הדיאלוג היהודי העולמי של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) לשנת 2023 בחן את הקיטוב הגובר והשיח המתלהם בתוך ישראל ובקהילות יהודיות בעולם, בייחוד במה שקשור למדיניות שנוקטת ממשלת ישראל בנושאים של פלורליזם דתי, האיזון בין מערכת המשפט לבין רשויות השלטון האחרות בישראל והניהול של שטחי יהודה ושומרון מאז 1967.
מחברים: ד"ר שלמה פישר וד"ר ג'ון רסקיי.
רכז פרויקט: יונתן סיידל
1. המתקפה ב־7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה הבהירו מעל לכל ספק כי עידוד התמיכה בישראל בתוך הקהילות היהודיות ובתוך האוכלוסייה הכללית במדינותיהן עודו נחוץ, אלא שכדי להחליש את הקיטוב בתוך הקהילות היהודיות נדרשת גם השקעה מסיבית בלימודי ישראל. למידה על ישראל עוזרת ללומדים להבין את קשר הדורות של עם ישראל לארץ ישראל ואת ההקשר ההיסטורי שמתוכו נולדה התנועה הציונית, והיא מאפשרת להם לחוות את המדינה החיה והתוססת, ובכלל זה התרבות, הכלכלה והטכנולוגיה המתקדמת שלה. והחשוב ביותר במונחים של החלשת הקיטוב הגובר: לימודי ישראל מעמיקים מציגים לצעירים ולמבוגרים כאחד את הקשת הרחבה של השקפות ונקודות מבט אידאולוגיות מגוּונות שקבוצות, מפלגות פוליטיות והוגי דעות ציונים קידמו ומקדמים. גם הצעירים וגם המבוגרים ילמדו שמנהיגים ציונים מסורים שהנהיגו ומנהיגים את מדינת ישראל אוחזים בעמדות הרחוקות זו מזו כִּרחוק מזרח ממערב בשאלות של התנהלות ישראל בעניינים דוגמת השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים או המדיניות הכלכלית שלה.
מחויבות רטורית להשקיע בלימודי ישראל קיימת כבר שנים רבות, ואף הוקמו בעניין זה כמה וכמה מיזמים חשובים. כדי להביא את לימודי ישראל לרמה הנאותה, כך שתהיה להם ההשפעה הנחוצה, צריך להשקיע משאבים רבים: להכשיר מחנכים ומורות ולבנות תוכניות לימודים מתאימות לגילים שונים ולמסגרות שונות (בתי ספר יהודיים כוללים, בתי ספר משלימים, מחנות קיץ יהודיים וכיוצא באלה).
2. משתתפים רבים ציינו את הדרכים השרירותיות והנסתרות שבהן קבוצות יהודיות מקבלות רשות להשתתף באירועים של הקהילה היהודית או לחלופין מודרות מהם. אנו ממליצים שארגונים יהודיים מובילים – ובכללם ועידת הנשיאים והפדרציות – יאמצו את העיקרון שכל אדם התומך במפורש ובפומבי בזכותו של העם היהודי לריבונות במולדתנו ההיסטורית יוכל להשתתף באופן לגיטימי באירועים של הקהילה היהודית.
3. אחד הגורמים שמחמירים את הקיטוב בין ישראל לבין יהודי התפוצות, ואולי את ההתרחקות והניכור של קבוצות מסוימות בתפוצות, הוא השפה המתלהמת (הכוללת ביטויים כגון ״רעל״, ״בוגדים״ ו״אנטישמיות״) שנוקטים נבחרי ציבור ישראלים ואנשים נוספים בעמדות מנהיגוּת כלפי אנשים וארגונים יהודיים שאינם מסכימים עימם (ובכללם אנשים וארגונים יהודיים ליברליים בישראל ובתפוצות). לפיכך אנחנו ממליצים שאותם אנשי ציבור יביאו בחשבון את ההשפעות המזיקות הללו בשעה שהם מנסחים את הצהרותיהם, בייחוד כאשר אלה מופנות אל ארגונים ואנשים שתומכים במפורש ובפומבי בזכותו של העם היהודי לריבונות במולדתו ההיסטורית.
4. בתוכניות להכשרה ולפיתוח של מנהיגוּת יש לעשות מאמץ להרחיב את מסוגלותם של מנהיגים יהודים להבין אנשים בעלי דעות שונות משמעותית משלהם, לעבוד איתם ולהקשיב להם. במפגשי הדיאלוג בקהילות הוזכרו תוכניות פיילוט שהפגישו אנשים בעלי השקפות שונות מאוד זו מזו, כאשר בה בעת הובלט גם מה שמשותף ביניהם. השאיפה היא שאנשים יגיעו להבנה שאף על פי שהם מחזיקים בהשקפות מנוגדות על מגוון סוגיות בהווה, יש משמעות רבה ועמוקה לדברים שמשותפים להם. רבים דיווחו שמאמצים אלה חיזקו את יכולתם של המנהיגים לעבוד יחד חרף ההבדלים, המהותיים לעיתים, בהשקפותיהם.
5. כאמור, אנו סבורים שהתפרקותה של הזהות היהודית הקולקטיבית לגורמיה היא התפתחות חשובה בעלת השלכות לטווח ארוך לקהילה היהודית ולמנהיגות היהודית. אף כי מחקר מדעי הוא לא תחום שמושך אליו בדרך כלל את תשומת הלב של מנהיגי הקהילה ושל התורמים החשובים, דעתנו היא שנושא זה – אופייה ומהותה של הזהות היהודית הקולקטיבית – ראוי לתשומת לב ולהשקעה הולמות.
