חרבות ברזל

מדד קול העם היהודי לחודש דצמבר 2023

לדברי פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי: ״יהדות ארה״ב היא בבחינת כלים שלובים עם מדינת ישראל. המתרחש כאן עומד במרכז תודעתם של היהודים ומשפיע ישירות על תחושת הביטחון שלהם".

 רוב  יהודי ארה״ב תומכים בהמשך הלחימה בעזה עד להכנעת חמאס. כך עולה מסקר של המכון למדיניות העם היהודי שנעשה בשיתוף עם משרד התפוצות. דו״ח המכון מצא כי גם בשבוע השביעי ל"חרבות ברזל״ יהודי ארה"ב תומכים תמיכה רחבה בצורך להמשיך במלחמה כדי למוטט את חמאס. כמחצית מהיהודים ה"מאוד ליברלים״ סבורים שישראל ״מדי אגרסיבית״ במלחמה.

עוד נמצא כי גם בשבוע השביעי למלחמה, מלחמת ״חרבות ברזל״ נמצאת במרכז השיח של היהודים בארה״ב כולל במהלך ארוחות חג ההודיה. המשך ירידה כללית בהערכת ההסברה הישראלית במלחמה.

בשבוע השביעי למלחמה חלה ירידה בתחושת האיום על הביטחון האישי שחשים יהודים בארה״ב. יחד עם זאת רבים מהיהודים נזהרים יותר מענידת סממנים יהודיים בשל התגברות האנטישמיות. עוד עולה מן הסקר כי שיעור גבוה של אורתודוכסים שוקלים עלייה כתגובה להתגברות האנטישמיות

ממצאים מפורטים

לאחר שנרשמה ירידה קלה ברמת המעקב אחר המלחמה בין השבוע הראשון לשבוע השלישי למלחמה, הנתונים בשבוע השביעי מעידים כי מלחמת ״חרבות ברזל״ עדיין, נמצאת במרכז השיח של יהודי ארה״ב בכל הזרמים.

 

עוקבים ״מאוד מקרוב״ אחרי המלחמה
שבוע שביעי שבוע שלישי שבוע ראשון
79% 78% 85% מאוד ליברלים עמדה פוליטית
83% 79% 86% די ליברלים
91% 91% 96% מרכז
87% 88% 92% די שמרנים
94% 95% 93% מאוד שמרנים

 

 תחושת האיום: ממצא מפורט

בשבועות הראשונים למלחמה, קבוצה משמעותית מאוד מהמשיבים למדגם העידה על עלייה בתחושת האיום עליה בשל המלחמה. החשש מפני השפעה של המלחמה על בטחון היהודים בארה״ב ניכר כבר בשבוע הראשון, וחשש זה התחזק בסקר ההמשך השני. בסקר שלישי זה, תחושת האיום נמצאת בירידה כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה. היא אמנם עדיין גבוהה, אולם נראה שהזינוק החד שניכר בתחושת האיום כאשר המלחמה זכתה לתשומת לב מרובה, נשחק כאשר מידת העניין בה יורדת (בין השאר, משום שהלחימה עצמה נפסקה).

 

 תגובה לאנטישמיות: ממצא מפורט

 שיעור גבוה של אורתודוכסים וחרדים שוקלים עלייה כתגובה להתגברות האנטישמיות.

תגובה זו נמדדה במסגרת שאלה שהוצע בה ״סל״ של תגובות אפשריות, והיא בולטת במיוחד בקרב יהודים חרדים ודתיים, שכשליש מהם סימנו אותה כאפשרות. כרבע מהמשיבים מקבוצות שונות אמרו שהיו שוקלים הצטרפות לארגון הגנה יהודי. כשליש אמרו כי יהיו זהירים יותר בלבישת סממנים יהודיים.

 

תגובה לאנטישמיות
זהירות בסממנים יהודיים הצטרפות לארגון הגנה עלייה לישראל
27% 21% 16% קונסרבטיבים זרם

דתי

41% 26% 11% רפורמים
31% 26% 35% אורתודוכסים
25% 39% 39% חרדים
31% 23% 22% ללא זרם

 

במסגרת השאלות הנוגעות לאנטישמיות הוצעה גם האפשרות לציין ש"הדיווחיים על אנטישמיות מוגזמים״. שיעור קטן של יהודים מכלל המגזרים והזרמים בחר בתשובה זו, כפי שאפשר לזהות גם בטבלה. כלומר, הירידה המסוימת בחשש לביטחון האישי לא מתבטאת גם בתחושה שהייתה או ישנה הגזמה בתיאור הבעיה שיהודי ארה״ב מתמודדים איתה.

 

הדיווחים על אנטישמיות מוגזמים
8% מאוד ליברלים עמדה פוליטית
3% די ליברלים
4% מרכז
5% די שמרנים
2% מאוד שמרנים

 

 אחרי הפסקת האש: ממצא מפורט

רוב המשיבים מקבלים את העמדה הישראלית הגורסת כי יש להמשיך במלחמה עד להכנעת חמאס. כאשר נשאלו האם לאחר הפסקת האש יש לחדש את הלחימה עד להורדת חמאס מהשלטון, או לשאוף שהפסקת האש תוביל לסיום הלחימה גם במחיר שחמאס יישאר בשלטון, רוב ברור מכל הקבוצות על פי חלוקה פוליטית בחרו באפשרות של חידוש הלחימה.

 

עם זאת, בקרב היהודים המזוהים כמאוד ליברלים יש קבוצה משמעותית (21%) שמבקשת לסיים את המלחמה, ועוד קבוצה משמעותית שתסמוך בעניין זה על עמדתו של הנשיא ג׳ו ביידן.

בהקשר זה חשוב לציין כי משקלה של קבוצה זו בסקר המכון יחסית גדול (זו הקבוצה הגדולה ביותר, המונה 31%). כמחצית מיהודי ארה״ב מתארים את עצמם כ״ליברלים״ (נתוני פיו), וזה גם שיעורם בסקר המכון (31% מאוד ליברלים + 21% ליברלים).

 

מה צריך לקרות אחרי הפסקת האש
סומכים על מה שתחליט ישראל סומכים על מה שיאמר ביידן לחימה עד הכנעת חמאס סיום המלחמה
4% 21% 54% 21% מאוד ליברלים עמדה פוליטית
10% 15% 70% 6% די ליברלים
7% 2% 90% 1% מרכז
8% 1% 91% 0% די שמרנים
3% 0% 97% 0% מאוד שמרנים

 

בשאלה זו ניכר גם פער גדול מאוד בין מי שרואים בקשר לישראל מרכיב חשוב בזהותם היהודית, שמהם קרוב לתשעים אחוז מקבלים את הצורך בהמשך הלחימה, כאשר לעומתם, מי שמאוד לא מסכימים שהקשר לישראל חשוב רוצים רוב גדול מאוד (93%) את סיום הלחימה. בסקר המכון ישנה השתתפות גבוהה של מי שמרגישים קשורים לישראל, ביחס גבוה לעומת שיעורם בכלל אוכלוסיית יהודי ארה״ב.

 

רושם מפעולות ישראל: ממצא מפורט

מיעוט מהמשתתפים בסקר מרגישים כי פעולותיה של ישראל במסגרת המלחמה ״הרבה יותר מדי״ אגרסיביות, ורובם סבורים כי עוצמתן של הפעולות נעה בין ״קצת יותר מדי״ אגרסיביות ל״לא מספיק״ אגרסיביות – כאשר השיעור הגבוה ביותר של משיבים סבור כי הפעולות אגרסיביות ״במידה הנכונה״.

 

בהקשר לשאלה זו, ניכר פער משמעותי על פי עמדות פוליטיות, כאשר מקרב המאוד ליברלים שיעור לא מבוטל, של כרבע מהמשיבים, סבורים כי ישראל הרבה יותר מדי אגרסיבית, וכמחצית מהם סבורים כי היא מדי אגרסיבית (קצת יותר מדי או הרבה יותר מדי). לעומת זאת, בקרב יהודים שמרנים ישנו שיעור משמעותי (רוב בקרב ה״מאוד שמרנים״) הסבור שישראל אינה אגרסיבית מספיק בפעולותיה במלחמה. שיעור המשיבים כי ישראל ״הרבה יותר מדי״ אגרסיבית בולט יחסית בקרב מי שמעולם לא ביקרו בישראל (22%), ונמוך מאוד בקרב מי שחיו בישראל (4%). מקרב מי שחיו בישראל כרבע מהמשיבים (24%) סבורים כי ישראל אינה אגרסיבית מספיק.

 

הפעולות של ישראל במלחמה
לא יודעים לא מספיק אגרסיביות במידה הנכונה קצת יותר מדי אגרסיביות הרבה יותר מדי אגרסיביות
10% 5% 34% 24% 27% מאוד ליברלים עמדה פוליטית
17% 7% 47% 22% 6% די ליברלים
12% 20% 58% 7% 1% מרכז
5% 34% 57% 1% 3% די שמרנים
2% 55% 44% 0% מאוד שמרנים

 

שיחות על המלחמה: ממצא מפורט

 

כפי שאפשר היה לצפות, יהודים משוחחים על המלחמה – הנמצאת בראש כותרות העיתונים והטלוויזיה כבר שלושה שבועות. הסקר שנערך הפעם בימים שלאחר חג ההודיה אפשר לבחון עד כמה המלחמה נכחה בארוחת החג המשפחתית. רוב היהודים העידו שהתנהלה שיחה בחג על ישראל והמלחמה, רובם הגדול העידו שהתנהלה ללא מריבה, ומיעוט קטן מהם העידו שהתנהלה באווירה מתוחה. ייתכן ששיעור השיחות המתוחות היה נמוך, בין השאר, משום שחלק מהיהודים העידו שהוסכם מראש במשפחתם לא לדבר על המלחמה כדי למנוע ויכוח. סיכום כזה, שהוזכר כאפשרות גם בכמה טורי דעה בולטים בעיתונות האמריקאית, ניכר בקרב קרוב לעשירית מקרב הרפורמים וקצת פחות מזה בקרב יהודים קונסרבטיבים. בקרב יהודים שאינם שייכים לזרם דתי כלשהו, כשליש העידו שלא התנהלה אצלם שיחה הנוגעת למלחמה.

 

התנהלה שיחה על המלחמה בשולחן החג
58% רפורמים זרם

דתי

45% ללא זרם
62% קונסרבטיבים
71% אורתודוכסים
67% חרדים

 

הסברה ישראלית: ממצא מפורט

בשבוע השביעי נמשכה מגמת הירידה בהערכת איכות ההסברה הישראלית, שניכרת בעיקר בקרב יהודים מאוד ודי ליברלים. ירידה זו עשויה לנבוע כמובן מכמה גורמים, ובהם שחיקת הרושם הראשוני של מעשי הזוועה, העלייה הנמשכת במספר ההרוגים והפליטים בעזה, שינוי בטון של התקשורת האמריקאית, ועוד. כפי שניתן לראות, הירידה המובהקת בהערכת איכות ההסברה הישראלית כטובה כמגמה קבועה ניכרת בעיקר בקבוצה הליברלית ביותר (מ-71% ל-41% בתוך שישה שבועות).

 

גם בהשוואה לנתון שהוצג כאן לפני חודש, על פי חתך הביקורים בישראל, ניכרת ירידה בהערכת ההסברה של כלל הקבוצות, אך במובהק דווקא בקרב מי שביקרו או חיו בישראל.

 

 

איכות ההסברה הישראלית

די טובה + טובה

שבוע שביעי שבוע שלישי שבוע ראשון
64% 65% 75% לא ביקרו בישראל ביקורים

לישראל

56% 65% 75% ביקרו פעם אחת
52% 61% 75% ביקרו יותר מפעם אחת
52% 63% 72% חיו בישראל

 

 דו״ח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בקרב 585 יהודים בארה״ב הרשומים לפאנל של המכון למדיניות העם היהודי. הדו״ח אינו מאפשר לספק נתון משוקלל המייצג את כלל יהודי ארה״ב, אולם מספר המשתתפים בו מקבוצות שונות מאפשר לזהות מגמות, עמדות מובהקות, וכן פערים בין קבוצות שונות של יהודים על פי השתייכות דתית, קרבה לישראל, עמדה פוליטית, קשר ליהדות ועוד.

להלן כמה נתונים על משתתפי הסקר: 52% מהם ליברלים או מאוד ליברלים. כעשרים אחוז הגדירו את עצמם מרכז והשאר נוטים לכיוון השמרני. נתון זה אינו רחוק מהחלוקה המקובלת של יהודים על פי מפתח פוליטי (שיעור השמרנים בסקר JPPI מעט גבוה יותר). משתתפי הסקר נטו לבקר בישראל בשיעור גבוה משמעותית לעומת ממוצע יהודי ארה״ב (81% אחוז מהם ביקרו בישראל לפחות פעם אחת). שיעור הקונסרבטיבים גבוה לעומת שיעורם באוכלוסייה היהודית, ושיעור הלא מזדהים נמוך יחסית. גם שיעור הנשואים נישואים מעורבים נמוך יחסית בפאנל JPPI לעומת שיעורם בכלל האוכלוסייה היהודית (מעל 50% מכלל יהודי ארה״ב, בפאנל, כ-20% במדגם מקרב הנשואים). עם זאת, גם מקרב הקבוצות שאינן מיוצגות בסקר המדד בהתאם לממוצע מכלל יהודי ארה״ב, התקבלו תשובות ממספר ניכר של משיבים.