המכון למדיניות העם היהודי

על פי המדד לחודש זה, רק חמישית מהציבור (21%) תומכים באפשרות שנשיא ביהמ"ש העליון ימנה את חברי הועדה, ורק 7% תומכים במינוי שייעשה על ידי הממשלה.

מדד החברה הישראלית של המכון לחודש דצמבר הציג לנשאלים מספר אפשרויות הנוגעות לשאלה מי צריך למנות את חברי וועדת החקירה למלחמה.

מהאפשרויות שהוצגו, שכולן הועלו עד כה על ידי גורמים שונים, שתי אלה שזכו למירב התמיכה הן מינוי משותף של נשיא בית המשפט העליון עמית ומשנהו השופט סולברג (27%), ומודל של מינוי בחלוקה פוליטית מאוזנת – מחצית קואליציה, מחצית אופוזיציה (28%). רק חמישית (21%) מהישראלים תומכים באפשרות שהועדה תמונה על ידי נשיא בית המשפט העליון עמית. רק מיעוט קטן מעוניין שהממשלה (7%) או הכנסת (8%) ימנו את הוועדה. בקרב יהודים, הנטייה למודל של חלוקה מאוזנת בין הקואליציה לאופוזיציה חזקה יותר (34%).

האזינו לדיון בגל"צ של שמואל רוזנר עם ספי עובדיה ויניר קוזין

בקרב הערבים שליש (32%) מעדיפים שהוועדה תמונה על ידי נשיא העליון עמית, חמישית בעד מינוי משותף של עמית וסולברג, עשירית (10%) בעד מינוי של הממשלה ועשירית נוספת (10%) בעד מינוי של הכנסת.

בחלוקה אידאולוגית נרשמים פערים משמעותיים: בשמאל ובשמאל מרכז יש העדפה כמעט מוחלטת למינוי של בית המשפט העליון: למעלה מ-90% בשתי הקבוצות מעדיפים שהוועדה תמונה על ידי עמית בלבד או על ידי עמית וסולברג יחד. במרכז עדיין יש עדיפות ברורה למינוי שיגיע מבית המשפט העליון (75%), אך עולה גם תמיכה מסוימת במנגנוני איזון פוליטיים. בימין מרכז ובימין התמיכה הגדולה ביותר היא במודל הקואליציה והאופוזיציה – 37% בימין מרכז ו-55% בימין תומכים באפשרות זו.

הימין, שהיא הקבוצה הגדולה ביותר, היא גם הקבוצה היחידה שבה נרשמה תמיכה ממשית במינוי על ידי הממשלה או הכנסת (12% ו-15% בהתאמה). כלומר, בימין יש העדפה לאפשרות שנבחרי הציבור הם שימלאו את תפקיד הממנים, ללא מעורבות של בית המשפט העליון.