המכון למדיניות העם היהודי

בקקרב יהודי ארה"ב ישנה תמיכה בהחלטת הנשיא הנכנס להיאבק בתופעות אנטי ישראליות באקדמיה והם משוכנעים שהסכם שלום עם הפלסטינים לא יהיה בטווח הנראה לעין.

להורדת המדד המלא בגרסת PDF לחצו כאן. 

הממצאים העיקריים:

• כמחצית מהמשיבים תומכים בהחלטת טראמפ לשלול 400 מיליון דולר לאוניברסיטת
  קולומביה.
• לכמחצית מהמשיבים בטחון (רב או מועט) בכך שטראמפ יפעל נגד אנטישמיות.
• אחד מ-4 מצביעי טראמפ חושב שישראל ניצחה במלחמה, אחד מ-10 מצביעי האריס
  סבור כך.
• מרבית המשיבים לא תומכים במדיניות טראמפ במלחמת רוסיה-אוקראינה.
• שני שליש אומרים שהמדיניות כלפי אוקראינה מדאיגה אותם בהקשר למדיניות
  כלפי ישראל.
• רוב המשתתפים מניחים ששלום ישראלי-פלשתיני אינו אפשרי בטווח הנראה לעין.
• עם זאת, בניגוד לעמדת יהודי ישראל, רוב סבורים שאין תחליף לשלום ארוך טווח
  עם הפלשתינים.
• רוב סבורים שההתנחלויות הן נטל על צה”ל ופוגעות בביטחון ישראל.
• רוב גדול של משתתפים (79%) צפויים לערוך או להשתתף בסדר פסח מסורתי.
• רוב המשתתפים האורתודוכסים בפאנל ביקרו בישראל בשנתיים האחרונות.
• תשעה מעשרה משתתפים בארה”ב מרוצים מההצבעה שלהם בבחירות לנשיאות ב-2024.

הערה על מועד הסקר: הנתונים נאספו בין ה-13-17 במרץ. הסקר נערך לאחר סיום שלב א’ של העסקה לשחרור חטופים, במהלכו השתחררו 33 חטופים במקביל להפסקת אש זמנית בעזה. לאחר איסוף הנתונים חודשה הלחימה ברצועת עזה, באופן יזום על ידי ישראל. ממשל טראמפ אישר כי ישראל התייעצה עם הבית הלבן לפני תחילת המתקפה.

במהלך איסוף הנתונים הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על פיטורי ראש השב”כ, רונן בר. מקבץ אירועים אלה הוביל לגל מחאות ברחבי הארץ.

הערה על הרכב הפאנל: לאחר שנת פעילות מלאה, ובהמשך לעבודת ניתוח מפורטת של הנתונים על משתתפי פאנל JPPI הרכבם והשקפותיהם, אנחנו מפרסמים בסקרי קול העם גם נתון המשקף את עמדת כלל המשתתפים בפאנל. מהלך זה מבטא הבשלה של פאנל קול העם, והתייצבות של קבוצה המשיבים לסקרים, באופן שמאפשר לנו להציג אותה כקבוצה קבועה שלמגמות הנצפות ביחס אליה יש לטעמנו משמעות החורגת מעבר להצגה שנהגנו עד כה, שהייתה בדרך כלל בחלוקה לתת-קבוצות על פי זרמים דתיים (רפורמים, קונסרבטיבים וכן הלאה), או על פי השקפות פוליטיות (ליברלים, שמרנים וכדומה).

קבוצת היהודים, שהשקפותיה מתבטאת בסקר קול העם, היא קבוצה של יהודים שלרובם חיבור יחסית חזק לזהות יהודית, ו/או מוסדות יהודיים, ו/או ישראל. זו קבוצה שהעניין בה נובע בין השאר מאפיון זה. היא פעילה יותר בממוצע בקהילה היהודית, מחוברת יותר למוסדות יהודיים מסוגים שונים, תורמת למטרות יהודיות, מגלה הזדהות עם מצוקות יהודיות, ומשמשת במקרים רבים כעמוד השדרה של הקהילה היהודית הגדולה של ארה״ב. על ההרכב של משתתפי הפאנל פורסם נספח מתודולוגי מפורט בסקר ינואר 2025 שאפשר לעיין בו באתר המכון.

אנטישמיות ואקדמיה

בחודש האחרון הודיע נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על הפסקת מימון לאוניברסיטאות שמאפשרות מחאות שהוא מגדיר ״בלתי חוקיות״. בהמשך לכך הודיע כי הוא מבטל מענקים בסך 400 מיליון דולר לאוניברסיטת קולומביה, בשל מה שהוגדר ככישלון של האוניברסיטה להגן על תלמידים יהודים מהטרדה במהלך ההפגנות נגד ישראל והמלחמה בשנה שעברה. משיבי הפאנל נשאלו לעמדתם בנוגע למהלך זה. כמחציתם (54%) השיבו שהם תומכים בהחלטת טראמפ, שליש (35%) השיבו כי הם מתנגדים לה, ואילו עשירית השיבו שאינם יודעים מה עמדתם בנוגע אליה. בחלוקה אידאולוגית ניתן להבחין בהבדלים משמעותיים בין הקבוצות השונות – בעוד שמרבית ה"מאוד ליברלים" (75%) מתנגדים להחלטתו של טראמפ, רוב מוחלט של שמרנים ("מאוד שמרנים" ו"נוטים לשמרנים") ורוב של משתייכים לקבוצת ה"מרכז" (73%) תומכים בהחלטה. בחלוקה לפי דתיות ניתן להבחין במגמה דומה – ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לשמרני – עולה שיעור מי שסבורים כי ביטול המענקים לאוניברסיטת קולומביה הוא מהלך נכון. רוב מוחלט של מצביעי טראמפ מקרב המשתתפים (99%) סבורים כי מדובר בהחלטה נכונה, ואילו כמחצית ממצביעי האריס (55%) מתנגדים לה.

כרבע (28%) מהיהודים שהשיבו לסקר מעידים כי יש להם הרבה ביטחון בכך שטראמפ יעשה ״את הדבר הנכון״ במה שנוגע למאבק באנטישמיות, רבע (24%) טוענים כי יש להם מעט ביטחון בטראמפ בהקשר זה, ואילו 43% מעידים כי אין להם כלל אמון שהנשיא המכהן יעשה את הדבר הנכון במה שנוגע למאבק באנטישמיות. ביחס לחודש שעבר חלה ירידה בשיעור המשיבים המעידים כי יש להם "הרבה ביטחון" שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בהקשר זה. מרבית השמרנים ("נוטים לשמרנים" + "מאוד שמרנים") מעידים כי יש להם הרבה ביטחון בטראמפ בנושא, ואילו מרבית הליברלים ("מאוד ליברלים" + "נוטים לליברלים") מעידים כי בכלל אין להם אמון. בחלוקה לפי דתיות – מרבית הרפורמים מעידים כי בכלל אין להם ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנוגע למאבק באנטישמיות. מנגד מרבית החרדים טוענים כי יש להם הרבה ביטחון בנשיא המכהן בסוגייה זו.

רוסיה, אוקראינה והשלכות לישראל

לפני כחודש צוינו שלוש שנים לפרוץ המלחמה בין רוסיה ואוקראינה. בעוד שהממשל הקודם בארה"ב, בראשותו של ג'ו ביידן, סייע לצד האוקראיני, בשבועות האחרונים הודיע הנשיא טראמפ על הקפאת הסיוע הצבאי האמריקאי לאוקראינה (שאחר כך חודש) – במסגרת הפעלת לחץ על אוקראינה לקבל פשרה שתסיים את המלחמה ללא הסגה מלאה של כוחות רוסיה משטחה.

בחנו החודש את עמדתם של משתתפי הפאנל בנוגע למדיניות של טראמפ ביחס למלחמת רוסיה-אוקראינה.

מרבית המשתתפים (74%) באופן כללי לא תומכים במדיניותו של הנשיא בנושא זה, וכחמישית (17%) מעידים כי באופן כללי הם תומכים במדיניותו. רוב מוחלט של ליברלים (מאוד ליברלים" + "נוטים לליברלים) אומרים כי אינם תומכים במדיניות. גם מרבית המשתייכים לקבוצת ה"מרכז" ומחצית מה"נוטים לשמרנים" אינם תומכים במדיניות זו. הקבוצה היחידה שבה נרשם רוב התומך במדיניותו של טראמפ ביחס למלחמת רוסיה אוקראינה היא זו של יהודים "מאוד שמרנים," 58% מהם תומכים במדיניות. בחלוקה לפי הצבעה, רוב מוחלט של מצביעי האריס (96%) וכרבע (28%) ממצביעי טראמפ – מתנגדים למדיניות שבה נוקט נשיא ארה"ב. מחצית ממצביעיו של טראמפ (49%) תומכים במדיניותו.

מכלל המשיבים, כשני שליש (63%) אומרים שהמדיניות של ארה"ב כלפי אוקראינה גורמת להם להיות ״יותר מודאגים״ ממדיניות ארה"ב כלפי ישראל. מנגד כשליש (30%) טוענים שמדיניות זו לא גורמת להם להיות יותר מודאגים מההתנהלות של ארה"ב מול ישראל. מרבית הליברלים ("מאוד ליברלים" + "נוטים לליברלים") מרבית המשתייכים לקבוצת ה"מרכז" (66%) וכמעט מחצית מה"נוטים לשמרנים" מעידים כי מדיניות ארה"ב כלפי אוקראינה גורמת להם להיות יותר מודאגים מהמדיניות שלה כלפי ישראל. השאלה אמנם לא פירטה את הסיבה לדאגה, אבל הנחה סבירה היא שהדאגה נובעת מכך שהממשל האמריקאי בחר 1. לבחור בקו של פשרה על חשבון המותקף 2. בחר לשנות מדיניות של תמיכה מובהקת בצד המותקף 3. הפעיל לחץ כבד על מי שהיתה הצד הנתמך עד כה על ידי ארה״ב 4. מגלה נכונות לקיים דיאלוג עם הצד התוקפן (רוסיה).

עם זאת, מרבית ה"מאוד שמרנים" שהשיבו לשאלון אמרו שהמדיניות של ממשל טראמפ מול אוקראינה אינה גורמת לדאגה בהקשר של המדיניות כלפי ישראל. מגמה דומה נרשמה גם בחלוקה לפי דתיות – ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה שיעור המשיבים שמעידים כי המדיניות של ארה"ב כלפי אוקראינה, אינה גורמת להם לדאגה מהמדיניות כלפי ישראל.

בחלוקה לפי הצבעה, מרבית מצבעי טראמפ (59%) מעידים כי המדיניות אינה מדאיגה אותם בהקשר הישראלי, ומרבית מצביעי האריס טוענים שהיא גורמת להם לדאגה. בלי קשר למלחמה באוקראינה, כרבע (27%) מכלל משיבי הפאנל מעידים כי יש להם הרבה ביטחון בכך שטראמפ יעשה את הדבר הנכון במה שנוגע ליחסי ארה"ב וישראל, 38% מעידים שבכלל אין להם ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנושא זה, וכשליש (32%) אומרים כי יש להם מעט אמון שנשיא ארה"ב יעשה את הדבר הנכון בהקשר היחסים בין המדינות.

ביחס לחודש שעבר חלה החודש ירידה קלה בשיעור המשיבים שמעידים כי יש להם "הרבה ביטחון" שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בהקשר זה (בחודש שעבר 32% השיבו כך, ואילו החודש 28%). בחלוקה לפי הצבעה, 73% ממצביעי טראמפ מעידים כי יש להם הרבה ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון לגבי יחסי ארה"ב-ישראל, ורבע ממצביעיו מעידים כי יש להם מעט ביטחון בו בתחום זה. 59% ממצביעי האריס טוענים שבכלל אין להם אמון בטראמפ בהקשר זה, ושליש מהם (32%) מעידים כי יש להם מעט ביטחון בנשיא המכהן שיעשה את הדבר הנכון בנוגע ליחסים בין המדינות.

כמו בחודשים רבים, גם החודש בחנו את האופן בו תופסים משתתפי הפאנל את התמיכה של ארה"ב בישראל. הפער בנתונים לעומת החודש שעבר משמעותי, אך דומה למדי לחודשים מוקדמים יותר. ייתכן שהיתה השפעה קצרת טווח של חילופי הממשל, או סיבה אחרת לנתון חריג בחודש שעבר. כך או כך, 46% סבורים שארה"ב תומכת בישראל במידה הנכונה, שליש (34%) חושבים שארה"ב לא תומכת מספיק בישראל ואילו שמינית (13%) סבורים שארה"ב תומכת בישראל יותר מידי. זו ירידה בשיעור המשיבים שארה״ב תומכת בישראל במידה הנכונה לעומת החודש שעבר, שבו מרבית משתתפי הפאנל (57%) סברו שארה"ב תומכת בישראל במידה הנכונה, וכחמישית (18%) האמינו כי היא תומכת בישראל פחות מידי. חשוב לציין כי למרות ההבדל לעומת החודש שעבר, מרץ 2025 הוא החודש השני בלבד מאז תחילת איסוף הנתונים, שבו אין רוב בקרב השמרנים ובקרב המשתייכים לקבוצת המרכז הסבורים שארה"ב לא תומכת מספיק בישראל.

לאחר חודשים ראשונים סוערים של כהונת הנשיא טראמפ, תשעה מכל עשרה משתתפים מרוצים מההצבעה שלהם בבחירות לנשיאות ב-2024 ואחד מכל עשרה לא בטוח בכך. רוב מוחלט של ה"מאוד ליברלים" ,(98%) "מאוד שמרנים" (95%) ו"נוטים לליברלים" (92%) מרוצים מבחירתם בבחירות שהתקיימו לפני מספר חודשים. הקבוצות האידאולוגיות בהן נרשם שיעור נמוך יותר של משיבים שמרגישים בטחון מלא בהצבעתם, הן קבוצת ה"מרכז" (81%) וקבוצת ה"נוטים לשמרנים" .(79%) בשתי הקבוצות האלה, אחד מכל חמישה משיבים לא בטוח שהוא מרוצה מהצבעתו בבחירות האחרונות. בחלוקה לפי הצבעה, רוב מוחלט של מצביעי האריס (95%) מרוצים מההצבעה שלהם. בקרב מצביעי טראמפ נרשם בטחון נמוך יותר. 84% מבוחריו השיבו כי הם מרוצים מבחירתם, וכשמינית (14%) לא בטוחים בנוגע אליה.

ישראל במלחמה

החודש שאלנו בנוסח חדש על רמת הביטחון של משיבי הפאנל בניצחון ישראל במלחמה. לפי נוסח זה מרבית משתתפי הפאנל (55%) סבורים שישראל לא ניצחה ולא הפסידה במלחמה, 16% מאמינים שמוקדם מידי לקבוע, 15% חושבים שישראל ניצחה במלחמה ועשירית (11%) סבורים שישראל הפסידה במלחמה. ככול שמתקדמים על הסקלה האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני, עולה שיעור המשיבים שהשיבו כי ישראל ניצחה במלחמה – שליש מה"מאוד שמרנים" חושבים שישראל ניצחה במלחמה ואילו פחות מעשירית מהליברלים סבורים כך. אחד מכל ארבעה שהצביעו לטראמפ חושב שישראל ניצחה במלחמה, בעוד שאחד מכל עשרה מצביעי האריס סבור כך.

יחסים עם הפלסטינים

בסקר נבחנו החודש כמה שאלות הנוגעות ליחסי ישראל והפלשתינים, שנשאלו בדיוק לפני שנה – וכן נשאלו במקביל בסקר החברה הישראלית. מהנתונים עולה כי כמו היהודים בישראל, גם רוב היהודים בארה״ב אינם מניחים ששלום ישראלי-פלשתיני אפשרי בטווח הנראה לעין. יהודי ארה"ב מעט יותר אופטימיים מהיהודים בישראל – בעוד ש-70% מהיהודים בישראל מאוד מסכימים עם האמירה "אין שום סיכוי להסכם שלום עם הפלשתינים העתיד הנראה לעין," 48% מיהודי ארה"ב חושבים כך.

בחלוקה אידאולוגית נרשם רוב בכלל הקבוצות שמסכים (מאוד מסכים + קצת מסכים) עם האמירה "אין שום סיכוי להסכם שלום עם הפלשתינים בעתיד הנראה לעין." ביחס לנקודת הזמן הזו בשנה שעברה חלה ירידה בשיעור השמרנים שהשיבו כי הם "מאוד מסכימים עם אמירה זו," ניתן לראות כי רובם לא שינו את דעתם, אלא מעט ריככו אותה וכעת הם השיבו כי הם "קצת מסכימים" לעומת ״מאוד מסכימים״ עם אמירה זו. בקרב מצביעי טראמפ תשעה מכל עשרה מסכימים עם אמירה זו, ובקרב מצביעי האריס 56% מסכימים כי אין סיכוי להסכם שלום בעתיד הנראה לעין.

פער משמעותי בין עמדות היהודים בישראל לבין עמדות יהודי ארה״ב המיוצגים בפאנל מתגלה כאשר נשאלת שאלה על הצורך במציאת פתרון של שלום ארוך טווח. בקרב היהודים בישראל, ישנה הסתייגות מחתירה ל״הסדר שלום ארוך טווח עם הפלשתינים״ ואילו בקרב יהודי ארה״ב ישנה הסכמה רחבה שאין תחליף להסדר כזה.

מרבית הליברלים והמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" מסכימים עם האמירה שבסופו של דבר, אין תחליף להסכם ארוך טווח בין ישראל לפלשתינים. בקרב ה"נוטים לשמרנים" אין עמדה אחידה, ואילו מרבית ה"מאוד שמרנים" לא מסכימים )קצת לא מסכימים + הרבה לא מסכימים( עם אמירה זו. עמדתם של היהודים ה"מאוד שמרנים" בארה"ב דומה לעמדתם של היהודים בישראל. בחלוקה לפי הצבעה, מרבית מצביעיה של האריס (82%) מסכימים כי אין תחליף להסכם שלום בין ישראל לפלשתינים, ומרבית מצביעי טראמפ (58%) אינם מסכימים עם טענה זו.

לאחר שנה בחנו החודש גם שתי אמירות בנוגע להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. האחת משקפת תפיסה לפיה "ההתנחלויות הן נטל,” והשנייה את תפיסת "ההתנחלויות הן נכס." כאשר מציבים אותן זו מול זו, מתקבלת תמונה דומה מאוד של הסכמה והתנגדות לכל אחת מהן. כפי שאפשר לראות, בנושא זה עמדת יהודי ארה״ב שונה באופן משמעותי מעמדתם של היהודים
בישראל. בעוד שמרבית היהודים בישראל (58%) מסכימים עם האמירה שהישובים ביהודה ושומרון יוצרים הרתעה ותורמים לביטחון של כל אזרחי ישראל, פחות ממחצית מיהודי ארה"ב (43%) סבורים כך.

מרבית השמרנים והמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" מסכימים )מאוד מסכימים + קצת מסכימים( עם האמירה שהיישובים ביהודה ושומרון יוצרים הרתעה ותורמים לביטחונם של כל אזרחי ישראל. מנגד, מרבית הליברלים לא מסכימים )בכלל לא מסכימים + קצת לא מסכימים( עם אמירה זו. ביחס לנקודת הזמן הזו בשנה שעברה, חלה עלייה בשיעור השמרנים והמשתייכים לקבוצת המרכז שמאוד מסכימים עם הטענה שההתנחלויות תורמות לביטחון. במקביל חלה עלייה בשיעור המשתייכים לקבוצת ה"מאוד ליברלים" שבכלל לא מסכימים עם אמירה זו. בחלוקה לפי דתיות מרבית החרדים (79%) והאורתודוכסים (53%) מאוד מסכימים עם אמירה זו. מרבית הרפורמים (54%) ומחצית הקונסרבטיבים (49%) לא מסכימים איתה. מרבית מצבעי טראמפ (82%) מסכימים (מאוד מסכימים + קצת מסכימים). מנגד מרבית מצביעי האריס (67%) אינם מסכימים עם אמירה זו.

בבחינה של שאלה באותו נושא המציגה את התפיסה ההפוכה, לפיה הישובים ביהודה ושומרון הם "נטל," התקבלו אותם פערים בין יהודי ארה"ב והיהודים בישראל. מרבית היהודים בארה"ב (57%) מסכימים עם האמירה "ההתנחלויות בשטחים הן נטל על צה"ל ופוגעות בביטחון של כלל אזרחי ישראל." מנגד מרבית היהודים בישראל (56%) אינם מסכימים עם אמירה זו. בשאלה זו משתקפת תמונת מראה של השאלה הקודמת: מרבית הליברלים מסכימים עם האמירה כי ההתנחלויות בשטחים הן נטל על צה"ל ופוגעות בביטחון של כלל אזרחי ישראל. מנגד מרבית השמרנים והמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" אינם מסכימים עם אמירה זו. ביחס לנקודת הזמן הזו בשנה שעברה, חלה עליה של 11% בשיעור ה"מאוד ליברלים" שמאוד מסכימים עם אמירה זו, ועלייה של 11% בשיעור ה"נוטים לליברלים" שקצת מסכימים עם אמירה זו. כמו כן, חלה עליה של 10% בשיעור המשתייכים לקבוצת המרכז שבכלל לא מסכימים עם אמירה זו. בחלוקה לפי דתיות מרבית הרפורמים (71%) והקונסרבטיבים (69%) מסכימים עם התפיסה לפיה ההתנחלויות הן "נטל," ואילו מרבית האורתודוכסים (70%) והחרדים (85%) אינם מסכימים עם תפיסה זו.

ביקור בישראל

חמישית ממשתתפי הפאנל (18%) ביקרו בישראל בשנה האחרונה, עשירית (10%) בשנתיים האחרונות, שמינית (13%) בחמש שנים האחרונות, חמישית (19%) ביקרו בישראל לאחרונה לפי חמש עד עשר שנים, חמישית (22%) לפני יותר מעשור וחמישית (19%) מעולם לא ביקרו בישראל.
בחלוקה אידאולוגית, שתי הקבוצות שבהן נרשם שיעור המבקרים הגבוה יותר בישראל בשנתיים האחרונות הן ה"נוטים לשמרנים" והמשתייכים לקבוצת ה"מרכז." שתי הקבוצות שבהן נרשם השיעור הנמוך ביותר של מבקרים בארץ בתקופה זו, הן אלו שנמצאות בקצוות – "מאוד ליברלים" ו"מאוד שמרנים." בקבוצות אלה נרשם גם השיעור הגבוה ביותר של משיבים שמעולם לא ביקרו בישראל – רבע מה"מאוד ליברלים" ומה"מאוד שמרנים" מעולם לא ביקרו בארץ. בחלוקה לפי דתיות הקבוצה בה נרשם השיעור הגבוה ביותר של מבקרים בישראל בשנתיים האחרונות היא האורתודוקסים – יותר ממחציתם ביקרו בארץ בשנתיים החולפות, 40% בשנה האחרונה ו-17% לפני שנתיים. הקבוצה הבאה עם השיעור הגבוה ביותר של מבקרים בישראל בשנתיים האחרונות היא חרדים ,(36%) לאחר מכן קונסרבטיבים (28%) ולבסוף רפורמים .(17%) בחלוקה זו הקבוצה בה נרשם השיעור הגבוה ביותר של משיבים שמעולם לא ביקרו בישראל היא הרפורמים (28%) ולאחר מכן החרדים (21%).

פסח דת ואמונה

מרבית משתתפי הפאנל (79%) צפויים לערוך או להשתתף בסדר פסח מסורתי. פחות מעשירית השיבו כי הם מתכננים לערוך או להשתתף בארוחה חגיגית עם מעט או ללא מרכיב מסורתי, או שאין להם תוכניות לערוך או להשתתף באירוע פסח מיוחד. שמינית (12%) עדיין לא יודעים מה יעשו בחג הקרוב. בחלוקה לפי דתיות נרשם רוב בכלל הקבוצות שצפוי לערוך או להשתתף בסדר פסח מסורתי – 73% מהרפורמים, 85% מהקונסרבטיבים, 97% מהאורתודוקסים ו-93% מהחרדים השיבו כך. גם בחלוקה אידאולוגית נרשם רוב של מעל 70% בכל אחת מהקבוצות שמתכננים לערוך או להשתתף בסדר פסח מסורתי.

במקביל לפרסום ממצאים של מכון המחקר פיו על דתיות באמריקה, בחנו החודש גם עם המשתתפים היהודים של פאנל JPPI כיצד הם מבינים את התפתחות החיים האנושיים על פני כדור הארץ. נוסח השאלה היה זהה לזה שהוצג על ידי החוקרים של פיו. תשובות משתתפי הפאנל מעידים על המאפיינים הייחודים לפאנל לעומת בחינה של כלל יהודי ארה״ב. פאנל זה שמרני יותר ומסורתי יותר לעומת כלל יהודי ארה״ב. 35% ממשיבי הפאנל סבורים כי התפתחו על כדור הארץ ללא מעורבות של כח עליון כלשהו (נתוני פיו: 64% מהיהודים השיבו כך). 45% מהמשיבים סבורים
כי תהליכים אבולוציוניים שהונחו על ידי אלוהים או כח עליון הם שהביאו להתפתחות בני האדם (פיו: 23%).

בעוד שמרבית משתתפי הפאנל ה"מאוד ליברלים" (58%) מאמינים שכוח עליון או אלוהים לא היה מעורב בתהליך האבולוציה של חיים האנושים, מרבית השמרנים והמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" סבורים שבני אדם התפתחו בתהליכי אבולוציה שהונחו או אופשרו על ידי אלוהים או כוח עליון. בחלוקה לפי דתיות, מרבית המשתייכים לכלל הקבוצות, מלבד הרפורמים, מאמינים שהאבולוציה היא תהליך שמעורב בו כוח עליון או אלוהי. שליש מהרפורמים (30%) סבורים כך גם הם, ומחציתם מאמינים שמדובר בתהליך שאלוהים או כוח עליון לא היה מעורב בו. בקרב החרדים נרשם השיעור הגבוה ביותר של אלו שמאמינים כי בני האדם קיימים בצורתם הנוכחית מאז תחילת הזמן, 36% מהם סבורים כך.

באותו אופן בחנו את השפעת הדת על החברה האמריקאית. כשליש ממשיבי הפאנל (37%) סבורים שהדת מועילה ומזיקה במידה שווה לחברה האמריקאית, נתון זהה לשיעור היהודים שהשיבו כך בסקר מכון פיו. שליש (36%) מאמינים שהיא מועילה יותר משהיא מזיקה (לעומת 32% מהיהודים בסקר פיו) חמישית (20%) חושבים שהדת גורמת יותר נזק מאשר תועלת 30%) מהיהודים בסקר פיו). מרבית המשתתפים השמרנים בשמרנים סבורים שהדת מועילה יותר משהיא מזיקה לחברה האמריקאית. 39% מהמשתייכים לקבוצת המרכז, חמישית מה"נוטים לליברלים" (21%) ועשירית מה"מאוד ליברלים" (10%) חושבים כך גם הם.

מנגד כשליש מה"מאוד ליברלים" (37%) ורבע מה"נוטים לליברלים" (24%) מאמינים שהדת גורמת לחברה בארה"ב יותר נזק מאשר תועלת. בחלוקה לפי דתיות מרבית החרדים (71%) והאורתודוקסים (63%) חושבים שהדת מועילה יותר משהיא מזיקה. 38% מהקונסרבטיבים וחמישית (20%) מהרפורמים סבורים כך גם הם. מחצית מהרפורמים ,(48%) שליש מהקונסרבטיבים (33%) וחמישית מהאורתודוקסים (20%) ומהחרדים (21%) חושבים שהדת מועילה ומזיקה במידה שווה. רבע מהרפורמים (25%) מאמינים כי הדת גורמת יותר נזק מאשר תועלת.

נתונים על הסקר והשלכותיהם

דו״ח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בהשתתפות 557 יהודים אמריקאים הרשומים לפאנל "קול העם היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי JPPI. נספח המתאר את הקבוצה הנכללת בפאנל, מאפייניה, וההבדלים בינה לבין קבוצות של יהודים בארה״ב הנסקרות על ידי גופים אחרים אפשר למצוא באתר בסקר ינואר 2025. באופן כללי, אפשר לומר כי הסקר נוטה לשקף את עמדותיהם של יהודים אמריקאים ״מחוברים״, כלומר, בעלי זיקה יחסית חזקה לקהילה היהודית, ו/או לישראל, ו/או לזהות יהודית.