אנטישמיות

רוח רעה מנשבת באירופה

היהודים באירופה נותרו ללא מוצא: הימין הקיצוני מאיים עליהם מכוח אידיאולוגיה אנטישמית קלאסית, והשמאל הקיצוני מכוח אנטישמיות מודרנית שמונעת משנאת ישראל

בחודש האחרון התנהלו שלוש מערכות בחירות חשובות באירופה: בצרפת, בבריטניה ובפרלמנט של האיחוד האירופי. תוצאותיהן מסמלות הבשלה של תהליך מתמשך שמטיל צל כבד על עתיד היהודים ביבשת.

במאה ה-19 העם היהודי היה עם אירופי מובהק. אירופה הייתה ביתם של 90% מיהודי העולם בזמן הקונגרס הציוני הראשון. כיום חיים באירופה רק כ-9% מהיהודים, כמיליון ורבע בני אדם. במקביל, אירופה מתאסלמת בקצב מהיר. כבר כיום יותר מ-5% מתושבי האיחוד האירופי הם מוסלמים, והמשך ההגירה המסיבית והילודה הגבוהה של מוסלמים באירופה (פי שלושה יותר משאר האירופאים) מסמנים בבירור את המגמה.

התגברות כוחו של האיסלאם באירופה מפרנסת שתי מגמות גדולות: האחת, תנועת נגד משמעותית וחריפה של מי שחרד מהתופעה. זהו מניע מרכזי לצמיחתן המדהימה של מפלגות ימין קיצוני בכל רחבי אירופה. גם הימין-מרכז גדל, אך הימין הקיצוני מתעצם באופן שלא היה לו תקדים מאז מלחמת העולם השנייה. מול תופעה זו מסתמנת מגמה הפוכה: המרכז, שמאוים על ידי הימין, מחפש בני ברית בשמאל, ולעיתים בשמאל הקיצוני. אכן, המגמה העולמית של שחיקת המרכז לטובת תנועות קצה מימין ומשמאל היא הרוח האירופית בעת הזו.

אלו העובדות: בסיבוב הראשון של הבחירות בצרפת, הימין הקיצוני של לה פן קיבל כמעט שליש מהקולות, והשמאל הקיצוני, האנטי-ישראלי המובהק, היה למפלגה השנייה בגודלה. מפלגת המרכז של מקרון הגיעה רק למקום השלישי. כדי לשמר את כוחו, המרכז החליט להתחבק עם השמאל הקיצוני. התוצאה הסופית גרועה במיוחד: ברית מפלגות השמאל – שבראשה עומד שונא ישראל עם מגמות אנטישמיות – הפכה לסיעה הגדולה בפרלמנט. נראה שענן כבד של אי-ודאות פוליטית וחברתית מרחף מעל לרפובליקה, ואחת מהקבוצות שתסבול מכך היא היהודים.

בבריטניה, אמנם הלייבור ניצח ניצחון היסטורי, אך הימין הקיצוני התחזק: כ-10 מיליון בוחרים בריטים תומכים בו, מספר חסר תקדים. אם כך קורה בדמוקרטיה מבוססת, קל וחומר במדינות שבהן המסורת הדמוקרטית רדודה יותר. באיטליה, מפלגת ימין קיצונית זכתה ב-2018 רק ב–4% תמיכה, ואילו בבחירות האחרונות בסוף 2022, לאחר ריכוך מסוים של מסריה, ב–26% – והפכה למפלגה הגדולה ביותר.

התמונה הרחבה נפרסה בבחירות לפרלמנט האירופי בחודש שעבר. כמחצית מ–190 מיליון בעלי זכות בחירה הצביעו. התוצאה הברורה היא התחזקות של הימין-מרכז, שימשיך לשלוט, אך כמעט רבע מהמושבים בפרלמנט האירופי יאוישו בחמש השנים הבאות על ידי הימין הקיצוני. בבחירות הללו הימין הקיצוני זכה למקום ראשון בצרפת, באיטליה, באוסטריה ובהונגריה ולמקום שני בגרמניה, בטרם חלפו 80 שנה משחרור מחנות הריכוז.

שינוי פניה של אירופה מותיר את יהודיה ללא מוצא: הימין הקיצוני מאיים עליהם מכוח אידיאולוגיה אנטישמית קלאסית, שהודחקה בעשורים האחרונים ועכשיו מרשה לעצמה לחזור ולהראות את פרצופה המכוער, והשמאל הקיצוני מאיים עליהם מכוח אנטישמיות מודרנית, ששנאת מדינת ישראל היא הכוח המניע שלה, והמלחמה מתדלקת אותה. הבחירות בצרפת מדגימות את חוסר המוצא: יהודי צרפתי שהלך שלשום לקלפי נדרש לבחור בין דבר לבין שחין; בין ימין קיצוני לבין מרכז שכרת ברית עם שמאל קיצוני.

האם ההקצנה באירופה היא תופעה עכשווית שתחלוף? נראה שאין לצפות לשיפור. עידן היציבות העולמית שהתרגלנו לו – תם. הגלובליזציה נמצאת בנסיגה; ההגמוניה האמריקאית מתרופפת והעולם חוזר להיות רב-מעצמתי; הסדר הפנימי של מדינות מרכזיות מופר; דמוקרטיות מערביות חוות משברים חברתיים וחוקתיים; ואמון הציבור הרחב במוסדות מדינה מתערער והולך. אלו רוחות רעות שמנשבות לא רק באירופה, אבל פגיעתן שם רעה במיוחד.

יהודי אירופה חייבים לשקול את עתידם. יש להם רק תעודת ביטוח אחת: חוק השבות הישראלי.

פורסם בידיעות אחרונות