מקרים בולטים של אנטישמיות בסין

רעיונות אנטישמיים הובעו מדי פעם ברפובליקה העממית של סין גם בשנים שקדמו לגל האנטישמיות הנוכחי. ב־2007 הדגיש סונג הונגבינג בספרו "מלחמות המטבע" כי היהודים שולטים בכלכלת העולם. הספר הפך לרב מכר אולי מפני שסינים רבים קיוו ללמוד כיצד להתעשר במהירות ופחות משום שהשאלה היהודית העסיקה אותם. עם זאת היו גם סימנים לכך שהאווירה הציבורית בהקשר של ישראל והיהודים מתחילה להידרדר. ב־19 באוגוסט 2020 התפרסם בג’רוזלם פוסט מאמר מערכת לא ידידותי: "סין התגלתה כשחקן רע. אין אנו חייבים להם מאומה".¹⁵ עד אז הסינים כבר היו אמורים להתרגל לכותרות לא ידידותיות בעיתונות המערבית, אבל הכותרת הזאת, בתרגום לסינית, עוררה מבול של מתקפות אנטישמיות לא צפויות באינטרנט מצד אזרחים סינים שהביך את המומחים ליהדות שם.

גל חסר תקדים של תקשורת אנטישמית התחיל עם מבצע "שומר החומות" בעזה ב־2021 והתגבר אחרי מתקפת חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר 2023.¹⁶ התקשורת הסינית התחילה להפיץ דימויים אנטישמיים במסווה של ביקורת על הפעולות הצבאיות של ישראל. אומנם גם במדינות אחרות נשמעו גינויים דומים שכרכו יחד את ישראל, את הציונות ואת היהודים זה עם זה, אבל בסין כל אמירה פוליטית נבדקת בשבע עיניים ומצונזרת אם היא אינה תואמת את העמדות הרשמיות של המדינה, ולכן היות שהאנטישמיות התפשטה בתקשורת הסינית, פירוש הדבר שהייתה לכך תמיכה רשמית. ואכן, דברי אנטישמיות החלו להופיע במקורות ממשלתיים ובתקשורת הציבורית, ברשתות החברתיות ובאוניברסיטאות.

מקורות ממשלתיים והתקשורת הציבורית

מאז טבח 7 באוקטובר גאתה האנטישמיות בפלטפורמות התקשורת שבשליטת ממשלת סין. סגן הנשיא של המכון הסיני ללימודים בינלאומיים, שהוא צוות החשיבה של משרד החוץ הסיני, האשים כי "הבסיס להישרדות פוליטית בארצות הברית קשור בקשר פרזיטי לכוחות היהודיים העוצמתיים של ישראל".¹⁷ ב־10 באוקטובר, כשישראל עדיין לא הצליחה לגמרי לחדש את השליטה בשטחה אחרי הטבח שביצע חמאס, טען מרכז המידע המקוון של סין כי ישראל השתמשה בעזה בפצצות זרחן לבן. השקר הזה המריץ את אזרחי האינטרנט הסינים להשוות את ישראל לנאצים.¹⁸ פקידי הממשל הסינים החליטו לעקור מן השורש כמה זיכרונות מן ההיסטוריה והתרבות היהודית בסין: ב־2024 בוטל בבייג’ין מחזמר לא־פוליטי על הפליטים היהודים בשנגחאי, ביטול שסתר את התהילה הרשמית הנקשרת בדרך כלל לעיר שפתחה את שעריה ליהודים שנמלטו מאירופה. עוד קודם לכן הוסרו בעיר חרבין שלטי הזיכרון מקירות בניינים שהיו שייכים בעבר לקהילה היהודית, דוגמת בית הכנסת לשעבר, והמוזיאון היהודי הקטן בעיר נסגר.¹⁹ מאליו עולה על הדעת הנוהג הנאצי של מחיקת כל סימן לתרומתם של היהודים בגרמניה. בנוסף, הוצאות ספרים ממשלתיות ביטלו את הוצאתם של ספרים מסוימים על היסטוריה יהודית.

הרשתות החברתיות

רשת האינטרנט הסינית היא הכלי הנפוץ ביותר להעברת מסרים אנטישמיים ואנטי־ישראליים. זה התחיל עוד לפני 2021. בלוגרים עוינים התעמתו עם משתמשי הרשת שהגנו על ישראל. מה שהיה זרזיף לפני 2021 הפך לשיטפון לאחר מכן. אחרי מלחמתה של ישראל מול איראן ב־2025 הריעו בלוגרים על מפלתה של איראן, אם כי לא ברור אם משנאת איראן או מאהבת ישראל.²⁰ אחרי 2021 ושוב בעקבות אוקטובר 2023 הכפישו לאומנים ומרקסיסטים ברשת, מומחים ומשפיענים אינטרנטיים את ישראל ואת היהודים בחופשיות בהיותם מוגנים על ידי אישור רשמי. החדשות המגַנות את ישראל ואת היהודים ברשתות החברתיות מתורגמות לעיתים קרובות ממקורות זרים, בעיקר מאנגלית. לא ידוע מי מספק את התרגומים ומי משלם בעבורם. לא יהיה מפתיע לגלות שאויביה העשירים ביותר של ישראל עוזרים לממן פעולות אלה. המוּכּר ביותר מהם מעורב בריש גלי – הספקית היחידה של חדשות זרות הפועלת מתוך סין היא קטאר; רשת אל־ג’זירה שלה קיבלה אישור לפתוח ערוץ חדשות כבר ב־2002, אף שכיום הוא חסום. במקומו השיקה אל־ג’זירה ב־2018 אתר אינטרנט חדשותי בשפה המנדרינית, האתר הראשון מן המזרח התיכון שפונה במישרין לקהל הסיני. למותר לומר שהגרסה הסינית של החדשות עוינת את ישראל בדיוק כמו הגרסאות בערבית ובאנגלית. אל־ג’זירה נהנית בסין מעוקבים רבים; סטודנטים סינים שצריכים לכתוב עבודות על המזרח התיכון מצטטים את הערוץ כמקור מקצועי רציני.²¹ בסין יש גם ערוצי חדשות מוסלמיים מקומיים. כבר לפני עשרות שנים האשימו אתרי אינטרנט מוסלמיים את היהודים במלחמות האופיום של בריטניה נגד סין במאה ה־19, תוך חיקוי דברי בֶּלע מן המערב שמאשימים את היהודים בכל המלחמות.²² בתוך סין אין לישראל כל אפשרות להתגונן מפני התעמולה הערבית והמוסלמית העוינת.

התיאורים העוינים החוזרים ונשנים של ארצות הברית וישראל כ"אחיות" מעלים באוב את החזון של שלטון פוסט־מערבי גלובלי בעוד ארצות הברית מבודדת כבובה בידי ישראל ויהדות העולם. אחד הבלוגרים החשובים ביותר הוא לוּ קווֶן, פועל לשעבר, הטוען שיש לו 15 מיליון עוקבים. הוא מפליל את היהודים בעזרת ציטוטים מ"מיין קאמפף" של היטלר ומן ה"פרוטוקולים של זקני ציון", שנכתבו יותר ממאה שנה לפני הקמתה של ישראל. לוּ קווֶן פרסם תמונות של נשים זרות כדי שקוראיו הסינים יוכלו לזהות כל יהודי או יהודייה לפי אפם הארוך (שנחשב למכוער במסורת הסינית הפופולרית).²³ תמונות גזעניות דומות הופיעו בפרסומים נאציים לפני למעלה משמונים שנה. משפיען רשת אחר, סוּ לין, נתן ביטוי פומבי לעוינותו הרצחנית; אחרי 7 באוקטובר הוא הצהיר ש"חמאס נהג ביד רכה מדי בישראל". אחת המטרות המועדפות של לוחמי האינטרנט הסינים היא "ג’ורג’ סורוס החדש". אומנם לסורוס אין קשרים ציבוריים עם יהודים והוא מממן ארגונים ביקורתיים כלפי ישראל, אבל המאפיינים שלו עונים על הקריטריונים הרלוונטיים ביותר בשביל הפולמוסנים הסינים: הוא יהודי, הוא עשיר כקורח, הוא אמריקאי, יש לו השפעה פוליטית, והוא אויב של סין. לפיכך האנטישמים האינטרנטיים בסין מאשימים אותו בייצוג העוצמה הפיננסית היהודית לכאורה ובקשירת קשר להשתלט על העולם לתועלת היהודים.²⁴ "היהודי" סורוס מתח פעם ביקורת על הנשיא שי ג’ינפינג, ומאז מחובתו של כל סיני לחבוט בו.²⁵

האוניברסיטאות

האיבה של הממשל כלפי ישראל ותומכיה היהודים הגבירה את אווירת העוינות שיש האומרים כי הייתה קיימת בכמה אוניברסיטאות בסין עוד לפני 2023. היות שכל האוניברסיטאות ממומנות בידי הממשלה, המדיניות שלהן ממלאת אחר הוראות הממשלה. אורחים ועמיתים מדווחים שיש בסגל ההוראה ובקרב הסטודנטים המביעים בגלוי השקפות אנטי־ישראליות ואנטישמיות, ובכללן גם פרו־נאציות. כך הפכו אוניברסיטאות יוקרתיות לצמתים מכריעים בהפצת האנטישמיות.

ניהול מחקר אובייקטיבי ופרסום כתבים חסרי פניוּת בנושאי ישראל, הציונות והיהדות הפכו למטלות קשות, לא פופולריות ובמקרים מסוימים בלתי אפשריות. פחות אקדמאים מבעבר מלמדים וחוקרים את ההיסטוריה והתרבות היהודית. מגמות דומות דוּוחו גם ממדינות מסוימות במערב. ואולם שלא כמו במערב, שם מגינים בפומבי על היהודים ועל ישראל, נאבקים באנטישמיות ומחקר אקדמי אובייקטיבי הוא בגדר האפשר, לא כך הדבר בסין. בסין כל זה מתאפשר רק במחיר של סכנה כבדה למגינים. בשנת 2024 סגרה סין, אחרי שלוש שנות פעילות, את האוניברסיטה הסינית הראשונה בישראל, שלוחה של אוניברסיטת בייג’ין הבינלאומית למינהל עסקים (University of International Business and Economics – UIBE). המרצים והסטודנטים הסינים חזרו הביתה. הסיבות המוצהרות היו פרקטיות ולא אנטישמיות או אנטי־ישראליות, אבל סגירת האוניברסיטה העבירה מסר.
יש גם מרצים שהפכו לא למעבירי מסרים אלא למטרות ולקורבנות של האנטישמיות והאנטי־ציונות. כבר בגרמניה אחרי עליית הנאצים לשלטון ב־1933 התברר התפקיד הראשי של האוניברסיטאות בהפצת אנטישמיות ובהדרת יהודים. למעשה היה זה תפקיד כפול: רבים באקדמיה מילאו את תפקיד הרודפים והיו בהם שהיו הנרדפים.²⁶ בכמה אוניברסיטאות ומכונים האווירה נהייתה מעיקה. כשפרופ’ יִין גאנג המנוח, מלומד נון־קונפורמיסט, מתח ביקורת על האלימות של חמאס, קראו לו "יודו־נאצי". אף כי רבים כיבדו אותו כמומחה למזרח התיכון, הוא הוצף במבול של עלבונות ברשת. אקדמאים נוספים דיווחו כי הם קיבלו מכתבים שכללו איומים ברצח מסטודנטים שדרשו מהם להוקיע את ישראל.²⁷ לפתע פתאום צפים ועולים צללים מעברה האפל של סין; בזמן מהפכת התרבות שם (1976-1966) התייחסו סטודנטים שהצטרפו ל"משמרות האדומים" בגסות למורים שהואשמו במחשבות ש"מזיקות למהפכה".

יש גם כמה סימנים חיוביים, אבל אין להם משקל רב: יש בקרב הסטודנטים שאינם נותנים אמון בהצגה הרשמית החד־צדדית של המלחמה בין ישראל לחמאס ורוצים לדעת איך היא התחילה באמת. פה ושם ניתנות באוניברסיטאות הרצאות פתוחות לקהל בנושאים יהודיים והן מושכות אליהן סטודנטים רבים, ובשנת 2025 דוקטורנטים סינים עדיין יכולים לכתוב תזות בנושאי תרבות והיסטוריה יהודית. אבל אנשי המקצוע פסימיים בנוגע להמשך המחקרים הללו בסין לאורך זמן. אחד מהם צופה שבתוך עשרים שנה ייעלמו לימודי היהדות והמחקר בתחום זה מן האוניברסיטאות הסיניות, לא רק בגלל העוינות אלא גם משום שישראל והיהודים ייחשבו לרלוונטיים פחות ופחות בעולם שבו יש ציפייה – מצד סין כמובן – לדומיננטיות של הדרום הגלובלי בהנהגתה. הגסיסה האיטית של לימודי היהדות וישראל עשויה להיות תוצאה ארוכת טווח של גל האנטישמיות הנוכחי.

פרופ' יִין ג'יגואנג

יִין הוא מרצה צעיר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת פודן היוקרתית בשנגחאי. דעותיו נסקרות כאן משום שהוא אקדמאי אנטישמי מוכר וידוע. הרטוריקה המרקסיסטית־לניניסטית שלו וגישתו המאואיסטית לדרום הגלובלי תואמות יפה את האג’נדה הפוליטית והאידאולוגית של הנשיא שי ג’ינפינג. יִין²⁸ מדבר בזכות "דה־קולוניזציה תרבותית" עולמית וחיזוק הדרום הגלובלי בהובלת סין. הוא מגנה בעקביות את ארצות הברית, והאומה היחידה הנוספת שנתונה בקביעות לחיצי זעמו היא ישראל. מבצע "שומר החומות" ומלחמת 7 באוקטובר סיפקו לו הזדמנויות רבות להשתלח בישראל. תגובתו למתקפת הביפרים על חיזבאללה בספטמבר 2024 הייתה מאירת עיניים: "איך המערב מעז לדבר על ציוויליזציה? הזוועות שישראל מבצעת חושפות שלציוויליזציה המערבית מעולם לא היה רף תחתון מוסרי". אמירה זו משקפת כמה עמוק החיבור בין המערב ליהודים בדמיונם של הסינים. לפני שני עשורים העריצו רוב הצעירים הסינים את התרבות המערבית, ובייחוד זו האמריקאית, ונטו לקשר באופן חיובי את הישגי היהודים למערב. אלא שמלחמת הסחר שהחלה ב־2018 והמתחים שהחריפו בעקבותיה בין סין לארצות הברית שָחקו את הדימוי של ארצות הברית בעיני הסינים ומתוך כך גם את הדימוי של היהודים. יִין מתאר את הישראלים במילים "השומרים החמושים במחנות הריכוז הפתוחים בעזה".²⁹ רוב הסיכויים הם שהוא לא ביקר בעזה מעולם ושהוא כתב את הדברים לפני שישראל כבשה את מרבית שטחה של הרצועה. האם תגובתו נבעה מן הזיכרון הקולקטיבי המודחק זה שנים של "מחנות הריכוז באוויר הפתוח" אשר היו בסין עצמה בתקופת מהפכת התרבות של מאו, שבהם סבלו מיליונים, נושא שנחשב עד היום בסין לטאבו?³⁰ או שמא זוהי תגובה להאשמה מצד ארצות הברית והמערב כלפי סין, שסין דוחה אותה בשאט נפש, שהיא מחזיקה את האויגורים במחנות ריכוז? ההאשמות של יִין הן לא פעם מוגזמות וחסרות ביסוס, כגון הטענה ש"ישראל התנקשה בכוונה בחייהם של אינספור משוררים פלסטינים". הוא חוקר את השורשים של האלימות הנוכחית: "השליטה הקולוניאליסטית של ישראל בפלסטינים נמשכת זה 77 שנים". פירוש הדבר שהקמת המדינה ב־1948 הייתה לא לגיטימית מיסודה, ועל פי ההיגיון הזה היא צריכה עדיין להיחשב לא לגיטימית. עוד מסביר יִין ש"המשטר בישראל הוא בעת ובעונה אחת מאחז של קיסרות עולמית קפיטליסטית בת זמננו וכמוסת זמן של קיסרות קולוניאליסטית קפיטליסטית מן המאה ה־19".

האשמות אלה זהות להאשמות של השמאלנים הרדיקלים במערב. הטענה ההזויה ביותר של יִין היא שהמערב לא יכול אפילו לדבר על פשעיה לכאורה של ישראל משום שכל הקולות הפומביים "נשלטים ביד רמה בידי אילי הון קפיטליסטים […] אימפריית צללים ששולטת בתקשורת, בפוליטיקה, בכספים" – היהודים כמובן.³¹ "קפיטליסטים יהודים הקושרים קשר להשתלט על העולם" היא אחת הבדיות האנטישמיות העתיקות ביותר. כעת מאשים יִין את הקונספירציה המומצאת הזאת גם באיסור הדמיוני על חופש הדיבור במערב, טענה אירונית למדי מפי מי שמזדהה עם המדיניות של הרפובליקה העממית של סין, אשר מעולם לא התירה חופש דיבור. יִין מתעלם, לנוחיותו, מכך שישראל נתונה למתקפה מתמשכת של התקשורת המערבית ולהפגנות המוניות נגדה.

לא ברור אם הייתה ליִין השפעה על עמדות הממשלה הסינית או על האנטישמיות ברשתות החברתיות בסין. הוא אינו משתף כיצד נודע לו על העוולות שהוא מייחס ליהודים. הוא אינו מתייחס לא למסורת הסינית ולא לאנטישמיות הסובייטית הישנה. את תואר הדוקטור שלו הוא קיבל ב־2011 מאוניברסיטת קיימברידג’, אשר בה הפגינו סטודנטים, כעבור שנים אחדות, בעד חמאס, קראו ל"אינתיפאדה עד הניצחון" ואיימו על הסטודנטים היהודים בכיתותיהם. זו ככל הנראה חוליית הקשר בשרשרת. האנטישמיות הפכה לנושא מלכד של סטודנטים ומרצים באוניברסיטאות רבות במדינות שונות.

הצנזורה

הצנזורה בסין מעורבת בסוגיית האנטישמיות הן בתקשורת החברתית והן באקדמיה. מומחים סינים טוענים שהצנזורה בארצם, שמגיעה לכל פינה בתקשורת, מתעלמת מן האנטישמיות ברשתות החברתיות משום שהיא אינה מעוררת כל מתחים חברתיים פנימיים. בסין חיים מעט מאוד יהודים, ולעומת זאת חיים בה מוסלמים רבים. ההנחה היא שזו הסיבה לכך שהצנזורה מדכאת התבטאויות בתקשורת נגד מוסלמים אבל לא נגד יהודים. כל זה נכון, אבל זהו הסבר חלקי בלבד. הוא מתעלם מכך שהממשל לא רק מתיר את האנטישמיות בתקשורת אלא אף מעודד אותה.

בתחום ההשכלה הגבוהה הצנזורה בולטת לעין. הרשויות הזהירו מרצים שלא להתקרב לסוגיות "פוליטיות". הדרך הבטוחה ביותר למרצים להישמע לעצה זו היא להגביל את תחום התמחותם ללימודי התנ"ך, ולפחות אחד מהם עושה זאת. על אקדמאים מסוימים נאסר לבקר בישראל, וחשבונותיהם של אחרים ב־Weibo וב־WeChat (פלטפורמות סיניות לתקשורת חברתית) נסגרו כעונש על כך שהובעה בהן תמיכה בישראל. יש אקדמאים שנמנעים מלהתכתב עם עמיתים יהודים או ישראלים. הם שומרים על קשר בעזרת אורחים פרטיים. מארגני ועידה ללימודי היהדות בסין נאלצו לדחות את הכינוס השנתי שלה. נעשה קשה לפרסם ביקורות עמיתים על מאמרים בכתבי עת נחשבים אם המחבר מציג את היהודים או את ישראל באור חיובי. עצירת פרסום יכולה לחבל בקריירה אקדמית. מקרה מיוחד הם מרצים זרים שמוזמנים לשאת הרצאות בסין. ספריו המתורגמים של פרופ’ יובל נח הררי מן האוניברסיטה העברית, ובהם "קיצור תולדות האנושות", הם עדיין רבי מכר, אבל כשהוזמן הררי להרצות באוניברסיטת פקין בנושא פילוסופי – לא על המזרח התיכון (ב־10 ביולי 2025) – הוא הוצג לקהל כפרופסור מ…קיימברידג’. כשדיבר על לימודיו כנער ב"ארץ", הוא לא ציין בשום שלב באיזו ארץ מדובר.³² מתברר ש"ישראל" ו"ירושלים" הן מילים אסורות בשימוש. אלה יכולים להיות סימנים לחוסר ארגון בירוקרטי בצנזורה או להחלטה פוליטית למחוק כל אזכור ניטרלי פומבי של יהודים, של יהדות ושל ישראל ולסימן של ראשיתה של טוטליטריות אורווליאנית.

החלטות הצנזורה בעניין ספרים על נושאים יהודיים הן לא צפויות. ספרים מסוימים מותרים ואחרים נאסרים, מה שיכול להיראות אבסורדי בעיני המתבונן מן הצד. לדוגמה, קשה להבין את ההיגיון בהטלת איסור על המהדורה הסינית של ביוגרפיה של מייסד זרם יהודי קטן במזרח אירופה במאה ה־18; האם הצנזורים חששו מתחייה מחודשת של זרמים דתיים בתוך סין עצמה כגון אלה שחוללו אנדרלמוסיה כה רבה בעבר?