מחקר חדש של JPPI על העיתונות הטורקית המזוהה עם ארדואן, שבוצע באמצעות כלי AI, מראה כי טבח ה-7 באוקטובר סוקר באהדה תוך שימוש במאפיינים אנטישמיים מובהקים.
על רקע המחלוקת סביב תפקידה של טורקיה ביחס להסדר ברצועת עזה, מחקר חדש של JPPI המבוסס על ניתוח שיטתי של כ־15 אלף טורי דעה בעיתונות הטורקית המזוהה עם הנשיא רג’פ טאיפ ארדואן, מעלה תמונה קודרת של עוינות עמוקה כלפי ישראל, נורמליזציה של חמאס, ושיח אנטישמי נרחב – במיוחד לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר. המחקר, שבוצע בידי אנליסטים של JPPI אשר נעזרו בכלי בינה מלאכותית מתקדמים, בחן טורי דעה שפורסמו בשני העיתונים המרכזיים בטורקיה – Sabah ו־Hurriyet – הנחשבים כיום לחלק מליבת התקשורת הפרו־ממשלתית באנקרה. דוגמאות לטורים יש כאן.
"סבאח" הוא עיתון יומי גדול ופופולרי בטורקיה, הידוע בתמיכתו בממשלה ולעיתים קרובות נתפס כ"שופר" המשקף את עמדות מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן, ובכל מקרה נחשב לאחד העיתונים המשפיעים במדינה. העיתון "הורייט" (בטורקית: חירות) הוא עיתון ותיק, שהוא גם הנפוץ ביותר בטורקיה. העיתון נמכר בעשור הקודם לתאגיד המקורב לארדואן, ובהתאם שינה את הקו המערכתי שלו מעיתון ליברלי חילוני לעיתון התומך באופן מובהק בממשלה ובנשיא ארדואן. ממצאי המחקר מעוררים שאלות קשות באשר לתפקידה של טורקיה כשחקן אזורי “מתווך” או כשותפה אפשרית ביוזמות בינלאומיות הקשורות ל”יום שאחרי” ברצועת עזה. התקשורת המזוהה עם השלטון באנקרה משקפת שיח שמנרמל טרור, מערער על הלגיטימיות של מדינת ישראל, וממחזר סטריאוטיפים אנטישמיים קלאסיים. תחת הנשיא ארדואן מתחזק הקו האנטי-ישראלי של כלי התקשורת התומכים בו ובמפלגתו, עם דגש על תמיכה בחמאס.
אנטישמיות
כ־40% מטורי הדעה שבהם הוזכרו יהודים או יהדות סווגו כבעלי מאפיינים אנטישמיים, על פי ההגדרות הבינ"ל המקובלות של IHRA (ארגון בין-לאומי לחינוך, מחקר והנצחת השואה, אשר פיתח את ההגדרה כדי לסייע בהבנה ובזיהוי של אנטישמיות, כולל התפתחותה במאה ה-21, במטרה להיאבק בה ביעילות). בין היתר זוהו מופעים אנטישמיים, כגון: ייחוס כוח גלובלי ל”הון יהודי” (GLOBAL JEWISH CAPITAL), השוואות בין ציונות לנאציזם, הצגת יהודים כקבוצה הנהנית מחסינות מביקורת, זלזול בנרטיב השואה ורמיזות קונספירטיביות, ועוד.
יחס לישראל
היחס לישראל בעיתונות שנבדקה הוא שלילי ועוין באופן גורף. ישראל מוצגת לעיתים קרובות כ”משטר ציוני כובש”, כמדינה המבצעת “טבח המוני”, ואף מושווית לנאצים. פרסומים בעלי יחס חיובי לישראל הם חריגים ביותר (אותרה כתבה שבה הובעה הערכה ליכולת המודיעינית של ישראל, בהקשר של מבצע "עם כלביא" מול איראן).
היחס לחמאס
היחס לחמאס הוא ברובו חיובי־נייטרלי: כ־49% מהטורים הציגו יחס חיובי לחמאס, כ־40% נוספים הציגו יחס נייטרלי. חמאס מתואר לא פעם כ”תנועת התנגדות”, מנהיגיו כ”שהידים”, ובחלק מהמקרים אף נטען כי התייחסו “באדיבות” לחטופים ישראלים – תוך התעלמות או טשטוש של פשעי הטבח.
היחס לארועי שבעה באוקטובר
היחס לאירועי 7 באוקטובר הוא ברובו נייטרלי בשני העיתונים, אך בפועל הורייט יותר ביקורתי, אך כמעט ולא נמצא גינוי חד משמעי לטבח, וברוב הטורים אין איזכור ישיר לפגיעה המכוונת באזרחים ישראלים. בעיתון "סבאח" יש יותר מאמרים עם יחס חיובי כלפי טבח שבעה באוקטובר, לעומת "הורייט".
על המחקר
המחקר בוצע באמצעות איסוף וניתוח ממוחשב של אלפי טורי דעה, תרגום שיטתי משפת המקור וניתוח תוכן מתקדם, תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית ובקרה אנליטית אנושית. זהו אחד המחקרים המקיפים הראשונים הבוחנים באופן כמותי ואיכותני את השיח התקשורתי הטורקי כלפי ישראל, יהודים, חמאס ואירועי 7 באוקטובר. המחקר בוצע בידי חוקרי מרכז המידע ע"ש גלייזר של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי), שלומי ברזניק, אלי קנאי ויעקב כץ.
נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן מסר בתגובה לממצאים: "ממצאי המחקר מדברים בעד עצמם, והם מדאיגים. עם זאת, ברור שמערכת היחסים עם טורקיה רחבה יותר, ומושתתת גם על אינטרסים כלכליים של אנרגיה וסחר, ויש בטורקיה גם תקשורת שאיננה מזוהה בהכרח עם משטרו של ארדואן. על מקבלי ההחלטות בישראל להסתכל על המציאות במבט מפוכח, ועל הדברים כהוויתם, ולא להתעלם מהם. אסור לנו לנרמל הסתה ואנטישמיות בשום מקום בעולם, קל וחומר כאשר מדובר במדינות שיש לנו איתן יחסים דיפלומטיים".