המכון למדיניות העם היהודי

סקר של יהודים בארה"ב על ההסכם בין ישראל לחמאס, היחסים עם הפלשתינים, תפיסת ההנהגה הפוליטית ותחושת ביטחון.

להורדת גרסת PDF לחצו כאן. 

ממצאים נוספים: 

• רוב משמעותי מיהודי ארה"ב תומכים בתוכנית השלום של טראמפ
• רוב חושבים שעיקר הקרדיט על העסקה לשחרור החטופים מגיע לטראמפ
• שליש סבורים שישראל ניצחה במלחמה נגד חמאס
• רוב מעריכים את הנהגתו של נתניהו באופן שלילי
• שניים מכל חמישה מסכימים שטראמפ הוא "הידיד הכי גדול״ של ישראל אי פעם
• יהודי ארה"ב נוטים לתמוך בהסכם שלום עם הפלשתינים יותר מאשר יהודים בישראל
• מחצית מיהודי ארה"ב מניחים שדו-קיום בין ישראל למדינה פלשתינית בלתי אפשרי
• רוב סבורים שישראל לא ביצעה פשעי מלחמה בעזה (פער ניכר לעומת סקר וושינגטון פוסט)
• שמרנים סבורים שארה"ב לא תומכת מספיק בישראל, ליברלים סבורים שתומכת יותר מדי
• יהודי ארה"ב וישראל מדרגים באופן דומה את הידידותיות של מדינות העולם לישראל
• גרמניה וקנדה נתפסות כידידותיות לישראל ונוחות ליהודים בהשוואה לצרפת ובריטניה
• רוב גדול אומרים שקיומה של ישראל חיוני לעתיד העם היהודי בקרב כל הקבוצות האידאולוגיות

הסכם הפסקת האש ושחרור החטופים

רוב גדול יהודי ארה"ב (73%) תומכים בתוכנית השלום של הנשיא טראמפ, פחות מעשירית (8%) מתנגדים לה וחמישית (19%) אינם יודעים האם הם בעדה או נגדה. ניכרת מגמה של עלייה בתמיכה ככל שהעמדות הפוליטיות נוטות לשמרנות: בקרב "מאוד ליברלים" התמיכה בתוכנית עומדת על מחצית (52%), בעוד שבקרב "מאוד שמרנים" היא מגיעה לשלושה רבעים (78%). בקרב המזהים עצמם כ״מרכז״ ובקרב הנוטים לשמרנות, שיעורי התמיכה גבוהים במיוחד – 83% ו-86% בהתאמה – מה שמעיד כי התוכנית זוכה לאהדה רחבה יחסית בציבור השמרני והמרכזי, ופחות בקרב הציבור הליברלי. אפשר להניח כי אחת הסיבות לכך היא הזיהוי של התוכנית עם הנשיא טראמפ, שהאהדה אליו בציבור הליברלי נמוכה. מגמה דומה נרשמה גם בחלוקה לפי הצבעה: 85% ממצביעי טראמפ תומכים בתוכנית, לעומת 65% ממצביעי האריס. כמו כן, נרשם שיעור מתלבטים גבוה יותר בקרב מצביעיה של האריס – רבע (26%) ממצביעיה אינם יודעים האם הם תומכים בתוכנית או מתנגדים לה, אל מול עשירית (10%) מתומכי טראמפ שהשיבו כך.

רוב המשיבים (54%) סבורים שהקרדיט על העסקה לשחרור החטופים בין ישראל לחמאס מגיע בעיקר לנשיא טראמפ. 7% אחוז מאמינים שהוא מגיע לראש הממשלה נתניהו, ושיעור זהה חושבים שהוא מגיע למנהיגים ערביים באזור. עשירית חושבים שאין לתת קרדיט לאף אחד מהגורמים המוזכרים בשאלה ושמינית לא ידעו להשיב לשאלה. שיעור אפסי אמרו שהקרדיט על העסקה מגיע למנהיגי חמאס או לאו"ם.

ככול שמתקדמים על הסקלה האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני, עולה שיעור המשיבים הסבורים כי עיקר הקרדיט על העסקה מגיע לנשיא ארה"ב: בעוד ששליש (30%) מה"מאוד ליברלים" סבורים כך, שלושה רבעים מהשמרנים חושבים כך. מגמה דומה, אם כי בסדר גודל אחר, קיימת גם בהקשר ראש הממשלה נתניהו: בעוד שאחוז אחד מה"מאוד ליברלים" חושבים שמגיע לו עיקר הקרדיט על העסקה, 16% מה"מאוד שמרנים" סבורים כך. בקרב הליברלים נרשם שיעור גבוה של משיבים שלא ידעו להשיב לשאלה (21% מה"מאוד ליברלים" ו-14% מה"נוטים לליברלים"), או שחשבו שלאף אחד מהמוזכרים בשאלה לא מגיע עיקר הקרדיט על העסקה (15% ו-10% בהתאמה).

בעוד שרוב (76%) מצביעי טראמפ חושבים שעיקר הקרדיט לשחרור החטופים מגיע לו, פחות ממחצית (42%) ממצביעי האריס סבורים כך. שיעור מצביעי האריס שאינם ידעו להשיב לשאלה זו (16%) גבוה פי שלושה משיעור מצביעי טראמפ שהשיבו כך (5%).

שליש מיהודי ארה"ב (36%) סבורים כי ישראל ניצחה במלחמה נגד חמאס, מחצית (50%) מעריכים שישראל לא ניצחה ולא הפסידה, ועשירית (10%) סבורים שישראל הפסידה במלחמה. מהנתונים עולה כי קיים קשר מובהק בין עמדות פוליטיות לבין תפיסת תוצאות המלחמה. בקרב הנשאלים המזוהים עם המחנה השמרני, שיעור הסבורים כי ישראל ניצחה גבוה במיוחד – מחצית (53%) מהם סבורים כך. לעומתם, בקרב “מאוד ליברלים” רק חמישית (18%) מאמינים שישראל ניצחה במלחמה, ואילו רובם (57%) סבורים כי המלחמה הסתיימה ללא הכרעה. בקרב המזהים עצמם כמרכז, הדעות מתחלקות כמעט במידה שווה בין מי שסבורים שישראל ניצחה (44%) לבין מי שסבורים שלא הייתה הכרעה (45%) . חלוקה לפי הצבעה משקפת פער דומה: מחצית (50%) ממצביעי טראמפ סבורים כי ישראל ניצחה במלחמה, לעומת רבע (26%) ממצביעי האריס, רוב מצביעיה (58%) רואים את תוצאות המלחמה כבלתי מוכרעות.

בהשוואה לעמדות היהודים בישראל, נראה ששיעור הסבורים שישראל ניצחה דומה למדי, שיעור הסבורים שהפסידה קטן יותר, ושיעור הסבורים שישראל לא ניצחה ולא הפסידה גדול יותר משמעותית. נתוני סקר JPPI בישראל נאספו זמן קצר לפני הפסקת האש, והם מלמדים על תחושת ניצחון בקרב פחות ממחצית היהודים, ותחושת הפסד בקרב רבע עד שליש. סקר של מכון קנטאר, שנערך שבועיים לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, מצא בכלל הציבור הישראלי (כולל ערבים) כי 37% סבורים שישראל ניצחה, 34% סבורים שהפסידה, ו-29% השיבו שאינם יודעים (פורסם בעיתון ישראל היום).

רוב משתתפי פאנל "מדד קול העם" (61%) מעריכים באופן שלילי ("בינונית" + "גרועה") את הנהגתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. מנגד, 37% ממשתתפי הפאנל מעריכים אותה באופן חיובי ("מצוינת" + "טובה״). תשובות אלה מקבילות לתשובות על שאלה זהה בסקר שערך הוושינגטון פוסט בקרב יהודי ארה"ב בחודש שעבר, לפיו 68% העריכו באופן שלילי את הנהגתו של נתניהו ו-31% העריכו אותה בצורה חיובית. הפער הקטן בין הסקרים במקרה זה, יכול להיות תוצאה של הרכב פאנל המשיבים, או של פער הזמן בו נאספו הנתונים – בו נחתם ההסכם בין ישראל לחמאס.

בחלוקה אידאולוגית בעוד שרוב השמרנים מעריכים את הנהגתו של נתניהו את ישראל "מצוינת" ו"טובה", רוב הליברלים והמשתייכים לקבוצת המרכז תופסים את הנהגתו "בינונית" או "גרועה". גם בבחינה לפי הצבעה ניכרת קוטביות: 85% ממצביעי טראמפ העריכו את מנהיגותו של נתניהו כחיובית, לעומת 12% בלבד ממצביעי האריס. שני שלישים ממצביעי האריס (67%) העריכו את הנהגתו כגרועה.

רוב משתתפי הפאנל מעריכים את הנהגתו של טראמפ כגרועה, ועשירית (9%) מגדירים אותה "בינונית". מנגד, שליש מהמשיבים (35%) תופסים את הנהגתו כחיובית ("טובה" או "מצוינת"). בקרב ה"מאוד ליברלים", כמעט כל הנשאלים (96%) הגדירו את הנהגתו של טראמפ כגרועה, ואילו בקרב ה"מאוד שמרנים" נרשמה תמונה הפוכה – 95% מעריכים באופן חיובי את הנהגתו של טראמפ (65% חושבים שהיא "מצוינת" ו־30% "טובה").

גם בקרב ה"נוטים לשמרנים" נרשם רוב (77%) שתופס באופן חיובי את הנהגתו של טראמפ, לעומת רוב שלילי בקרב ה"נוטים לליברלים" (88%). בהתאם לכך, בחלוקה לפי הצבעה 95% ממצביעי טראמפ דירגו את הנהגתו כחיובית, לעומת כמעט אפס הערכות חיוביות בקרב מצביעי האריס (3%). הנתונים מדגימים את עומק הקיטוב גם בקרב יהודי ארה״ב בנוגע להנהגתו של טראמפ.

משתתפי "מדד קול העם" מעריכים את הנהגת טראמפ את העולם באופן מעט חיובי יותר לעומת האופן שבו מעריכים את הנהגתו את ארה"ב. עם זאת יש עדיין מחצית מהם (49%) שתופסים גם את הנהגתו את העולם כ"גרועה", 14% רואים בה הנהגה "בינונית", ומעט יותר משליש (37%) רואים באור חיובי את האופן שבו טראמפ מנהיג את העולם (השיבו כי הנהגתו "טובה" או "מצוינת").

בדומה למצב בשאלות קודמות, גם בשאלה זו נרשם פער משמעותי על פי חלוקה אידאולוגית: רוב (89%) המזהים עצמם "מאוד ליברלים" העריכו את הנהגתו של טראמפ את העולם כגרועה, ואילו בקרב "מאוד שמרנים" 95% דירגו את הנהגתו כחיובית (68% "מצוינת" ו-27% "טובה"). בקרב "נוטים לשמרנים" 80% רואים את ההנהגה כחיובית, ובקרב המזהים עצמם מרכז לא נרשמה הסכמה – 41% מדרגים את הנהגתו של טראמפ כחיובית ואילו 37% מדרגים אותה כשלילית. בהתאמה, 94% ממצביעי טראמפ דירגו את הנהגתו כ"טובה" או "מצוינת", לעומת 6% בלבד ממי שהצביעו להאריס.

בזמן ביקורו של טראמפ בישראל, אמר עליו נתניהו כי הוא "החבר הגדול ביותר שהיה לישראל אי פעם" ו"שאף נשיא אמריקאי לא עשה יותר למען ישראל… זה אפילו לא קרוב". 42% מהמשיבים מקרב יהודי ארה״ב מסכימים במידה מסוימת עם הערכה זו (17% מסכימים לחלוטין ו-25% סבורים שהיו נשיאים שהתקרבו לפועלו, אך עדיין טראמפ הוא ה"חבר הגדול ביותר של ישראל") בעוד שרבע (26%) אינם מסכימים ושמינית (12%) סבורים שנשיאים אחרים פעלו יותר למען ישראל. 15% השיבו שטראמפ הוא חבר גדול אך היו אחרים לא פחות טובים ממנו, ו-5% השיבו שאינם יודעים.

ככול שמתקדמים על הסקלה מהכיוון הליברלי לכיוון השמרני, גם בסולם אידיאולוגי וגם בסולם הדתיות, עולה שיעור המשיבים שמסכימים עם אמירתו של נתניהו, כאשר בקרב האורתודוכסים נרשם השיעור הגבוה ביותר (44%) שלגמרי מסכימים איתה. בהתאמה, הרפורמים הם הקבוצה בה נרשם השיעור הגבוה ביותר (33% של משיבים שחושבים שטראמפ הוא לא כזה חבר גדול של ישראל. גם הפילוח לפי הצבעה ממחיש קיטוב ברור: 88% ממצביעי טראמפ סבורים שהוא היה החבר הגדול ביותר של ישראל, לעומת 16% בלבד ממצביעי האריס.

ישראל והפלשתינים

בעקבות הכרתן של מספר מדינות בעולם במדינה פלשתינית בחודש שעבר, הצגנו שאלת תפיסה כללית על ההסדר הנכון בזירה הפלשתינית. 39% מיהודי ארה"ב סבורים ישראל צריכה לנסות להגיע להסכם שלום עם פלשתינים מתונים, ולאפשר הקמת מדינה פלשתינית שתתקיים בשלום לצד מדינת ישראל (מול נתון זה יש להציב את נתון המקביל מישראל: 15% מהיהודים). 34% מאמינים כי ישראל צריכה לשאוף להיפרדות מלאה מהפלשתינים, לפרק התנחלויות שאינן בתוך הגושים המרכזיים, ולהתמקד בשמירה על חופש הפעולה של צה"ל כדי למנוע את עלייתם של ארגוני טרור בשטחים (שיעור זהה לתשובות היהודים בישראל). חמישית נוספים (21%) חושבים שישראל צריכה לחזק את שליטתה בפלשתינים, להרחיב את ההתנחלויות, לשקול את פירוק הרשות הפלשתינית, ואולי לספח חלקים מהגדה המערבית (מול 42% מהיהודים בישראל). כלומר, יהודים בישראל נוטים יותר לתמוך בהרחבת השליטה וההתנחלויות, בעוד שיהודי ארצות הברית נוטים יותר לגישה של הסכם שלום ואפשרות של הקמת מדינה פלשתינית.

קיימים פערים משמעותיים בין עמדות הליברלים לבין עמדות השמרנים בשאלה זו. בעוד שרוב (70%) ה"מאוד ליברלים" תומכים בהסכם שלום ואפשרות של הקמת מדינה פלשתינית, רוב (55%) ה"מאוד שמרנים" בעד חיזוק שליטת ישראל בפלשתינים, הרחבת ההתנחלויות ובחינה של פירוק הרשות הפלשתינית וסיפוח חלק מהגדה המערבית. יש דמיון רב בין העמדות של היהודים השמרנים בארה"ב לאלה של כלל היהודים בישראל.

בהמשך לשאלה הקודמת בחנו עם משתתפי הפאנל גם האם הם חושבים שישראל ומדינה פלשתינית עצמאית יוכלו להתקיים זו לצד זו בשלום. כמעט מחצית (45%) ממשתתפי הפאנל השיבו בשלילה לשאלה זו, 29% השיבו לה בחיוב, ורבע נוסף (26%) אינם ידעו להשיב לשאלה זו. בסקר הוושינגטון פוסט שנערך בחודש שעבר, שבו לא הוצגו נתונים על מי שהשיבו "לא יודע/ת", נרשם שיעור כפול (59%) של משיבים הסבורים כי ישראל ומדינה פלשתינית עצמאית יוכלו להתקיים זו לצד זו בשלום. עם זאת, נרשם שיעור זהה של משיבים בשני הסקרים שאינם מסכימים עם אמירה זו. בשני הסקרים ניכר שישנה עלייה משמעותית בשיעור המשיבים שאינם מאמינים שדו קיום בשלום אפשרי, ביחס לסקר מכון PEW שנערך לפני חמש שנים – ובו נמצא כי שישה מכל עשרה יהודים בארה"ב מאמינים שישראל ומדינה פלשתינית יוכלו להתקיים האחת לצד השנייה בשלום, ואחד מכל שלושה לא מאמין באפשרות כזאת.

כמו ברוב הששאלות מסוג זה, ניכר פער גדול בין תשובות של יהודים ליברלים ליהודים שמרנים. ככלל, יש להעיר כי בסקר זה שיעור הליברלים שבחרו באפשרות של ״לא יודעים״ עלתה משמעותית בחודש האחרון – הן ביחס לעצמם (בסקרים קודמים) והן ביחס לתשובות השמרנים. גם תופעה זו אפשר לייחס לכך שהנשיא טראמפ הוא המניע את עיקר המהלכים במזרח התיכון, והיהודים הליברלים מתקשים להחליט האם אלה מהלכים בכיוון הנכון (כי זו עמדתם הבסיסית) או בעיוון הלא נכון (משום שאינם סומכים על כוונותיו ופעולותיו של הנשיא).

מוסר במלחמה

בחודשים האחרונים נשמעו בקהילה הבינלאומית, בגופים שונים של האו"ם, בבתי דין בינלאומיים ובארגוני זכויות אדם, קולות המעלים טענות קשות על כך שישראל מבצעת פשעי מלחמה בפעולותיה הצבאיות בעזה. טענות אלו מתמקדות, בין היתר, בהיקף הנפגעים האזרחיים, בהרס התשתיות ובמשבר ההומניטרי ברצועה.

רוב משתתפי הפאנל (64%) סבורים שישראל לא ביצעה פשעי מלחמה נגד הפלשתינים בעזה. מנגד רבע (25%) סבורים שכן ביצעה מעשים כאלה, ועשירית (11%) לא ידעו להשיב על שאלה זו. נתונים אלה משקפים פער משמעותי לעומת התשובות בחודש שעבר לשאלה זהה בסקר של העיתון וושינגטון פוסט, שלפיו רוב יהודי ארה"ב (61%) סבורים שישראל ביצעה פשעי מלחמה בעזה, ו-29% אינם חושבים כך. אפשר לשער כי פערים אלה נובעים מהרכב שונה של פאנל המשיבים, אם כי איננו משוכנעים בזה1.

בסקר JPPI נרשם רוב בכל הקבוצות האידאולוגיות, מלבד ה"מאוד ליברלים", שסבור כי ישראל לא ביצעה פשעי מלחמה נגד פלשתינים בעזה. בקרב המשתייכים לקבוצה זו נרשם רוב (59%) שסבורים כי ישראל ביצעה פשעי מלחמה בעזה. ככול שמתקדמים על הסקלה האידאולוגית מהכיוון הליברלי לכיוון השמני – עולה שיעור המשיבים שאינם מסכימים עם טענה זו. בהתאם לכך, בעוד שבקרב מצביעי טראמפ נרשם רוב מוחלט (94%) שסבור כי ישראל לא ביצעה פשעי מלחמה בעזה, בקרב מצביעי האריס ישנה מחלוקת: מחצית (47%) מהם מסכימים עם מצביעי טראמפ, ו-38% סבורים שישראל ביצעה פשעי מלחמה נגד פלשתינים בעזה.

תמיכה בישראל

רוב משתתפי הפאנל (56%) סבורים שארה"ב תומכת בישראל במידה הנכונה. רבע (28%) חושבים שארה"ב לא תומכת בישראל מספיק, ועשירית (10%) מאמינים שארה"ב תומכת בישראל יותר מידי. בסקר הוושינגטון פוסט שנערך בחודש שעבר, נרשם שיעור גבוה יותר, של שליש (32%) מהמשיבים שסבורים כי ארה"ב תומכת בישראל יותר מידי.

כשמתקדמים על פני הסקלה האידאולוגית מהקוטב הליברלי לקוטב השמרני, ניכרת מגמה ברורה: ככל שהעמדה שמרנית יותר, כך שיעור הסבורים שארה"ב אינה תומכת מספיק בישראל גבוה יותר, ושיעור הסבורים שהיא תומכת בה יתר על המידה נמוך יותר. כ-29% מה"מאוד ליברלים" סבורים שארה"ב תומכת בישראל יותר מדי, לעומת אחוז בודד מה"מאוד שמרנים". בהתאם לכך, 12% מה"מאוד ליברלים" סבורים שארה"ב אינה תומכת מספיק בישראל, לעומת 41% בקרב ה"מאוד שמרנים". בקבוצת המרכז נרשם השיעור הגבוה ביותר (65%) של משיבים הסבורים כי רמת התמיכה של ארה"ב בישראל היא במידה הנכונה.

עוד בדקנו החודש, מה חושבים משתתפי הפאנל על תמיכתם של יהודי ארה"ב בישראל. רובם (61%) סבורים שיהודי ארה"ב לא תומכים מספיק בישראל, רבע (24%) חושבים שרמת התמיכה של יהודי ארה"ב בישראל היא בערך נכונה, ועשירית (9%) חושבים שיהודי ארה"ב תומכים בישראל יותר מידי. בקרב האורתודוכסים (87%), הקונסרבטיבים (71%) והחרדים (67%) נרשם רוב שמאוכזב מרמת התמיכה של יהודי ארה"ב בישראל. גם כמחצית (45%) מהרפורמים מעידים כי מרגישים כך. מנגד שליש מהם (34%) מתארים את מידת התמיכה של יהודי ארה"ב כנכונה.

בחלוקה לפי הצבעה, רוב (88%) מצביעי טראמפ סבורים שיהודי ארה"ב לא תומכים מספיק בישראל, מול 45% ממצביעי האריס שסבורים כך. שליש (33%) ממצביעיה של האריס חושבים שרמת התמיכה היא בערך נכונה, ושמינית מהם (13%) מאמינים שיהודי ארה"ב תומכים יותר מידי בישראל.

כשליש מיהודי קנדה שהשיבו לסקר (35%) סבורים כי יהודי קנדה לא תומכים מספיק בישראל. 51% אומרים שהתמיכה ״בערך נכונה״. 41% מיהודי בריטניה שהשיבו סבורים כי היהודים בארצם אינם תומכים מספיק בישראל, 46% אמרו שהתמיכה ״בערך נכונה״.

תחושת ביטחון

במהלך המלחמה רבים מיהודי ארה"ב דיווחו על פגיעה בתחושת הביטחון האישי בשל גל של פעולות אנטישמיות, כולל התגברות של איומים, אלימות מילולית ופיזית, והפגנות אנטי-ישראליות שהשפיעו על הקהילות המקומיות. רוב (62%) משתתפי פאנל "מדד קול העם" מעידים כי הם מרגישים בטוחים כיהודים בארה"ב כיום ("מאוד בטוחים" + "די בטוחים"). מהצד השני, כשליש (38%) ממשתתפי הפאנל אינם מרגישים בטוחים בה ("לא כל כך בטוחים" + "בכלל לא בטוחים"). בקרב משתתפי פאנל "מדד קול העם" ישנה תחושת ביטחון מעט נמוכה מזו שנרשמה בחודש שעבר בסקר הוושינגטון פוסט.

בחלוקה לפי דתיות נרשם רוב בכל הקבוצות שמעידים כי הם מרגישים בטוחים כיהודים בארה"ב. עוד עולה מהנתונים כי בקרב הרפורמים (63%), הקונסרבטיבים (59%) והאורתודוכסים (61%) נרשם שיעור משיבים גבוה יותר ביחס לחרדים (53%) המעידים כי הם מרגישים בטוחים כיהודים בארה"ב. בחלוקה לפי הצבעה לא נרשם פער בין תחושת הביטחון שמדווחים מצבעי טראמפ לבין זו שמדווחים מצביעי האריס.

בחודשים האחרונים התחלנו לאסוף נתונים גם במדינות אחרות. במסגרת זו שאלנו גם יהודים בקנדה (88 משיבים) ובריטניה (44 משיבים) על תחושת הבטחון שלהם. בקנדה, כ-60% מהמשיבים אמרו כי אינם חשים בטוחים (רובם בחרו בקטגוריה ״לא כל כך בטוח/ה״). בבריטניה, שיעור המשיבים כך עומד על קרוב יותר ל-70%. בשני המקרים, מדובר על מדגם קטן ולא משוקלל, ויש לראות בו מידע אנקדוטלי בלבד.

בחנו החודש האם משתתפי הפאנל סבורים שמדינות אחרות בעולם, מלבד ארה״ב, הן "מקום נוח" עבור הקהילה היהודית. נוסח השאלה היה ״כשאת/ה חושב/ת על ____, האם זה מקום נוח או לא נוח עבור הקהילה היהודית״. בטבלה המוצגת כאן ניתן לראות את שיעור כלל משתתפי הפאנל הסבורים שהמדינה נוחה עבור הקהילה היהודית. גרמניה זכתה לציון הגבוה ביותר (25%) במידת הנוחות שלה עבור הקהילה היהודית, ובפער קטן אחריה נמצאת קנדה (23%). לעומת זאת, צרפת (5%) ובריטניה (7%) זכו שתיהן לציונים נמוכים משמעותית על הנוחות שמשתתפי הפאנל מייחסים להן.

רוב משתתפי הפאנל (68%) סבורים שבריטניה אינה מקום נוח עבור הקהילה היהודית, ורק מיעוט קטן (7%) רואים בה מקום נוח. שיעור הבוחרים באפשרות ניטרלית עומד על 14%. בקרב האורתודוכסים (79%), הקונסרבטיבים (76%) והחרדים (73%) נרשם רוב גבוה במיוחד, המזהה את בריטניה כלא נוחה עבור יהודים, בעוד שבקרב הרפורמים רק 60% רואים אותה כך, ושמינית (12%) מחשיבים אותה לנוחה. תשובות היהודים בבריטניה עצמה – אלה שהשיבו לסקר – דומות מאוד. 64% מהיהודים השיבו שבריטניה אינה מקום נוח לקהילה היהודית.

כמחצית מהמשתתפים (45%) סבורים שקנדה אינה מקום נוח עבור הקהילה היהודית, בעוד שרבע (23%) רואים בה מקום נוח, וחמישית (21%) בוחרים בעמדה ניטרלית. ההבדלים בין הזרמים הדתיים בולטים: בקרב הרפורמים והמשתייכים לזרמים אחרים, שיעור גבוה יחסית רואים בקנדה מקום נוח ליהודים (31%-33%), ואילו בקרב הקונסרבטיבים, האורתודוכסים והחרדים – רוב רואים בה מקום לא נוח, ורק מיעוט קטן תופסים אותה כמקום נוח לקהילה היהודית. מקרב הקנדים שהשיבו לסקר, 47% השיבו שקנדה אינה נוחה ליהודים (שיעור דומה מאוד לזה של תשובות האמריקאים על קנדה). 22% תיארו אותה כ״נוחה״.

רוב משתתפי הפאנל (78%) סבורים שצרפת איננה מקום נוח עבור הקהילה היהודית, ורק מיעוט קטן (5%) רואים בה מקום נוח – נתון שלילי בהרבה מזה שנרשם לגבי קנדה. הפערים בין הזרמים בולטים גם כאן: בקרב הרפורמים והמשתייכים לזרמים אחרים נרשמה גישה מעט מתונה יותר – בין שמינית לרבע מהם רואים בצרפת מקום נוח – אך בקרב הקונסרבטיבים, האורתודוכסים והחרדים התמונה שלילית מאוד. 84% מהקונסרבטיבים, 92% מהאורתודוכסים ו־80% מהחרדים סבורים שצרפת איננה מקום נוח עבור הקהילה היהודית.

העמדות כלפי גרמניה מתונות בהרבה לעומת אלו שנרשמו לגבי צרפת: רק חמישית מהמשתתפים (20%) רואים בה מקום לא נוח עבור הקהילה היהודית, בעוד כרבע (25%) סבורים שהיא מקום נוח, ו-38% סבורים שהיא ניטרלית – שיעור גבוה במיוחד ביחס למדינות אחרות. בקרב הרפורמים והקונסרבטיבים כרבע רואים בגרמניה מקום נוח ליהודים. לעומת זאת, בקרב החרדים הגישה זהירה או שלילית יותר – 40% מהם רואים בגרמניה מקום לא נוח, ורק שמינית (13%) מהם תופסים אותה כמקום נוח לקהילה היהודית.

מי ידידת ישראל

בשאלה זהה לזו שנשאלה גם בסקר החברה הישראלית החודש, בחנו מה חושבים יהודי ארה"ב על מידת ה״ידידותיות״ של כמה מדינות בעולם לישראל. נוסח השאלה היה ״כשאת/ה חושב/ת על ___, האם היא מדינה ידידותית או לא ידידותית לישראל?״. בטבלה המוצגת כאן ניתן לראות את שיעור יהודי ארה"ב שסבורים שהמדינה ידידותית, אל מול שיעור היהודים בישראל שחושבים כך. מהנתונים עולה שיהודי ארה"ב מעריכים באופן דומה ליהודים בישראל את מידת הידידותיות (או העדרה) של צרפת, גרמניה ובריטניה, אך בממוצע יהודים בישראל נוטים להעריך את מידת הידידותיות של מדינות העולם קצת גבוה יותר לעומת יהודי ארה"ב. עוד עולה מהנתונים כי שיעור המתארים את גרמניה כידידותית לישראל גבוה פי שישה משיעור המתארים כך את צרפת.

באופן כמעט זהה לתשובות היהודים, רוב המשיבים (65%) רואים בצרפת מדינה לא ידידותית כלפי ישראל, חמישית (18%) תופסים אותה כניטרלית, ועשירית (11%) רואים בה ידידותית. בחלוקה אידאולוגית נרשמים פערים משמעותיים: בעוד שבקרב "מאוד ליברלים", רבע (27%) רואים בצרפת ידידותית ושליש (35%) רואים אותה כלא ידידותית, בקרב השמרנים רוב גדול (88%) רואה בצרפת מדינה לא ידידותית כלפי ישראל.

גם במקרה של גרמניה נרשמו תשובות כמעט זהות של יהודי ישראל ויהודי ארה"ב – הרוב רואה בה מדינה ידידותית לישראל, רבע תופס אותה כמדינה ניטרלית ועשירית רואים בה מדינה לא ידידותית. לצד דמיון זה, נרשם שיעור גבוה יותר של יהודים בארה"ב שאינם ידעו להשיב לשאלה זו. בחלוקה אידאולוגית: גם במקרה זה קיימים הבדלים בין תשובות המשתייכים לקבוצות השונות, אך הם מתונים מאלה שנרשמו במקרה של צרפת. בהקשר של גרמניה, כמחצית או יותר מהמשתייכים לכלל הקבוצות האידאולוגיות סבורים כי מדובר במדינה ידידותית לישראל.

רוב (55%) משתתפי הפאנל האמריקאים רואים בבריטניה מדינה לא ידידותית לישראל. רבע (24%) תופסים אותה כמדינה ניטרלית, ושמינית (13%) חושבים שהיא ידידותית. ביחס לתשובות היהודים בישראל מוקדם יותר החודש, יהודי ארה"ב נוטים להעריך את בריטניה כפחות ידידותית. בחלוקה אידאולוגית עולה כי שליש מה"מאוד ליברלים" רואים בבריטניה מדינה ידידותית ושליש נוסף (30%) כלא ידידותית, בעוד שהשמרנים נוטים להעריך את בריטניה כלא ידידותית באופן מובהק: שלושה רבעים רואים אותה כך ורק אחוזים בודדים מחשיבים אותה לידידותית. מקרב יהודי בריטניה שהשיבו לסקר, 61% אמרו שמדינתם שלהם אינה ידידותית לישראל.

מחצית משתתפי הפאנל (48%) רואים בקנדה מדינה שאינה ידידותית לישראל, כרבע (25%) תופסים אותה כמדינה ניטרלית, וחמישית (18%) סבורים שהיא ידידותית. ככל שהעמדה האידאולוגית יותר ליברלית, כך עולה שיעור הרואים בקנדה מדינה ידידותית: 42% מה"מאוד ליברלים" סבורים כך, לעומת שיעור אפסי בקרב השמרנים. בדומה לכך, שלושה רבעים מהשמרנים רואים בקנדה מדינה לא ידידותית לישראל, בעוד שחמישית (17%) מה"מאוד ליברלים" סבורים כך. 58% מקרב יהודי קנדה שהשיבו לסקר סבורים כי מדינתם לא ידידותית לישראל.

עתיד העם היהודי

רוב מוחלט של משתתפי הפאנל (88%) סבורים שקיומה של ישראל חיוני לעתיד ארוך הטווח של העם היהודי. נתון זה גבוה משיעור המשיבים כך בסקר שנערך בחודש שעבר בסקר וושינגטון פוסט. פער זה כנראה משקף את העובדה שסקר JPPI פונה מלכתחילה ליהודים בעלי פרופיל של חיבור גבוה יותר לקהילה היהודית, לזהות היהודית ולישראל. בחלוקה לפי דתיות עולה כי רוב מוחלט מהרפורמים (93%), הקונסרבטיבים (98%) והאורתודוכסים (92%) חושבים שקיומה של ישראל חיוני לעתיד הרחוק של העם היהודי. בקרב חרדים גם נרשם רוב שמסכים עם אמירה זו, אך הוא רוב נמוך יותר (60%). בקרב המשתייכים לקבוצה זו, נרשם שיעור גבוה של משיבים (27%) שאינם ידעו להשיב לשאלה זו. בחלוקה לפי הצבעה נרשם רוב משמעותי גם בקרב מצביעי טראמפ (95%) וגם בקרב מצביעי האריס (84%) שחושב שקיומה של ישראל חיוני לעתיד ארוך הטווח של העם היהודי.

נתונים על הסקר והשלכותיהם

דו״ח זה הוא ניתוח של סקר שנערך בהשתתפות 554 יהודים אמריקאים הרשומים לפאנל "קול העם היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי JPPI. באופן כללי, אפשר לומר כי הסקר נוטה לשקף את עמדותיהם של יהודים אמריקאים ״מחוברים״, כלומר, בעלי זיקה יחסית חזקה לקהילה היהודית, ו/או לישראל, ו/או לזהות יהודית.

הערות

1. השוואת נתוני סקר JPPI לסקר וושינגטון פוסט מהחודש שעבר מעלה כמה שאלות מתודולוגיות מעניינות. קודם כל, משום שמועד איסוף הנתונים היה שונה. וגם, משום שיש פער בין הפאנלים. פאנל JPPI אינו משקף את עמדת כלל יהודי ארה״ב, אלא את עמדת הקבוצה שנסקרת (יהודים שאנחנו מכנים ״מחוברים״) מה שיכול להסביר רבים מהפערים בתוצאות של סקר JPPI מול סקר וושינגטון פוסט. לצד זאת, יש בהשוואה בין שני הסקרים גם כמה ממצאים שמעוררים סקרנות. לדוגמה: בסקר JPPI מאוד ברור שמי שאומרים שארה״ב תומכת בישראל יותר מדי הם גם מי שאומרים שישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה. לעומת זאת, מי שאינם סבורים שהתמיכה האמריקאית בישראל גבוהה מדי, אומרים שישראל אינה מבצעת פשעי מלחמה. בסקר וושינגטון פוסט, 47% מהמשיבים אומרים שהמפלגה הדמוקרטית לא תומכת מספיק בישראל. כלומר, הם רוצים שתתמוך בישראל יותר. ומצד שני, 61% אומרים שישראל מבצעת פשעי מלחמה. על פי תוצאות אלה, נדמה שבסקר של העיתון השתתפו יהודים לא מעטים שמניחים שתי הנחות שכמעט אינן מתקיימות בכפיפה אחת בסקר של JPPI. הם גם סבורים שישראל לא מקבלת מספיק תמיכה – וגם סבורים שישראל מבצעת פשעי מלחמה. כמובן, זו איננה תוצאה בלתי אפשרית, ואת ההסבר לה, כאמור, סביר לתלות בפער בין סוגי הפאנלים. בחינה של שאלה על הקשר של ממשתתפי הסקר לישראל, והצלבה שלה עם השאלה על פשעי מלחמה, מספקת מפתח לזיהוי ההבדל בתשובות. פאנל JPPI כולל בעיקר משתתפים שיש להם קשר רגשי לישראל. בסקר של וושינגטון פוסט, ישנה קבוצה גדולה (מעל ארבעים אחוז) של יהודים שאין להם קשר רגשי משמעותי לישראל (בסקר PEW של כלל יהודי ארה״ב ב-2023 פחות מ-60% מהיהודים הצהירו על קשר משמעותי לישראל, כך שזה המספר ה״מייצג״ נכונה את כלל יהודי ארה״ב). הזיקה של הקשר החזק לישראל עם שלילת הטענה על ״פשעי המלחמה״ של ישראל ניכר בבירור בגרף המצורף כאן. ככל שהקשר לישראל חזק יותר, כך הטענה שישראל מבצעת פשעי מלחמה זוכה לתמיכה נמוכה יותר.