גיאופוליטיקה

שינויי האקלים, ישראל והעם היהודי

גדעון בכר, שגריר מיוחד לענייני אקלים במשרד החוץ: משבר האקלים יוצר מחסור במים ובמזון, והוא מהווה איום ממשי על ביטחונן וכלכלתן של מדינות המזרח התיכון.

Credit: Government Press Office

"השפעת המשבר האקלימי צפויה להחריף ולפגוע משמעותית במדינות רבות. שינויי האקלים אינם פוסחים על המזרח התיכון. טוב תעשה מדינת ישראל אם תיזום שיתופי פעולה אזוריים למניעת המשבר״. כך אמר גדעון בכר, שגריר מיוחד לענייני אקלים במשרד החוץ, בהרצאה בפני חוקרי המכון למדיניות העם היהודי.

עוד אמר השגריר בכר, כי נשיא ארה"ב החדש, ג'ו ביידן, נוקט בענייני האקלים מדיניות שונה בתכלית מזו של קודמו, דונלד טראמפ. ״הנשיא ביידן מחזיר את נושא האקלים למרכז השיח הבינלאומי, וחשוב שישראל תיקח חלק בשיח זה״, הדגיש בכר.

השגריר בכר סבור כי לישראל יש הזדמנות להיות אחת המדינות המובילות בעולם במתן פתרונות מעשיים לטיפול בשינויי אקלים. "התרומה הישראלית עשויה להיות ניכרת בחמישה תחומים עיקריים: חקלאות, מים, אנרגיות מתחדשות, תחליפי חלבון מן החי, וייעור מחדש . אלה הם חמישה תחומים הנכנסים תחת הכותרת 'חדשנות אקלימית', וכולם מצויים במרכז השיח הבינלאומי״.

להערכתו של השגריר, לרשימת הגורמים שהופכים את המזרח התיכון לנפיץ כל כך, יש להוסיף את משבר האקלים שכבר עתה יוצר שינויים ומשפיע על כלכלתן וביטחונן של מדינות האזור: לדוגמא, אחת הסיבות לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה והניסיון להפיל את משטר אסד היתה הבצורת שהיכתה בסוריה בין השנים 2006-10, כתוצאה ישירה משינויי האקלים. הבצורת הממושכת הביאה לנטישה המונית של אזורי הכפר, לרעב, ולהתמרמרות רבה שתרמה להתקוממות נגד השלטון.

בצד שינויי האקלים במזרח התיכון ישנן גם תופעות קשות נוספות: מחסור הולך וגדל במים, תהליכי מִדְבּוּר וגידול בלתי-נשלט באוכלוסייה. תוצאתם של כל אלה היא קשיים גוברים במאמצים לייצר מזון בכמויות הנדרשות. משבר זה ניכר כבר  בסוריה, לבנון, עיראק, תימן וסודאן, והוא מאיים על מדינות נוספות.

השגריר בכר ציין עוד, כי בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית במידות החום, המשפיעה על מדינות וכלכלות רבות.  הטמפרטורה הממוצעת במזרח התיכון עלתה בעשורים האחרונים בכ-1.5 מעלות צלזיוס. כך, לדוגמא, בגל החום שפקד את אזורנו ביולי 2020 נרשמו טמפרטורות גבוהות מ-50 מעלות (!) במספר מקומות בעיראק ובאיראן.״ זו מציאות בלתי נסבלת לחיים, וכאשר מביטים במודלים האקלימיים החזויים במהלך העשורים הקרובים, אנו מבינים כי אין מדובר בתופעה חריגה, אלא בשגרה שתלך ותתרחב״.

שינויי האקלים מביאים גם לעליית פני הים, תופעה המעמידה בסיכון אוכלוסיות שלמות. לדוגמא: בעלייה של חצי מטר של פני הים, הדלתא של הנילוס תאבד 1.8 מיליון קילומטרים רבועים של קרקע חקלאית, כ-3.8 מיליון בני אדם יאבדו את מגוריהם, ומערכות התחבורה ותשתיות רבות נוספות יוצפו במים. בעלייה של מטר של פני הים יאבדו 4.5 מיליון קמ"ר של שטח חקלאי, 6.1 מיליוני בני אדם יאבדו את מקום מגוריהם, וערי הנמל פורט סעיד ואלכסנדריה תהפוכנה לאיים. לאור כל אלה, על הציבור הישראלי וממשלתו להישיר מבט אל הבאות ולהיערך כבר עתה. לשם כך עלינו לשנות את הדרך בה אנו מנתחים ומבינים את המזרח התיכון. ככל שיחלוף הזמן, כך יגבר משקלם של שינויי האקלים, הגידול הבלתי-נשלט של האוכלוסייה, תהליך המדבור והמשבר הסביבתי כגורמים המעצבים את פני האזוור. אנו עלולים להיתקל בתופעות חמורות של היעדר מקורות מזון ומים, רעב, ובעקבותיו גלי הגירה גדולים, חוסר יציבות ואף מלחמות.

על מדינת ישראל להשקיע בהיערכות לשינויי האקלים: היערכות זו מתבטאת, בין היתר, במָעֲבָר לבניית ערים חסינות יותר מפִּגְעֵי אקלים וחום, הרחקת תשתיות מאזורים מועדי הצפה, שיקום מערכות אקולוגיות, שימור השטחים הפתוחים, מעבר לאנרגיות מתחדשות, גיוון הכלכלה, הבטחת חוסנן של המערכת הפיננסית והביטוחית למול השלכות משבר האקלים, ועוד.

תהליך המעבר של העולם לאנרגיות מתחדשות מציב אתגרים חדשים למדינות רבות, ובעיקר ליצרניות הנפט והגז. כבר היום, עלות ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת זולה משמעותית מזו המיוצרת מנפט או גז. התלות שפיתחו מדינות האזור ביצוא נפט וגז כמקור ראשי, לעיתים אף בלעדי, לתקציביהן צפויה לפגוע בהן קשות.

"בישראל נצברו יכולות, ידע ורעיונות שיכולים לשמש את כל מדינות האזור בהתמודדותן עם משבר האקלים", אמר השגריר בכר. "לכן חשוב שנפעל באופן יזום לקדם שיתופי פעולה רחבי היקף. תרומה שתתבטא בהצעת פתרונות מעשיים למשבר האקלים עולה בקנה אחד עם הערך היהודי של "תיקון עולם",. אם נשכיל לשתף את העולם בכלל, ואת אזורנו בפרט, בניסיון ובטכנולוגיות שנצברו ופותחו בישראל, זו תוכל להיות אחת משעותיה היפות של מדינת ישראל. למפעל זה של תיקון עולם יש פוטנציאל להיות אטרקטיבי ליהודי התפוצות, המגלים עניין רב בנושאי הקיימוּת sustainability)), הגנת הסביבה, והתמודדות עם השלכות משבר האקלים. תהיה בכך גם תרומה משמעותית לחיזוק הקשר בין ישראל ויהדות העולם".