המכון למדיניות העם היהודי

דו"ח מיוחד של ה-JPPI  מראה כי המלחמה חיזקה את שמירת המסורת והאמונה בחברה הישראלית  והביאה סחף ימינה – במיוחד בקרב צעירים יהודים.

האם המלחמה הפכה את החברה הישראלית למסורתית יותר? מדד החברה הישראלית של ה-JPPI התמקד הפעם בשאלה זו, ונראה שהתחזקות המסורתיות בישראל איננה רק בגדר תחושה, אלא עובדה קיימת. הממצאים מצביעים על עלייה ניכרת בשמירת מסורת ואמונה באלוהים, בעיקר בקרב צעירים, מסורתיים ודתיים, לצד תזוזה ימינה בנטייה הפוליטית. מנגד, בקרב חילונים נרשמה ירידה מסויימת בשמירת מסורת ובאמונה.

הדו״ח נערך על רקע הדיון הציבורי הנרחב סביב שמירת המסורת בישראל, אשר ניכרת במרחב הציבורי: הפולמוס סביב הנחת תפילין בסמוך לבתי ספר, פופולאריות של שירים מסורתיים, ענידה של סמלים דתיים על מדי צבא ועוד. בסקר נבחנו אמונות, מנהגים ועמדות של יהודים וערבים, ויש בו דגש מיוחד על עמדות של צעירים יהודים בגילאים 18 – 24. שחלק ניכר מהדיווחים מתייחס אליהם.

עלייה בשמירת המסורת

על פי הממצאים, תקופת המלחמה הובילה לשינויים במידת שמירת המסורת של הישראלים. בקרב רבים מהם, השינוי בא במתכונת של קיום תכוף יותר של פרקטיקות דתיות. רבע (27%) מהנשאלים מציינים עלייה בקיום מנהגים. מגמה זו בולטת עוד יותר בקרב צעירים יהודים עד גיל 25: שליש מהצעירים (33%) מעידים שהם מקיימים יותר מסורת מאשר בעבר.

בציבור הערבי, כרבע מהמשיבים (23%) מציינים התחזקות בקיום מנהגי מסורת בתקופת המלחמה. העלייה בקיום מסורת יהודית בעקבות המלחמה מתבטאת בעיקר בקרב מי שמלכתחילה העידו על עצמם כמסורתיים במידת מה או דתיים. ככל שהזהות הדתית של המשיבים חזקה יותר, כך עולה השיעור של מי שמדווחים כי הם מקיימים יותר מנהגי מסורת.

כאמור, הנתונים ביחס לכלל הציבור היהודי מתבטאים בחריפות בקרב צעירים עד גיל 25: בקרב צעירים שמגדירים עצמם "מסורתיים לא דתיים" ישנה עלייה משמעותית מאוד בקיום מנהגים – 37% מהם מעידים על עלייה בקיום מנהגים דתיים, ובקרב צעירים שהם "מסורתיים קצת דתיים" העלייה אף גדולה יותר – כאשר 51% מהם דיווחו על קיום יותר מנהגים דתיים בעקבות המלחמה.

מקיימים יותר מנהגים דתיים

31% מהיהודים מדווחים כי הם מתפללים יותר מאז המלחמה. 20% דיווחו כי הם קוראים יותר בתנ"ך או בתהילים. כעשירית מהיהודים דיווחו שהגבירו יותר מבעבר מנהגים כמו הליכה לבית הכנסת (11%), נרות שבת (11%), תפילין (9%), ולבוש צנוע (9%).

בקרב צעירים יהודים ניכרת רמת ״התחזקות״ משמעותית עוד יותר בקיום מנהגים – 38% מהם העידו שהם מתפללים יותר מאז המלחמה, וכרבע (26%) מהם קוראים יותר בתנ”ך. 14% מהצעירים היהודים מעידים שהם הולכים יותר לבית כנסת, מדליקים יותר נרות שבת ומתלבשים יותר בצניעות.

בקרב מסורתים לא דתיים כמעט מחצית (43%) מדווחים על שינוי, ובעיקר על עלייה בהשתתפות בתפילה (42%), בקריאה בתנ"ך או תהילים (23%) ובהדלקת נרות שבת (20%). בקרב מסורתיים קצת דתיים ובקרב דתיים שיעור המדווחים על עלייה ברמת קיום מנהגים גבוה עוד יותר: למעלה ממחצית מהם מתפללים יותר, וכ-42% קוראים יותר בתנ”ך או תהילים. גם בחברה הערבית ניכרת מגמה דומה של עלייה בקיום מנהגים: תפילה (32%), הקפדה על צניעות (12%) והליכה לכנסיה/מסגד (10%).

מאמינים באל יותר מבעבר

רבע מהיהודים (28%) וכמעט ארבעים אחוז מהערבים (37%) מרגישים שהתחזקו באמונתם באלוהים, בעוד ששיעור קטן בהרבה מדווחים על ירידה באמונה: 9% בקרב יהודים ו-4% בקרב ערבים.

בקרב צעירים יהודים, השפעת המלחמה על האמונה גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה היהודית הכללית: 35% מהם מציינים שהם מאמינים באלוהים יותר מבעבר. שאלה נוספת בדקה מה חושבים המשיבים על מידת האמונה של ישראלים אחרים בסביבה שלהם. הרושם הכללי שנוצר בחברה הישראלית, אולי גם כתוצר של השיח הציבורי על הנושא, הוא שהסביבה ״מתחזקת״. מחצית (49%) מהיהודים סבורים כי חבריהם וקרוביהם התחזקו באמונה במידה זו או אחרת, בעוד ששליש (35%) סבורים כי רמת האמונה נותרה כפי שהייתה ורק מיעוט קטן (9%) מעריך שהייתה היחלשות ברמת האמונה.

בקרב צעירים יהודים ניכרת תפיסה חזקה עוד יותר של שינוי, עם שיעור גבוה יותר (58%) של צעירים שהשיבו שחבריהם התחזקו באמונה ושיעור נמוך יחסית, של רבע (25%) שחושבים שהמצב האמוני של סביבתם נותר כשהיה. בקרב הערבים – מחצית מהערבים (52%) סבורים כי סביבתם התחזקה באמונה.

הזדהות פוליטית – סחף ימינה

בהמשך לשאלות על השינויים ברמת הדתיות, המשיבים נשאלו גם על שינוי בהגדרה העצמית הפוליטית שלהם. מהנתונים עולה כי מאז תחילת המלחמה נרשמה אצל היהודים תזוזה פוליטית ברורה ימינה. בקרב כלל היהודים, שיעור האומרים כי עברו להזדהות כ"ימין עמוק" עלה מ-11% ל-19%, ושיעור המזדהים כ״ימין״ עלה מ-24% ל-28%. העליה נובעת מתזוזה ימינה של מי שלפני המלחמה הזדהו כ״ימין מתון״ או ״מרכז״.

התזוזה ימינה ניכרת גם בקרב צעירים יהודים, כמעט בכל קבוצת הזדהות פוליטית. כמעט מחצית (45%) ממי שאומרים שלפני המלחמה היו מגדירים את עצמם "ימין מתון" ורוב (59%) מי שאומרים שהיו "ימין קרוב למרכז" מעידים כי זזו ימינה על הסקלה הפוליטית.

גם בקרב מי שהזדהו כ"מרכז" או "שמאל מתון", שיעור ניכר דיווחו על תזוזה לכיוון ימין – 43% מאנשי המרכז ומחצית (49%) מהשמאל הקרוב למרכז. גם בקרב מי שהזדהו כשמאל או שמאל עמוק, כמחצית (50%) מהנשאלים דיווחו על תזוזה ימינה. בציבור הערבי ישנה יציבות, ולא נרשמו כמעט שינויים – המרכז, השמאל והימין שמרו פחות או יותר על שיעורם.

מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי, ד"ר שוקי פרידמן:

"הנתונים משקפים את מה שהרגשנו בשטח:  רבים בישראל, ורבים עוד יותר בקרב הצעירים, חשים שהמלחמה חיברה אותם יותר למסורת ולזהות היהודית – לאו דווקא באופן הלכתי, אלא בדרך שבאה לידי ביטוי מודגש בחייהם כמו גם בהיבטים שונים של המרחב הציבורי. כשהלהיט של ששון שאולוב "תמיד אוהב אותי" שהוא שיר דתי שחובר על ידי רב, זוכה לעשרות מליוני השמעות ביו-טיוב הדבר מבטא את רוח התקופה.  לצד זאת הישראלים, ובעיקר הצעירים, זזו ימינה. ישראל של אחרי המלחמה היא מסורתית וימנית יותר. בשלב זה אין לדעת אם מדובר באופנה חולפת, או שהשינוי יהיה עמוק וארוך טווח."

**

הנתונים  נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד JPPI לחברה הישראלית. יעוץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.