טיפולוגיה של 12 מניעים ספציפיים לאנטישמיות בסין
פרק זה מונה 12 "מניעים" נפרדים – כלומר מקורות או גורמים ספציפיים – לאנטישמיות בסין בימים אלה. רבים מן המניעים הללו קשורים או פועלים יחד גם אם הם נפרדים זה מזה. הם רבים ומגוּונים, אולי אפילו יותר מאשר במדינות עם היסטוריה ארוכה של אנטישמיות מושרשת.
העימות של סין עם ארצות הברית
יחסי גומלין בין שלושה גורמים הקשורים לארצות הברית
שלושה גורמים הקשורים לארצות הברית מלבים את האנטישמיות בסין. הראשון הוא העימות הפוליטי והכלכלי בין ארצות הברית לסין, השני הוא קשייה הכלכליים של סין, והשלישי הוא הדעה הבטוחה בצדקתה שיהודי ארצות הברית (2% מן האוכלוסייה) שולטים בממון, בתקשורת ובפוליטיקה שלה. הרעיון שהשליטה בכלכלה הגדולה בעולם נמצאת בידי מיעוט זעיר, היהודים, נתפס כמפגן של חוסר השוויון שבקפיטליזם. שליטה זו ניכרת לכאורה מן העושר האגדי של מספר מסוים של יהודים ותמיכתם באינטרסים ישראליים. העובדה שהתמיכה בישראל היא לעיתים קרובות תוצאה של משחק מורכב של שיקולי מדיניות חוץ ופנים אינה מובנת בדרך כלל.
טיעונים של זכויות אדם מגבירים את המתחים בין סין לארצות הברית, בתמיכת המערב, ולעניין הזה יש השלכות על ישראל. ארצות הברית ממשיכה לגנות את יחסה של סין לאויגורים, וב־2024 היא הגדירה אותו רשמית "רצח עם ופשעים נגד האנושות נגד האויגורים המוסלמים ברובם".⁴² על כך השיבה סין בכעס באומרה על ארצות הברית שהיא "שותפה לפשע של רצח העם בעזה".⁴³ האזכורים החוזרים של "רצח עם" מצד שתי המעצמות תורמים להכשרת השימוש במונח זה לשם הכפשת ישראל. ארצות הברית רואה באנטישמיות הסינית ובהתקפותיה נגד ישראל קודם כול כלי תעמולה נגד ארצות הברית. דֶבּרה ליפשטדט, השליחה המיוחדת של ארצות הברית למאבק באנטישמיות (עד 2024), חידדה נקודה זו והגדירה את האנטישמיות הסינית "סיבה לדאגה". פקידי ממשל סינים הדגישו את הערך התעמולתי של הריב על האנטישמיות כשהכריזו: "אנחנו מנצלים את היהודים בתור מקל לחבוט בו באמריקאים". במילים אחרות, האנטישמיות נעשתה לחלק ממאבק כוחות גדול יותר.
במדינות רבות העוינות כלפי ארצות הברית משתלבת עם העוינות כלפי ישראל והיהודים. כולם מודעים לקשרים האמיצים שבין ארצות הברית לישראל.
שאיפתה של סין למצוא ידידים ובעלי ברית
2. ערבים ומוסלמים
האנטישמיות התחילה לבלוט יותר בתקשורת הסינית סביב שנת 2021, בדיוק כשהמדיניות שלה הפכה לפרו־ערבית ואנטי־ישראלית באופן פעיל יותר, בייחוד באו"ם. אין מדובר בצירוף מקרים. מרגע שסין השתכנעה באמיתוּת הדיווחים על סולידריות בין כל היהודים, ולא רק מפי הישראלים והיהודים עצמם, היה היגיון בהוספת האנטישמיות לארגז הכלים האנטי־ישראלי שלה. במערב, הרצון לשפר את היחסים עם העולם המוסלמי מוביל לא פעם למדיניות עוינת כלפי ישראל, אבל לא תמיד כלפי היהודים. המיעוטים המוסלמים במערב ותומכיהם המקומיים הם שמוסיפים את האיבה האנטי־יהודית הקיימת במדינות מגוריהם להחלטות ממשלתיות אנטי־ישראליות מצד אותן מדינות. לא רק סין – רוב המדינות, מערביות ולא־מערביות, מפחדות מאלימות של מוסלמים ומעוניינות ביחסים טובים עם העולם המוסלמי ועם המוסלמים המקומיים.
3. הציר סין-רוסיה-איראן
סין פיתחה קשרים אמיצים, אפילו מעין ברית, עם רוסיה ועם איראן (ואולי בהמשך תצטרף לכך גם צפון קוריאה).⁴⁴ המטרה היא לחזק את שיתופי הפעולה הפוליטיים, הצבאיים, הכלכליים והטכנולוגיים ביניהן. חיבורים מסוג זה מתרחבים לעיתים קרובות לתחומי התרבות, התיירות וכד’ כדי לחזק את ה"גיבוש" ההדדי. יש תקדים היסטורי לאנטישמיות כשיטה לחבירה בין מדינות ששוררת ביניהן מעין ברית אסטרטגית. הכוונה ל"ציר" – בשימוש הפוליטי הראשון במונח זה – שאיחד בין גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית והאימפריה היפנית לפני מלחמת העולם השנייה. באיטליה הפשיסטית לא הייתה כמעט אנטישמיות פומבית, ועד לשנת 1938 היהודים לא סבלו בה מאפליה, ואז בא היטלר לביקור מדיני ברומא כדי לגייס את תמיכת איטליה, וזמן לא רב אחר כך פרסם המנהיג העליון בניטו מוסוליני את החוקים נגד היהודים. באותה דרך, איראן מסיתה היום את סין נגד ישראל. ב־14 בפברואר 2023, בעת ביקורו של נשיא איראן בסין, חתמו שני ראשי המדינות על הצהרה משותפת שבין השאר מתחה ביקורת על ישראל ודרשה שזו תעביר את מתקני הגרעין שלה לפיקוח האו"ם. שום מנהיג של שום מעצמה אחרת לא חתם מעולם על דרישה ציבורית דומה מישראל, בוודאי לא במשותף עם איראן. לא ברור אם איראן גם ליבתה את האנטישמיות בתקשורת הסינית ואם רוסיה מילאה תפקיד דומה.
המעין־ציר המשולש המלכד את סין, רוסיה ואיראן הוא תצורה ייחודית בנוף הגאופוליטי דהיום.
סין מחפשת שעיר לעזאזל
4. הטלת החטאים הפרטיים על היהודים
הסופר היהודי־סובייטי וסילי גרוסמן דן באנטישמיות ברומן האוטוביוגרפי שלו "החיים והגורל" (1959; ראה אור בעברית ב־1986, בתרגום עמנואל ביחובסקי, בהוצאת הקיבוץ המאוחד – ספריית פועלים): "אמור לי במה אתה מאשים את היהודים, ואומַר לך במה אתה אשם" (תרגום חופשי).⁴⁵ תובנה זו, שהתגבשה אצל גרוסמן בעת מלחמת העולם השנייה בארץ הולדתו ברית המועצות, היא הסבר משכנע לתופעת האנטישמיות. הטלת תחושת האשמה הפרטית על אחרים היא מנגנון הגנה נפשי מוכר ומתועד. במדינות רבות, כולל באירופה, יש אנשים שמאשימים את הישראלים ואת תומכיהם ה"ציונים", קרי היהודים, ברצח עם ובפשעים נגד האנושות וקוראים להם נאצים. רבות מן המדינות הללו ניהלו בעברן הקולוניאליסטי מערכות השמדה אכזריות נרחבות בסכסוכים, והן רדפו את יהודי ארצן או מיעוטים אחרים בעבר הרחוק או שיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית ברצח יהודים בעבר הקרוב. הדבקת התווית "נאצים" לישראל מאפשרת למדינות אלו להטיל את זיכרונותיהן – המודעים או הלא־מודעים – זיכרונות שהם עדיין מקור לייסורי מצפון מציקים, על הקורבנות. אבל הנאצים לא הגיעו לסין וסין לא רדפה יהודים, ובכל זאת הפולמוסנים האנטי־ישראלים שם משתמשים לעיתים קרובות מדי במטפורת הנאצים. כשפרופ' יִין ג'יגואנג מדבר על "מחנות הריכוז הפתוחים" של ישראל בעזה, נשאלת השאלה אם בַּתת־מודע שלו שוכנים זיכרונות ממחנות דומים בסין בתקופת מהפכת התרבות.
5. הקנרית במכרה הפחם
ניב אירופי ישן אומר כי "היהודים הם הקנרית במכרה הפחם". בעבר נהגו כורי פחם להכניס קנריות למכרה משום שאם היו בתוכו גזים מסוכנים, הציפורים שימשו אזהרה מקדימה שכן הן מתו לפני שהאנשים נפגעו. מייחסים להיסטוריון הצרפתי הנודע פרנאן ברודל את ההשערה שיש קשר בין התגברות שנאת היהודים לבין משברים כלכליים בהיסטוריה של אירופה.⁴⁶ עלייה באנטישמיות מבשרת כי מתקרבת תקופה של קשיים כלכליים ומתחים חברתיים. האם סין משכפלת כעת את הניסיון הזה, לא נגד יהודים מקומיים – שאינם בנמצא בה כמעט – אלא נגד היהדות בכלל והמדינה היהודית? על פי דיווחים זרים, הצמיחה הכלכלית של סין פחתה והאבטלה בקרב הצעירים גבוהה. ייתכן שפרדיגמת הקנרית עדיין תופסת.
6. שנאת זרים
נראה שיש בסין עלייה בעוינות כלפי זרים, שמדי פעם זוכה לעידוד ממקורות ממשלתיים בהגדירם אותה "פטריוטיות". הביטויים האחרים של שנאת זרים בסין גרועים בהרבה מן האנטישמיות – למשל, האיבה הרווחת נגד סטודנטים אפריקאים. בשנים 2023 ו־2024 הותקפו זרים באלימות ברחוב ללא כל התגרות מצידם, ובעבר נרשמו בסין מקרי אלימות נגד זרים בתקופות של מתח חברתי ופוליטי, למשל בתקופת "מרד הבוקסרים" בשנת 1900. במדינות רבות אנשים שמתעבים זרים מתעבים גם יהודים.
7. היהודים עצמם אשמים
האשמת היהודים עצמם בצרות שפוקדות אותם ובטינה כלפיהם הייתה במקור השליחות של הנביאים המקראיים, אבל מאז נעשה עניין זה לדימוי אנטישמי נפוץ שכולל גם את ישראל. המלחמה בעזה הפכה לתורמת דומיננטית במיוחד לרעיון זה, אך הנטייה הייתה קיימת הרבה לפניה. קבוצה קטנה של שמאלנים ישראלים וכותבים יהודים ממלאת תפקיד מרכזי במשחק זה של האשמה עצמית. בספרו של שלמה זנד "מתי ואיך הומצא העם היהודי?" (2009) הכותרת אומרת הכול, וספרו ה"רוויזיוניסטי" של אילן פפה, "הטיהור האתני של פלסטין" (פורסם לראשונה באנגלית ב־2006 וראה אור בעברית ב־2020), וספרים נוספים שלו מצדיקים את סירובם של הפלסטינים להקמת מדינת ישראל ולהמשך קיומה.⁴⁷ שני הכותבים הללו מוּכּרים היטב בקרב האקדמאים הסינים המומחים למזרח התיכון והייתה להם השפעה על דעת הקהל בסין. סוגיה אחרת לחלוטין היא התגובות השליליות המדוּוחות בסין לתעמולה ישראלית מסוימת, שנחשבת מוגזמת.
8. היהודים מבקשים להשתלט על העולם
לפי דימויים מוכרים עד לזרא, היהודים רוצים לשלוט בעולם, אם הם לא שולטים בו כבר. זה הנושא המרכזי במסמך האנטישמי המפורסם ביותר מן המאה ה־19, "הפרוטוקולים של זקני ציון", שאותו מצטטים לוּ קווֶן ואנטישמים נוספים באינטרנט. הם משליכים על היהודים את מה שהיו רוצים בשביל ארצם שלהם או את מה שהם יודעים שהמערב מאשים בו גם את סין – השאיפה לשליטה עולמית. זהו מקרה טיפוסי של הטלת החטאים לכאורה של סין על היהודים והיהדות (כמתואר במניע 4 לעיל).
האשמת היהודים בבעיות הפנים או החוץ של המדינה המאשימה היא אחת התגובות האנטישמיות העתיקות והנפוצות ביותר.
הפלת הסדר העולמי של המערב
9. הפרויקט להפלת הסדר העולמי של המערב
קווין ראד (ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר) מסיק בספרו מ־2004 על שִי ג’ינפינג, מאמירותיו של שִי עצמו ומן המדיניות שלו, שהשאיפה שלו לטווח הארוך היא למוטט את הסדר העולמי הקיים ולהחליף אותו בסדר חדש שבמרכזו ניצבת סין בתמיכת "הדרום הגלובלי". אם כך יקרה, המדינות המוסלמיות ייצרו את הגוש הגדול ביותר בסדר החדש הדמיוני הזה. היות שישראל והעם היהודי הם חלק בלתי נפרד מן המערב, מקומם בסדר העולמי ה"חדש" יצטמצם מאוד. בפנטזיות של סין ושל אחרים בדרום הגלובלי, ייתכן שהיהודים/הישראלים יהפכו לסמל חיוור של הסדר הישן הגוֹוע. אם ראד צודק, ייתכן שמטרת האנטישמיות הסינית היא לנבא, ואפילו לקדם, תוצאה זו. היום סין היא היוזמת הרצינית היחידה של מיטוט הסדר העולמי. המועמד הנוסף היחיד, אם כי הוא עדיין לא נחשב לרציני, הוא האסלאם הקיצוני. ארצות הברית, מעצמת העל הקיימת, שולחת מסרים מעורבים.
סין היא המדינה היחידה עם תוכנית רצינית לשינוי רדיקלי בסדר העולמי.
פילושמיות ואנטישמיות, או שני צדדים של אותו מטבע⁴⁸
10. פילושמיות שמתהפכת לאנטישמיות
בעיני מקצת מן הקוראים ואנשי הרוח הסינים, האנטישמיות היא היפוך של הפילושמיות הקודמת. לדעתה של ד"ר מרי איינסלי מאוניברסיטת נוטינגהאם, מדובר בשני צדדים של אותו מטבע; הם אינם סותרים זה את זה באותה מידה כמו במערב.⁴⁹ הסטראוטיפים היהודיים הקלסיים בסין שמו דגש על הערכים ועל ההישגים המסורתיים של המערב, שהרשימו סינים רבים. כאשר הידרדרו דעותיהם של הסינים על המערב וכאשר ישראל נראתה להם יותר ויותר כשלוחה של ארצות הברית ותוּ לא, הפילושמיות התגלגלה לאנטישמיות. יש אומרים שהייתה זו טעות לקדם דימוי חיובי מופרז של היהודים בסין. הפרדיגמה של "שני צדדים של אותו מטבע" היא סינית מאוד ואין לה מקבילות במערב של ימינו (אם כי היא מתקיימת ככל הנראה ביפן ובדרום קוריאה).
11. אנטישמיות שמתהפכת לפילושמיות
אחדים מן התיאורים השליליים של יהודים במערב מצטיירים לפעמים באור חיובי בסין. הטענה שהיהודים שולטים בכל הבנקים הייתה, במקרים מסוימים, מחמאה מקובלת בסין: "אנחנו מקנאים בכם, ספרו לנו בבקשה איך עשיתם את זה". בשנות העשרים של המאה הקודמת, כשמחזהו של שייקספיר "הסוחר מוונציה" תורגם לסינית, היללו הלאומנים הסינים את שיילוק, ההתגלמות הספרותית של היהודי המרושע. הם ראו בו יהודי גאה שהתנקם בנוצרים שנהגו באלימות בבני עמו. אזרחי סין הוזמנו לראות בדמותו מודל לחיקוי.⁵⁰
הפרדיגמה של "שני צדדים של אותו מטבע" ייחודית היום לסין (וכנראה גם למזרח אסיה).
האנטישמיות היא מֵם⁵¹, מגפה תרבותית.⁵² סין מצטרפת לתנועה עולמית
12. האנטישמיות כמם או כמגפה תרבותית המתפשטת כמו וירוס מידבק
את המונח "מֵם" טבע הגנטיקאי פרופ’ ריצ’רד דוקינס. זוהי אנלוגיה למונח "גֵּן"⁵³ – "העברה תרבותית מקבילה להעברה גנטית" וגם להעברה ויראלית. אפשר להבין את האנטישמיות בתור מם. ניתן להשוות אותה לזיהום מיקרוביולוגי (חיידקי או ויראלי) משום שבצורתה החמורה היא מופיעה באופן לא צפוי, מועברת ומתפשטת במהירות, חוזרת שוב ושוב במשך מאות שנים בתרבויות ובלאומים שונים, מציגה תסמינים חיצוניים זהים או דומים ולפעמים שונים ועלולה להיות קטלנית. המם הנוכחי של האנטישמיות נראה חובק עולם, ולפי שעה בלתי ניתן לביעור. המלחמות בישראל הציפו אותו אל פני השטח והעצימו את כוחו, אבל הסוכנים המידבקים שלו היו קיימים עוד קודם לכן, מקצתם בסתר ומקצתם בגלוי. נאמר על ממים שהם "ויראליים" משום שהם מופעלים ומתפשטים כמו וירוס, מהר הרבה יותר מגֵנים, בצורה מפושטת הרבה יותר ולמשכי זמן ארוכים יותר. הממים משכפלים את עצמם על ידי חיקוי ו"מדלגים ממוח למוח". הם קלים לשיתוף ומופצים ברשת (ולכן נקראים לעיתים "ממים אינטרנטיים") בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות אבל גם בתקשורת הציבורית. לפני מהפכת המידע המודרנית התפשטו ממים דוגמת האנטישמיות לאט יותר, באמצעות טקסטים כתובים, פסיקות רשמיות, דרשות, סיפורי עם, שמועות וסיפורים מפה לאוזן, אבל הם יכלו גם להגיע למרחקים ולהחזיק מעמד זמן רב ממש כמו היום.
גוגל מגדיר מם "רעיון, התנהגות או סגנון שמועברים באמצעות חיקוי מאדם לאדם בתוך תרבות מסוימת ולעיתים קרובות נושאים משמעות סימבולית". כך ניתן להגדיר גם את האנטישמיות, מלבד העובדה שהתפשטותה אינה מוגבלת לתרבות אחת אלא היא גלובלית וחוצה תרבויות. הגדרות נוספות למם הן: רעיון, בדיחה, דימוי, סרטון, מנגינה.
הממים בימינו מתחילים לא פעם עם "מחולל ממים", כלומר "יוצר דימויים" חינמי שמאפשר ליוצר להוסיף טקסט או תמונה משלו. צירופי מילים קליטים או מונחים חריגים יכולים לחולל ממים. האם המונח "ג’נוסייד" בהקשר של ישראל הפך למחולל ממים? ארצות הברית הרשמית וסין הרשמית מאשימות זו את זו (ואת ישראל בתגובת הנגד של סין) כשהן משתמשות במונח זה (ראו מניע 1 לעיל).
"ממים מאפשרים לאנשים להיות שותפים לחוויה תרבותית", גורסת הגדרה אחרת באינטרנט. האנטישמיות היא בהחלט "חוויה תרבותית" – לקורבנות לא פחות מאשר לשחקנים, וסין שותפה לה יחד עם העולם המערבי, וכמובן גם המוסלמי. עליית האנטישמיות אחרי טבח 7 באוקטובר התפתחה בעת ובעונה אחת במערב ובסין, אבל בסין היא התחילה מהר יותר וביתר עוצמה מאשר במערב. בינתיים המערב סגר את הפער. העולם המוסלמי היה אנטישמי עוד הרבה קודם לכן.
האם אפשר לעכב, להגביל, להאט או לעצור את התפוצה של מם מסוים? זוהי שאלה חשובה בהקשר של האנטישמיות. ההפצה מואצת בידי אנשים שפועלים כ"צמתים" או כנקודות חיבור. כאשר אפשר לזהות אנשים אלה ולבלום אותם, אפשר, לפעמים, להפחית את התפשטות המם או להכחיד אותו. להגדרת האנטישמיות כמם יכולות להיות השלכות בתחום המדיניוּת, ואלו מחייבות דיון מעמיק. תיוגה באופן שמזכיר מחלה מידבקת עשוי לעזור. סיום המלחמה בעזה עשוי בהחלט להחליש ולהאט את התפשטות המם, אבל הוא לא יבלום אותו בטווח הקצר ולא יגרום לו להיעלם. שורשיה של האנטישמיות עמוקים מדי והיא כבר מפושטת מדי. בכך שהפכו לאנטישמים, הצטרפו הסינים לעולם הרחב, בדרום ובצפון גם יחד.