תפיסות המוסר בחברה הישראלית: תמיכה בעונש מוות, התנגדות להימורים
רולטה. צילום: Pixabay
זהות

תפיסות המוסר בחברה הישראלית: תמיכה בעונש מוות, התנגדות להימורים

מדד JPPI לחברה הישראלית לחודש אוגוסט הקדיש לראשונה פרק מיוחד לבחינת תפיסות המוסר של הציבור בישראל. נרשמו פערים גדולים בין יהודים לערבים ובין קבוצות דתיות שונות.

הנשאלים בסקר התבקשו לקבוע אילו פעולות הם רואים כ״מוסריות״ או כ״לא מוסריות״, ללא קשר למצב החוקי הנוהג בישראל.

פערים בין יהודים לערבים בישראל

הנתונים מצביעים על פער ניכר ועקבי בין יהודים לבין ערבים: יהודים בישראל נטו להגדיר פעולות רבות כ״מוסריות״ בשיעור גבוה בהרבה לעומת ערבים, בשורת נושאים: הימורים (30% אצל היהודים לעומת 6% אצל הערבים), הפלות (65% לעומת 13%), יחסים הומוסקסואליים (61% אצל היהודים לעומת 8% בלבד אצל הערבים), סיוע להתאבדות של חולים קשים (60% לעומת 16%), ועוד.

החריג היחיד היה סוגיית התשלום במזומן ללא חשבונית, שבה שיעור הערבים שראו בכך מעשה מוסרי היה גבוה יותר (32% בקרב הערבים לעומת 20% בלבד בקרב יהודים).

פערים בין נשים וגברים בציבור היהודי

מפילוח מגדרי של הנתונים בקרב הציבור היהודי בישראל, עולים פערים משמעותיים בתפיסות המוסר. נשים יהודיות נוטות להעריך התנהגות מסוימת כ"מוסרית" בשיעור גבוה יותר מגברים יהודים בשורת נושאים כמו הפלות (78% מהנשים לעומת 57% מהגברים), יחסים הומוסקסואליים (75% לעומת 52%) וסיוע רפואי להתאבדות לחולים סופניים (70% לעומת 54%).

מן העבר השני, גברים יהודים נוטים לתפוס כהתנהגויות מוסריות יותר מנשים יהודיות את הנושאים הבאים: פוליגמיה (16% מהגברים לעומת 2% מהנשים), נהיגה מעל המהירות המותרת (23% לעומת 14%), עונש מוות לרוצחים (69% לעומת 56%), ניסויים רפואיים בבעלי חיים (64% לעומת 33%) והימורים (34% לעומת 23%).

ההבדל הכי קטן  בין נשים לגברים יהודים בישראל נרשם בשאלה המוסרית של רומן בין אנשים נשואים, התנהגות שגם הנשים וגם הגברים סולדים ממנה:  רק 14% מהגברים היהודים השיבו שזו התנהגות מוסרית, ורק 11% מהנשים.

פערים לפי רמת דתיות

בשאלות שנוגעות לתפיסה מוסרית אפשר לזהות, כפי שניתן היה לצפות, פערים משמעותיים על פי סולם הדתיות.

בקרב יהודים, רוב גדול מקרב החילונים (84%)  והמסורתיים (כשני שליש) סבורים שיחסים הומוסקסואליים הם מוסריים, לעומת מיעוט מקרב הדתיים והחרדים. כך גם בסוגיות מוסריות של סיוע רפואי להתאבדות של חולים קשים (86% מהחילונים סבורים שזה מוסרי)  ובסוגיית ההפלות (89% מהחילונים השיבו שהדבר מוסרי).

בסוגיית עונש המוות – מגמה הפוכה: 80% מהדתיים ו-74% מהחרדים רואים בו מוסרי, לעומת 55% בלבד מהחילונים. כך גם בסוגיית הניסויים הרפואיים בבעלי חיים: ככל שמתקדמים על סקלת הדתיות, כך ניסויים אלה נתפסים כיותר מוסריים:  68% מהחרדים ו-61% מהדתיים סבורים שהדבר מוסרי, לעומת 42% מהחילונים.

 השוואה לנתוני ארה״ב

בהשוואה לסקר שנערך בארה״ב  (סקר גאלופ) עולות מגמות מעניינות, במספר סוגיות:

רוב האמריקאים (63%) רואים בהימורים מעשה מוסרי, רק רבע מהישראלים מסכימים לכך.

51% מהישראלים רואים ביחסים הומוסקסואליים כהתנהגות מוסרית, לעומת 64% מהאמריקאים.

בנוגע לרומן בין בני זוג נשואים רק 11% מהישראלים ו-8% מהאמריקאים סבורים שמדובר בהתנהגות מוסרית.

בנוגע לניסויים בבעלי חיים 45% מהישראלים ו-47% מהאמריקאים סבורים שמדובר במעשה מוסרי.

יהודים בישראל (אך לא ערבים) מעריכים התנהגויות מסויימות כ"מוסריות" יותר מאשר אמריקאים: כך ביחס להפלות (65% מהיהודים בישראל לעומת 49% מהאמריקאים), עונש מוות לרוצחים (64% לעומת 56%) וסיוע רפואי להתאבדות במקרים של חולים סופניים (60% מהיהודים בישראל לעומת 53% מהאמריקאים).

מצד השני, אמריקאים נטו יותר לקבל כהתנהגות מוסרית נושאים כמו פוליגמיה (21% לעומת 10% בלבד מהיהודים בישראל), ובאופן בולט הימורים: 63% מהאמריקאים סבורים כי מדובר בהתנהגות מוסרית, לעומת כשליש בלבד מהיהודים בישראל.

**

עורך מדד JPPI, שמואל רוזנר:

"בדיונים על שאלות של מוסר, מתירנות, שמרנות, ליברליות, יש נטייה להדגיש פערים בין יהודים דתיים ליהודים לא דתיים, אבל הפער הגדול יותר בשאלות כאלה בישראל הוא בין החברה הערבית בישראל, השמרנית הרבה יותר, לבין החברה היהודית.

שלא כמו במדינות רבות במערב, שאלות של מוסר שאינן קשורות לנושאים המדיניים והביטחוניים העיקריים, כמעט לא נדונות במרחב הציבורי. לא המוסריות של הפלות, לא זו של ניסויים בבעלי חיים, לא אלה שנוגעות לפונדקאות, לשינוי מגדרי, לעונשי מוות – ועוד. אולי זה משום שיש לנו עניינים חשובים יותר – מלחמה, טרור, גבולות, יחסים עם שכנים, אויבים, שונאים וכן הלאה, אבל כל אלה שאלות שנוגעות לתשתית התרבותית של חברה ושל מדינה, ולאופן שבו האזרחים מבינים את המציאות ומתייחסים אלה.

שאלות כאלה מבליטות לדוגמה שישראל היא מדינה שבה יחסים הומוסקסואליים נתפסים בעיני רוב הציבור כדבר שאין איתו קושי מוסרי – אבל מבליטות גם את הקבוצות שעמדתן שונה: ערבים, דתיים וחרדים. היא מבליטה את העובדה שרק חבריה של קבוצה אחת אומרים בשיעור גבוה (והדגש הוא על ״אומרים״, כי שאלת של עשייה היא כמובן שאלה אחרת) שאין בעיה מוסרית עם ״תשלום במזומן בלי חשבונית/קבלה״ – החרדים. היא מבליטה פער מעניין בהתייחסות ל״סיוע רפואי להתאבדות של חולים קשים״, כאשר בציבור הלא דתי ישנה נכונות גבוהה מאוד לקבל עמדה כזאת, לעומת הציבור המסורתי והדתי שלא מקבל אותה. היא מבליטה עוד דבר מעניין: בכמה וכמה נושאים בעיקר כאלה שיש להם קשר למגדר (אבל לא רק) נשים נוטות לעמדה שונה במובהק מזו של גברים. הן מסתייגות בשיעור גבוה הרבה יותר מפוליגמיה ומהימורים. הן סובלניות בשיעור גבוה הרבה יותר לעומת גברים ביחס להפלות וליחסים הומוסקסואליים".