מדד החברה הישראלית לנובמבר 2026: רק קואליציה אחת מקובלת ע"י רוב המשיבים
מליאת הכנסת. צילום: יואב דודקביץ' TPS
דמוקרטיה

מדד החברה הישראלית לנובמבר 2026: רק קואליציה אחת מקובלת ע"י רוב המשיבים

המדד לחודש זה מגלה כי שני שלישים מהישראלים (62%) לא מרוצים מתוצאות הבחירות, בעוד שרק שליש (33%) מרוצים.

על פי המדד, בקרב היהודים שבעה מכל עשרה (73%) אינם מרוצים – 44% ״לא כל כך״ ו-29% ״בכלל לא״ – ושיעור אפסי (2%) ״מרוצים מאוד״.

בקרב הערבים שלושה רבעים (75%) מרוצים, ו-37% ״מרוצים מאוד״: המפלגות הערביות הגיעו לשיא, והקואליציה היוצאת איבדה את הרוב. שלושה מכל ארבעה משיבים (75%) סבורים ש״הבחירות האלה היו גורליות וישפיעו מאוד על מצב המדינה – לטוב או לרע״, חמישית (19%) סבורים ש״בפועל החיים בארץ לאנשים כמוני לא ישתנו בהרבה״.

אפשרויות להרכב הקואליציה

משתתפי הסקר סימנו מתוך אחת-עשרה המפלגות שנכנסו לכנסת את כל המפלגות שהם רוצים בקואליציה, ואת כל המפלגות ש״בשום אופן״ אינם רוצים בקואליציה (״אפילו אם המשמעות היא בחירות חוזרות״). המפלגות הרצויות ביותר בכלל הציבור הן שלוש מפלגות גוש השינוי ישר (65%), ביחד (63%) וישראל ביתנו (59%). אחריהן הליכוד (50%), הציונות הדתית (44%) והדמוקרטים (42%). המפלגות הפסולות ביותר הן הרשימה המשותפת (62%), עוצמה יהודית (50%) ורע״מ (45%), את הדמוקרטים פוסלים 37%, את הציונות הדתית 35%, ואת הליכוד ושתי המפלגות החרדיות כשליש כל אחת. שלוש מפלגות גוש השינוי הקרובות למרכז כמעט אינן נפסלות (9%-13%).

בציבור היהודי הפסילה החזקה ביותר היא של שתי המפלגות הערביות (המשותפת 76%, רע״מ 56%), ואחריהן הדמוקרטים (46%) ועוצמה יהודית (44%). בציבור הערבי – עוצמה יהודית (77%), הליכוד (68%) והציונות הדתית (57%), את המפלגות החרדיות פוסלים רק חמישית מהערבים, ואת שלוש מפלגות המרכז והדמוקרטים – 5%-17%.

ההבדל בין הגושים היהודיים הוא בעיקר בפסילות: מצביעי גוש הקואליציה פוסלים כמעט פה אחד את שתי המפלגות הערביות ואת הדמוקרטים, וכמעט אינם פוסלים את המפלגות החרדיות.
מצביעי גוש השינוי פוסלים את עוצמה יהודית (85%), את המשותפת (57%), ואת כל אחת מהמפלגות החרדיות והציונות הדתית (54%-59%);

מחצית מהם (45%) פוסלים גם את הליכוד. הפסילות אינן סימטריות: מצביעי הליכוד פוסלים את ישר (22%) ואת ביחד (27%) במידה מתונה, מחצית מצביעי ישר פוסלים את הליכוד (53%),
ומצביעי ביחד – שלושה מכל עשרה (30%). כלומר, ממשלת אחדות היא בעיה גדולה יותר לבוחרי ישר מאשר לבוחרי הליכוד.

האם יש 61 שמישהו רוצה?

הפסילות מאפשרות לבדוק אילו קואליציות של 61 מנדטים ומעלה אפשר להרכיב בלי אף אחת מהמפלגות שהמשיבים פסלו. נבחנו עשר קואליציות אפשריות תיאורטית, ובמקרה של כל אחת מהן נבדק איזה שיעור מהמשיבים אינו פוסל אף אחת מהמפלגות. רק קואליציה אחת מגיעה למחצית הציבור: הליכוד, ישר, ביחד וישראל ביתנו (67 מנדטים), שאותה 51% מהישראלים (ו-57% מהיהודים) אינם פוסלים. המסקנה היא שהקואליציה היחידה שאינה נפסלת על ידי רוב המשיבים היא קואליציית מרכז-ימין בלי החרדים, בלי עוצמה יהודית ובלי המפלגות הערביות – כלומר, קואליציה שבה הליכוד יושב עם מפלגות שהתחייבו לא לשבת איתו (השאלה מי יהיה ראש ממשלה בקואליציה כזאת לא נבחנה בסקר). כל קואליציה אחרת שעל הפרק נפסלת מראש על ידי רוב הישראלים.

**
סקר מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי JPPI לחודש נובמבר 2026 נערך לאחר הבחירות באמצעות פאנל המדד וחברת אפקאר (במגזר הערבי). הנתונים משוקללים על פי דפוסי הצבעה ודתיות כך שייצגו את עמדת כלל הציבור הישראלי. את מדד החברה הישראלית של JPPI עורכים שמואל רוזנר ונח סלפקוב, תחקיר והפקה: יעל לוינובסקי, יעוץ סטטיסטי: פרופ׳ דוד שטיינברג.

המדד המלא יפורסם בקרוב.