יחסי ישראל-סין

את מחיר המאבק הסיני בארה"ב תשלם ישראל

התקשורת הסינית לא מדווחת על המשבר בישראל, אבל קובעי המדיניות מודעים לו. והם מתכוונים לנצל את זה

באמצע פברואר 2023 טען היועץ לביטחון לאומי צחי הנגבי שהרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת לא תפגע בביטחון הלאומי של ישראל. לנגד עיניו של הנגבי עמדו בוודאי היחסים האסטרטגיים החיוניים של ישראל עם ארה"ב. איך תופסים במזרח התיכון ובאסיה את הצרות של ישראל ואת ביטחונה הלאומי – זה כבר עניין אחר.

ימים אחדים אחרי הבחירות ב-3 בנובמבר 2022 החלה ישראל להידרדר לתוך המשבר הפנימי הרציני ביותר מאז הקמתה ב-1948. במקביל, בעוד שישראל מידרדרת, נכנסו הסינים אל המזרח התיכון ברגל בוטחת ובריש גלי. הם לא נעלו נעליים צבאיות כמו הרוסים, הם החליקו פנימה בסנדלי משי רכים.

ב-7 בדצמבר 2022 בא נשיא סין שִי ג'ינפינג לסעודיה לביקור מדיני בן שלושה ימים, ביקור שחיכו לו זמן רב. הוא נפגש עם 21 המנהיגים הבולטים בעולם הערבי.

40 הסכמים חתומים מְמַצבים את סין כשותפה מרכזית בעולם הערבי, מראים שלסעודיה יש עוד אופציות מלבד אמריקה, שבים ומזכירים את תמיכתה המסורתית של סין במדינה פלסטינית "בגבולות 1967" שמזרח ירושלים היא בירתה, ומותחים ביקורת על איראן.

ארבע התייחסויות חריפות למדי לאיראן הן החידוש המעניין ביותר במפגש. איראן ננזפת על פעולותיה ה"משבשות" וה"מערערות" את היציבות במזרח התיכון ומתבקשת "לשתף פעולה באופן מלא" עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) כדי להוכיח שהתחמשותה הגרעינית נועדה למטרות שלום.

הביקורות הללו הרתיחו את האיראנים, ועל כך הגיבה סין בשורת תכסיסי פיוס. צ'אנג חואה, שגריר סין בטהרן, התפייט: "האהבה בין חברים ותיקים" תגבור על המכשולים. כדי להרגיע את "התרעומת העזה" של המנהיגים האיראנים, הזמינה סין את נשיא איראן ראיסי לביקור מדיני, שהתקיים ב-14–16 בפברואר 2023.

נשיא איראן איברהים ראיסי. צילום: שאטרסטוק

ההצהרה המשותפת שיצאה מן הפסגה כללה, לצד שטף הבטחות לשיתופי פעולה, גם ביקורת על ישראל, המדינה היחידה שהוזכרה בשמה. ישראל נקראה בתוקף להצטרף לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ולמסור את המתקנים הגרעיניים שלה לפיקוח סבא"א.

כמו להוסיף חטא על פשע, ההצהרה מהללת את ה"מחויבות של איראן […] להתפרק מנשקה הגרעיני", אף על פי שהאייטולות קרעו את ההתחייבות הזאת לגזרים כבר לפני שנים.

הפניית אצבע מאשימה כלפי ישראל הייתה דבר חדש. עד כה מעולם לא חתם נשיא סיני על הצהרת פסגה ביקורתית כלפי ישראל, לא כל שכן במשותף עם נשיא איראני שאיים יותר מפעם אחת להשמיד את ישראל.

סין רצתה לחבוט באמריקה על ידי חבטה צינית בבעלת בריתה הראשונה באזור. סין גם השתדלה לשכך את הכעס האיראני על כך שהוקיעה את מדיניות הגרעין של איראן בהחלטות הפסגה בסעודיה. באותן החלטות לא הוזכרה מדיניות הגרעין של ישראל. הערבים לא ביקשו זאת, וזה אומר דרשני. הבעיה שלהם היא איראן.

צופים זרים אמרו שסין נקטה "פעולה מאזנת" בין הערבים לאיראן. אבל פתגם יהודי עתיק אומר ש"אי אפשר לרקוד על שתי חתונות באותו זמן". מתברר שהסינים דווקא יכולים. למשך זמן מה. עד שהמוזיקה נפסקת באחת החתונות, או בשנייה, או בשתיהן. סין לא מאחלת מעומק לבה שום איחולים כנים, טובים או רעים, לא לערבים, לא לאיראן ולא לישראל. היא מנצלת את שלושת אלה למטרותיה שלה, למשחק הגביע שלה נגד אמריקה.

נשיא סין שי ג'ינפינג. צילום: שאטרסטוק

למה אם כן להכניס לדיון בעניין סין את המשבר בישראל ואת צחי הנגבי? ישראל שקועה עד צוואר בצרותיה מבית. התקשורת הישראלית בקושי סיקרה את שתי הפסגות של נשיא סין ולא פרסמה את ההתייחסויות לישראל.

התקשורת הסינית לא מדווחת על המשבר בישראל, אבל קובעי המדיניות, כולל הנשיא שי, ודאי מודעים לו. הדבר העיקרי שמעסיק אותם הוא המאבק מול אמריקה, שהפך למלחמה קרה לכל דבר ועניין פרט לשם.

ישראל ודאי מודעת לכך שהדימוי שלה כארץ מוכת משבר יעודד את סין להגביר את תמיכתה באויביה של ישראל. מדוע? כי הם גם אויבי אמריקה. ישראל תשלם מן הסתם מחיר שילך ויעלה על העימות הסינו-אמריקאי.

את החור בחומה פתחה תחילה רוסיה. הצלחת פנייתה של רוסיה לאיראן לקבלת כלי נשק לשימוש נגד אוקראינה שינתה את מעמדה של איראן. היא הפכה לשחקנית גיאופוליטית קונטיננטלית מחוץ לגבולות המזרח התיכון.

איך תשתמש איראן בכלים שסין הבטיחה לכאורה לספק, כגון טכנולוגיות זיהוי פנים לאיתור יריבי המשטר וגישה ללווייני ריגול סיניים גדולים? האם איראן תשתמש בשניהם במגרש העולמי?

פורסם לראשונה באתר זמן ישראל