ארכיון תגיות: ידידיה שטרן

פאנל בהשתתפות פרופ' ידידיה שטרן, פרופ' אהרון ברק והרב ישראל מאיר לאו

נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן ניהל דיון על משמעות המושג "מדינה יהודית", עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופ' אהרון ברק והרב הראשי לישראל לשעבר, הרב ישראל מאיר לאו.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר פרופ' אהרון ברק אמר כי "יש דברים מצוינים היום בכל הקשור לזהותה היהודית, ויש דברים המצריכים שיפור". לדבריו, דווקא חוק הגיוס, שעומד על הפרק יוכל לעבור בתנאים מסוימים. "ממעמד החגים אני מרוצה, ואת עניין הנישואין הייתי מציע לפתוח", אמר. ברק טען כי "המשפט העברי הוא המשפט שלנו, אבל היכולת שלו למלא את החלל המשפטי כולו לא באמת קיימתכיום. אולי עוד 50 שנה זה יהיה אפשרי".

בתגובה לביקורת המוטחת בו לפיה הוא נגד הדתיים השיב: "סבא שלי היה רב והתמונה שלו נמצאת בחדר שלי. אני לא נגד הדתיים ואני בעד פשרות. אבל אני לא מקבל את זה שהארון שלי ושל שכמותי הוא ארון ריק. יש שני ארונות ובין שניהם יש קשר. בעניי יהודית ודמוקרטית זה לא אוקסימורון. הם כמו תאומים סיאמיים".

הרב הראשי לשעבר, הרב ישראל מאיר לאו הזכיר כי "לבן גוריון הייתה חשובה הזהות היהודית. הוא הכניס את החזית הדתית המאוחדת לממשלה. הוא אמר שאם יש חייל אחד ששומר כשרות, כל צה"ל צריך להיות כשר" הרב לאו ציין כי "במגילת העצמאות המילה 'יהודית' על שלל הטיותיה מופיעה עשרות פעמים. המילה דמוקרטית לא מופיעה בכלל".

פרופ' אהרון ברק: "אני מקבל את הגישה של בן גוריון. צריך להגיע לפשרות. הגעה להסכמות אפשרית מבלי לוותר על נקודת המוצא של הצדדים".

הרב לאו: "כל חיי קראתי להידברות. היית מציע לשר המשפטים או לראש הממשלה להרגיע את הרוחות, תנסו לחפש את המשותף אולי נמצא אותו".

פרופ' שטרן בראיון לרדיוס 100fm: "לא נוכל לחיות ביחד בלי כללי משחק מוסכמים"

פרופ' ידידיה שטרן סיפר בראיון ליורם מוקדי על הספר "75 פנים למדינה יהודית", שיצא בהוצאת המכון, והסביר כיצד יכול הספר לסייע לחברה הישראלית להתמודד עם אתגריה.

ברוח המאמר שכתב פרופ' שטרן בספר, הוא טוען כי משמעות המילים "מדינה יהודית", והפרשנות השונה שנותנת להן כל קבוצה בחברה הישראלית, הן אלו שגורמות לוויכוחים העזים שמתקיימים בחודשים האחרונים.

שטרן הוסיף כי עד חצי השנה האחרונה כל צד יכול היה לחיות עם המצב: "לכל אחת מהקבוצות  הייתה הצלחה לשיטתה, אבל עבור אף אחת מהקבוצות ישראל לא הייתה משהו מושלם. אבל כעת רבים חושבים שמחנה אחד עלול לקחת את כל הקופה, והשאר מרגישים מותקפים. הם חוששים מהכרעה תרבותית".

שטרן הוסיף כי הפיתרון לקונפליקט החברתי אינו בוויתור של כל קבוצה על החזון שלה, אלא בגיבוש כללי משחק מוסכמים ובכך שעל כל קבוצה להכיר בכך שגם הצד השני הוא פטריוט.

לרכישת הספר לחצו כאן. 

לצפייה בפלייליסט אירוע השקת הספר ביוטיוב לחצו כאן.  

האזינו: "הגענו להסכמות בכל הנושאים סביב הרפורמה, מלבד סעיף אחד"

באמצע חודש ינואר כינס נשיא המכון למדיניות העם היהודי פרופ' ידידיה שטרן בחדר אחד קבוצה קטנה של פרופסורים, דיקנים לשעבר של פקולטות למשפט והודיע להם: אנחנו לא יוצאים עד שלא מגיעים להסכמות. המטרה היתה לגבש אלטרנטיבה לרפורמה המשפטית של לוין שתוכל לגשר על הפערים ולזכות לתמיכה רחבה. מכאן כבר הדרך היתה קצרה לחסות מנשיא המדינה ומגעים מתקדמים עם לוין ורוטמן: ״הגענו להסכמות רחבות בכל הנושאים למעט ׳הגביע הקדוש׳ – הוועדה לבחירת שופטים״ הוא מספר.

בשיחה עם נדב פרי חושף שטרן את הסודות מאחורי הקלעים של מגעי הפשרה שיזם וריכז, מפרט את עקרונות הפשרה שנוסחה על ידי פורום הפרופסורים, ומזהיר את המפגינים נגד הרפורמה מפני תחושת ניצחון וסרבנות לפשרה: ״קוצר ראות חברתי. אם יש צד אחד שמנוצח כולנו הפסדנו. הלבה גועשת וגם אם עכשיו היא תיכבש היא לא תיעלם, היא תתעצם״.