סקר של יהודים מחוברים בארה"ב על המלחמה עם איראן, אמון במנהיגי העולם, אנטישמיות, הקשר בין ישראל לתפוצות וסכנות לעתיד האנושות.
ממצאים עיקריים
- מחצית ממשיבי הפאנל מגדירים את המלחמה באיראן כישלון
- פער עמדות: יהודים בישראל בטוחים יותר בהישגי המלחמה בהשוואה ליהודי ארה״ב
- העמקת השחיקה באמון בטראמפ: רוב מעריכים את תפקודו בהקשר איראן כשלילי
- קונצנזוס בתפוצות: האנטישמיות במערב הולכת ונעשית שגרה ״נורמלית״
- שינוי אורחות חיים? רוב מעידים על הצנעת סממנים יהודיים וערנות מוגברת
- רוב סבורים כי לישראל אחריות גדולה להמשך קיומו של העם היהודי בתפוצות
- תמיכה רחבה בהשקעת משאבים ישראליים בחינוך ובחיזוק הזהות היהודית בתפוצות
- תפיסת ישראל כמקלט: רוב המשיבים רואים בישראל חוף מבטחים ליהודים
- רוב חשים אחריות אישית לגורל יהודי ישראל, ומרגישים שהם חולקים גורל משותף
- כמו בישראל, נשק גרעיני נתפס כסכנה החמורה ביותר לאנושות בקרב יהודים בארה"ב
- פער בתפיסת משבר האקלים: דאגה עמוקה בארה"ב, אדישות יחסית בישראל
- פער תפיסתי: יהודי ארה"ב רואים ברשתות החברתיות איום חמור בהרבה מיהודי ישראל
הרקע לסקר: נתוני מדד קול העם לחודש מאי נאספו בין ה-14 ל-20 בחודש. במהלך החודש האחרון היו מספר אירועים בולטים שהשפיעו על בחירת השאלות בסקר ועל העמדות המשתקפות בו: במוקד האירועים עמדה התארכותה של הפסקת האש מול איראן, אשר נכנסה לתוקפה בראשית אפריל. הלחץ הדיפלומטי המתמשך מצד הממשל האמריקני להארכת ההפוגה והעברת כובד המשקל למישור המדיני, עוררו שיח ציבורי ער בנוגע למידת האמון במנהיגות האמריקאית והישראלית ובתוצאות המערכה. במקביל, בזירת הפנים האמריקנית, המערכת הפוליטית העלתה הילוך לקראת בחירות האמצע לקונגרס, כאשר סוגיית מעורבותה של ארה"ב במזרח התיכון והשלכותיה הכלכליות תופסות מקום מרכזי בשיח.
הערה מתודולוגית: בחודשים האחרונים התחלנו לסקור גם את עמדות יהודי קנדה ובריטניה. בשתי המדינות מתגוררים פאנלנים שנדגמים באופן אקראי. במאי השיבו לסקר כ-70 משתתפים מבריטניה וכ-130 מקנדה. בהתאם, יש לקחת את הנתונים על עמדות היהודים במדינות אלה בערבון מוגבל. כאשר מופיעים בדו"ח נתונים לפי אידאולוגיה, דתיות והצבעה, מדובר בפירוט של יהודי ארה"ב בלבד.
תמיכה במלחמה עם איראן
סקר "קול העם" לחודש מאי נערך כחודש לאחר תחילת הפסקת האש בין איראן לבין ארה"ב וישראל. זמן קצר לפני פקיעת התוקף של ההפסקה וחידוש הלחימה – הודיע נשיא ארה"ב על הארכתה. זהו המצב השורר בעת כתיבת דו"ח זה, והוא הרקע המרכזי לבחינת עמדות הציבור בשלב הנוכחי.
בחינת התמיכה של משתתפי הפאנל ביציאה למלחמת "שאגת הארי" לאורך החודשים האחרונים מלמדת על מגמה של התייצבות יחסית בתמיכה בהשוואה לראשית המערכה. החודש שיעור התומכים במלחמה בקרב משיבי הפאנל עדיין עומד על רוב (58%), נתון המייצג ירידה קלה בלבד לעומת ה-60% בחודש שעבר, ונסיגה מצטברת של 10 נקודות אחוז מאז השבוע הראשון למבצע "שאגת הארי" (68%). גם שיעור המתנגדים למערכה נותר יציב ועומד על שליש (34%). נתונים אלו
מצביעים על כך שהימשכותה של הפסקת האש לא הביאה לתנודות דרמטיות בדעת הקהל.
פילוח אידאולוגי מלמד על קיטוב עמוק בתמיכה במלחמה, כאשר עמדות המשיבים תואמות זהות אידאולוגית. בקצה השמרני של המפה נרשם קונצנזוס, כאשר הן ה"מאוד שמרנים" והן ה"נוטים לשמרנים" תומכים במהלך באופן גורף (92%). תמיכה גבוהה נרשמת גם בקרב משיבי המרכז (79%), ואילו תמונה הפוכה מתקבלת בקוטב הליברלי, שבו קרוב לשלושה רבעים מהמשיבים ה"מאוד ליברלים" (72%) מעידים כי התנגדו למלחמה. קבוצת ה"נוטים לליברלים" היא המפוצלת ביותר בקהילה, עם יתרון קל לתומכים (45%) מול מתנגדים (39%) ושישית שטרם גיבשו עמדה סופית בנושא (16%).
בדומה למגמה שנרשמה בארה"ב, בחודשים האחרונים ניתן להבחין בשחיקה ברמת התמיכה במלחמה גם בקרב משיבים בקנדה ובבריטניה, על רקע התארכות הפסקת האש. בקנדה נרשמה ירידה מתונה יחסית של 5 נקודות בשיעור התומכים (מ-81% ל-76%), כאשר שיעור המתנגדים נותר יציב (15%). לעומת זאת, בבריטניה התמיכה במערכה צנחה ב-12 נקודות האחוז ועומדת כעת על 63%, במקביל לעלייה בשיעור המתנגדים (שהגיע ל-29%). למרות מגמת הירידה, בשתי המדינות עדיין נשמר רוב התומך בהחלטה לפתוח במלחמה נגד איראן, כאשר המשיבים בקנדה ממשיכים להציג את קו התמיכה המשמעותי ביותר.
הצלחה במלחמה עם איראן
חודש לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, הערכת הישגי מלחמת "שאגת הארי" בקרב משתתפי הפאנל מאופיינת באכזבה ובספקנות, כאשר רק שמינית (13%) מגדירים את תוצאות המלחמה כ"הצלחה גדולה". מנגד, קרוב למחצית מהמשיבים (45%) סבורים כי המלחמה הסתיימה בכישלון. קבוצת האמצע, המזהה במערכה "הצלחה חלקית" בלבד, מהווה נתח משמעותי של ארבעה מכל עשרה משיבים (39%). נתונים אלו משקפים פער ניכר בין יעדי המבצע לבין התוצאה המצטיירת בעיני הקהילה היהודית בארה"ב.
פילוח העמדות לפי השקפה אידאולוגית חושף מתאם מובהק בין שיוך פוליטי לבין מידת הביקורתיות כלפי תוצאות הלחימה. בקצה הליברלי נרשמת שלילה של הישגי המערכה, כאשר שלושה רבעים (78%) מה"מאוד ליברלים" ומחצית (51%) מה"נוטים לליברלים" חותמים את המלחמה ככישלון. בקרב קבוצות המרכז והשמרנים העמדה הדומיננטית מתונה יותר ונוטה להגדרת המצב כהצלחה מסוימת. עם זאת, ראוי לציין כי גם במחנה השמרני, שיעור המזהים "הצלחה גדולה" נעצר על שליש (31%) בלבד. שותפות זו לתחושת הדשדוש, מדגישה את חוסר שביעות הרצון הכללי מהמתווה שבו הופסקה הלחימה. השחיקה בהערכת הישגי הלחימה, ניכרת היטב גם בקרב משיבים בקנדה ובבריטניה.
בקנדה, שיעור המשיבים הרואים במערכה "הצלחה גדולה" ירד לעשירית (9%) בלבד, בעוד שסך המעריכים את התוצאות באופן שלילי עלה ל-37%. בבריטניה הנסיגה חריפה אף יותר: שיעור המגדירים את המלחמה כ"הצלחה גדולה" צנח לשיעור אפסי (3%), בעוד שכמעט מחצית מהמשיבים (46%) חותמים את המערכה בטון שלילי – חלוקה בין רבע (26%) הרואים בה כישלון לבין חמישית (20%) המגדירים אותה כלא מוצלחת במידה מסוימת. עם זאת, בדומה למגמה הכללית, בשתי המדינות הקבוצה הדומיננטית עדיין נוטה להערכה מתונה ומסווגת את המלחמה כ"מוצלחת במידה מסוימת".
בחינת תחושת הניצחון במלחמה הרב-חזיתית שהחלה לאחר הטבח בשבעה באוקטובר 2023 מלמדת על יציבות בעמדותיהם של יהודי ארה"ב לאורך השנה האחרונה, לצד פער קטן בהשוואה ליהודים בישראל. החודש נרשם כי שליש מיהודי ארה"ב (30%) מרגישים כי ישראל ניצחה או מנצחת במערכה (דירוג 4 ו-5), נתון דומה מאוד לזה שנרשם ביולי ובאוגוסט 2025. מנגד, למעלה משליש (38%) חשים כי ישראל אינה מנצחת (דירוג 1 ו-2), בעוד שהקבוצה הגדולה ביותר (33%) אוחזת בעמדת ביניים. תמונה מעט שונה ניכרת בקרב יהודי בישראל החודש (מדד JPPI לחברה ישראלית). יהודים בישראל מפגינים ביטחון עצמי גבוה יותר בהישגי המערכה, כאשר ארבעה מכל עשרה (42%) מרגישים שישראל מנצחת (כולל 16% החשים כך "לחלוטין", לעומת 4% בלבד בארה"ב), ורק שליש (32%) שותפים לתחושת חוסר הניצחון. הערכת תוצאות המלחמה מושפעת ישירות מהשיוך הפוליטי של המשיבים. בקצה השמרני שוררת תחושת ניצחון, המגיעה לרוב בקרב ה"מאוד שמרנים" וה"נוטים לשמרנים" (57% ו-59% בהתאמה). עמדה זו נחלשת בקרב משיבי המרכז, ונחלשת אף יותר בקרב ה"נוטים לליברלים" שם רק שישית (15%) מזהים ניצחון ישראלי במערכה. בקרב המזהים עצמם "מאוד ליברלים", שני שלישים (65%) קובעים כי ישראל לא ניצחה במלחמה, ורק עשירית (9%) סבורים כי ניצחה.
גם בקרב משיבים בקנדה ובבריטניה תחושת הניצחון נותרה מסויגת, אם כי הם מציגים רמת ביטחון גבוהה במעט מזו של יהודי ארה"ב. בקנדה, שליש מהמשיבים (36%) חשים כי ישראל מנצחת במלחמה, אל מול שליש (34%) הסבורים כי היא אינה מנצחת. בדומה לכך, גם בבריטניה שיעור המזהים ניצחון ישראלי עומד על שליש (31%) כמו גם שליש (32%) השוללים זאת. בשתי המדינות, בדומה לממצאים בארה"ב, שיעור המשיבים החשים כי ישראל מנצחת "לחלוטין" נותר אפסי.
אמון במנהיגים
מגמת השחיקה באמון משתתפי הפאנל בניהולו של הנשיא טראמפ את הזירה האיראנית העמיקה בחודש האחרון. בחינת הנתונים מלמדת כי שיעור המשיבים המעניקים לטראמפ את הציון המקסימלי "מנהיג טוב מאוד" נמצא בנסיגה עקבית, וירד מ-28% במרץ ל-23% באפריל ועד ל-18% בלבד החודש. במקביל, הביקורת על הנשיא הולכת ומחריפה: שיעור המדרגים אותו כ"מנהיג גרוע מאוד" בהקשר לאיראן עלה באופן עקבי בחודשים האחרונים. בסך הכל, רוב (55%) משתתפי הפאנל מעריכים כעת את מנהיגותו של טראמפ בנושא איראן באופן שלילי.
בדומה לרוב השאלות בסקר, גם הערכת תפקודו של הנשיא נקשרת לפריזמה מפלגתית ואידאולוגית. בקצה השמרני של המפה יש תמיכה כמעט גורפת בטראמפ, (95% מה"מאוד שמרנים" ו-80% מה"נוטים לשמרנים"). תמונה הפוכה מתקבלת במחנה הליברלי, שבו רוב מכריע של "מאוד ליברלים" (92%) ו"נוטים לליברלים" (80%) רואים בטראמפ מנהיג גרוע, כאשר ה"מאוד ליברלים" מציגים שלילה מוחלטת עם 86% המדרגים אותו כ"גרוע מאוד".
מהנתונים עולה כי רמת האמון של משתתפי הפאנל בארה"ב במנהיגותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהקשר לאיראן נמוכה. שיעור המשיבים המגדירים את נתניהו כ"מנהיג גרוע מאוד" נותר הנתח הדומיננטי במדגם, ועומד על ארבעה מכל עשרה משיבים (43%). בסך הכל, רוב (57%) ממשתתפי הפאנל מעריך את תפקודו של ראש הממשלה באופן שלילי. מנגד, גרעין התמיכה החיובית בנתניהו נותר מצומצם אך יציב, כאשר לרבע (27%) הערכה חיובית של תפקודו.
בקוטב השמרני נרשם קונצנזוס המעריך באופן חיובי את ראש הממשלה, כאשר שמונה מכל עשרה "מאוד שמרנים" (82%) ושבעה מכל עשרה "נוטים לשמרנים" (73%) מגדירים את מנהיגותו בנושא איראן כטובה. תמונה הפוכה ואף חריפה יותר, מתקבלת במחנה הליברלי: רוב גורף מה"מאוד ליברלים" (94%) ו"נוטים לליברלים" (86%) שוללים את מנהיגותו. קבוצת המרכז מציגה עמדה מסויגת הנוטה לשלילה, שבה מחצית מהמשיבים (50%) רואים בנתניהו מנהיג גרוע, אל מול 29% בלבד המעריכים את תפקודו לחיוב.
החודש נרשמה שחיקה מתמשכת בהערכת מנהיגותו של נתניהו בנושא איראן גם בקרב המשיבים בקנדה ובבריטניה. שיעור המשיבים הרואים בו מנהיג גרוע הגיע לשליש (32%) בקנדה ולארבעה מכל עשרה (41%) בבריטניה. חרף מגמה זו, הציון הכללי של נתניהו נותר גבוה בקנדה בהשוואה ליהודי ארה"ב, וכמעט זהה בבריטניה למצב בארה"ב.
בחינת תפקודו של ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, בזירת איראן מצביעה על שיפור הדרגתי ומגמת התאוששות מסוימת באמון הציבור היהודי במדינה זו במהלך החודש האחרון, חרף עמדה כללית שנותרה שלילית ברובה. שיעור המשיבים המגדירים אותו כ"מנהיג גרוע מאוד" ירד ב-10 נקודות לעומת מרץ.
הערכת מנהיגותו של ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, בהקשר לאיראן התייצבה לאחר הירידה באמון שנרשמה באפריל, אך היא נותרת שלילית ומסויגת ברובה. סך ההערכות החיוביות כלפי תפקודו עומד על חמישית (19%) בהשוואה לשמינית (12%) בחודש הקודם. מנגד, הביקורת כלפי קרני נותרה רחבה, כאשר שני שלישים מהמשיבים בקנדה (65%) מדרגים את מנהיגותו כשלילית.
אנטישמיות
החודש בחנו האם משתתפי הפאנל מרגישים שישנו נרמול של אנטישמיות שאינה זוכה להתייחסות ברצינות המספקת. זאת לאחר מתקפה על יהודים בלונדון אשר עוררה תהודה רבה והובילה לתגובה פומבית חריגה מצד הרב הראשי של בריטניה. מהנתונים עולה הסכמה רחבה וחוצת קהילות שיש נרמול של האנטישמיות במדינות המערב, כאשר בריטניה, צרפת, קנדה ואוסטרליה נתפסות כמוקדי הסיכון המרכזיים. בריטניה מובילה את רשימת המדינות שבהן התופעה נתפסת כחמורה ביותר, עם שיעורי הסכמה גורפים שנעים בין 82% בקרב יהודי בריטניה עצמם ל-92% בקרב יהודי קנדה. גם קנדה זוכה לסימון גבוה, המגיע לשיא של 91% בקרב המשיבים המקומיים. המשיבים בקנדה מציגים את הקו הביקורתי והמודאג ביותר כלפי רוב המדינות שנבחנו, כולל לגבי אוסטרליה (85%) וארה"ב (76%). לעומת זאת, יהודי בריטניה מציגים עמדה מתונה יחסית בהערכת המצב הכללי: הם מביעים דאגה פחותה ביחס לארה"ב (55%) וגרמניה (31%), אך שותפים לחשש הכללי מפני המתרחש בצרפת (75%) ובבלגיה (72%). שיעור המשיבים שהשיבו כי הקביעה שהאנטישמיות מנורמלת אינה נכונה לאף מדינה זניח.
בחודש האחרון דווח בעיתון ניו יורק טיימס כי יהודים אמריקאים רבים שינו את התנהגותם בעקבות הזינוק באירועים האנטישמיים בשנים האחרונות, ובייחוד מאז מתקפת ה-7 באוקטובר. לפי הדיווח, השינוי מתבטא בהצנעת גילויים פומביים של פולחן וזהות, בערנות מוגברת במרחב הציבורי ובהפניית אזהרות הדדיות בתוך הקהילה. מנתוני הסקר עולה כי ישנה השפעה משמעותית של העלייה באנטישמיות על אורח חייהם של משתתפי הפאנל, כאשר רובם (54%) מעידים על שינוי התנהגותי, הצנעת סממנים יהודיים וערנות מוגברת. תחושה זו חוצה מחנות פוליטיים, וממחישה כי החרדה הביטחונית והחברתית בקרב הקהילה היהודית בארה"ב הפכה למאפיין קולקטיבי. חמישית מהמשיבים (18%) מדווחים כי התיאור "לחלוטין לא תואם" את המצב שלהם. בחינת הממצאים לפי פילוח הזרמים הדתיים מעלה כי תחושת הפגיעות והצורך בשינוי התנהגותי מורגשים בעוצמה רבה במיוחד בקרב מי שקשורים לזרמים הממוסדים, ובייחוד אצל מי שנוטים לשאת סממנים דתיים פומביים או לפקוד מוסדות קהילתיים באופן תדיר. שיעור ההסכמה מגיע לשיא בקרב אורתודוכסים (65%) וקונסרבטיבים (61%). מחצית מהרפורמים (51%) מעידים גם הם על השפעה רוחבית של האנטישמיות על התנהלותם.
שאלת ברית המילה בבלגיה הגיעה בשבועות האחרונים לנקודת משבר משפטית, כאשר הרשויות במדינה הגישו כתבי אישום פליליים נגד שלושה מוהלים בלגים אשר לכאורה ביצעו הליכים בניגוד להנחיות והפרו את החוק (המחייב רופא בביצוע ברית מילה). משתתפי הפאנל סבורים ברובם כי מדובר במהלך בעל אופי אנטישמי המצר את צעדיה של הקהילה היהודית במדינה. מחצית (50%) מכלל המשיבים בארה"ב קובעים כי החוק הבלגי המחייב שרק רופא יכול לבצע ברית מילה הוא אנטישמי. רבע (25%) נוסף סבורים שאף שהחוק עשוי להיות הגיוני כשלעצמו, הרי שבמקרה הספציפי של בלגיה מדובר במהלך בעל אופי אנטישמי, מה שמציב את סך המזהים פגיעה מכוונת בקהילה היהודית על רוב של שלושה רבעים (75%). מנגד, המיעוט הסבור כי אין שום בעיה בחוק הבלגי וכי על המוהלים המקומיים לציית לו נותר זניח ועומד על עשירית (9%) מכלל המדגם, בעוד ששישית (16%) מהמשיבים לא ידעו להשיב לשאלה זו. בחינת הנתונים לפי השתייכות דתית חושפת מתאם ישיר בין רמת השמרנות של הזרם הדתי לבין חומרת הפרשנות הניתנת לאירוע בבלגיה.
בציבור החרדי והאורתודוכסי נרשמת שלילה מוחלטת של החוק, כאשר שלושה רבעים (77% מהחרדים ו-72% מהאורתודוכסים) מגדירים אותו כאנטישמי, ויש שיעור אפסי של תמיכה ברשויות החוק בבלגיה. עמדה זו מתמתנת בהדרגה ככל שנעים על הציר הדתי לכיוון הליברלי: שיעור המשיבים מהזרם הקונסרבטיבי הרואים בחוק אקט אנטישמי עומד על 56%, ואילו בקרב הזרם הרפורמי נתון זה יורד ל-37%.
שבת לאומית מיוחדת
במסגרת חודש המורשת היהודית-אמריקאית, הכריז הנשיא טראמפ על סוף השבוע של ה-15-16 במאי כ"שבת לאומית מיוחדת" לציון 250 שנות עצמאות לארה"ב. המהלך מסמן תקדים היסטורי שבו הבית הלבן קורא רשמית לאקט דתי מובהק של שמירת שבת, תוך שילוב היוזמה באירועי התפילה השמרניים. בעוד הקהילה היהודית האורתודוכסית והזרמים השמרניים בארה"ב תמכו ביוזמה וקיימו אירועים רשמיים בשיתוף הממשל, ארגונים יהודיים רפורמיים וקונסרבטיביים גינו את המהלך בטענה שהוא מהווה הפרה של עקרון הפרדת הדת מהמדינה ושחיקה של הניטרליות הממשלתית.
בקרב משיבי הפאנל יש נכונות גבוהה לקחת חלק ביוזמה, אם כי עיקר המשקל נשען על מי שממילא מקפידים על שמירת שבת בכל מקרה. מחצית מיהודי ארה"ב המחוברים (48%) הצהירו כי בכוונתם לשמור שבת זו. מנגד, קבוצה משמעותית של חמישית (21%) ציינה במפורש כי לא תשמור את השבת המיוחדת הזו, בעוד ששיעור דומה מהמשיבים (19%) העיד כי שמע על היוזמה אך טרם קיבל החלטה או שטרם שמע עליה. מידת ההיענות לקריאה מגלה קשר ישיר למידת וסוג הדתיות של המשיבים בקהילה האמריקנית.
בקבוצות הדתיות האורתודוכסיות והחרדיות נרשם קונצנזוס כמעט מוחלט, כאשר שיעור המקפידים על שמירת השבת ממילא נע בין 81%-95% לצד אחוזים בודדים שהצטרפו ליוזמה באופן מיוחד. תמונה מגוונת יותר מתקבלת ככל שנעים לכיוון הליברלי על הציר הדתי: בזרם הקונסרבטיבי נרשמת היענות מתונה, של ארבעה מכל עשרה (38%) ששומרים שבת באופן קבוע ושל שמינית (12%) נוספים שגויסו לטובת היוזמה של הנשיא. בקרב משיבים מהזרם הרפורמי ניכרת הסתייגות מהיוזמה: רק 7% מהם בחרו להצטרף ליוזמה במיוחד (לצד רבע המשיבים שהם שומרים שבת כשגרה). הקבוצה הגדולה ביותר בזרם זה (31%) הצהירה כי אין בכוונתה לשמור את השבת המדוברת.
סכנות לעתיד האנושות
החודש ביקשנו מהמשיבים לדרג בסולם מ-1 (לא סכנה בכלל) עד 5 (סכנה חמורה מאוד) כמה נושאים שהוגדרו בעשור האחרון כ"מסוכנים לעתיד האנושות". בחינה זו נעשית לשם השוואת עמדות בין יהודים בארה״ב לבין יהודים שישראל שנשאלו את אותן שאלות בתחילת החודש.
בבחינת ארבעת תחומי הסיכון שהוצגו, הציבור היהודי, הן בישראל והן בקרב יהודים מחוברים בארה"ב, מזהה את תפוצת הנשק הגרעיני כאיום הקיומי החמור ביותר על העתיד הגלובלי. רוב של המשיבים בשני הקהלים העניק לנושא זה את הציון הגבוה ביותר (סכנה חמורה ביותר), עם 64% בקרב היהודים בישראל ו-58% בקרב המשיבים בארה"ב, ובחישוב שתי דרגות הסיכון הגבוהות (ציונים 4 ו-5 יחד) מטפס נתון זה ליותר מ-80% תמיכה בשני המדגמים.
קונצנזוס רחב זה מדגיש כי למרות השינויים הטכנולוגיים המהירים, האיום הבטחוני נותר החשש המרכזי והעקבי ביותר החוצה גבולות גיאוגרפיים. לעומת ההסכמה בנושא הגרעין, פער משמעותי נרשם ביחס לתפיסת איום ההתחממות הגלובלית, המציג הבדלי גישה עמוקים בין שתי הקהילות. בעוד שיהודי ארה"ב רואים במשבר האקלים סכנה חמורה ומיידית, כאשר 61% מהם דירגו את הנושא בציונים 4 ו-5 (מתוכם 43% "מסוכן מאוד"), הציבור היהודי בישראל מגלה אדישות יחסית ומציג פיזור נתונים אחר: 43% מהיהודים בישראל הציבו את הסיכון בדרגות הסיכון הגבוהות (ורק 21% בציון המקסימלי). פערים דומים אך מתונים יותר נרשמו גם ביחס להשפעת הרשתות החברתיות – שנתפסת כמסוכנת בהרבה בארה"ב (77% לעומת 53% בישראל) – וביחס לפיתוח בינה מלאכותית, אשר בשני המדגמים דורג כאיום הפחות מסוכן מבין הארבעה, כאשר שיעור גבוה של משיבים הן בישראל והן בארה"ב בחרו למקם אותו בציון הביניים 3.
צריכת תכנים על ישראל ויהדות
דפוסי צריכת הספרות העוסקת בישראל בקהילה היהודית המחוברת בארה"ב מעידים על עניין אינטלקטואלי מתמשך ואקטיבי, כאשר רוב (70%) משתתפי הפאנל העידו כי קראו ספר בנושא זה בטווח הזמן של השנה האחרונה. פילוח התשובות מצביע על שוק קוראים פעיל ודינמי, שבו חמישית מהקהילה היהודית המחוברת בארה"ב (21%) מגדירים את עצמם כמי שקוראים ספר על ישראל ברגעים אלו ממש, לצד חמישית (20%) נוספים שקראו ספר כזה במהלך החודש האחרון. מנגד, רבע מהמשיבים (27%) העידו כי לא קראו ספר על ישראל כבר זמן רב, בעוד שרק שיעור אפסי (3%) הצהירו כי מעולם לא קרא ספר העוסק בישראל. קיים מתאם ברור ועקבי בין שיוך אידאולוגי לבין התכיפות של קריאה על ישראל, כאשר הציבור השמרני מפגין את המעורבות הגבוהה ביותר. בקצה השמרני של המפה, רוב המשיבים ה"מאוד שמרנים" (57%) הם קוראים אקטיביים, שקראו ספר על ישראל בחודש האחרון או קוראים אחד כעת. שיעור גבוה של מי שקוראים ספר בנושא בהווה (31%) נרשם גם בקרב ציבור ה"נוטים לשמרנים". ככל שנעים על הציר הפוליטי לכיוון הליברלי, ניכרת ירידה הדרגתית במידת התכיפות של קריאה על ישראל: בקרב משיבי המרכז שיעור הקוראים כעת עומד על חמישית (19%), ובמחנה הליברלי נתון זה יורד מעט ל-17% בקרב ה"נוטים לליברלים" ול-15% בקרב ה"מאוד ליברלים". עם זאת, חשוב לציין כי גם בקוטב ה"מאוד ליברלי", מרבית המשיבים (55%) קראו ספר על ישראל בשנה האחרונה.
מהנתונים עולה כי קריאת ספרים העוסקים ביהדות (כולל ספרים תורניים) של משתתפי הפאנל גבוהה מאוד. רוב (80%) המשיבים העידו כי קראו ספר בנושאים יהודיים במהלך השנה האחרונה. שליש (35%) מעידים כי הם קוראים ספר על יהדות או תורה ברגעים אלו ממש (לעומת 21% שדיווחו על קריאה עכשווית של ספר על ישראל). חמישית נוספת (19%) קראו ספר כזה בחודש האחרון, בעוד רבע (26%) צרכו תוכן זה במהלך השנה האחרונה. מנגד, שישית (17%) ציינו כי לא קראו ספר יהודי כבר זמן רב, ושיעור אפסי (2%) העידו כי מעולם לא קראו ספר העוסק בנושאים האלה. פילוח הממצאים לפי זרם דתי חושף מתאם ישיר בין רמת השמרנות לבין הרגלי הקריאה. בקבוצה החרדית ובקבוצה האורתודוכסית נרשמים שיעורי קריאה עכשווית הגבוהים ביותר בטבלה, ומגיעים ל-68% ו-59% בהתאמה, לצד שיעור זניח של 5% בלבד המעידים כי לא קראו ספר בנושא כבר זמן רב (ו-0% המעידים כי מעולם לא קראו ספר בנושא). מגמה זו מתמתנת בהדרגה ככל שנעים לכיוון הליברלי על הציר הדתי, אך נותרת משמעותית: בקרב משיבים מהזרם הרפורמי והזרם הקונסרבטיבי קרוב לשליש מהמשיבים קוראים ספר יהודי או תורני כעת (32% ו-27% בהתאמה), ורובם קראו ספר כזה בשנה האחרונה.
דפוסי הצריכה של סרטים וסדרות העוסקים בישראל גם הם גבוהים. שלושה רבעים (75%) מהמשיבים העידו כי צפו בתוכן מסוג זה במהלך השנה האחרונה, נתון הגבוה במעט משיעור קוראי הספרים על ישראל (70%). עם זאת, בחינת דינמיקת הצריכה מלמדת כי בעוד שכאשר מדובר בספרים יש שיעור גבוה יותר של קוראים אקטיביים ברגע נתון (21% דיווחו כי הם קוראים ספר כעת), המדיה החזותית מתאפיינת בצריכה תקופתית מרוכזת: רק עשירית (9%) מהמשיבים הגדירו עצמם כמי שצופים בסדרה או סרט על ישראל ברגעים אלו ממש, אך שליש (31%) צפו בתוכן כזה במהלך החודש האחרון, ושליש נוספים (35%) צרכו אותו במהלך 12 החודשים האחרונים. מנגד, רבע (23%) ציינו כי לא צפו בתוכן חזותי על ישראל כבר זמן רב. פילוח הממצאים לפי השקפה פוליטית חושף שבמקרה זה אין פערים דומים לאלה שנרשמו ביחס לקריאת ספרים. בעוד שבעולם הספרות המזהים עצמם "מאוד שמרנים" צרכו יותר תוכן על ישראל, הרי שבצריכת סרטים וסדרות נרשמת השתתפות אקטיבית גבוהה חוצת קווים פוליטיים. מחצית (48%) מהמשיבים ה"מאוד שמרנים" צפו בתוכן חזותי בחודש האחרון או צופים בו כעת, נתון הקרוב מאוד לזה שנרשם בקוטב הליברלי, שבו שליש (34%) דיווחו על צריכה דומה. משיבי המרכז מציגים את מידת העצימות הגבוהה ביותר בצפייה אקטיבית, כאשר מחצית (46%) מהם צפו בתוכן חזותי בחודש האחרון או צופים בו כעת.
שלושה רבעים ממשתתפי הפאנל (76%) דיווחו כי צפו בסרטים או בסדרות טלוויזיה על יהדות, תורה או נושאים יהודיים אחרים במהלך השנה האחרונה. הצריכה השוטפת מתאפיינת בדינמיקה תקופתית, שבה רק מיעוט של עשירית (8%) מהמשיבים מגדירים את עצמם כמי שצופים בתוכן כזה ברגע נתון, אך קרוב לשליש (31%) צפו בתכנים הקשורים ליהדות במהלך החודש האחרון, ושליש נוספים (37%) צרכו אותם בשנה האחרונה. מנגד, רבע (23%) ציינו כי לא צפו בתכנים חזותיים על יהדות כבר זמן רב, ושיעור המתרחקים לחלוטין ממדיום זה עומד על 2% בלבד. הציבור האורתודוכסי מפגין את המעורבות הגבוהה ביותר בצפייה שוטפת בתכנים יהודיים, כאשר מחצית מהמשיבים בקבוצה זו (51%) צפו בסרט או בסדרה יהודית בחודש האחרון או צופים בהם כעת. נתונים אקטיביים בולטים יש גם בקרב המשיבים החרדים, שבהם חמישית (18%) מדווחים על צפייה עכשווית, אך ישנו גם שליש (36%) מהם המעידים על התרחקות ממדיה זו. בקבוצות הליברליות ניכרת פריסת צפייה רחבה ויציבה לאורך זמן: שלושה רבעים מהרפורמים (76%) ומהקונסרבטיבים (75%) צפו בתוכן חזותי יהודי במהלך השנה האחרונה, כאשר בשני הזרמים נרשם שליש (31%) שצפו בתוכן כזה במהלך החודש האחרון.
נתונים על הסקר והשלכותיהם
דו״ח זה מתבסס על סקר בהשתתפות 989 יהודים הרשומים לפאנל "קול העם היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי JPPI. באופן כללי, אפשר לומר כי הסקר נוטה לשקף את עמדותיהם של יהודים אמריקאים ״מחוברים״, כלומר, בעלי זיקה יחסית חזקה לקהילה היהודית, ו/או לישראל, ו/או לזהות יהודית. בסקר לקחו חלק 65 משתתפים מבריטניה ו-131 מקנדה. התוצאות, אלא אם צויין אחרת, משקפות את עמדות המשיבים מארה״ב בלבד. סקר מדד קול העם של JPPI נערך על ידי עמיתי המכון שמואל רוזנר, נח סלפקוב ויעל לוינובסקי. פיקוח סטטיסטי: פרופ׳ דוד שטיינברג.
להלן נתונים על משתתפי הסקר האמריקאים של מאי 2026.
