נסיגה מדאיגה במצב העם היהודי במספר מדדים, הן בזירה הפנים יהודית, והן בזירת היחסים בין יהודים לבין שאר העולם, מחייבת התייחסות וטיפול, כך עולה מן ההערכה השנתית לשנת 2022 שמפרסם המכון למדיניות העם היהודי.
לקראת תחילתה של שנה חדשה, וכמידי שנה, המכון למדיניות העם היהודי מפרסם את הערכתו על מצב העם היהודי השנה, בדגש על חמישה ממדים עיקריים: גיאופוליטיקה, משאבים חומריים, יחסים בין קהילות, זהות והזדהות ודמוגרפיה. על פי ממצאי הדו״ח שריכז וערך שמואל רוזנר, ועיקריו הוצגו בישיבת הממשלה על ידי ראשי המכון – נשיא המכון הפרופ׳ ידידיה שטרן ויו״ר המכון, השגריר לשעבר דניס רוס, בשנת תשפ״ב העם היהודי לא התקדם בהתמודדות עם הבעיות המרכזיות שמאתגרות אותו. במספר מדדים, הן בזירה הפנים יהודית, והן בזירת היחסים בין יהודים לבין שאר העולם, נרשמה נסיגה או עמידה במקום.
לדברי נשיא המכון למדיניות העם היהודי, הפרופ׳ ידידיה שטרן, ״בצד הטיפול המתבקש באיומים החיצוניים המאיימים על מדינת ישראל, מצד איראן, ועל העם היהודי כולו, עם התגברות האנטישמיות, חשוב לטפל גם באיום הפנימי של היעדר לכידות – הן בין חלקי החברה בישראל פנימה והן ביחסים שבין מדינת ישראל והיהודים שמחוצה לה. סדר היום של העם היהודי עמוס ומחייב פעולה״.
ההערכה השנתית מצביעה על עליה מדאיגה במדד האנטישמיות. האנטישמיות ממשיכה להיות נוכחת ומסתמנת כתופעה כרונית שאיננה עתידה להיעלם מן העולם ועל העם היהודי, בארץ ובתפוצות, להתנהל מולה.
כך, יותר ממחצית מהיהודים בארצות הברית (53%) מדווחים כי הם מרגישים פחות בטוחים, כיהודים, מאשר לפני חמש שנים. צעירים יהודים מורידים את הפרופיל היהודי בשל החשש לפגיעה בהם או במעמדם החברתי. המאמצים עד כה להקל על משבר האנטישמיות הגוברת נכשלו ברובם.
בצרפת, האסלאם הפוליטי מצד אחד, והשוליים הפרוגרסיביים מצד שני נגועים באנטישמיות מתגברת. בגרמניה התברר כי בין רבע לשליש מכלל האוכלוסייה מסכים – בין בגלוי ובין במשתמע – עם קלישאות אנטישמיות. כך לדוגמא % 59 מהמפלגה הימנית הסכימו עם האמירה: "מה שהיהודים מעוללים כיום לפלסטינים אינו שונה כלל ממה שהנאצים עשו ליהודים." יתר על כן, 40% מכלל המשיבים היהודים דיווחו כי קופחו, נדחקו, או אוימו באופן זה או אחר במהלך השנה החולפת״
JPPI חוזר על המלצתו וקורא לממשלה להורות בהקדם על הקמת מטה פעולה אינטגרטיבי, מכוון פעולה, שיבצע מעקב צמוד אחר ממדי האנטישמיות, יבצע הערכת איומים וסיכונים ובהתאם לכך יניע יוזמות פעולה מול ממשלות, קהילות וגורמים רלוונטיים בתחומים השונים. זהו צו השעה האסטרטגי.
בתחום הדמוגרפי נמצא כי נמשכת מגמת הגידול באוכלוסייה היהודית, בעיקר בקרב הקהילות החרדיות. כיום, אחד משבעה יהודים בעולם הוא חרדי/ת ובשנת 2040 כרבע מיהודי העולם ישתייכו לקבוצות המזוהות כחרדיות. בישראל, בעוד כשני עשורים כשליש מתושבי ישראל יהיו חרדים. המשך הצמיחה המהירה של הקהילה החרדית מחייב התייחסות רבת פנים להשלכות החברתיות-כלכליות של מגמה זו.
עוד מתריע הדו״ח על שחיקה בקשר לישראל בדור היהודי הצעיר בתפוצות, והרחבת השיח הביקורתי על משמעותה של הציונות ואף דיון בלגיטימיות שלה. בארה״ב עולה שיעור היהודים המעידים על קשרים רופפים, ולעיתים מביעים התנגדות גלויה, לישראל.
המכון קורא להנעת מהלך דחוף של קרוב הקהילות היהודיות למדינת ישראל; להגברת ההיכרות בין ישראלים ליהודי התפוצות ולהיפך; לתעדוף של פרויקטים משמעותיים של העצמת החינוך היהודי בגולה ולחיזוק הזהות היהודית בקרב יהודים בתפוצות, תוך דגש על הדור הצעיר. על ממשלת ישראל, הסוכנות וכל הגופים העוסקים בדבר להכין תכנית סדורה ולהקצות לכך המשאבים הנדרשים.
לקריאת הדו"ח המלא לחצו כאן.