המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) משיק מאגר מידע חדש הממפה את הסנקציות והצעדים המגבילים שננקטו נגד ישראל במדינות ברחבי העולם. המיפוי כולל 121 צעדים ב-62 מדינות. 93 מהצעדים מוגדרים כצעדים שבתוקף, 19 כצעדים היסטוריים ו-9 כצעדים שהם כרגע מוצעים או מתוכננים.
מאגר המידע מאפשר למשתמשים לבחון את הצעדים לפי מדינה, סוג הצעד והסטטוס שלו (בתוקף, היסטורי או מוצע) ולהציג את התפשטות הצעדים על גבי מפה עולמית. הנתונים מצביעים על כך שהלחץ המופעל על ישראל אינו מתרכז בתחום אחד בלבד. הקטגוריה הגדולה ביותר במיפוי היא התחום הפיננסי, עם 40 צעדים – כשליש מכלל הצעדים שתועדו.
אחריה נמצאים תחומי הביטחון וההגנה והסחר, עם 24 צעדים בכל אחד. בנוסף מתועדים 14 צעדים בתחום הדיפלומטי, 12 בתחום המשפטי, 5 בקטגוריות אחרות ועוד שני צעדים הקשורים למוסדות.
לדברי מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי, ד"ר שוקי פרידמן, הנתונים צריכים להיבחן לא רק לפי מספר הסנקציות, אלא בעיקר לפי האפשרות שהן ייצרו אפקט מצטבר ורוחבי על כלכלת ישראל ועל יכולתה לשמור על קשרי מסחר, השקעות ושרשראות אספקה בינלאומיות: "מי שחושב שסנקציות נגד שרים, יחידים ביהודה ושומרון או מוצרים מהאזור ייעצרו בקו הירוק – טועה. לסנקציות יש אפקט היקפי. כאשר הן מצטברות, הן עלולות להשפיע על בנקים, חברות, משקיעים ושותפי סחר שאינם קשורים כלל לאדם או לגוף שעליו הוטלה הסנקציה. הסכנה האמיתית היא המעבר מסנקציות נקודתיות לפגיעה במערכות שהכלכלה והביטחון הישראלי תלויים בהן."
ספרד בראש, טורקיה ובריטניה אחריה
המיפוי מאפשר לזהות גם את המדינות שבהן תועד המספר הגבוה ביותר של צעדים: ספרד נמצאת בראש הרשימה עם 9 צעדים, ואחריה טורקיה, עם 7 צעדים כל אחת. בריטניה מופיעה עם 6 צעדים, ובלגיה עם 5. גם בארה״ב יש החלטות להטלת חרם על ישראל, אבל לעת עתה רק בעולם האקדמי.
עם זאת, יודגש כי מספר הצעדים אינו מהווה מדד לחומרתם או לעוצמת השפעתם. צעד אחד יכול להיות משמעותי בהרבה ממספר צעדים אחרים, ולכן המפה נועדה בראש ובראשונה להמחיש את היקף התופעה ואת התפשטותה הגיאוגרפית. בהקשר זה יצויין כי
לצד מדינות אירופה, שבהן מרוכז חלק ניכר מהצעדים, מופיעים במיפוי גם צעדים מצפון אמריקה, אמריקה הלטינית, אסיה, אפריקה ואוקיאניה.
תחום הפיננסים
אחד הממצאים הבולטים במיפוי הוא המשקל של הצעדים הפיננסיים. 40 תוך 121 הצעדים שתועדו מסווגים בתחום זה. לדברי ד"ר פרידמן, "המשמעות היא שסנקציות אינן חייבות להיות מוטלות ישירות על ממשלת ישראל או על כלל המשק כדי ליצור השפעה רחבה. צעדים המכוונים לאנשים, חברות, אזורים או גופים מסוימים יכולים ליצור סיכון גם עבור גורמים פיננסיים ומסחריים שבאים איתם במגע . כאשר בנק, חברת ביטוח, משקיע או חברה בינלאומית נדרשים להביא בחשבון סיכון משפטי או רגולטורי הנובע מהקשרים שלהם עם ישראל, הם עלולים להעדיף לצמצם את החשיפה מלכתחילה".
סחר וביטחון
24 מהצעדים במיפוי מסווגים בתחום הסחר, ו-24 נוספים בתחום הביטחון וההגנה.
שילוב זה עלול להיות משמעותי במיוחד עבור ישראל, משום שהכלכלה הישראלית והתעשייה הישראלית נשענות על יבוא חומרי גלם, רכיבים, טכנולוגיות ומוצרים ממדינות אחרות, בעוד שחלק ניכר מהייצור הישראלי מיועד לשווקים בינלאומיים, וצעדים מגבילים עלולים להשפיע על שרשראות אספקה של מוצרים ורכיבים, לרבות כאלה בעלי משמעות ביטחונית או טכנולוגית.
לדברי ד"ר פרידמן, "ישראל היא מדינה קטנה ותלויה בסחר בינלאומי. אם יוטלו מגבלות משמעותיות על יבוא של רכיבים דו-שימושיים או על קשרים מסחריים חיוניים, זו כבר לא תהיה שאלה של פגיעה בגורם מסוים ביהודה ושומרון. זו עלולה להפוך לשאלה של יכולתה של ישראל לייצר, לייצא ולתחזק מערכות מורכבות. לכן צריך להיערך לסיכון הזה עכשיו, ולא אחרי שהוא יתממש."
אחד החידושים של מאגר המידע הוא האפשרות לראות לראשונה את הצטברות הצעדים על גבי מפה אחת, ובתוך כך גם ללמוד את הצעדים הבאים, המתוכננים או מוצעים, ובכך להתכונן להתפתחויות עתידיות.
צעדים המוטלים במדינות שונות יכולים להיראות, כאשר בוחנים אותם בנפרד, כצעדים נקודתיים. אולם כאשר הם מוצגים יחד, מתקבלת תמונה רחבה יותר של מספר המדינות המעורבות ושל התחומים שבהם מופעלים כלי לחץ על ישראל.
מנכ"ל JPPI, ד"ר פרידמן, מוסיף: "המספר 121 הוא רק נקודת הפתיחה. השאלה החשובה יותר היא מה יקרה אם המגמה תימשך. סנקציה בודדת יכולה להיות נקודתית; 121 צעדים ב-62 מדינות כבר מצדיקים הסתכלות מערכתית. ישראל צריכה לבחון את הסיכון הזה כמו שהיא בוחנת כל סיכון אסטרטגי אחר – למפות אותו, להיערך אליו ולפעול כדי למנוע הידרדרות.
לצד פעילות מדינית ומשפטית מול מדינות וגופים המטילים סנקציות, ישראל צריכה לבנות מנגנון לאומי סדור להתמודדות עם הסיכון, שיבחן את השלכות הצעדים על המערכת הפיננסית, הסחר, ההשקעות, שרשראות האספקה והתעשייה הביטחונית.
ההתמודדות אינה יכולה להסתכם במענה לכל סנקציה בנפרד, אלא מחייבת הסתכלות על התמונה המצטברת."