המכון למדיניות העם היהודי

מדד החברה הישראלית לחודש זה מתמקד בתפקוד הממשלה, האמון בהנהגה ובניצחון והסיבות להתארכות המלחמה.

כותרות נוספות:

• רוב הישראלים (55%) מעריכים שהמלחמה תימשך עוד שנה או יותר, עלייה לעומת הערכת הציבור לפני חצי שנה.
• רוב הציבור מסכים שניצחון מוחלט על חמאס הוא יעד ראוי – מצד שני, רובו סבור שאין מדובר ביעד ריאלי.
• 45% מהציבור סבורים ש"הניצחון המוחלט" הוא מטרה הצהרתית לצרכים פוליטיים.
• מחצית מהישראלים חושבים שבגלל שהממשלה לא קיבלה החלטות מספיק מהר – המלחמה התארכה.
• 44% סבורים שהמלחמה התארכה בגלל שלא הוגדרו יעדים ברורים וריאליים שיאפשרו לסיים אותה.
• כמחצית מהישראלים סבורים שהמלחמה התארכה בגלל שיש לקואליציה אינטרס פוליטי להאריך את המלחמה.
• שניים מכל חמישה ישראלים סבורים שהלחץ הבינלאומי הפריע לישראל להשלים את משימותיה והוביל להתארכות המלחמה.
• רבע מהישראלים סבורים שהמערכת המשפטית מעכבת את צה"ל ומפריעה לו לבצע משימות.
• הסכמה רחבה בציבור שהחזרת החטופים צריכה להיות מטרה מרכזית במלחמה, מחלוקת בשאלת הדרך לעשות זאת.
• שליש סבורים שהדרך להחזיר את החטופים היא בהיענות לדרישת חמאס להפסיק את המלחמה.
• מרבית הציבור סבור שטיפול הממשלה בכלכלה ובמצב בטחון הפנים לא טוב.
• עלייה נוספת ברמת האמון של היהודים בישראל בפיקוד הבכיר של צה"ל.

להורדת גרסת PDF לחצו כאן. 

משך המלחמה

בתחילת החודש צה"ל הודיע כי הוא מתכונן להרחבת הפעולה הצבאית בעזה. במסגרת היערכות זו, נשלחו עשרות אלפי צווי 8 לאנשי מילואים. במקביל, הרמטכ"ל הנחה להרחיב מיידית את הוצאת צווי הגיוס לאוכלוסייה החרדית, ובממשלה נמשך המשבר סביב סוגייה זו.

במלאת שנה וחצי למלחמה סקר החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מלמד שרוב הישראלים (55% – בקרב היהודים 58%) מעריכים שהמלחמה תימשך עוד שנה או יותר. כרבע מהציבור חושב שהמלחמה תימשך עוד כמה חודשים ו-16% אינם יודעים להשיב על שאלה זו. בהשוואה לסקר שערכנו באוקטובר האחרון, במלאות שנה למלחמה, הציבור בישראל מניח היום שהמלחמה תמשך יותר מכפי שהעריך אז. באוקטובר, שליש (31%) מהציבור העריך שתוך כמה חודשים המלחמה תגמר, חמישית (18%) שתמשך עוד שנה ועשירית (11%) חשבו שתוך מספר שבועות היא תסתיים. כחמישית (17%) העריכו באוקטובר שהמלחמה תימשך יותר משנה, ועשירית (9%) האמינו כי היא תמשך עוד שנתיים. כלומר – העובדה שחלפה חצי שנה נוספת לא רק שלא קיצרה את טווח הזמן המוערך למשך המלחמה, אלא האריכה אותו.

ניתוח אידאולוגי של הסקר מלמד כי ככל שזזים לכיוון שמאל על הסקלה האידיאולוגית, כך הערכת משך המלחמה הצפוי מתארכת. בימין, 31% אחוזים מניחים שהמלחמה תארך עוד ״כמה חודשים״. וסך כל מי שמעריכים שתימשך ״כמה חודשים״ ו/או ״שנה״ הוא 68%. במרכז עומד נתון משולב זה (כמה שבועות, חודשים, או שנה) על 54% בשמאל על 43%.

תפקוד הממשלה במלחמה

במלאת שנה וחצי למלחמה חזרנו על שאלות שנשאלו גם במלאת שנה למלחמה על תפקוד הממשלה בשלושה תחומים: מצב ביטחון הפנים, כלכלת ישראל והטיפול במפונים בצפון ובדרום.
מרבית הישראלים חושבים שטיפול הממשלה במצב בטחון הפנים לא טוב ("מאוד לא טוב" + "לא טוב"), חמישית (18%) חושבים שהוא סביר, שמינית (12%) סבורים שהוא טוב ו-5% מהישראלים מאמינים שהטיפול של הממשלה בביטחון הפנים טוב מאוד. רוב המשתייכים לקבוצות "שמאל" (85%), "שמאל מרכז" (81%) ו"מרכז" (64%) חושבים שטיפולה של הממשלה במצב ביטחון הפנים בישראל הוא "מאוד לא טוב". רוב המשתייכים לקבוצה "ימין מרכז" חושבים שממשלת ישראל מטפלת לא טוב ("מאוד לא טוב" + "לא טוב") בביטחון הפנים. ואילו מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" חושבים שממשלת ישראל מתפקדת בצורה סבירה (35%) או טובה (27%) בהקשר זה. בולטת לרעה הערכת הערבים את תפקוד הממשלה בנושא בטחון הפנים. רמת האלימות במגזר הערבי ממשיכה להיות גבוהה מאוד לעומת זאת שבמגזר היהודי.

רוב הציבור בישראל חושב שהטיפול של הממשלה בכלכלה לא טוב ("מאוד לא טוב" + "לא טוב"). חמישית (18%) חושבים שהוא סביר, עשירית (10%) מאמינים שהוא טוב ו-8% סבורים שממשלת ישראל מטפלת בצורה טובה מאוד בכלכלת המדינה. ביחס לאוכלוסייה היהודית בישראל, בקרב האוכלוסייה הערבית נרשם שיעור גבוה יותר של משיבים שסבורים שממשלת ישראל מטפלת בצורה מאוד לא טובה בכלכלה. בהשוואה לסקר אוקטובר, שבו העריכו 37% מהישראלים כי טיפול הממשלה בכלכלה "סביר" או יותר מסביר, החודש כמעט לא חל שינוי, והנתון עומד על 36%.
מרבית המשתייכים לקבוצות "שמאל" (85%), "שמאל מרכז" (80%) ו"מרכז" (63%) חושבים שהטיפול של ממשלת ישראל בכלכלה "מאוד לא טוב". מרבית המשתייכים לקבוצה "ימין מרכז" סבורים שהטיפול הממשלתי בכלכלה לא טוב ("מאוד לא טוב" + "לא טוב"), ואילו מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" חושבים שהממשלה מטפלת בכלכלה בצורה סבירה (35%) וטובה (25%).

מחצית מהישראלים (48%) חושבים שהטיפול של הממשלה במפונים בצפון ובדרום לא טוב ("מאוד לא טוב" + "לא טוב"). חמישית (21%) חושבים שהוא סביר, 14% מאמינים שהוא טוב ועשירית מהציבור (10%) חושבים שטוב מאוד. ביחס לאוקטובר שעבר חלה ירידה בשיעור הישראלים שחושבים שהטיפול של הממשלה במפונים "מאוד לא טוב". בעוד שבמלאת שנה למלחמה 36% מהישראלים חשבו כך, בנקודת הזמן הנוכחית, לאחר שרבים מתושבי הצפון חזרו לבתיהם, 29% מהישראלים חושבים כך.

בחלוקה אידאולוגית, מרבית המשתייכים לקבוצות "שמאל" (91%), "שמאל מרכז" (82%) ו"מרכז" (72%) חושבים שטיפול הממשלה במפונים לא טוב ("מאוד לא טוב" + "לא טוב"). מהצד השני של המפה הפוליטית, מחצית (49%) מהמשתייכים לקבוצת "ימין מרכז" ומרבית המשתייכים לקבוצה "ימין" (59%) חושבים שהממשלה מטפלת בצורה סבירה וטובה במפונים. חמישית (21%) מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין", עשירית (11%) מהמשתייכים ל"ימין מרכז" ושיעור אפסי משאר הקבוצות האידיאולוגיות – חושבים שהטיפול של ממשלת ישראל במפונים מהצפון ומהדרום הוא טוב מאוד.

התארכות המלחמה

המלחמה שהחלה באוקטובר 2023 עוד לא הסתיימה. החודש בחנו מחדש את הערכת הציבור ביחס להתארכות המלחמה באמצעות חזרה על שאלות שנשאלו במלאת שנה למלחמה.

רבע (25%) מהישראלים מסכימים עם הטענה שהמלחמה התארכה "בגלל שהמשימות מסובכות ולוקח הרבה זמן למלא אותן". שליש (30%) "קצת מסכימים" עם הסבר זה להתארכות המלחמה, ואילו 43% מהציבור לא מסכים איתו. בחלוקה אידאולוגית נרשם רוב בקבוצות "שמאל" (74%), "שמאל מרכז" (64%) ומרכז (55%) שאינם מסכימים עם האמירה על מורכבות המשימות. בקרב המשתייכים לקבוצת "ימין מרכז" 29% מסכימים עם אמירה זו, 33% קצת מסכימים ו-38% לא מסכימים. בקבוצת הימין נרשמה חלוקה דומה – 37% מסכימים, 37% קצת מסכימים ורבע (25%) לא מסכימים. ביחס לסקר שערכנו במלאת שנה למלחמה, כמעט לא נרשם החודש שינוי ברמת ההסכמה עם הסבר זה להתארכות המלחמה.

מחצית (51%) מהישראלים מסכימים עם ההסבר שהמלחמה התארכה בגלל ש"הממשלה לא קיבלה החלטות נכונות מספיק מהר". רבע (27%) קצת מסכימים עם הסבר זה ואילו חמישית (19%) לא מסכימים איתו.

בחלוקה אידאולוגית, מרבית המשתייכים לקבוצות "שמאל" (74%), "שמאל מרכז" (73%) ו"מרכז" (69%) מסכימים עם הטענה שהמלחמה התארכה בגלל שהממשלה לא קיבלה החלטות נכונות מספיק מהר. בקרב המשתייכים לקבוצה "ימין מרכז" 46% מסכימים עם טענה זו, שליש (34%) קצת מסכימים איתה וחמישית (18%) לא מסכימים איתה. בקרב המשתייכים לקבוצת הימין, שליש (30%) חושבים שהמלחמה התארכה בגלל שהממשלה לא קיבלה החלטות נכונות מספיק מהר, 38% קצת מסכימים עם הסבר זה ו-31% לא מסכימים איתו. ביחס לסקר במלאת שנה למלחמה, לא נרשם החודש פער משמעותי ברמת ההסכמה עם הסבר זה להתארכות המלחמה.

בחלוקה לפי הצבעה, ובמבט למצביעי מפלגות הקואליציה, 45% ממצביעי הציונות הדתית, כשליש (30%) ממצביעי יהדות התורה, כרבע (23%) ממצביעי ש"ס וחמישית (19%) ממצביעי הליכוד בבחירות 2022 מסכימים עם ההסבר שהמלחמה התארכה בגלל שהממשלה לא קיבלה החלטות נכונות מספיק מהר.

שניים מכל חמישה ישראלים מסכימים עם האמירה שהמלחמה התארכה בגלל ש"הלחץ הבינלאומי הפריע לישראל להשלים את המשימות". רבע (25%) קצת מסכימים עם הסבר זה, ו-35% לא מסכימים איתו. בשאלה זו נרשם פער משמעותי בין תשובות האוכלוסייה היהודית בישראל לבין תשובות האוכלוסייה הערבית. מרבית (55%) הערבים לא מסכימים עם ההסבר שלחץ בינלאומי הפריע לישראל להשלים את המשימות ולכן המלחמה התארכה, חמישית (19%) קצת מסכימים עם הסבר זה, ו-16% מסכימים איתו. גם בשאלה זו לא נרשמו הבדלים משמעותיים בין התשובות שנרשמו החודש לבין אלו שנרשמו במלאת שנה למלחמה.

בעוד שמרבית המשתייכים לקבוצות הימין ("ימין מרכז" + "ימין") מסכימים עם ההסבר שהלחץ הבינלאומי הפריע לישראל להשלים את המשימות, מרבית המשתייכים לקבוצות השמאל ("שמאל מרכז" + "שמאל") לא מסכימים עם הסבר זה. מחצית (47%) מהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" גם הם לא מסכימים עם סיבה זאת לכך שהמלחמה התארכה, שליש (33%) קצת מסכימים איתה, וחמישית (17%) מסכימים איתה. בחלוקה לפי דתיות, רוב המשתייכים לקבוצות מסורתיים לא דתיים, דתיים וחרדים – מסכימים עם הסבר זה. מחצית (49%) מהמסורתיים הדתיים ורבע (23%) מהחילונים סבורים גם הם שהלחץ הבינלאומי הפריע לישראל להשלים את משימות המלחמה. מנגד, מחצית (50%) מהחילונים וחמישית מהמסורתיים לא מסכימים עם הסבר זה.

מחצית מהציבור בישראל לא מסכים עם ההסבר ש״המלחמה התארכה בגלל שהמערכת המשפטית מעכבת את צה"ל ומפריעה לו לבצע משימות״. רבע (28%) מהישראלים מסכימים עם הסבר זה ו-14% נוספים ״קצת מסכימים״ איתו. גם בשאלה זו נרשם פער בין תשובות היהודים ובין תשובות הערבים בישראל. בעוד ששליש מהיהודים מסכימים עם אמירה זו, שמינית בלבד מהערבים מסכימים איתה.

בחלוקה אידאולוגית מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" וה"מרכז" ו-45% מהמשתייכים לקבוצה "ימין מרכז" לא מסכימים עם הסבר זה. מנגד, מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" סבורים שהמערכת המשפטית מעכבת את צה"ל ומפריעה לו לבצע משימות. בהשוואה למדד במלאת שנה למלחמה, נרשמה ירידה בקרב יהודים מכלל הקבוצות האידיאולוגיות, מלבד הימין, בשיעור המסכימים עם הסבר זה, ועלייה בשיעור מי שלא מסכימים איתו. בקבוצת הימין נרשמה מגמה הפוכה – שיעור המשיבים שלא מסכימים עם הסבר זה ירד, ואילו שיעור אלה שמסכימים איתו – עלה.

בחלוקה לפי הצבעה בבחירות 2022, מרבית מצביעי הציונות הדתית (74%), הליכוד (58%), ומחצית ממצביעי יהדות התורה (50%) וש"ס (46%) חושבים שהמלחמה התארכה בגלל שהמערכת המשפטית מעכבת את צה"ל ומפריעה לו לבצע משימות.

כמעט מחצית מהישראלים (44%) חושבים שהמלחמה התארכה ״בגלל שיש לקואליציה אינטרס פוליטי להאריך את המלחמה״. מנגד, 39% מהישראלים לא מסכים עם הסבר זה, ושמינית (13%) קצת מסכימים איתו. מרבית (61%) הערבים בישראל מסכימים עם האמירה שיש לקואליציה אינטרס פוליטי להאריך את המלחמה, 16% מהם קצת מסכימים עם אמירה זו, ושמינית (13%) לא מסכימים איתה. בציבור היהודי 45% לא מסכימים עם הסבר זה לכך שהמלחמה התארכה, 39% מסכימים איתו ושמינית (12%) קצת מסכימים איתו (ובסך הכל, רוב קטן שמסכימים או קצת מסכימים איתו).

בחלוקה אידאולוגית, מרבית המשתייכים לקבוצות השמאל והמרכז מסכימים עם ההסבר שהמלחמה התארכה בגלל שיש לקואליציה אינטרס פוליטי להאריך אותה. מנגד, מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" ומחצית מהמשתייכים לקבוצת "ימין מרכז" – לא מסכימים עם הסבר זה. ביחס לסקר במלאת שנה למלחמה, ניתן להבחין בעלייה בשיעור המשיבים היהודים המסכימים עם אמירה זו בכלל הקבוצות האידיאולוגיות, מלבד הימין.

מחצית (52%) מהציבור בישראל לא מסכים עם ההסבר שהמלחמה התארכה בגלל ש״מפגינים וקבוצות לחץ מחלישים את הנחישות לניצחון״. רבע (28%) מסכימים עם הסבר זה, וחמישית (17%) קצת מסכימים איתו. בקרב הערבים, שיעור המשיבים שלא מסכימים עם אמירה זו גבוה יותר – שלושה מכל חמישה ערבים בישראל לא מסכימים איתה. 15% מסכימים עם אמירה זו, ו-15% נוספים קצת מסכימים איתה. בקרב היהודים כמו גם בקרב הערבים, חלה בחצי שנה האחרונה ירידה בשיעור המשיבים שמעידים כי הם לא מסכימים עם הסבר זה.

בחלוקה אידאולוגית, מרבית המשתייכים לקבוצות השמאל והמרכז וכמחצית (46%) מהמשתייכים לקבוצת "ימין מרכז" לא מסכימים עם אמירה זו. מנגד, מרבית (63%) המשתייכים לקבוצת ה"ימין" מסכימים עם הסבר זה. מרבית מצביעי יהדות התורה (60%), הציונות הדתית (59%) והליכוד (58%) בבחירות 2022 מסכימים שהמלחמה התארכה בגלל שמפגינים וקבוצות לחץ מחלישים את הנחישות לניצחון.

44% מהציבור מסכימים עם ההסבר שהמלחמה התארכה ״בגלל שלא הוגדרו יעדים ברורים וריאליים שיאפשרו לסיים אותה״. חמישית (22%) קצת מסכימים עם הסבר זה, ואילו שליש (31%) לא מסכימים איתו. בקרב הערבים נרשם שיעור גבוה יותר מאשר בקרב היהודים שמסכימים עם הסבר זה, ושיעור נמוך יותר של מי שאינם מסכימים איתו. ביחס לסקר שערכנו במלאת שנה למלחמה, שיעור גבוה יותר של כלל הישראלים, יהודים וערבים, מסכימים עם הטענה שבגלל שלא הוגדרו יעדים ברורים וריאליים המלחמה התארכה. שיעור מי ש״מסכימים״ או ״קצת מסכימים״ עם הטענה עלה בחצי השנה האחרונה מ-57% ל-66%.

בחלוקה אידאולוגית, רוב המשתייכים לקבוצות השמאל והמרכז, כמו מצביעים של "יש עתיד" (75%), "המחנה הממלכתי" (75%), "ישראל ביתנו" (67%) ו"העבודה" (64%), מסכימים עם הסבר זה. מנגד, מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" ו-43% מה"ימין מרכז" לא מסכימים איתו.
מרבית הציבור (54%) לא מסכים עם ההסבר שהמלחמה התארכה ״בגלל שצמרת צה"ל לא מספיק נחושה להביא לניצחון מהיר״. חמישית מהישראלים (19%) מסכימים עם הסבר זה וחמישית נוספת (22%) קצת מסכימים איתו. ביחס לסקר במלאת שנה למלחמה, שיעור נמוך יותר של משיבים, יהודים וערבים, מסכימים עם טענה זו בנקודת הזמן הנוכחית.

בחלוקה אידאולוגית נרשם רוב בכל הקבוצות, מלבד קבוצת ה"ימין", שלא מסכים עם הטענה שבגלל שצמרת צה"ל לא מספיק נחושה להביא לניצחון מהיר – המלחמה התארכה. בקרב המשתייכים לקבוצת ה"ימין" שליש (38%) מסכימים עם טענה זאת, 35% נוספים קצת מסכימים איתה ורבע (24%) לא מסכימים איתה. בחלוקה לפי הצבעה, מחצית (50%) ממצביעי הציונות הדתית, 38% ממצביעי ש"ס ושליש (32%) ממצביעי הליכוד בבחירות 2022 מסכימים עם ההסבר שהמלחמה התארכה בגלל שצמרת צה"ל לא מספיק נחושה להביא לניצחון מהיר.

המלחמה והחטופים

ישנה הסכמה רחבה בציבור בישראל בנוגע לכך שהחזרת החטופים אמורה להיות מטרה מרכזית במלחמה. מנגד, אין רוב בציבור הסבור שיש להיענות לדרישת חמאס להפסיק את המלחמה כדי להביא להחזרת החטופים. כלומר – על המטרה יש הסכמה ועל השאלה כיצד לממש את המטרה יש מחלוקת. ביחס לאפשרויות שהצענו בסקר, שליש (32%) מהישראלים (29% מהיהודים) אמרו שהדרך לממש את הרצון להחזיר את החטופים היא היענות לדרישות חמאס להפסיק את המלחמה, כרבע (28%) מאמינים שהדרך לממש אותה היא באמצעות הכרעה סופית של החמאס ורבע נוסף (25%) בחרו ב״הפעלת לחץ על החמאס עד שיסכים לעסקה הגיונית״. עשירית (9%) מהישראלים חושבים שהחזרת החטופים חשובה, אך לא אמורה להיות מטרה מרכזית במלחמה, ו-2% נוספים מאמינים שהחזרת החטופים היא סוגייה אחת מרבות בזירה הבטחונית ואין לה חשיבות גדולה יותר מאחרות. מרבית (54%) המשתייכים לקבוצת ה"ימין" חושבים שהדרך לממש את מטרת החזרת החטופים היא רק באמצעות הכרעה סופית של החמאס.

מנגד, מרבית המשתייכים לקבוצות השמאל ("שמאל מרכז" + "שמאל") ומחצית מהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" סבורים שהדרך להחזיר את החטופים היא היענות לדרישת חמאס להפסיק את המלחמה.

רוב מצביעי יהדות התורה (55%), ש"ס (54%), הציונות הדתית (52%) ומחצית ממצביעי הליכוד (48%) סבורים שהחזרת החטופים תתאפשר רק באמצעות הכרעה סופית של החמאס. מהצד השני של המפה הפוליטית, מרבית מצביעי יש עתיד (66%), המחנה הממלכתי (56%) והעבודה (68%) מאמינים שכדי להחזיר את החטופים צריך להיענות לדרישת חמאס להפסיק את המלחמה.

אחרי שנה וחצי של מלחמה, בחנו החודש את עמדת הציבור על מניעי הממשלה בסוגיית החטופים. כמחצית מהציבור מייחסת לממשלה שיקול לא ענייני בסוגיית החטופים – או חוסר עניין בהם או שיקולים קואליציוניים. בחלוקה פרטנית לפי כלל התשובות שהוצעו בסקר, כרבע מהמשיבים (28%) חושבים שהממשלה לא מוכנה לעסקת חטופים בגלל שיקולים קואליציוניים. רבע (27%) נוסף סבורים שהממשלה מוכנה לעסקת חטופים, בתנאי שהמחיר לא פוגע בביטחון, חמישית (22%) חושבים שהממשלה הפקירה את החטופים והפסיקה להתעניין בהם, וחמישית (20%) מאמינים שהממשלה מוכנה לעסקת חטופים במחיר כבד, אלא שהחמאס הוא שלא מעוניין בזה.

בציבור הערבי בישראל נרשם שיעור גבוה מאשר בציבור היהודי של מי שסבורים שהממשלה הפקירה את החטופים והפסיקה להתעניין בהם. בנוסף, בעוד שרבע מהיהודים חושבים שהממשלה מוכנה לעסקה במחיר כבד, אלא שהחמאס לא מעוניין, שיעור אפסי בקרב ערביי ישראל חושבים כך.

מחצית מהמשתייכים לקבוצת ה"ימין" (51%) חושבים שהממשלה מוכנה לעסקת חטופים, בתנאי שהמחיר לא פוגע בביטחון ו-42% מהם מאמינים שהממשלה מוכנה לעסקת חטופים במחיר כבד, אבל החמאס לא מעוניין. מנגד, בקרב המשתייכים לקבוצות המרכז והשמאל, ישנו רוב המייחס לממשלה שיקולים לא עניינים (46% מהמזדהים כ״שמאל״ סבורים שהממשלה הפקירה את החטופים והפסיקה להתעניין בהם).

איך הציבור מרגיש

החודש בחנו באמצעות שאלה חוזרת כיצד הציבור הישראלי מגדיר את ההרגשה העיקרית שלו במלאת שנה וחצי למלחמה. רבע (24%) מהישראלים מעידים כי במלאת שנה וחצי למלחמה הם בעיקר מודאגים, 17% מעידים כי הם בעיקר מיואשים, 16% בעיקר כועסים, 14% בעיקר עצובים, 13% בעיקר נחושים ו-13% נוספים בעיקר אופטימיים במלאת שנה וחצי למלחמה. תשובות אלה דומות יחסית לאלו שנרשמו בסקר שנערך בחודש אוקטובר, בו נשאלה שאלה זהה. הבדל שקיים בין הסקרים הוא שכעת שיעור המודאגים מעט נמוך יותר ואילו שיעור הכועסים והמיואשים מעט גבוה יותר.

בקרב המשתייכים לקבוצות המרכז והשמאל הרגשות הדומיננטיים הם יאוש ודאגה (ובשמאל גם כעס). בצד השני של המפה האידיאולוגית, בקרב המשתייכים לקבוצת ה"ימין" – שליש (30%) מעידים כי הם בעיקר אופטימיים, רבע (25%) בעיקר נחושים, וחמישית (19%) מרגישים גם הם בעיקר מודאגים. בחלוקה לפי דתיות ניתן להבחין במגמה דומה – בעוד שמרבית החילונים בעיקר מיואשים (28%) ומודאגים (27%), 43% מהדתיים מרגישים בעיקר נחושים או אופטימיים.

אמון בהנהגה ובניצחון

בפברואר האחרון שינינו מעט את נוסח השאלה על רמת הביטחון בניצחון ישראל במלחמה. במקום לשאול על המלחמה שאלת עתיד – מה רמת הביטחון שישראל תנצח במלחמה, עברנו לשאלה על רמת הביטחון ביחס להווה – "כמה את/ה מרגיש/ה שישראל מנצחת ו/או ניצחה במלחמה?". שינוי זה הוביל לפער ניכר בתשובות המשיבים. מאז המשכנו לשאול בנוסח החדש, והתוצאות בהתאם.
כעשירית (11%) מהציבור בישראל "לגמרי בטוחים" שישראל מנצחת או ניצחה במלחמה. מהצד השני, רבע (24%) "בכלל לא בטוחים" שישראל מנצחת או ניצחה במלחמה. ביחס לחודש שעבר לא חלו שינויים משמעותיים בתחושה של היהודים בישראל בנוגע לניצחונה במלחמה.

את שאלת הניצחון ביררנו החודש באמצעות שאלה נוספת. ראש הממשלה חוזר ומצהיר כי לא יפסיק את המלחמה עד ל"ניצחון המוחלט" על חמאס. בחנו החודש מה עמדת הציבור בישראל בנוגע לאמירה זו. שליש (34%) מהישראלים חושבים כי מדובר במטרה ראויה שאפשר להשיג אותה, מעט פחות ממחצית (45%) חושבים שמדובר במטרה הצהרתית לצרכים פוליטיים, וחמישית (19%) סבורים שזוהי מטרה ראויה, אך ספק אם ניתן להשיג אותה. למעשה – מדובר ברוב שסבורים שמדובר במטרה ראויה (53%), אך במקביל ברוב שסבורים כי המטרה אינה בת השגה (64%).
בקרב האוכלוסייה הערבית יש רוב (62%) של מי שחושבים כי אמירת הניצחון המוחלט היא הצהרתית לצרכים פוליטיים.

בחלוקה אידאולוגית, בעוד שבקבוצת הימין נרשם רוב (75%) שחושב כי מדובר במטרה ראויה שאפשר להשיג, מרבית המשתייכים לקבוצות השמאל והמרכז סבורים כי הניצחון המוחלט הוא מטרה הצהרתית לצרכים פוליטיים.

אמון בממשלה

בשאלת האמון הקבועה בממשלה לא חל שינוי משמעותי החודש. מחצית מהישראלים (51%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה "מאוד נמוכה" לעומת עשירית (10%) שמעידים שהיא "מאוד גבוהה". כחמישית (17%) מעידים כי רמת האמון שלהם "די נמוכה" וחמישית נוספים (19%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה "די גבוהה".

מרבית היהודים בישראל (64%) מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה נמוכה ("די נמוכה" + "מאוד נמוכה"), ואילו כשליש (33%) טוענים כי רמת האמון שלהם בממשלה גבוהה ("מאוד גבוהה" + "די גבוהה"). הנתונים שנרשמו החודש דומים לאלו שנרשמו בחצי שנה האחרונה. בקרב הערבים, 82% מעידים כי רמת האמון שלהם בממשלה נמוכה ואילו 14% מעידים כי רמת האמון שלהם גבוהה. בחלוקה אידאולוגית, נרשם רוב בכלל הקבוצות, מלבד קבוצת ה"ימין", שרמת האמון שלהם בממשלה נמוכה. בקרב המשתייכים לקבוצת הימין, שיעור המשיבים שרמת האמון שלהם גבוהה עומד על שני שליש (67%).

מחצית מהישראלים (53%) מעידים כי רמת האמון שלהם בראש הממשלה בנימין נתניהו "מאוד נמוכה". מנגד, כחמישית (17%) טוענים שרמת האמון שלהם בו "מאוד גבוהה". גם בסוגייה זו נרשם רוב בכלל הקבוצות האידיאולוגיות, מלבד הימין, שרמת האמון שלהם בראש הממשלה נמוכה ("מאוד נמוכה" + "די נמוכה"). בקבוצת הימין כרבע (25%) מעידים כך. מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" (72%) השיבו כי רמת האמון שלהם בנתניהו גבוהה. עם זאת, 20% ממצביעי הליכוד ו-43% ממצביעי הציונות הדתית (לעומת 31% בחודש שעבר) לפי הצבעה בבחירות 2022 מעידים כי רמת האמון שלהם בראש הממשלה נמוכה.

במקביל להתפתחויות רבות הנוגעות ליחסי ישראל-ארה"ב, כמו ההסכם עם החות׳ים בתימן, מסע טראמפ למפרץ והמשך שיחות הגרעין עם איראן, שאלנו החודש על האמון בטראמפ בסוגייה האיראנית.

מחצית (47%) מהציבור בישראל מעיד כי יש לו אמון מסוים שטראמפ "יעשה את הדבר הנכון" בהתמודדות עם איראן, שליש (36%) מעידים כי אין להם אמון בכך, ועשירית (8%) מעידים כי יש להם אמון רב בנשיא ארה"ב בכך שיעשה את הדבר הנכון בהתמודדות עם איראן. ביחס לשאלה זהה מחודש ינואר האחרון, חלה ירידה משמעותית ברמת האמון של היהודים בישראל בכך שטראמפ יפעל נכון מול איראן. בעוד שבחודש ינואר רבע מהיהודים בישראל העידו כי יש להם "אמון רב" שיפעל נכון בסוגייה זו, בנקודת הזמן הנוכחית פחות מעשירית מהיהודים בארץ מעידים כך.

מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" ו-45% מהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" מעידים כי אין להם אמון בנשיא ארה"ב שיעשה את הדבר הנכון בהתמודדות עם איראן. מנגד, מרבית המשתייכים לקבוצות ה"ימין" מעידים כי יש להם ״אמון מסוים״ בו שיפעל נכון בהקשר זה. חמישית ממצביעי הציונות הדתית (21%) והליכוד (18%) בבחירות 2022 השיבו כי אין להם אמון בטראמפ שיפעל נכון בהתמודדות עם איראן.

אמון במערכות הציבוריות

בחודש שעבר נכנס לתפקיד הרמטכ"ל ה-24 של ישראל, רב אלוף אייל זמיר. בסוף חודש אפריל הודיעה הממשלה על ביטול פיטורי ראש השב״כ רונן בר, לאחר שהודיע כי יעזוב את תפקידו באמצע חודש יוני. בחודש האחרון הורחבה הלחימה ברצועת עזה.

במקביל לשינויים בצמרת המערכת הבטחונית, חלה החודש עלייה נוספת ברמת האמון של היהודים בישראל בפיקוד הבכיר של צה"ל. שיעור המשיבים היהודים שהשיבו כי רמת האמון שלהם "די גבוהה" עלתה החודש ב-7% (לאחר שבחודש שעבר עלתה ב-12%), ושיעור מי שהשיבו כי רמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל "מאוד נמוכה" ירד החודש ב-5% (לאחר שבחודש שעבר ירד ב-9%). שלושה מכל חמישה יהודים בישראל מעיד שרמת האמון שלו בפיקוד הבכיר של צה"ל היא "די גבוהה", אחד מכל ארבעה מעיד שהיא "די נמוכה", 8% מעידים כי היא "מאוד גבוהה", ו-7% מעידים כי רמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל "מאוד נמוכה".

מרבית המשתייכים לכלל הקבוצות האידאולוגיות אמרו החודש שרמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל גבוהה ("די גבוהה" + "מאוד גבוהה"). זאת בדומה לחודש שעבר ובשונה מכל החודשים שקדמו להם בחצי שנה האחרונה, בהם מרבית המשתייכים לקבוצות ה"ימין" (ימין + ימין מרכז) העידו כי רמת האמון שלהם בפיקוד הבכיר של צה"ל נמוכה ("די נמוכה" + "מאוד נמוכה").

מחצית מהישראלים (50%) מעידים כי רמת האמון שלהם בצמרת השב"כ נמוכה ("די נמוכה" + "מאוד נמוכה") ואילו 46% טוענים שרמת האמון שלהם גבוהה ("די גבוהה" + "מאוד גבוהה"). רמת האמון של היהודים בישראל בצמרת השב"כ גבוהה במעט מזו של הערבים בישראל. מרבית המשתייכים לקבוצות ה"שמאל" וה"מרכז" ומחצית (49%) מהמשתייכים לקבוצת "ימין מרכז" מעידים כי רמת האמון שלהם בצמרת השב"כ גבוהה ("די גבוהה" + "מאוד גבוהה"). מנגד, מרבית המשתייכים לקבוצת ה"ימין" מעידים כי רמת האמון שלהם נמוכה ("די נמוכה" + "מאוד נמוכה").
ביחס לחודש מרץ האחרון, שבו הצגנו שאלה זהה, לא נרשמו החודש שינויים משמעותיים ברמת האמון בצמרת השב״כ. מידת האמון של היהודים בישראל בצמרת בשב"כ מעט עלתה, ושל הערבים בישראל מעט ירדה.

אמונה וקרבה לדת

החודש חזרנו על שאלה שנתית המתייחסת לתחושת ה״יהודיות״ של יהודים בישראל – עד כמה הם ״מרגישים יהודים״ בסולם מ-0 (בכלל לא) עד 10 (המקסימום האפשרי). הממוצע של תחושה זו עומד על 9.05 בקרב כלל היהודים בישראל, מעט גבוה לעומת המצב לפני שנה. הממוצע על פי דתיות עומד על 8.29 לחילונים ו-9.98 לדתיים. לעומת נקודת הזמן הזו בשנה שעברה, חלה עליה קלה בממוצע שנרשם בקרב חילונים, מסורתיים דתיים ודתיים בדירוג עד כמה הם מרגישים יהודיים.

במקביל בחנו את השאלה עד כמה משיבים ערבים בישראל מרגישים ״ישראלים״ בסולם של 1 (בכלל לא) עד 10 (המקסימום האפשרי). אפשר להבחין כי שיעור דומה של משיבים – כחמישית – דירגו את מצבם בציון המינימלי או המקסימלי. בסך הכל, הממוצע עומד על 4.88.

נתוני סקר מאי של המכון למדיניות העם היהודי נאספו בין התאריכים 4 ל-6 במאי. בקרב 722 משיבים. איסוף הנתונים נערך באמצעות הפאנל של אתר המדד (522 מרואיינים במגזר היהודי, בסקר אינטרנטי) וחברת אפקאר (200 מרואיינים במגזר הערבי, כמחציתם אינטרנטי ומחציתם טלפוני). הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.