רוב החברה הישראלית בעד השלמת עסקת החטופים ורובה גם תומך בהצעת הנשיא טראמפ להעברת אוכלוסייה מעזה למדינות אחרות.
בדו״ח שלושה חלקים: על המלחמה בעזה, על מצב החברה בישראל ועל מערכת המשפט.
להורדת הדו"ח בגרסת PDF לחצו כאן.
כותרות הדו"ח:
- שני שליש בעד ״החלטה מה יהיה עם שלטון חמאס בעזה״ לאחר השלמת עסקת החטופים
- רוב היהודים סבורים שיש ״לקדם״ את התוכנית להעברת תושבי עזה למדינה אחרת
- רוב הערבים (לעומת שיעור מזערי מהיהודים) סבורים שההצעה אינה מוסרית
- רוב היהודים בישראל עוד לא בטוחים שישראל ניצחה או תנצח במלחמה
- מחצית מהישראלים סבורים שהמינוי של השופט עמית לנשיא העליון – בעייתי
- רוב גדול של הישראלים ״מאוד / די מודאגים״ מהמצב החברתי
- רוב היהודים סבורים שערבים רבים, או רובם ״קיצונים מבחינה פוליטית״
- רק חמישית מהערבים סבורים שיהודים רבים או רובם ״קיצונים מבחינה פוליטית״
- עלייה משמעותית מאוד בתחושת ״כעס״ כלפי החרדים בעיקר בקרב דתיים
- עליה בתחושות חיוביות בקרב יהודים, בדגש על ״הערכה״, כלפי ״מתנחלים״
העסקה להחזרת חטופים
בחודש שעבר נחתמה עסקה לשחרור חטופים והפסקת אש זמנית בעזה. העסקה התקבלה בלחצו של הנשיא טראמפ, באמצעות תיווך של ארצות הברית, קטאר ומצרים, לאחר חודשים ארוכים של משא ומתן. במקביל לפעימות השבת החטופים, נבחנו החודש עמדות של ישראלים הנוגעות להמשך העסקה. חשוב לציין כי נתוני הסקר נאספו בתחילת החודש, טרם פגישת הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו בוושינגטון, ובמציאות הדינמית שבה קצב האירועים מהיר, ייתכן שתשובות משתנות במהירות.
סקר המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מעלה שרוב הציבור בישראל, יהודים וערבים, תומך בהשלמת עסקת החטופים במלואה, ודחיית ההחלטה ביחס לגורל שלטון חמאס בעזה לאחריה. כחמישית מהציבור, כרבע מהיהודים, מעדיפים לעצור את עסקת החטופים לאחר שלב א,' כדי לחזור להילחם בעזה להפלת שלטון חמאס. בקרב הערבים, שלושה מכל ארבעה תומכים בהשלמת העסקה ומיעוט קטן תומך בחזרה ללחימה. סקר המכון בחודש הקודם )ינואר( העלה ממצא דומה כאשר 55% מהציבור תמכו באמירה ״אפשר להסכים לדרישות חמאס ולהחזיר את החטופים, כי אחר כך תמיד אפשר יהיה למצוא דרך לחזור להילחם״.
בחלוקה על פי מחנות אידיאולוגיים, בכלל הקבוצות ישנו רוב לאמירה ״השלמת עסקת החטופים במלואה, ואחר כך החלטה מה יהיה עם שלטון חמאס בעזה״, למעט בקבוצה של מי שמגדירים את עצמם ״ימין״, שבה קרוב למחצית (48%) תומכים בחזרה למלחמה בתום שלב א' של העסקה, לעומת כשליש (32%) שתומכים בהמשך העסקה. בבחינת העמדות על פי הצבעה ותמיכה במפלגות השונות, ניכר כי בקרב תומכי שתי מפלגות – הציונות הדתית ועוצמה יהודית – ישנה נטייה מובהקת לתמיכה בחזרה למלחמה לאחר שלב א' של העסקה. 70% מתומכי הציונות הדתית ו-60% מתומכי עוצמה יהודית) מי שאומרים שיצביעו למפלגות האלה כיום (תומכים בחזרה למלחמה. עם זאת, בבחינת הבחירה על פי דתיות, ישנו רוב בקרב הדתיים )שלא כולם כמובן מצביעים למפלגות אלה (שמעדיף את השלמת העסקה 45%) מול 38% שמעדיפים את הפסקת העסקה בתום שלב א').
בקרב תומכי הליכוד כיום ישנו רוב קטן התומך בהמשך העסקה (43%) לעומת (40%). בקרב תומכי מפלגות האופוזיציה ההעדפה להמשך העסקה מובהקת וגורפת – 89% מתומכי המחנה הממלכתי, 98% מתומכי יש עתיד, 79% מתומכי ישראל ביתנו, 99% מתומכי הדמוקרטים.
תכנית טראמפ
נשיא ארה״ב דונלד טראמפ העלה את האפשרות שערבים המתגוררים ברצועת עזה יעברו להתגורר במדינה אחרת. כשבעה מכל עשרה ישראלים תומכים באפשרות זו. הסקר מעלה כי בקרב היהודים היה רוב גם להנחה שמדובר ב״תוכנית מעשית שצריך לנסות לקדם״, עוד לפני הפגישה בוושינגטון בין טראמפ לראש הממשלה נתניהו בראשית החודש. רוב הערבים בישראל מתנגדים להצעת טראמפ. מכלל הישראלים 43% סבורים שתוכנית טראמפ ״מעשית״ ושצריך לנסות לקדם אותה. מכלל היהודים בישראל רוב קטן של 52% סבורים כך. עוד 30% מהיהודים השיבו שהתוכנית ״לא מעשית, אבל הלוואי״. כלומר, הם תומכים בה אבל אינם סבורים שיש לה סיכוי ממשי להתממש. ובסך הכל יותר משמונה מכל עשרה יהודים בישראל תומכים בתוכנית.
בסך הכל, הצעה שמשמעותה העברה משמעותית של אוכלוסייה פלשתינית מרצועת עזה, שבעבר הייתה נחשבת בעיני ישראלים רבים כהצעה שאיננה לגיטימית, היא כיום הצעה שזוכה בקרב היהודים לתמיכה נרחבת, ובמידה ואינה זוכה לתמיכה הסיבה היא בדרך כלל מעשית (״הסחת דעת״) ולא עקרונית. סקרים שעסקו בשאלת הטרנספר של ערביי השטחים בשנות התשעים של המאה הקודמת, או באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 מצאו בדרך כלל תמיכה של כארבעים עד חמישים אחוז מהיהודים באפשרות של העברת אוכלוסייה.
נתוני הסקר נאספו כאמור ערב פגישתם של נתניהו וטראמפ, והם מעידים על ירידה קלה בשיעור הישראלים שמעידים כי יש להם "אמון רב" בנשיא שיעשה ״את הדבר הנכון״ בהקשר יחסי ארה"ב וישראל – אם כי נתון זה בודאי חשוף יותר מנתונים אחרים בסקר לשינוי בעקבות הפגישה. בעוד שבחודש שעבר שליש (32%) מהישראלים העידו על אמון רב בטראמפ, בחודש הנוכחי חמישית (20%) מהישראלים מעידים כך. עם זאת, מרבית הישראלים העידו גם החודש כי יש להם אמון בטראמפ (אמון מסוים + אמון רב).
אמון בהנהגה ובניצחון
החודש שינינו את נוסח השאלה על רמת הבטחון בניצחון ישראל במלחמה, והשינוי מתבטא בתוצאות הסקר. עד כה שאלנו על המלחמה שאלת עתיד – מה רמת הבטחון שישראל ״תנצח״. החודש, לאור הפסקת האש הארוכה ומה שכרגע נראה כהפוגה משמעותית במלחמה, שאלנו על רמת בטחון ביחס להווה – ״כמה את/ה מרגיש/ה שישראל מנצחת ו/או ניצחה במלחמה?״.
הפער ניכר: בעוד שבחודש שעבר שניים מכל חמישה יהודים בישראל השיבו שהם ״לגמרי בטוחים״ שישראל תנצח, בחודש הנוכחי פחות מעשירית השיבו שישראל ״מנצחת או ניצחה״. במקביל חלה עלייה בשיעור המשיבים שהם "בכלל לא בטוחים" שישראל ״מנצחת או ניצחה״ במלחמה. בכלל הקבוצות האידאולוגיות לא קיימת הסכמה בנוגע לניצחונה של ישראל במלחמה. בחלוקה לפי הצבעה בבחירות 2022 שתי המפלגות בהן נרשם השיעור הגבוה ביותר של משיבים שבטוחים שישראל מנצחת או ניצחה במלחמה הן ש"ס (20%) והליכוד (17%).
בקרב כלל הישראלים, מחצית (50%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה "מאוד נמוכה" לעומת 8% שמעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה "מאוד גבוהה." מרבית היהודים בישראל מעידים שרמת האמון שלהם בממשלה נמוכה (מאוד נמוכה + די נמוכה) ושליש מעידים כי רמת האמון שלהם גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה). החודש לא חל שינוי משמעותי ברמת האמון בממשלה. נכון לחודש זה כחמישית (17%) מהערבים מעידים כי רמת האמון שלהם גבוהה (מאוד גבוהה + די גבוהה) ושלושה מכל ארבעה ערבים (78%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה). 29% ממצביעי הליכוד, 48% ממצביעי הציונות הדתית, ו-32% ממצביעי יהדות התורה – מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה נמוכה (די נמוכה + מאוד נמוכה).
כשני שליש מהישראלים מעידים כי רמת האמון שלהם בראש הממשלה, בנימין נתניהו, (נמוכה מאוד נמוכה + די נמוכה), ושליש מעידים שרמת האמון שלהם בראש הממשלה גבוהה) מאוד גבוהה + די גבוהה). חלוקה זו נותרה יציבה במשך כל השנה החולפת. רוב גדול של חילונים (78%) ומרבית הדתיים (54%) אומרים שרמת האמון שלהם בנתניהו נמוכה(מאוד נמוכה + די נמוכה). כחמישית (22%) ממצביעי הליכוד בבחירות 2022 מעידים כך גם הם.
יחס למצב החברתי
החודש בחנו היבטים שונים של לכידות בחברה הישראלית. מרבית אזרחי ישראל מודאגים (מאוד מודאגים + די מודאגים) מהמצב החברתי בישראל. ביחס לנקודת הזמן הזו. בשנה שעברה לא חלו שינויים בתשובות המשיבים לשאלה זו. יותר משליש מאזרחי ישראל ״מודאגים מאוד״ מהמצב החברתי (38%) כאשר השיעור בקרב הערבים גבוה יותר (45%).
הדאגה הנוגעת למצב החברתי משותפת לכל המגזרים בחברה היהודית. היא גבוהה יותר בקרב חילונים 91% (מאוד או די מודאגים) אך זוכה לרוב גם בקרב דתיים (71%) מסורתיים דתיים (73%) מסורתיים שאינם דתיים (79%) וחרדים (61%).
קיצוניות של יהודים וערבים
בקרב היהודים בישראל 29% סבורים שרוב הערבים בישראל הם קיצוניים מבחינה פוליטית, 28% סבורים כי רבים מהערבים בישראל קיצוניים מבחינה פוליטית, 34% מאמינים כי חלקם קיצוניים פוליטית ו-7% חושבים שמעטים מהערבים בישראל הם קיצוניים מבחינה פוליטית. בשנה האחרונה ישנה עלייה קלה בשיעור היהודים המשיבים שסבורים כי רבים מהערבים בישראל או רובם קיצוניים מבחינה פוליטית.
התפיסה הכללית של יהודים בישראל היא שרמת הקיצוניות הפוליטית של יהודים בישראל נמוכה משמעותית מזו של הערבים. מחצית מהיהודים (51%) מעידים כי חלק מהיהודים בישראל קיצוניים, רבע (26%) סבורים כי מעטים מהיהודים קיצונים וחמישית (19%) סבורים כי רבים מהם קיצונים. ביחס לשנה שעברה לא חלו שינויים בתשובות היהודים לשאלה זו. התפיסה של ערבי ישראל את רמת הקיצוניות הפוליטית של יהודים ישראל, שונה מאוד מהאופן בו תופסים היהודים את עצמם. כרבע (28%) מהערבים סבורים שרוב היהודים בישראל קיצונים, כשליש (35%) סבור שרבים מהם קיצונים, חמישית (18%) מאמינים שחלק מהיהודים הם קיצונים ואילו עשירית (9%) סבורים שמעטים מבין היהודים בישראל קיצונים מבחינה פוליטית.
ביחס לנקודת הזמן הזו בשנה שעברה ניתן להבחין כי תשובות האוכלוסייה הערבית דומות, אך בערך עשירית מהם שינו את תשובתם מ"רובם" ל"רבים מהם" – מגמה קלה של התמתנות (עם זאת, אפשר לראות כי בשלושה סקרים המוצגים כאן רמת התנודתיות בין האפשרויות הקרובות של תשובה גבוהה למדי).
הרגשות כלפי הקבוצות השונות
את הביטוי למצב החברתי בחנו החודש גם בשאלות על היחס למגזרים שונים בחברה. השאלון איפשר למשתתפים לבחור את ״הרגש העיקרי״ כלפי קבוצות שונות, מתוך שמונה אפשרויות: קרבה, שותפות, הערכה, אדישות, פחד, כעס, שנאה או ״אף אחד מאלה״. שתי הקבוצות הזוכות לשיעור הגבוה ביותר של רגשות חיוביים הן חיילי צה"ל ודרוזים (84%).
כפי שאפשר לראות בדירוג הכללי של רגשות על פי החלוקה לרגשות שליליים וחיוביים, השינוי העיקרי לעומת השנה שעברה ניכר ביחס לחרדים – שנעשה שלילי יותר בצורה משמעותית, מן הסתם על רקע מחלוקת הגיוס. ניכרת עלייה ביחס החיובי ל״דתיים לאומיים״ ול״מתנחלים״. ישנה עלייה ברגשות החיוביים גם כלפי ״יזמי היטק״, שרובה באה מעלייה משמעותית ברגש ״הערכה״ – מ-36% בשנה שעברה ל-45% השנה. ישנה ירידה ברמת הרגשות החיוביים כלפי ״בדואים״, שנובעת מירידה ב״הערכה״ ועלייה ב״פחד״.
דירוג הערבים שונה באופן משמעותי לעומת דירוג היהודים, ולכן ראוי להציג את הדירוגים בנפרד. רבים מהערבים מתייחסים ב״אדישות״ לחלק משמעותי מהמגזרים. כאשר בוחנים את דירוג המגזרים שיש להם כלפיהם רגש חיובי, ניתן לראות כי מדובר קודם כל במגזרי המיעוטים (מוסלמים, בדואים, דרוזים) וכן בקבוצות של יהודים שיש להם זיהוי עם עמדות מרכז ושמאל (תומכי שמאל, קיבוצניקים, יזמי היטק, תל אביבים).
קבוצה שביחס אליה היתה השנה עלייה בקרב יהודים (אך היחס אליה בקרב ערבים הוא השלילי ביותר) היא זו של המתנחלים. כאשר בוחנים את העלייה הזאת באופן פרטני, ניתן לראות כי עיקר השינוי בא בעלייה ברגש ״הערכה״ בקרב חילונים. לכמחצית החילונים עדיין יש רגש שלילי כלפי מתנחלים (49%) בעיקר ״כעס״. עם זאת, לעומת השנה שעברה שיעור החילונים שחשים ״כעס״ כלפי מתנחלים ירד מ-42%- ל-35% והירידה בסך הרגשות השליליים היא של 8%.
הסעיף שבו ניכר השינוי לכיוון החיובי הוא של ״הערכה״ של חילונים למתנחלים. בסקר של השנה שעברה אחד מעשרה חילונים הביע ״הערכה״ למתנחלים, והשנה השיעור הוא 17%. אפשר לשער ששינוי זה נובע מהבולטות של תושבי ההתנחלויות ביחידות הלוחמות, ובקרב הפצועים והנופלים במלחמה.
בבחינת החלוקה הפנימית של ביטויי הרגש כלפי מגזרים שונים חזרנו גם השנה לבחון את הערכתם של דתיים את החרדים, לעומת הערכתם של חרדים את הדתיים. בהשוואה כזאת ניכר שבעוד שבקרב החרדים כמעט לא קיימים רגשות שליליים כלפי דתיים, בקרב הדתיים יש קבוצה בעלת משקל (43%) שמבטאת ״כעס״ על החרדים כרגש הדומיננטי ביותר.
בעוד ששליש (30%) מהחרדים מעידים כי הרגש העיקרי שלהם כלפי דתיים הוא הערכה, פחות מעשירית (8%) מהדתיים מעידים כך כלפי החרדים. בשנה האחרונה חלה מגמה של עלייה בשיעור הכללי של היהודים שמרגישים ״הערכה״ כלפי דתיים וחלה ירידה בשיעור אלו מהם שמרגישים בעיקר "כעס" כלפי דתיים.
עוד בחינה משווה שאנחנו חוזרים אליה מתייחסת לאופן שבו מצטיירים ה״תל אביבים״ בעיני קבוצות שונות. לתל אביב יש תדמית מסויימת, שאפשר לראות את ההשפעה שלה על היחס לתושבי העיר במבט על שתי קבוצות הלא דתיים בישראל – החילונים והמסורתיים הלא דתיים. שתי הקבוצות האלה מורכבות מישראלים שאורח החיים היומיומי שלהם אינו דתי, אבל יש ביניהן הבדלים סוציולוגיים גדולים. חילונים נוטים להיות בעלי השכלה והכנסה גבוהה יותר, אשכנזים יותר ממזרחים, מתגוררים במרכז יותר מאשר בפריפריה ועוד. בהתאם, היחס של שתי הקבוצות לתל אביבים שונה. לרוב החילונים יש רגש חיובי כלפי תל אביבים, כמו תחושת קרבה או שותפות. לשליש מהמסורתים הלא דתיים יש רגש חיובי כלפי תל אביבים, אבל קבוצה דומה בגודלה מבטאת אדישות וקבוצה לא מבוטלת, כחמישית, מבטאת רגש שלילי.
מערכת המשפט
אחרי עיכוב של חודשים רבים, השופט יצחק עמית מונה לנשיא בית המשפט העליון. מכלל הישראלים 35% סבורים שמינוי זה היה צריך להיעשות מזמן ואילו מחצית חושבים שזהו מינוי בעייתי. חמישית מהישראלים סבורים שהיה צריך למנוע את מינוי זה גם במחיר של משבר חוקתי, עוד חמישית חושבים שזהו מינוי בעייתי שיותר טוב אם לא היה קורה ועשירית חושבים ש"המינוי בעייתי אבל טוב שזה מאחורינו."
עמדות פוליטיות משפיעות מאוד על היחס של ישראלים למינויו של השופט עמית, כאשר בימין (כולל ימין מרכז) יש נטייה לומר שמוטב שהמינוי לא היה קורה ויש גם מי שמוכנים להגיע עד משבר. לעומת זאת במרכז ושמאלה ישנה נטייה מובהקת לומר שהמינוי ״היה צריך לקרות מזמן״. בסך הכל, רבע מהיהודים בישראל סבורים כי שר המשפטים היה צריך למנוע את המינוי, גם במחיר של משבר חוקתי. כמעט מחצית (46%) מהערבים בישראל לא ידעו להשיב לשאלה זו, ובקרב מי שענו – הרוב סבורים שמינויו של עמית היה צריך לקרות מזמן. מרבית החרדים, וגם 44% ממצביעי הציונות הדתית ו-39% ממצביעי הליכוד – סבורים ששר המשפטים היה צריך למנוע את המינוי גם במחיר של משבר חוקתי.
סקר פברואר של המכון למדיניות העם היהודי נערך בין התאריכים 30.1 – 3.2 בקרב 846 משיבים. איסוף הנתונים נערך באמצעות הפאנל של אתר המדד 646 מרואיינים במגזר היהודי, בסקר אינטרנטי וחברת אפקאר, 200 מרואיינים במגזר הערבי, כמחציתם אינטרנטי ומחציתם טלפוני. הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.