ההערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי היא ניתוח שנתי חיוני הבוחן אם התפתחויות השנה החולפת השפיעו באופן חיובי או שלילי על ישראל ועל העולם היהודי. סיכום זה, המוגש באופן מסורתי לממשלת ישראל, הוא משאב קריטי למקבלי ההחלטות במדינה. הוא מספק סקירת מגמות תמציתית וממוקדת מדיניות ומנסח המלצות בחמישה ממדי מפתח של רווחת העם היהודי: גאופוליטיקה, קשרים קהילתיים, משאבים, זהות והזדהות, דמוגרפיה.
לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023 המצב היום לגמרי לא פשוט. מאז הטבח שעשה חמאס בנגב המערבי ביום שמחת תורה, ישראל שקועה כבר כמעט שנה שלמה במאבק איתנים ומתמודדת עם מלחמה רב־חזיתית, תרחיש שנראה עד לא מזמן לא סביר.
מתקפת 7 באוקטובר השפיעה עמוקות על כל היבטי החיים בישראל ובעולם היהודי. היא עוררה גל של אנטישמיות בעולם, החלישה במידה ניכרת את התחזיות הכלכליות המתייחסות לישראל והחריפה מתחים פוליטיים פנימיים בנושאים לאומיים דוגמת גיוס החרדים לצה”ל. בעוד הדאגה העיקרית בשנה שעברה הייתה המשך חתירתה של איראן לנשק גרעיני, השנה ממשיכים ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה לגזול משאבים מצה”ל ומשפיעים על פעילותו בעתיד הנראה לעין. מבחינת יחסי החוץ שלה, המלחמה בעזה בודדה את ישראל עוד יותר. ממשלות אירופיות שוקלות בגלוי חרמות על ישראל, ורעיונות דומים צוברים תאוצה גם בארצות הברית, דבר שלא עלה בעבר על הדעת. יתר על כן, שלוש מדינות חברות באיחוד האירופי הכירו באופן חד־צדדי במדינה פלסטינית.
גם על מידת חוזקו של משולש היחסים האסטרטגיים ירושלים-וושינגטון-יהדות ארצות הברית מוּעלות יותר שאלות מבעבר, וכך גם על מדיניותה של ארצות הברית בתחומים הקריטיים לחוסנה של ישראל. התפיסות השליליות כלפי ישראל מתגברות, ובאין שינוי במדיניות שלה עלול היפוך מגמה זו להתברר כבעייתי. קמפוסים רבים במוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית הפכו לזירות קרב וירטואליות. סטודנטים פרו־פלסטינים וחלק מחברי הסגל הפגינו בהם לא רק למען פתרון שתי מדינות אלא גם למען חיסול ישראל כמדינה יהודית, אגב נשיאת כרזות וקריאות בנוסח “מן הנהר עד הים, פלסטין תהיה חופשית!" ("!From the River to the Sea, Palestine will be Free”).
נוסף על כל אלו, האנטישמיות, הכחשת השואה ועיוותה צמחו לממדים מדאיגים והתפשטו ברשתות החברתיות. במאי 2023 פרסם ממשל ביידן את האסטרטגיה הלאומית הראשונה של ארצות הברית למאבק באנטישמיות וקרא לפעולות ספציפיות בכל זרועות הממשל.
האתגרים אכן כבירים, וחוסר היציבות המתמשך של ממשלת ישראל מקשה על ההתמודדות עם אתגרים אלו ועל היכולת לפתח פתרונות ארוכי טווח. ואולם למרות מגמות מדאיגות מאוד אלו מסתמנת גם התפתחות מעוררת תקווה באזור ובזירה הבינלאומית, וזו תוכל להתממש אם ממשלת ישראל תהיה מסוגלת לנצל אותה. מדינות המפתח שהצטרפו להסכמי אברהם שימרו את יחסיהן עם ישראל, והרעיון של קואליציה אזורית להתמודדות עם איראן ועם שלוחותיה אינו עוד בגדר רעיון מופשט. בליל 14 באפריל 2024, כאשר איראן שיגרה בפעולה חסרת תקדים מעל 300 כלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), טילי שיוט וטילים בליסטיים אל ישראל, יירטו כוחות צה”ל והפיקוד המרכזי בהובלת ארצות הברית ובהשתתפות מדינות מהאזור שליש מכל מה שנורה לכאן. בפעם הראשונה בהיסטוריה שלה, ישראל לא נאלצה להגן על עצמה לבדה. זו לא ההתפתחות המעודדת היחידה שההערכה השנתית עוסקת בה. השינויים בתרומות של יהודי התפוצות לישראל ולארגונים יהודיים בעולם, העלייה במדינות רבות ברישום של ילדים יהודים ללימודים בבתי ספר יהודיים והאפשרות לשילוב נרחב יותר של החרדים הישראלים בחברה הישראלית מזמנים אופטימיות מסוימת. בהחלט אפשרי שממתינים בפתח זמנים טובים יותר לעם היהודי ולמדינת ישראל.
מקור נוסף לתקווה הוא העובדה שהישראלים הניחו ב־7 באוקטובר בצד את חילוקי הדעות הפוליטיים ביניהם והתייצבו יחד כאומה. ההתגייסות המרשימה למילואים, האופן שבו מילאה החברה האזרחית את החלל שנוצר עקב חוסר התפקוד של המדינה כדי לסייע למפונים מן הדרום והצפון והתרומות חסרות התקדים של יהדות התפוצות לישראל מצביעים כולם על הרוח הייחודית המקננת בעם הישראלי והיהודי.
סטוארט אייזנשטאט, דניס רוס
יו"רים משותפים
ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי (JPPI)