הדיאלוג היהודי העולמי של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) לשנת 2023 בחן את הקיטוב הגובר והשיח המתלהם בתוך ישראל ובקהילות יהודיות בעולם, בייחוד במה שקשור למדיניות שנוקטת ממשלת ישראל בנושאים של פלורליזם דתי, האיזון בין מערכת המשפט לבין רשויות השלטון האחרות בישראל והניהול של שטחי יהודה ושומרון מאז 1967.
מחברים: ד"ר שלמה פישר וד"ר ג'ון רסקיי.
רכז פרויקט: יונתן סיידל
הדיאלוג היהודי העולמי של המכון למדיניות העם היהודי בחן הפעם, שנת 2023, את תופעת הקיטוב בקרב יהדות התפוצות, בפרט בצפון אמריקה, בנושא של מדיניות ממשלת ישראל בסוגיות נתונות במחלוקת, בעיקר בנוגע לשאלה הגאופוליטית (הפלסטינים ויהודה ושומרון) וכן יחסי דת ומדינה (פלורליזם דתי). משתתפי הדיאלוג הם מנהיגים יהודים שמידת הקשר שלהם לנעשה בעולם היהודי ובישראל חזקה יחסית. חשוב להוסיף כי רוב גדול מן המשתתפים, אך לא כולם, מחזיקים בתפיסת עולם ליברלית.
בעבר היה סדר היום של המנהיגוּת היהודית בתפוצות, ככלל, משותף, מתוך הפנמה של ברית הגורל בין יהודים באשר הם. כיום תחושת השותפות הזאת נסדקת והולכת, בייחוד בכל הקשור ליחס למדינת ישראל. נשמעים דיווחים מכמירי לב על אי־קבלת האחר על בסיס עמדותיו באופן שמקטלג אחים־יהודים ל"נאמנים" ול"שאינם נאמנים" ליהודיותם. אפשר שמיקוד הקיטוב בין יהודים בתפוצות באשר ליחסם לישראל עשוי ללמד על מרכזיותה של המדינה כמוקד זהות יהודי. אנשים מתווכחים על מה שחשוב להם.
הדיאלוג מזהה שלושה גורמים לקיטוב: האחד, אוניברסלי: מגמות קיטוב חברתי, פוליטי ותרבותי מאפיינות את העולם המערבי, וזו רוח התקופה; השני קשור למתרחש בישראל: הרוב הליברלי בקרב יהדות צפון אמריקה מתחבט ביחסו לממשלות ישראל ולמדיניותן, שמתאפיינות בתפיסת עולם ימנית ושמרנית; השלישי, והמעניין מכולם, קשור למשמעות של הזהות היהודית בתפוצות: יש המפרשים את יהודיותם מתוך זהות יהודית פרטיקולרית, כלומר על בסיס ייחוד לאומי ודתי, ויש המדגישים את המאפיינים הליברליים־אוניברסליים של היהדות. בעבר, הכלה של שניות זהותית זו התאפשרה מתוך סובלנות; כיום, רבים מרגישים צורך "לבחור צד" ולעשות דה־לגיטימציה לזולת היהודי על בסיס הפרשנות שהוא נותן ליהודיותו, ומכאן הקיטוב.
לנוכח כל אלה, עורכי הדיאלוג מעלים שאלה חשובה: האם הקיטוב, בעיקר על רקע המחלוקת באשר למשמעות של זהות יהודית, עלול להוביל לקרע היסטורי בין חלקי יהדות התפוצות באופן שלא רק יקשה על יכולת הפעולה המשותפת מול אתגרים (כמו האנטישמיות), אלא גם יכתיב הגדרת גבולות חדשה לקולקטיב היהודי כך שחלקים בו לא יכירו בהשתייכות של חלקים אחרים לעם היהודי?
חשוב להדגיש כי מאורעות מטלטלים שהתרחשו בשנה האחרונה, מקצתם לאחר חתימת הדיאלוג, עשויים לשנות אחדות מן העמדות שנשמעו בדיאלוג. המאבק החברתי־פוליטי בתוך ישראל סביב המהפכה המשפטית, שיצר קיטוב קיצוני בתוך החברה הישראלית; המלחמה בעזה, שהפעילה וקטור הפוך, כאשר הישראלים אימצו את הסיסמה "ביחד ננצח"; וההתפרצות הפתולוגית של אנטישמיות, בעקבות המלחמה, בצפון אמריקה ובחלקים אחרים בעולם. כיצד ישפיעו כל אלה על מגמות הקיטוב בקרב יהדות התפוצות? מחד גיסא, אנחנו נוטים להתכנס יחדיו נוכח התקפות מבחוץ, על ישראל ועל יהודי התפוצות; מאידך גיסא, דרך הניהול של המלחמה על ידי מדינת ישראל עלולה להיתפס כבלתי לגיטימית בעיני חלקים ביהדות התפוצות. יתר על כן, בחודשים האחרונים, מאז מתקפת 7 באוקטובר 2023, עבר מוקד הקיטוב הנוכחי בין יהודי התפוצות לבין עצמם לעיסוק בשאלה על עצם הצדקת קיומה של מדינת לאום יהודית ועצם הצדקת הציונות.
בנוסף למלאכת התיאור והניתוח של תופעת הקיטוב, המסמך שלפנינו מציג המלצות לפעולה: הרחבת "לימודי ישראל" באופן שירחיב את בסיס הידע בקרב יהדות התפוצות; טיפוח פעילות של מפגשים והתנסויות משותפות בין יהודים בעלי תפיסות שונות; ואימוץ של קריטריון – ברור ובה בעת מכיל – שמקנה כרטיס כניסה לאוהל שבו מתנהלת השיחה היהודית בתפוצות: הכרה מפורשת ופומבית בזכותו של העם היהודי לריבונות במולדתו ההיסטורית.
אנו חָבים תודה גדולה לעורכים המוכשרים והמסורים של הדיאלוג, ד"ר שלמה פישר וד"ר ג'ון רסקיי, שניהם עמיתים בכירים במכון למדיניות העם היהודי.
