מנהיגת ה-BSW, סהרה ואנגקנשט. צילום: שאטרסטוק
אנטישמיות

השוליים מתרחבים: התחזקות המפלגות הקיצוניות בגרמניה מאתגרת את היחסים עם ישראל

מפלגת ימין רדיקלי תומכת בישראל אך עוינת את היהודים המקומיים. תנועת שמאל פופוליסטית מאיימת הן על מעמדה הבינלאומי של ישראל והן על הקהילות היהודיות. למרבה הצער שתיהן התחזקו בבחירות.

ב-1 בספטמבר 2024, גרמניה חוותה רעידת אדמה פוליטית. לראשונה מאז 1945, מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) זכתה בבחירות אזוריות, וגרפה 35% מהקולות בסקסוניה ו-33.5% בתורינגיה. ניצחון היסטורי זה, המסמן מפנה משמעותי לעבר פופוליזם ימני, זעזע את הפוליטיקה הגרמנית ועורר דאגה בינלאומית.

בתוך המהומה הזו, כוח פוליטי נוסף צץ לפתע: "ברית שרה ואגנקנכט" (BSW), מפלגת שמאל-פופוליסטית חדשה שהגיעה למקום השלישי בשתי המדינות. עם התקרבות הבחירות האזוריות האחרונות בברנדנבורג ב-22 בספטמבר, ישראל ניצבת בפני אתגר דחוף ביחסיה עם בעלת בריתה האירופית החשובה ביותר.

עלייתה של ה-BSW, לצד צמיחת ה-AfD, מציבה איום מיידי הן על האינטרסים של ישראל והן על הקהילות היהודיות בגרמניה. התפתחויות אלה משנות את הדינמיקה הפוליטית הגרמנית ואת יחסיה עם ישראל, במיוחד במדינות המזרחיות שבהן הרגשות האנטי-ממסדיים גואים.

ואגנקנכט, לשעבר דמות מפתח במפלגת השמאל "די לינקה", מיצבה את ה-BSW ככוח פוליטי ייחודי. בניגוד לעמיתיה השמאלניים באירופה, ה-BSW מאמצת עמדה שמרנית יותר בנושא ההגירה, תוך קידום מדיניות כלכלית שמאלנית. תמהיל זה מאפשר לה למשוך מצביעים משני קצות הקשת הפוליטית.

עמדת ה-BSW כלפי ישראל התפתחה באופן מדאיג. בתחילה, בעקבות מתקפות החמאס ב-7 באוקטובר 2023, ואגנקנכט אישרה את זכותה של ישראל להגן על עצמה. אולם הרטוריקה שלה הוקשחה במהירות. שבועיים לאחר המתקפה, היא כבר הזהירה מפני פלישה ישראלית לעזה.

בנובמבר, בעצרת שלום בברלין, ואגנקנכט הצהירה כי האחריות המיוחדת של גרמניה כלפי החיים היהודיים וקיומה של ישראל אינה מצדיקה "לייפות את ניהול המלחמה חסר הרסן של נתניהו ולתמוך בו כאילו היה הגנה עצמית".

עמדת ה-BSW הקצינה עוד יותר לאחר מותם של שבעה עובדי סיוע של "World Central Kitchen" בעזה. ואגנקנכט קראה להטיל אמברגו על יצוא נשק גרמני לישראל, והאשימה את ממשלת ישראל בפשעי מלחמה. היא כינתה זאת "צביעות מוחלטת" לארגן סיוע הומניטרי תוך אספקת נשק "להמשך הטבח, בעיקר של נשים וילדים".

בעקבות התקפת איראן על ישראל באפריל, ואגנקנכט השתמשה במונח הטעון "מלחמת השמדה" לתיאור פעולות ישראל בעזה, תוך השוואה ישירה ושנויה במחלוקת לשואה. בעלה והמנטור האידיאולוגי של המפלגה, אוסקר לפונטיין, השמיע גם הוא הצהרות בעייתיות, והציע "אחריות כפולה" של גרמניה כלפי קורבנות הנאצים היהודים והפלסטינים, אותם כינה "קורבנות הקורבנות".

בתגובה להאשמות של יוזף שוסטר, נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, לפיהן ה-BSW מפיצה שנאת ישראל, ואגנקנכט השיבה: "אם כל מי שמבקר את התנהלות המלחמה הברוטלית של נתניהו בעזה הוא אויב של ישראל, אז חלק ניכר מהישראלים הם אויבי ישראל".

מצב זה מציב בפני ישראל דילמה מורכבת. בעוד שישראל מחרימה את ה-AfD למרות עמדותיה הפרו-ישראליות בשל הקיצוניות הימנית שלה, כיצד עליה להגיב ל-BSW? עלייתה של ה-BSW מציבה אתגר חדש ביחסי ישראל-גרמניה, ומאלצת את ישראל לנווט בנוף פוליטי משתנה תוך איזון בין הגנה על האינטרסים שלה לבין שמירה על יחסים דיפלומטיים חיוניים.

עבור ישראל והקהילות היהודיות בגרמניה, הפרדוקס בולט: מפלגות ימין כמו ה-AfD, בעודן מפגינות תמיכה בישראל, מהוות סיכון אנטישמי ליהודים המקומיים. מנגד, תנועות שמאל כמו ה-BSW מאיימות פוטנציאלית הן על מעמדה הבינלאומי של ישראל והן על הקהילות היהודיות המקומיות.

עם סיום הבחירות הקריטיות הללו והמשך התפתחות הנוף הפוליטי הגרמני, על ישראל להישאר ערנית. עלייתן של מפלגות כמו ה-BSW וה-AfD מציבה אתגרים חדשים הדורשים שיקול דעת מעמיק. על ישראל לעקוב מקרוב אחר התפתחויות אלה, תוך שמירה על מודעות חדה לדינמיקה המשתנה של הפוליטיקה הגרמנית.

פורסם בוואלה.