מאחורי עליית האנטישמיות בסין: התכנסות של אירועים

בסביבות שנת 2021 בחרה הממשלה הסינית להקשיח את גישתה לישראל ולתומכיה היהודים. אנשי קשר סינים עדכנו מומחים ישראלים אחדים על שינוי המדיניות הזה. לא ידוע אם שִי ג’ינפינג עצמו קיבל את ההחלטות הרלוונטיות. השינוי לא נגרם מסיבה אחת מסוימת אלא משילוב של כמה אירועים: במאי 2020 בא מזכיר המדינה האמריקאי דאז מייק פומפאו לישראל כדי לדבר נגד השקעות התשתית העצומות שסין מתכננת בישראל, ובפרט הקמת מתקן התפלה ענקי בפלמחים. הסינים התרעמו על התערבות זו ועל התערבויות נוספות שבאו בעקבותיה.¹¹ עוד ב־2019 נדרשה ישראל להקים את הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות, וזו התחילה לפעול ב־2020. סין לא הוזכרה, אבל הכול ידעו שהיא המטרה העיקרית.¹² אזהרות אלה חייבו את ישראל לצמצם את קשריה הכלכליים עם סין. לאחר מכן, במאי 2021, ניצלה סין את מבצע "שומר החומות" בעזה בתור הזדמנות להטריד את ארצות הברית, היחידה שהתייצבה להגנתה של ישראל מבחינה דיפלומטית, על ידי תקיפת בעלת בריתה ישראל. סין תקפה את ישראל באו"ם בגין פשעי מלחמה לכאורה, מה שהוביל את ישראל להשיב לסין כגמולה ביוני 2021; ישראל תמכה, לראשונה, בהחלטה המערבית לגנות את מדיניות סין כלפי האויגורים. הסינים לא ראו בעין יפה את הצבעתה של ישראל. זו הייתה יריית הפתיחה להגברת התמיכה של סין בצד הערבי מייד אחרי מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023, שעוררה בסין גל תקשורתי אנטי־ישראלי ואנטישמי.

באותן שנים עצמן, בחשאי, הרחק מן הרעש הפומבי באו"ם, הכינה בייג’ין מיזם גאופוליטי גדול – כניסה מפוארת שלה למזרח התיכון הערבי אגב קריאת תיגר על ארצות הברית. ב־14 בינואר 2022 הודיע העיתון Global Times של המפלגה הקומוניסטית, כלי תעמולה חשוב להעברת עמדותיה של סין לעולם הרחב, כי סין "רחבת הלב" עומדת להיכנס לאזור ולהחליף את ארצות הברית ה"אנוכית". בערך באותה עת פרסמה סין מסמך רשמי על "הארכיטקטורה הביטחונית החדשה" שלה למזרח התיכון,¹³ שהבהיר היטב שעניינה של סין באזור מרחיק לכת הרבה מעֵבר לקשרי כלכלה וביטחון אנרגטי; נחשפה בו אסטרטגיה רחבת היקף של השקעות כבדות בתשתיות המקומיות ובטכנולוגיות עתידיות במטרה לתאם את ההתפתחות של מדינות המזרח התיכון עם זו של סין עצמה. המשך ההתרחקות מישראל היה מבחינת סין דרך לחזק את יחסיה הידידותיים עם העולם הערבי במחיר נמוך. לבסוף, בדצמבר 2022 בא הנשיא שִי ג’ינפינג לסעודיה להיפגש עם 21 ממנהיגי העולם הערבי, נושא איתו תיק שהכיל עשרות הסכמים מוכנים לדיון ולחתימה. התירוץ הרשמי לביקורו היה השתתפותו בפסגת ראשי המדינות הראשונה של פורום שיתוף הפעולה בין סין למדינות ערב (China-Arab States Cooperation Forum – CASCF).

ברקע האירועים המוּכּרים היטב הללו עסקו מקבלי ההחלטות הסינים בשקט בהערכה מחודשת של כוחה והשפעתה של ישראל. במשך עשורים אחדים, עד לשנת 2020 לערך, החשיבו רבים מן הסינים את ישראל למדינה יציבה, חזקה ומאוחדת, הערוכה היטב להדוף את אויביה הרעשנים והלא־מוכנים. אלא שמשבר הרפורמה המשפטית בישראל, המחאה ההמונית המתמשכת בלי סוף נגד הממשלה וחמש מערכות בחירות בתוך ארבע שנים הרסו את תדמית "האיש החזק" של ישראל. מקורות בממשלת ישראל הכחישו שהמשבר פוגע במעמדה הבינלאומי של ישראל, אבל הדיווחים הנרחבים בתקשורת הסינית סיפרו סיפור אחר. עיתונאים סינים שכתבו מישראל תיארו את הקיטוב הפוליטי והחברתי העמוק השורר בה,¹⁴ שאלו מדוע המַאמצים להנהיג רפורמה נעשים "כאוטיים יותר ויותר" וציטטו את אזהרותיו של נשיא המדינה יצחק הרצוג שישראל "על סף קריסה חוקתית וחברתית". בסין, פרסום של דיווחים מסוג זה מלמד לא פעם מה המנהיגים חושבים. הכישלון הצבאי ב־7 באוקטובר היה בעיני הסינים האישור הסופי לכך שישראל כבר איננה מה שהם חשבו עליה בעבר. המשבר הפנימי וההגנתי העמוק בישראל אינו מסביר את החיבוק של סין את המזרח התיכון הערבי, אבל הוא השחיז כנראה את הביקורת של סין על ישראל. אין ספק שהצלחותיה הצבאיות של ישראל מאז אותו יום נורא והתמיכה המתמשכת בה מצד ארצות הברית הראו לסין שישראל שבה ומחדשת את עוצמתה, ובכל זאת עמדותיה הבסיסיות של סין לא השתנו הרבה.

המסר של סין לערבים הוא שהיא תמיד תעמוד בנחישות לצידם כפי שעשתה בעבר. היה ברור הן לסינים והן לערבים שישראל והיהודים נטועים היטב במחנה המערבי. מה שלא ברור הוא מדוע התמיכה הקבועה והידועה של סין באינטרסים של הערבים הידרדרה באישור הממשל, שלא לומר בעידודו, לקמפיין זדוני של שנאת יהודים בתקשורת ובאוניברסיטאות (פרטים להלן). התפנית הזאת לא הייתה הכרחית. איך יכול חיקוי של התעמולה האנטי־יהודית המתפשטת בעולם הערבי לקדם את האינטרס הלאומי של סין בעולם או להפוך את האנטישמים ברחבי תבל לתומכים פוליטיים מועילים של סין?

בעמודים הבאים יפורטו ויובהרו עוד מניעים ספציפיים לאנטישמיות בתקשורת החברתית והציבורית של סין. אולי בעתיד יצליחו ההיסטוריונים להבין יותר לעומק את השינויים הפוליטיים, החברתיים והאינטלקטואליים המתרחשים בימים אלה בסין, נוסף על רצונה להיות שותפה למהומה השוררת במזרח התיכון או בתגובה למה שהיא תופסת כעוינות אמריקאית.