רוב המשיבים סבורים שישראל עשתה את הדבר הנכון כשהחליטה לצאת למלחמה עם איראן. שליש סבורים שארה״ב הייתה צריכה להצטרף למתקפה על מתקני הגרעין של איראן
ממצאים נוספים:
• 44% מעידים שבכלל אין להם ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנוגע לטיפול באיראן
• עם זאת, המלחמה הובילה לעלייה מסויימת ברמת האמון של יהודי ארה”ב בטראמפ בהקשר זה
• כמחצית (45%) מהיהודים מצביעי קמלה האריס חושבים שהפעולה בעזה ״הרבה יותר מידי אגרסיבית״
• רוב היהודים מצביעי טראמפ סבורים שהפעולה הישראלית בעזה ״לא מספיק אגרסיבית״
• רוב שוללים את הטענה שישראל מבצעת רצח עם בעזה. עלייה בשיעור הליברלים שמסכימים עם הטענה
• שליש מעידים ש״המצב״ מעלה את הסבירות שישתתפו באירועים הקשורים לישראל
• רבע מעידים ש״המצב״ מוריד את הסבירות שישתתפו באירועים הקשורים לישראל
• ירידה בשיעור המשיבים שמגדירים את עצמם ״ציונים״ לעומת השנה שעברה
• ירידה בשיעור המשיבים שאומרים שרוב חבריהם היהודים ״ציונים״, לעומת השנה שעברה
• שליש ״בהחלט מזדהים״ עם האמירה שלהיות יהודי נעשה דבר יותר מסוכן מבעבר
הערה על מועד הסקר: רוב הנתונים נאספו בין ה-9-11 ביוני, לפני תחילת המלחמה מול איראן. לאחר תחילת המלחמה, נערך איסוף נתונים נוסף, בין ה-15 ל-16 ביוני, בשאלות הקשורות לאיראן בלבד. נכון לכתיבת דו"ח זה, ארה"ב לא הצטרפה באופן פעיל לתקיפות הישראליות באיראן. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, פיזר במהלך שבוע המלחמה הראשון הצהרות סותרות ביחס לאפשרות שארה״ב תצטרף למתקפה, וכוונתו האמיתית נותרה בערפל.
המלחמה מול איראן
ב-13 ביוני פתחה ישראל במתקפת פתע נרחבת על איראן, שכללה סיכולים ממוקדים, תקיפת מתקני גרעין ואתרי טילים בליסטיים. המבצע, "עם כלביא", עודנו נמשך, ולפי שעה לא ברור האם ארה"ב תצטרף באופן פעיל לתקיפות הישראליות באיראן.
רוב (69%) משתתפי פאנל "קול העם" סבורים שישראל עשתה את הדבר הנכון כאשר החליטה לצאת למלחמה עם איראן. חמישית (18%) מהם אינם בטוחים שזה היה הצעד הנכון ושמינית (13%) חושבים שישראל לא פעלה נכון כשהחליטה לצאת למלחמה עם איראן. בעוד שרוב מוחלט ממי שמגדירים את עצמם ״שמרנים״ או ״מרכז״ סבורים שהיציאה למלחמה מול איראן היתה הדבר הנכון, רוב קטן יותר מה"נוטים לליברלים" (64%) ופחות ממחצית (37%) מה"מאוד ליברלים" חושבים כך. בקרב ה"מאוד ליברלים", שליש (33%) מהמשיבים חושבים שישראל לא עשתה את הדבר הנכון כשהחליטה לצאת למלחמה עם איראן, ושליש (31%) לא בטוחים אם זאת הייתה החלטה נכונה. פערים אלו משתקפים גם בחלוקה לפי הצבעה – בעוד שהרוב המוחלט (93%) של מצביעי טראמפ סבורים כי היציאה למלחמה מול איראן הייתה הדבר הנכון עבור ישראל, מחצית (53%) ממצביעי האריס סבורים כך. רבע ממצביעיה (26%) אינם בטוחים אם זאת הייתה החלטה נכונה וחמישית מהם (21%) סבורים כי ישראל לא פעלה נכון כשפתחה במתקפת הפתע מול איראן.
נכון לכתיבת דו"ח זה, ארה"ב מסייעת לישראל במערכה בירוט טילים ואספקה של תחמושת וציוד. במקביל, מתנהל בארה״ב דיון ער על השאלה האם על ארה״ב להצטרף למערכה. מהסקר בקרב היהודים על רמת המעורבות הנכונה לארה״ב, עולה כי מחצית מהמשיבים (51%) סבורים שארה"ב צריכה לעזור לישראל באספקת תחמושת וציוד למתקפה. מחצית (49%) סבורים כי ארה"ב צריכה לעזור לישראל להגן על עצמה מפני התקפות התגמול של איראן, כלומר, מעורבות פעילה בהגנה אך לא בהתקפה. שליש מהמשיבים (32%) סבורים שארה"ב צריכה להצטרף באופן פעיל למתקפה על מתקני הגרעין של איראן, ושמינית (12%) חושבים שארה"ב אינה מחויבת לסייע לישראל כלל במלחמה הזו, מכיוון שזו ״אינה המלחמה של אמריקה״. בהתייחס להרכב הדמוגרפי של הפאנל, ניתן לומר בעקבות תוצאות אלה כי ישנו רוב בקרב יהודי ארה״ב שמתנגד לכניסת של ארה״ב לפעולה התקפית באיראן – מעורבות שרוב היהודים בישראל היו רוצים בה.
מחצית מהשמרנים ומהמשתייכים לקבוצת המרכז סבורים שארה"ב צריכה להצטרף למתקפה על מתקני הגרעין. רבע (27%) מה"מאוד ליברלים" סבורים שארה"ב לא מחויבת לסייע לישראל במלחמה הזו, מכיוון שזו לא המלחמה של אמריקה. כצפוי, גם בשאלה זו נרשמו פערים משמעותיים בחלוקה לפי הצבעה. בעוד שמחצית מהיהודים מצביעי טראמפ (52%)
סבורים שארה"ב צריכה להצטרף למתקפה על מתקני הגרעין של איראן, רק חמישית (18%) ממצביעי האריס סבורים כך. מחצית (47%) ממצביעי האריס ו-57% ממצביעי טראמפ חושבים שארה"ב מחויבת לסייע לישראל על ידי אספקת תחמושת וציוד. לעומת זאת, בעוד ש-16% ממצביעי האריס חושבים שארה"ב אינה מחויבת לסייע לישראל במלחמה, 4% בלבד ממצביעי טראמפ סבורים כך.
לאור ההתפתחויות הביטחוניות ובהמשך לחודשים קודמים בחנו גם החודש כמה ביטחון יש למשיבים שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, יעשה ״את הדבר הנכון״ בנוגע לטיפול באיראן. למעשה, שאלה זו נבחנה בסקר פעמיים – פעם אחת כמה ימים לפני תחילת המתקפה, ופעם שנייה כמה ימים לאחר פתיחת המתקפה.
באיסוף הנתונים המאוחר, לאחר תחילת המלחמה נקבע כי ל-44% מהמשיבים ״בכלל אין ביטחון״ שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בכל הנוגע לטיפול באיראן, כשליש (32%) השיבו כי יש להם ״מעט ביטחון״ וחמישית (19%) השיבו שיש להם ״הרבה ביטחון״ בנשיא ארה"ב בהקשר זה. עוד לפני תחילת המלחמה נעצרה המגמה שהחלה עם כניסתו של טראמפ לתפקיד, של ירידה בשיעור המשיבים שמעידים כי יש להם הרבה ביטחון בנשיא בכל הנוגע לטיפול באיראן. עם פתיחת המלחמה היתה אף עלייה קלה ברמת האמון של יהודי ארה"ב בכך שטראמפ יפעל נכון בכל הנוגע לטיפול באיראן.
כצפוי, ככול שמתקדמים על הסקלה האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני – עולה רמת הביטחון של המשיבים בכך שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בסוגייה זו. בעוד שבקרב הליברלים נרשם שיעור אפסי של משיבים שמעידים כי יש להם "הרבה ביטחון" בנשיא ארה"ב, חמישית (21%) מהמשתייכים לקבוצת המרכז השיבו כך, כשליש (37%) מה"נוטים לשמרנים" וכשני שליש (63%) מה"מאוד שמרנים". בחלוקה לפי הצבעה, רוב מצביעי טראמפ (59%) מעידים כי יש להם "הרבה ביטחון" שיעשה את הדבר הנכון בנוגע לטיפול באיראן, ובקרב מצביעי האריס אחוז בודד השיב כך. חלוקה זו משתקפת גם בבחינת מי שהשיבו כי בכלל אין להם ביטחון בנשיא ארה"ב בסוגייה זו – רוב מצביעי האריס (68%) השיבו כך לאחר תחילת המלחמה ואחוז בודד ממצביעי טראמפ.
יחסי ארה"ב-ישראל
בחנו החודש גם את רמת הביטחון של משתתפי הפאנל בכך שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנוגע ליחסים בין ארה"ב וישראל, אך ראוי לציין ששאלה זו נבחנה רק לפני המלחמה. מחצית (49%) מהמשיבים מעידים כי בכלל אין להם ביטחון בכך שנשיא ארה"ב יפעל נכון בנוגע ליחסים בין ארה"ב וישראל. 29% מעידים כי יש להם מעט ביטחון בו בהקשר זה, ואילו חמישית (18%) טוענים שיש להם הרבה אמון בטראמפ בסוגייה זו.
בחודש האחרון חלה עלייה קלה ברמת הביטחון של משיבי הפאנל בכך שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בנוגע ליחסים בין המדינות. בעוד שבחודש שעבר שמינית מהמשיבים (13%) העידו כי יש להם "הרבה ביטחון" בו, בחודש הנוכחי כחמישית (18%) השיבו כך. מגמה זו נרשמה בקרב כלל הקבוצות האידאולוגית, מלבד ה"נוטים לשמרנים". כמו כן, נרשמה ירידה בכלל הקבוצות בשיעור המשיבים שהעידו החודש כי "בכלל אין להם אמון" בנשיא טראמפ שיעשה את הדבר הנכון בנוגע ליחסי ארה"ב-ישראל.
בחלוקה אידאולוגית, רוב הליברלים ו-38% מהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" מעידים כי בכלל אין להם ביטחון שטראמפ יעשה את הדבר הנכון בהקשר יחסי ארה"ב-ישראל. מחצית מה"נוטים לשמרנים" (52%), שליש (32%) מה"מאוד שמרנים" ו-40% מהמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" מעידים כי יש להם מעט ביטחון בטראמפ בהקשר זה. שליש (30%) מה"נוטים לשמרנים" ורוב (66%) ה"מאוד שמרנים" מעידים כי יש להם הרבה אמון בנשיא ארה"ב בסוגייה זו. בחלוקה לפי הצבעה, מחצית (52%) ממצביעי טראמפ מעידים כי יש להם הרבה ביטחון שיעשה את הדבר הנכון בנוגע ליחסי ארה"ב-ישראל, ו-43% מהם מעידים כי יש להם מעט ביטחון בו בהקשר זה. מנגד רוב מצביעי האריס (78%) מעידים כי בכלל אין להם ביטחון שנשיא ארה"ב יעשה את הדבר הנכון בהקשר לסוגייה זו.
הלחימה בעזה
בשבועות האחרונים, במקביל למלחמה באיראן, ישראל ממשיכה בתמרון הצבאי בעזה, במטרה לממש את מטרות המלחמה. לנוכח התמרון הנמשך, גוברים קולות הביקורת על ישראל בעולם, והיו גם צעדי מחאה וענישה נגדה. החודש בחנו את עמדות היהודים על אופן הלחימה של ישראל, שבעטיו נמתחת עליה ביקורת. רבע (28%) מהמשיבים סבורים שהפעולה הישראלית בעזה ״הרבה יותר מידי אגרסיבית״, רבע (27%) מאמינים שהיא ״לא מספיק אגרסיבית״, רבע (23%) חושבים שהיא אגרסיבית במידה הנכונה ו-17% טוענים שהתגובה של ישראל למתקפה ב-7 באוקטובר היא קצת אגרסיבית מידי. בעוד שרוב ה"מאוד שמרנים" (63%) סבורים שהפעולה הישראלית בעזה לא מספיק אגרסיבית, רוב ה"מאוד ליברלים" (62%) חושבים שפעולה הרבה יותר מידי אגרסיבית. בחלוקה לפי דתיות ניתן להבחין במגמה דומה – ככול שמתקדמים על הסקלה מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני, עולה שיעור מי שחושבים שהפעולה הישראלית בעזה לא מספיק אגרסיבית. רוב (61%) מצביעי טראמפ סבורים כך. בקרב מצביעי האריס – קרוב למחצית (45%) חושבים שהפעולה הישראלית בעזה הרבה יותר מידי אגרסיבית, רבע (24%) שהיא קצת אגרסיבית מידי,16% שהיא אגרסיבית במידה הנכונה ועשירית (10%) שהיא אינה מספיק אגרסיבית.
ביחס לחודש אפריל, שבו נבחנה בפעם האחרונה שאלה זו, חלה עלייה בשיעור ה"מאוד ליברלים" שסבורים כי ישראל פועלת בעזה בצורה ״הרבה יותר מידי אגרסיבית״. למעשה, החודש נרשם השיעור השיעור הגבוה של משיבים שתמכו בעמדה זו (62%) מאז תחילת המדידה בינואר 2024. חמישית מה"מאוד ליברלים" (17%) חושבים שתגובתה של ישראל למתקפת 7 באוקטובר ״קצת אגרסיבית מידי״, עשירית (10%) חושבים שהיא אגרסיבית במידה הנכונה, ו-7% סבורים שהתגובה של ישראל בעזה אינה מספיק אגרסיבית.
רוב יהודי ארה"ב (79%) לא מסכימים ("מאוד לא מסכימים" + "לא מסכימים") עם הטענה, שהושמעה בחוגים מסויימים, שישראל מבצעת רצח עם בעזה. מנגד, 15% מסכימים ("מאוד מסכימים" + "מסכימים") עם טענה זו. 5% מהמשיבים לא מסכימים ולא לא מסכימים עם אמירה זו. בכל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד "מאוד ליברלים", נרשם רוב של משיבים ש"מאוד לא מסכימים" עם ההאשמה של ישראל ברצח עם. בקרב ה"מאוד ליברלים" 21% "מאוד מסכימים" עם טענה זו, ו-17% נוספים מסכימים איתה. כלומר, שניים מכל חמישה מהמשתייכים לקבוצת ה"מאוד ליברלים" מסכימים עם ההאשמה של ישראל ברצח עם.
ביחס לשנה שעברה חלה עלייה משמעותית בשיעור ה"מאוד ליברלים" שמאוד מסכימים עם הטענה כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה. בעוד שבשנה שעברה 8% מהם סברו כך, השנה חמישית מהם (21%) מעידים כך. גם בקרב ה"נוטים לליברלים" והמשתייכים לקבוצת ה"מרכז" חלה עלייה בשיעור המשיבים שמסכימים עם טענה זו, אך מדובר בשינוי פחות משמעותי – בשני המקרים שיעור המשיבים הסבורים כך עומד על פחות מעשירית.
זיקה יהודית וישראלית
רוב משתתפי הפאנל (54%) מעידים כי המצב הבטחוני והחברתי הנוכחי לא משפיע על ההשתתפות שלהם באירועים יהודיים ציבוריים. כרבע (28%) מעידים כי המצב הנוכחי מעלה את הסבירות שישתתפו באירועים מסוג זה, ו-14% מעידים כי הוא מוריד את הסיכוי שישתתפו. בחלוקה לפי דתיות, בקרב האורתודוכסים נרשם השיעור הגבוה ביותר (37%) של משיבים שמעידים כי המצב הנוכחי מגביר את הסבירות שישתתפו באירועים יהודיים ציבוריים. גם כרבע מהקונסרבטיבים (28%) ומהרפורמים (29%) השיבו כך. בכלל הקבוצות הדתיות נרשם שיעור של מחצית או יותר, שמעידים כי המצב הנוכחי לא משפיע על מידת ההשתתפות שלהם באירועים יהודיים. ככול שמתקדמים על הסקלה הדתית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני יורד שיעור המשיבים שמעידים כי המצב הנוכחי מוריד את הסבירות שישתתפו באירועים יהודיים – בעוד שבקרב הרפורמים 17% השיבו כך, בקרב החרדים שיעור אפסי השיב כך.
בחלוקה לפי קשר לקהילה היהודית (affiliation), בקרב יהודים שיש להם קשר כזה, שיעור גבוה יותר (30%) אומרים שהמצב מחזק את האפשרות שישתתפו באירועים יהודיים, לעומת שיעור מי שאומרים שהמצב מחליש אפשרות זו (13%). לעומת זאת, בקרב מי שאין להם קשר מוסדי לקהילה (unaffiliated), ישנו שיעור זהה של מי שאומרים שהמצב מחזק או מחליש את הסיכוי שישתתפו באירועים (21% בשני המקרים).
בשאלה דומה, בחנו עם משתתפי הפאנל האם לאור המצב עולה או יורדת הסבירות שיעודדו את ילדיהם או קרובי משפחה צעירים אחרים להשתתף באירועים יהודיים. מחצית מהמשיבים (52%) מעידים כי המצב הנוכחי לא משפיע עליהם בסוגייה זו, רבע (26%) מעידים כי לאור המצב הנוכחי עולה הסבירות שיעודדו את הצעירים במשפחותיהם לקחת חלק באירועים יהודיים ו-15% מעידים כי המצב הנוכחי מוריד סבירות זו. גם בשאלה זו האורתודוכסים הם הקבוצה בה נרשם השיעור הגבוה ביותר (39%) של משיבים שמעידים כי המצב הנוכחי מעלה את הסבירות שיעודדו צעירים ממשפחותיהם להשתתף בפעילויות יהודיות. גם שליש מהקונסרבטיבים (32%), וחמישית מהרפורמים ומהחרדים השיבו כך. בכל הקבצות הדתיות נרשם שיעור של מחצית או יותר מהמשיבים שמעידים כי המצב הנוכחי לא משפיע על הסבירות שיעודדו את ילדיהם להשתתף באירועים יהודיים. חמישית מהרפורמים (18%) ושמינית מהקונסרבטיבים ומהאורתודוכסים השיבו כי לאור המצב קטנה הסבירות שיעודדו את ילידיהם וצעירים נוספים במשפחותיהם לקחת חלק באירועים יהודיים.
בשאלות דומות בחנו את הנכונות להשתתף באירועים ציבוריים הקשורים לישראל. שליש ממשתתפי הפאנל (34%) מעידים כי המצב הנוכחי לא משפיע על השתתפותם באירועים כאלה. שליש (36%) מעידים כי המצב מחזק את הסיכוי שישתתפו באירועים מסוג זה, ורבע (27%) מעידים כי לאור המצב קטנה הסבירות שישתתפו באירועים ציבוריים הקשורים לישראל. ניתן לזהות כי במקרה של אירועים הקשורים לישראל ישנה עליה משמעותית בשיעורם של מי שאומרים שלרגל המצב הם עשויים להימנע מהשתתפות.
בחלוקה אידאולוגית קיימים פערים משמעותיים בין תשובות הליברלים לתשובות השמרנים. בעוד שמחצית מהשמרנים מעידים כי במצב הנוכחי, הסבירות שישתתפו באירועים הקשורים לישראל עולה, 41% מה"מאוד ליברלים" ו-31% מה"נוטים לליברלים" מעידים כי המצב מקטין את הסבירות שישתתפו באירועים כאלה. בקרב המשתייכים לקבוצת ה"מרכז" – 44% השיבו כי המצב הנוכחי מגביר את הסבירות שישתתפו באירועים ציבוריים הקשורים לישראל, שליש (34%) מעידים כי המצב הנוכחי לא משפיע על השתתפותם באירועים אלה, וחמישית (19%) השיבו כי המצב הנוכחי מקטין את הסבירות שישתתפו באירועים מסוג זה.
שליש (36%) מהמשיבים מעידים כי המצב הנוכחי לא משפיע על נכונותם לעודד את ילדיהם או קרובי משפחה צעירים אחרים להשתתף באירועים ציבוריים הקשורים לישראל. כרבע (28%) מעדים כי ישנה סבירות גבוהה יותר שיעודדו את בני משפחתם הצעירים להשתתף באירועים מסוג זה, ושיעור זהה מעידים כי סבירות זו נמוכה יותר לאור המצב הנוכחי. גם במקרה זה, השינוי העיקרי בהצבת אירועים הקשורים לישראל – לעומת אירועים ״יהודיים״ – מעלה את שיעור הנמנעים מעידוד השתתפות. בקרב השמרנים כמעט מחצית מהמשיבים מעידים כי המצב מגביר את הסבירות שיעודדו צעירים בסביבתם להשתתף באירועים הקשורים לישראל, אל מול חמישית (18%) מה"נוטים לליברלים" ושמינית (13%) מה"מאוד ליברלים". בהתאם, בקרב הליברלים נרשם שיעור גבוה יותר מאשר בקרב השמרנים של משיבים שהעידו כי הסבירות שיעודדו את ילדיהם להשתתף באירועים מסוג שלו נמוכה מבעבר.
החודש חזרנו על שאלה שנבחנה בשנה שעברה הנוגעת לפרטי לבוש "יהודיים" (תליון, צמיד, כיפה, כל פריט לבוש שאפשר לזהות כסממן יהודי). כמעט מחצית מהמשיבים (45%) אמרו כי אינם נוהגים ללבוש פריט "יהודי" כלשהו. שניים מכל חמישה מהמשתתפים (38%) השיבו כי הם ממשיכים ללבוש פריט "יהודי" כבעבר, שמינית (13%) הוסיפו פריט יהודי ללבושם ושיעור קטן מהמשיבים הסירו בחודשים האחרונים פריט יהודי שנהגו ללבוש בעבר. ביחס לשנה שעברה, חלה עלייה בשיעור מי שהשיבו כי הם אינם לובשים פריט יהודי, וירידה בשיעור מי שהוסיפו פריט יהודי למה שהם לובשים. עם זאת, עלה שיעור המשיבים שהעידו כי הם ממשיכים ללבוש פריט יהודי.
בחלוקה לפי דתיות רוב החרדים (73%) והאורתודוכסים (57%) מעידים כי הם ממשיכים ללבוש פריט יהודי בציבור. שליש (36%) מהקונסרבטיבים והרפורמים מעידים כך גם הם. עם זאת, מחצית מהרפורמים (49%), 43% מהקונסרבטיבים ורבע (28%) מהאורתודוכסים מעידים כי אינם לובשים פריט יהודי. בין 10%-16% מכלל הקבוצות הדתיות מעידים כי הוסיפו בחודשים האחרונים פריט יהודי למה שהם לובשים. ביחס לשנה שעברה נרשם בכלל הקבוצות הדתיות שיעור גבוה יותר של משיבים המעידים כי הם "ממשיכים ללבוש פריט יהודי" ושיעור נמוך יותר של משיבים שהוסיפו בחודשים האחרונים פריט יהודי (מלבד החרדים, שאצלם נרשם שיעור זהה של משיבים שהוסיפו פריט יהודי גם השנה).
שאלת הציונות
שאלה נוספת שחזרנו עליה לאחר שנה, נוגעת לזיהוי עם המושג ״ציונות״. מושג זה נעשה טעון בשנים האחרונות, ומשמש לעיתים קרובות כמילת גנאי בהפגנות נגד ישראל והמלחמה. בקרב המשיבים בפאנל קול העם ישנו רוב מובהק בקרב כל קבוצות המשתתפים של מי שמזהים את עצמם כציונים או כ״קצת ציונים״. עם זאת, ישנו ייצוג מסוים גם ליהודים שאינם ציונים אנטי ציונים.
ביחס לשנה שעברה חלה ירידה בשיעור משתתפי הפאנל שמגדירים את עצמם ציונים. מגמה זו נרשמה בכלל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד "נוטים לליברלים". בחלוקה לפי דתיות, האורתודוכסים הם הקבוצה שבה נרשם שיעור הציונים הגבוה ביותר (98%), לאחר מכן הקונסרבטיבים (86%), הרפורמים (75%) ולבסוף החרדים. בקרב החרדים נרשם השיעור הגבוה ביותר (40%) של משיבים שמגדירים את עצמם לא ציונים. בחלוקה לפי הצבעה, נרשם שיעור גבוה יותר של ציונים בקרב מצביעי טראמפ (83%) מאשר בקרב מצביעי האריס (66%) – בשני המקרים מדובר ברוב.
כאשר הנשאלים התבקשו לומר האם באופן כללי חבריהם היהודים הם ציונים או לא ציונים התקבלו תוצאות המעידות על נוכחות רווחת יותר של יהודים לא ציונים מכפי שעולה מהגדרות המשיבים את עצמם. לדוגמה, 73% מהמשיבים הגדירו את עצמם ״ציונים״ אך שיעור נמוך משמעותית מהם (48%) אמרו שרוב חבריהם ״ציונים״ (הם ציינו שיעור גבוה יותר של ״קצת ציונים״). עם זאת, גם אם לוקחים בחשבון שלמי שהשיבו על שאלת הציונות של חבריהם בתשובה ״אין רוב ברור לאף קבוצה״ ישנם חברים ציונים ולא ציונים, עדיין ברור שהמעגל החברתי היהודי של רוב המשיבים כולל בעיקר יהודים ציונים או קצת ציונים. ביחס לשנה שעברה חלה ירידה בשיעור המשיבים שענו כי רוב חבריהם ״ציונים״ ועלייה בשיעור המשיבים שמעידים כי רוב חבריהם ״קצת ציונים״ ובשיעור מי שהשיבו כי אין רוב ברור לאף קבוצה.
התמודדות עם אנטישמיות
לנוכח גילויי אנטישמיות בארה"ב בחודשים האחרונים, ביקשנו מהמשיבים לסקר להתייחס לציטוט מתוך מאמר בעיתון ניו יורק טיימס שנכתב בו כך: "גלי האלימות המתפרצים ברחבי המדינה… העמיקו את תחושת החרדה בקרב יהודים אמריקאים רבים, ותרמו לתחושה לפיה עצם הקיום בציבור כאדם יהודי הופך למסוכן יותר ויותר." בחנו החודש עם משתתפי הפאנל האם הם מרגישים באופן אישי ש"עצם הקיום הפומבי כיהודי הופך למסוכן יותר ויותר".
שליש מהמשיבים (34%) אמרו כי ציטוט זה מבטא את הרגשתם. 44% נוספים העידו כי הוא מבטא את הרגשתם במידה מסוימת, חמישית (19%) חושבים האמירה שצוטטה מוגזמת, ושיעור אפסי סבורים שהקיום הפומבי כיהודי אינו מסוכן כלל.
מדיניות ההגירה של ממשל טראמפ
ממשל טראמפ הרחיב לאחרונה את סמכויות המשרד להגירה בארה"ב לגרש באופן מזורז מהגרים לא חוקיים. מכיוון שזהו נושא שנדון בהרחבה בארה״ב, ושלארגונים יהודים רבים יש ביחס אליו מדיניות שהם מבטאים בגלוי, בחנו החודש מה עמדות משתתפי הפאנל בנוגע לתוכנית ממשל טראמפ למצוא ולגרש מהגרים השוהים בארה"ב באופן בלתי חוקי. רוב המשיבים (57%) לא תומכים בתוכנית זו ("בהחלט לא תומכים" + "קצת לא תומכים"). מנגד 42% מהם תומכים בתוכנית ("בהחלט תומכים" + "קצת תומכים"). עמדת היהודים בעניין זה היא עמדה אופוזיציונית לעומת עמדת כלל האמריקאים. סקר של סי.בי.אס מחודש אפריל שהוצגה בו שאלה בנוסח זהה, מצא כי 56% מהאמריקאים תומכים בתוכנית של טראמפ, לעומת 44% שמתנגדים לה.
כצפוי, גם בקרב היהודים יש בנושא זה פערים משמעותיים בין עמדות הליברלים לבין עמדות השמרנים. בעוד שרוב ה"מאוד ליברלים" (85%) בהחלט לא תומכים בתוכנית של נשיא ארה"ב, רוב ה"מאוד שמרנים" (88%) מאוד תומכים בה. בחלוקה לפי הצבעה ניכר כי רוב מצביעי טראמפ (73%) בהחלט תומכים בתוכנית הממשל, ואילו רוב מצביעי האריס (70%) בהחלט לא תומכים בהצעה.
נתונים על הסקר והשלכותיהם
קבוצת היהודים, שהשקפותיה מתבטאת בסקר קול העם, היא קבוצה של יהודים ברובם בעלי אפיונים של חיבור יחסית חזק לזהות יהודית, ו/או מוסדות יהודיים, ו/או ישראל. בחודש ינואר פרסמנו דו״ח מתודולוגי מפורט על מאפייני פאנל קול העם, הרכבו והשוני בינו לבין סקרים אחרים של יהודי ארה״ב. אפשר למצוא נספח זה באתר של JPPI.
הדו״ח הנוכחי נשען על סקר שנערך בהשתתפות 607 משתתפים בסבב הראשון של השאלות, ו-405 משתתפים בסבב השני. כולם יהודים אמריקאים הרשומים לפאנל "קול העם היהודי" של JPPI.
