מהנתונים עולה עוד כי 74% מהם דוחים את טענת סגן הנשיא ואנס לפיה התפרצות האנטישמיות היא תוצר לוואי של תמיכה בישראל.
מדד "קול העם היהודי" לחודש פברואר בדק, בין השאר, את עמדות יהודי ארצות הברית בסוגיות ליבה הנמצאות בלב סדר היום המדיני והציבורי: המדיניות מול איראן, מידת התמיכה האמריקאית בישראל, והמאבק באנטישמיות.
המתיחות מול איראן: היהודים מקוטבים, אך יותר ממחצית תומכים במלחמה
על רקע המתיחות האזורית, 51% מיהודי ארה"ב סבורים כי יש לנקוט "בכל האמצעים, כולל פתיחה במלחמה" כדי להשיג את היעדים מול איראן. רק 31% מעדיפים סנקציות ומשא ומתן, ו־11% בלבד תומכים בדיאלוג דיפלומטי בלבד.
בניתוח לפי זרמים אידיאולוגיים, עולה שבקרב מי שמגדירים עצמם "מאוד שמרנים" התמיכה בשימוש בכל האמצעים מגיעה ל־86%, ואילו בקרב ה"מאוד ליברלים" היא צונחת ל־16% בלבד. מנגד, 45% מה"מאוד ליברלים" מעדיפים סנקציות ומשא ומתן, ו־29% אף תומכים בדיאלוג דיפלומטי בלבד.
המדד בדק גם מה היעד הרצוי: רוב (53%) תומכים בפגיעה מקיפה בגרעין, בטילים ובתמיכה בטרור; 34% מעדיפים יעד אף מרחיק לכת יותר – החלפת המשטר בטהרן. ככל שהנטייה שמרנית יותר, כך גוברת התמיכה בשינוי משטר. כך למשל, 54% ממי שמגדירים עצמם "מאד שמרנים" תומכים בהפלת השלטון באיראן כיעד המרכזי.
שחיקה בשביעות הרצון ממדיניות ארה"ב כלפי ישראל
עפ"י ממצאי המדד, 31% מיהודי ארה"ב סבורים כיום כי ארה"ב אינה תומכת מספיק בישראל – וזו עלייה חדה לעומת 18% בלבד לפני שנה. במקביל, שיעור הסבורים שהתמיכה האמריקאית היא "במידה הנכונה" ירד מ־57% ל־48%. התחושה שיש כרסום בתמיכה של הממשל בישראל, בולטת במיוחד בקרב מי שמגדירים עצמם אנשי זרם המרכז וזרם השמרנים: כמעט מחצית מהשמרנים (46%) סבורים כי וושינגטון אינה עומדת לצד ישראל במידה מספקת.
עם זאת, ראוי לציין כי רמת חוסר שביעות הרצון הנוכחית עדיין נמוכה משמעותית מרמות השיא שנמדדו במהלך 2024 בתקופת הנשיא ביידן, בשיאה של המלחמה.
הסוגיה הפלסטינית
השוואה לנתוני מדד החברה הישראלית של JPPI מאוקטובר 2025 מבליטה פער תפיסתי משמעותי בין יהודי ישראל ליהדות ארה"ב באשר למדיניות הרצויה כלפי הפלסטינים. בעוד ש־42% מהיהודים בישראל תומכים בחיזוק השליטה והרחבת ההתנחלויות (מדד החברה הישראלית מאוקטובר 25'), רק 25% מיהודי ארה"ב בחרו באפשרות זו.
לעומת זאת, 35% מיהודי ארה"ב תומכים בהסכם שלום והקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל (בישראל תמכו בכך 15% מהיהודים), ושיעור דומה (35%) תומך בהיפרדות מלאה תוך שמירה על חופש פעולה ביטחוני (בדומה ל-34% מהיהודים בישראל). בקצוות האידאולוגיים בארה"ב ניכרים הפערים: 73% מה"מאוד ליברלים" תומכים בהקמת מדינה פלסטינית, ואילו 68% מה"מאוד שמרנים" תומכים בהרחבת שליטה והתיישבות ביו"ש.
קונצנזוס: חוסר אמון בסגן הנשיא ואנס וגישתו כלפי האנטישמיות
בנושא המאבק באנטישמיות מתגלה קונצנזוס בקרב היהודים בארה"ב, אצל הליברלים והשמרנים כאחד. הקהילה היהודית האמריקאית אינה מקבלת ניסיון למסגר אנטישמיות כתופעת לוואי של מדיניות חוץ, אלא כבעיה בפני עצמה. בחודש האחרון סגן הנשיא, ג'יי. די. ואנס, טען כי ביטויים מסויימים בקרב תומכי המפלגה הרפובליקנית, שהיהודים רואים בהם גילויי אנטישמיות, הם תגובת נגד למדיניות החוץ של ארה"ב (התומכת בישראל) ולא שנאה מובנית ליהודים או לישראל.
מהנתונים עולה כי בקרב היהודים ישנה דחייה גורפת (73%) של פרשנות זו, בעוד שרק עשירית (11%) מסכימים איתה. ההתנגדות חוצה מחנות: גם בקרב מצביעי טראמפ רוב ברור (67%) דוחים את הפרשנות הזו. יתרה מזאת – 74% מביעים חוסר אמון (מוחלט או מסויים) בסגן הנשיא וואנס בכל הנוגע לטיפול באנטישמיות, כאשר כמעט מחצית מהמשיבים בסקר (49%) מצהירים על חוסר אמון מוחלט.
עם זאת, במקביל לדחיית דבריו של ואנס, רוב המשיבים (59%) סבורים כי קיימים מקרים שבהם נעשה שימוש במושג "אנטישמיות" כדי להימנע מדיון ביקורתי על ישראל, ממצא שמדגיש את מורכבות השיח סביב גבולות הביקורת.
המדד נערך בקרב יהודים בארה"ב הרשומים לפאנל "קול העם היהודי" של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי). תשובות משתתפי הסקר מנותחות עפ"י זרמים פוליטיים ודתיים מרכזיים ביהדות ארה"ב. עורכי המדד: שמואל רוזנר, נח סלפקוב ויעל לוינובסקי; פיקוח סטטיסטי: פרופ' דוד שטיינברג.