מנהיגים רפובליקנים חזקים שהובילו מהפכות: "לא במקרה הוא בחר להישבע על התנ"ך של לינקולן, הנשיא האהוב ביותר בהיסטוריה האמריקאית, והוא מקפיד להדגיש את הדמיון בינו לבין רייגן – למשל בעסקת החטופים שביצע סמוך לכניסתו לתפקיד. המסר ברור: כמו רייגן, גם אני – טראמפ – מעביר את ארה"ב מאפילה לאורה, משעבוד לגאולה".

"בסופו של דבר", חותם טרוי, "צריך להבין שטראמפ מסמל שינוי עמוק באמריקה. הוא אולי לא מייצג את המסורת הנשיאותית הקלאסית, אבל הוא בהחלט מבין את רוח התקופה ואת תחושות האמריקאי הממוצע. זה מה שהופך אותו לתופעה פוליטית כה משמעותית".

לראיון המלא במעריב לחצו כאן.