סיפור קורותיה של ישראל עוצב על ידי הגירה, הן בתקופת "היישוב" הן לאחר קום המדינה. ואולם שלא כמו מה שמקובל בנרטיב הלאומי, קצב ההגירה לישראל ועיתויה נקבעו לרוב על ידי גורמים במדינות המוצא שדחפו אנשים לעזוב את ביתם יותר משהם נקבעו בהשפעת התפתחויות בתוך ישראל עצמה. כך קרה, למשל, בגל העלייה החריג מאוקראינה בעקבות פרוץ המלחמה שם בינה ובין רוסיה (פברואר 2022). במרוצת השנים היו גם עליות מתונות יותר בקצב ההגירה שהושפעו מאירועים פנימיים בישראל, כמו למשל לאחר מלחמת ששת הימים.

העימות הנוכחי וההגירה לישראל

מהי השפעתו של העימות הביטחוני הנוכחי על שיעורי ההגירה לישראל – האם חלה עלייה במספר העולים בעקבות פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר 2023 או שחלה ירידה בהיקפי העלייה משום שישראל נתפסת עכשיו כמסוכנת מדי? את היקפי ההגירה מישראל קשה הרבה יותר למדוד מכיוון ששינוי במעמד הרשמי אינו הכרחי כדי לעזוב, ולכן נתון זה לא נכלל בניתוח שלפנינו.

מבט ראשוני במספרי ההגירה לישראל הכלליים בשנים האחרונות יכול ללמד שהמלחמה בעזה השפיעה עליהם לרעה באופן ניכר: מספר המהגרים לישראל קטן ב־50% בשנים 2024-2022: בשנת 2024 עברו להתגורר בישראל רק 32,161 עולים, לעומת 46,590 ב־2023 (שנת פרוץ המלחמה) ו־74,474 בשנת 2022. עם זאת, עיון מעמיק מגלה מייד כי המלחמה היא לא הגורם המכריע לירידה החדה הזו, שכן עיקרה התרחש לפני פרוץ המלחמה באוקטובר 2023.

למעשה, מספרי ההגירה הגבוהים של 2022 ו־2023 הם החריגים, בעוד הנתונים משנת 2024 קרובים יותר לממוצע של העשור החולף. העלייה החריגה במספרים בשנים 2022 ו־2023 מקורה ככל הנראה בשילוב של השפעות התקופה שלאחר מגפת הקורונה והמלחמה באוקראינה.

בחינה מדוקדקת של הנתונים לפי אזור המוצא של המהגרים מספקת פרטים נוספים. מתברר כי המספרים הגדולים ביותר של המהגרים לישראל בשנים 2022–2024, ובפער גדול, הגיעו ממזרח אירופה, ובעיקר מרוסיה ומאוקראינה. שינויים בדפוסי ההגירה של קבוצה זו הם האחראים העיקריים לשינויים המוצגים בתרשים שיעורי ההגירה הכוללים (ראו להלן), ואת התנודות בהגירה אפשר לייחס יותר להתפתחויות במלחמה המתמשכת בין רוסיה לבין אוקראינה מאשר לתגובה לאירועים בישראל. יתרה מזו, הנתונים מראים שדפוסי ההגירה לישראל משתנים משמעותית מאזור לאזור, ולכן הפעולה הנכונה היא לנתח כל אזור בנפרד כדי לבודד את ההשפעה של מלחמת חרבות ברזל על ההגירה לישראל.

כפי שמראה התרשים הבא, דפוס ההגירה ממזרח אירופה לישראל אינו חוזר על עצמו במערב אירופה ובצפון אמריקה; בשני האזורים האלה נרשמה ירידה בהגירה לישראל בשנת 2023, אך השיעורים התאוששו בשנת 2024 ואף עברו את שיעורי ההגירה של שנת 2022. ייתכן שמדובר בהגירה מתוכננת מהחודשים האחרונים של שנת 2023 שנדחתה לשנת 2024, וייתכן שמדובר בשינוי בדפוסי ההגירה. בדיקה מדוקדקת יותר של הנתונים תבהיר איזו משתי האפשרויות היא האפשרות הנכונה.

ההגירה לישראל ממזרח אירופה, מאמריקה הלטינית ומאפריקה מראה דפוס שונה לחלוטין, עם ירידה ב־2024 ובמקרים מסוימים גם ב־2023. נראה שהמלחמה בישראל הרתיעה רק את מי שביקשו לשפר באמצעות הגירה את רמת החיים שלהם. משום כך ההגירה ממערב אירופה ומצפון אמריקה התאוששה במהירות, שכן חישוב העלות-תועלת של ההגירה בקרב אוכלוסיות אלו לא הושפע מהמלחמה, שהרי שיפור רמת החיים לא היה סיבת המעבר לישראל. לעומת זאת, למהגרים הפוטנציאליים מאפריקה ומאמריקה הלטינית נראה שישראל הפכה, בגלל המלחמה, ליעד מושך פחות. אפשר שההגירה לכאן ממזרח אירופה הושפעה אף היא מחששות דומים, אך נראה כי את ההגירה מאזור זה קבעו בעיקר ההתפתחויות בסכסוך בין רוסיה לבין אוקראינה.

מלחמות וההגירה לישראל

יש תקדימים לעלייה מוגברת לישראל ממערב אירופה ומצפון אמריקה לאחר מלחמה. הדוגמה הבולטת והמפורסמת ביותר היא העלייה החדה בהגירה לישראל ממדינות המערב בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים (1967). דפוס זה חזר על עצמו לאחר מלחמת לבנון הראשונה (1982), אבל לא לאחר מלחמת יום הכיפורים (1973) או מלחמת לבנון השנייה (2006).

לאחר פרוץ הסכסוך הנוכחי חלה עלייה ברורה בהגירה לישראל מארצות הברית, מקנדה, מצרפת ומבריטניה. מדינות אלו לא רק משקפות את המגמות בקהילות היהודיות במערב אירופה, אלא הן גם מקום מושבם של ארבעת ריכוזי היהודים הגדולים ביותר מחוץ לישראל, שיחד הם מהווים כמעט תשע עשיריות מיהדות התפוצות.

התגובה לסכסוך הנוכחי היא ללא ספק רצון גובר לחיות בישראל. כמו בעבר, כאשר ישראל נתונה בסכנה גדולה, היהודים במדינות המערב חשים צורך לעקור את עצמם ממקומם ולעבור לחיות בה. ייתכן גם שהזינוק באנטישמיות לאחר מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר גרם לרבים לבחון מחדש את מקומם בחברות שהם חיים בהן ולהחליט לעבור לישראל. ניכר כי הקפיצה בהיקף ההגירה לישראל היא הגדולה ביותר בצרפת, קהילה שיש בה באופן מסורתי שיעורים גבוהים של עלייה בשל ריבוי התקריות האנטישמיות במדינה.

הקשר בין מלחמה בישראל לבין הגירה לישראל הוא לא חד־משמעי, כלומר למלחמה בישראל אין השפעה חיובית חדה על שיעורי ההגירה אליה. אומנם הנתונים מראים סימנים להגירה מוגברת לישראל לאחר מלחמת ששת הימים, אבל השפעה זו מאוחרת למדי ומשום כך אפשר לייחס אותה לגורמים אחרים. התרשים הבא מראה עלייה קטנה בשיעור ההגירה לישראל מדרום אפריקה בשנת 2024, שאפשר להסבירה כתוצאה של המלחמה אך בה בעת אפשר שהיא תוצאה של התנודתיות הנראית בכל שנה. לעומת זאת, בשנת 2024 עברו לישראל מארגנטינה פחות אנשים בהשוואה לשנה הקודמת. נראה, אם כן, כי הגורמים העיקריים המשפיעים על גלי ההגירה הם אירועים מקומיים והרצון לעזוב את מדינת המוצא, ולא תחושת סולידריות חזקה יותר עם ישראל בגלל פריצת מלחמה בה.

מדינות מזרח אירופה לא נכללו בתרשים שכן במשך רוב התקופה הנבדקת הוגבלה ההגירה מהן על ידי השלטונות. נתונים מהשנתיים האחרונות מצביעים על כך שהסכסוך הנוכחי בין ישראל לשכנותיה צמצם את ההגירה לכאן מכל מזרח אירופה, למעט מדינות עמידות יותר כמו צ׳צ׳ניה או ליטא.

ממצא זה מחזק את הסברה שההגירה לישראל בקרב מי שחיים במדינות שכלכלתן איתנה ורמת החיים בהן גבוהה אינה מוּנעת מן החיפוש אחר חיים טובים יותר, המאפיין חלקים נרחבים מן ההגירה בעולם, אלא היא תוצאה של מניעים אידאולוגיים המובילים אנשים לרצות לחיות בישראל. עם זאת, ייתכן שמדובר גם בתגובה לאנטישמיות במדינות המוצא.

הירידה בהגירה לישראל מארגנטינה בשנת 2024 משקפת מגמה רחבה יותר בכל מדינות אמריקה הלטינית. מחקרים קודמים הראו התאמה בין שיאים בהגירה מארגנטינה לבין תקופות של אי־יציבות כלכלית. בכך הם תמכו בטענה שההגירה מהאזור מוּנעת בראש ובראשונה מסיבות כלכליות, אפילו אם הבחירה בישראל כיעד מושפעת גם משיקולים אידאולוגיים או מעשיים, כמו הקלוּת של תהליך קבלת האזרחות והזכייה בהטבות כלכליות נדיבות. באשר לדרום אפריקה – מכיוון שבדרום אפריקה מתגוררת הקהילה היהודית הגדולה ביותר באפריקה, קשה להסיק ממנה מסקנות כלליות על המגמות ביבשת כולה, ובעיקר משום שריכוז האוכלוסייה היהודית הגדול האחר נמצא באתיופיה, שם שיעורי ההגירה לישראל משקפים בעיקר את מדיניות הממשלה בישראל ולא את רצונם של יהודים יחידים החיים באתיופיה. ולמרות האמור אפשר לקבוע כי המגמה של ירידה כללית בהגירה לישראל לאחר מתקפת 7 באוקטובר ניכרת באמריקה הלטינית, במדינות ברית המועצות לשעבר, בדרום אפריקה ובמדינות עניות במזרח אירופה, בניגוד חד לדפוסי ההגירה בצפון אמריקה, במדינות אירופה העשירות ובאוסטרליה, שמהן ההגירה לישראל דווקא עלתה.

ההגירה לישראל ממדינות עשירות היא אפוא אידאולוגית ברובה ואינה מוּנעת מן הרצון לשפר את רמת החיים או להימנע ממשברים וסכסוכים. לפיכך מלחמה בישראל דווקא מגבירה את ההגירה אליה ממדינות אלו. לעומת זאת, ההגירה מאמריקה הלטינית, מאפריקה ומרוב מדינות מזרח אירופה מוּנעת בעיקר מן הרצון לחמוק ממצבים כלכליים וביטחוניים קשים, ומשום כך עימות בישראל משפיע לרעה על שיעורי העלייה מאזורים אלו.

הגירה מושהית

מבדיקה ממוקדת יותר של ההגירה ממדינות מערב אירופה ומצפון אמריקה אפשר להסיק שהעלייה לישראל לאחר מתקפת 7 באוקטובר אינה אלא עלייה מושהית, כלומר אנשים שתכננו לעבור לישראל בחודשים האחרונים של שנת 2023 דחו את המעבר והגיעו לישראל בשנת 2024. האם השפעות המלחמה הנוכחית מוגבלות לתזמון ההגירה לישראל ממדינות המערב או שהן משקפות גידול אמיתי בתגובה לאירועים בישראל?

היות שהמלחמה פרצה באוקטובר וההגירה הכללית לישראל ממדינות המערב ברבעון האחרון של כל שנה נמוכה בדרך כלל, לא סביר שהגירה מושהית מסבירה את הקפיצה בהיקפי ההגירה בשנת 2024. ובכל זאת, לצורך ההשוואה אפשר לבדוק את הנתונים באמצעות חלוקתם לשש תקופות: אפריל 2022–ספטמבר 2022, אוקטובר 2022–מרץ 2023, אפריל 2023–ספטמבר 2023, אוקטובר 2023–מרץ 2024, אפריל 2024–ספטמבר 2024, אוקטובר 2024–מרץ 2025. ניתוח לפי החלוקה הזאת יוכל לברר את השפעות המלחמה הנוכחית על ההגירה לישראל מעבר להלם הראשוני ולקשיים הטכניים שהובילו, אולי, לירידה בהיקפי ההגירה בסוף 2023 ולהתאוששות שלה בתחילת 2024.

חשוב לשים לב לשני עניינים: ראשית, שיעורי ההגירה הנמוכים לישראל ב־2023 לא היו תוצאה של פרוץ המלחמה. בתקופת אפריל 2023–ספטמבר 2023 היו שיעורי ההגירה לישראל נמוכים הרבה יותר מאלה שבתקופה המקבילה בשנה הקודמת. הסיבות לכך יכולות להיות שיעורי הגירה גבוהים במידה חריגה ב־2022, ובכלל זה הגירה מושהית רבה בשל המגפה העולמית בשנתיים שלפני כן או תגובה למשבר הפוליטי בישראל.

שנית, העלייה הענקית בשיעורי ההגירה לישראל בתקופת אפריל 2024–מרץ 2025 מצביעה על שינוי אמיתי בגישה ולא רק על הגירה מושהית. נוסף על כך, שיעורי ההגירה לישראל ממדינות מערב אירופה בתקופת אוקטובר 2023–מרץ 2024 דומים לשיעורים בתקופה המקבילה בשנה הקודמת למרות שיעורי ההגירה הנמוכים בששת החודשים הקודמים. משמע, הגירה מושהית היא לא גורם משמעותי, והעלייה בשיעורי ההגירה לישראל בתקופה זו משקפת זינוק בהגירה לכאן לאחר מלחמה, בדומה לזינוקים שנראו בעבר לאחר מלחמת ששת הימים וסכסוכים אחרים.

מסקנה

למלחמת חרבות ברזל השפעה גדולה על ההגירה לישראל. אצל מי שחיים בחברות שפע בצפון אמריקה, באירופה ובאוסטרליה-אסיה הובילה המלחמה לזינוק בהגירה לישראל. האם הסיבה לכך הייתה התגברות רגש הסולידריות עם ישראל, התחזקות הזהות היהודית או העלייה באנטישמיות מאז מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר? את התשובה לשאלה זו אי־אפשר להסיק מן הנתונים הקיימים. מנגד, נדמה שהמלחמה הנוכחית דיכאה את ההגירה לישראל ממדינות עניות יותר, אשר ההחלטה להגר מהן קשורה בעיקר ברצון לברוח מעוני ומחוסר יציבות. בעיני האנשים המתגוררים במדינות כאלה, ישראל במצב מלחמה היא לא מקום מושך לחיות בו.