המכון בתקשורת

המכון למדיניות העם היהודי הציג לממשלה את ההערכה השנתית

ראש הממשלה נתניהו קיבל את המלצת המכון למדיניות העם היהודי להקמת גוף ממשלתי בעל סמכויות ביצועיות שיוביל את המאבק באנטישמיות

70 שנה אחרי השואה: גל חדש של שנאת יהודים שוטף את המערב: במדינות מסוימות באירופה, יהודים בוחנים הגירה או את נטישת היהדות

לחץ כאן כדי להוריד את התמצית המיוחדת של הערכה השנתית לממשלת ישראל

השגריר דניס רוס, יו"ר שותף במכון, אבינועם בר-יוסף, נשיא המכון, והעמיתים הבכירים ד"ר דב מימון וד"ר ענבל הקמן, הציגו בפני חברי הממשלה את הממצאים ואת המלצות המדיניות הכלולים בדו"ח השנתי שהוגש לראש הממשלה ולשרים.

רוס, לשעבר יועץ בכיר לשלושה נשיאים אמריקניים משתי המפלגות וממונה על התהליך המדיני במזרח התיכון, הציג את מפת האתגרים וההזדמנויות בתחום הגיאופוליטי ודיבר על  נתונים המעידים על עלייה דרמטית בתופעת האנטישמיות ברחבי העולם, אותה הגדיר "כמגמה המשמעותית ביותר שאפיינה את השנה החולפת". לדבריו מגמה זו התבטאה בעלייה דרסטית בשיעור מספר האירועים ובעוצמתם, שהגיעו לשיא עם שתי התקפות הירי שהתרחשו בבתי הכנסת בארה"ב.

ההערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי שבוחנת את הדינמיקות במצב העם היהודי מוצגת בפני הממשלה בכל שנה מאז שנת 2004. ראשי המכון התריעו כי התפשטות תופעת האנטישמיות  והעובדה כי השלטונות המקומיים באירופה אינם עושים מספיק על מנת לחזק את ביטחון  היהודים עשויה להוביל לפגיעה משמעותית בקהילות היהודיות – חלק מהיהודים שוקלים הגירה או עלייה לישראל,  בעוד אחרים עשויים לוותר על זהותם היהודית.

נשיא המכון, אבינועם בר יוסף קרא לממשלה להקים מטה פעולה לטיפול באנטישמיות: "על ממשלת ישראל להורות בהקדם על הקמת מטה פעולה שיבצע מעקב צמוד אחר ממדי האנטישמיות, יבצע הערכת איומים וסיכונים ובהתאם לכך יניע יוזמות פעולה מול ממשלות, קהילות וגורמים רלוונטיים בתחומים השונים. זהו צו השעה האסטרטגי."

רה"מ נתניהו קיבל את המלצת המכון להקמת מטה פעולה למאבק באנטישמיות. "מדובר בגוף בעל סמכויות וכושר ביצוע שיקבל את כל הכלים המתאימים לפעולה רב תחומית: הדרך היחידה להילחם באנטישמיות היא בחיזוק העוצמה היהודית." אמר רה"מ נתניהו.

רה"מ הוסיף כי הגידול באנטישמיות מחייב את ממשלת ישראל בהערכות נכונה למימוש הזדמנויות לקליטת עלייה, בעיקר ממדינות אירופה. ראשי המכון המליצו להתמקד בהכוונה תעסוקתית לעולים על ידי הכרה בתארים מתקדמים והקמת תכניות הכשרה והשמה לעולים שיקלו עליהם את ההשתלבות בחברה הישראלית. שילובם של העולים בשוק העבודה בצורה חלקה תשרת גם את המשק הישראלי ותישא תועלת כלכלית.

במסגרת ההתפתחויות הגיאופוליטיות שהתרחשו בשנה החולפת הוצגו העמקת הברית עם ארה"ב והנשיא טראמפ שבאה לידי ביטוי בהעברת השגרירות האמריקאית לירושלים וההכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן. עוד במישור הגיאו-פוליטי התריע השגריר רוס מפני התחזקות מעמדה של רוסיה במזה"ת וזאת על אף ששיבח את שיתוף הפעולה הטקטי עם רוסיה מול הזירה עם איראן וסוריה.

נקודה נוספת שהעלו ראשי המכון בדיון הייתה הצורך בטיפוח היחסים עם שתי המפלגות הגדולות בארה"ב וזאת על רקע הקוטביות הגוברת בציבור האמריקאי: "ביטויי אהדה ותמיכה בישראל נשמעים היטב בקרב רפובליקנים והברית עם הנשיא טראמפ חזקה מאי פעם, אך בקרב המחנה הדמוקרטי חלה ירידה משמעותית בתמיכה בישראל: כשאנו בפתחה של שנת הבחירות לנשיאות ארה"ב, על ישראל לעשות כל שביכולתה כדי לשמר את התמיכה הדו מפלגתית בה."

נשיא המכון אבינועם בר-יוסף הציג את מגמת הגידול באוכלוסייה היהודית. הוא ציין את הגידול בקרב הקהילות האורתודוקסיות בארה"ב, בה כבר מהווה אוכלוסייה זו כשליש מקרב שכבות הגיל הצעירות ובניו יורק רבתי כבר קרוב לשני שלישים והוסיף כי: "לגידול בקרב האורתודוקסים עשויה להיות השפעה משמעותית בטווח הרחוק. בצד חיזוק היחסים עם הזרם הרפורמי והזרם הקונסרבטיבי, על ממשלת ישראל לעודד ולתמוך בהגברת המעורבות של האורתודוקסים בהנהגות הקהילות היהודיות בתפוצות, בחברה האמריקנית ובפוליטיקה על מנת לשמר את ההשפעה היהודית בציבור הכללי.

ראשי המכון התייחסו גם ליוזמת השלום אותה מבקש הנשיא טראמפ לקדם. לדבריהם, דחיית הפלסטינים את היוזמה והעדר פרטנר מדיני מחייבת את מדינת ישראל לשקול נקיטת פעולה חד צדדית שתבלום את סכנת ההידרדרות למדינה דו לאומית. השגריר דניס רוס ציין כי הפלסטינים עשויים לעבור לאסטרטגיה של תמיכה במדינה דו לאומית שבה לכל אזרח תהיה זכות הצבעה שווה. עוד הוסיף השגריר רוס כי על ישראל לנצל את ידידותו של הנשיא טראמפ על מנת לשקול מחדש כינון ברית חוזית אסטרטגית ארוכת טווח עם ארה"ב.

סוגיה נוספת נידונה הדילמה סביב יחסה של מדינת ישראל למדינות שמביעות  את תמיכתן בה אך נתפשות כעוינות את האתוס הדמוקרטי ואינן נאבקות באנטישמיות.

בישיבת הממשלה נידונו המלצות נוספות שהעלו ראשי המכון למדיניות העם היהודי וכן הוצגו התפתחויות משמעותיות שחלו בשנה החולפת. השר יריב לוין הדגיש את בעיית ההתבוללות. השר ארדן תמך בהקמת קרן משותפת למדינת ישראל וליהודי העולם להגברת החינוך היהודי.