הדו"ח על מצב העם היהודי בארץ ובתפוצות לשנה זו מצביע על ההישגים הביטחוניים, לצד הבידוד מדיני, הקיטוב החברתי והאנטישמיות העולמית שמתעצמת.
לקריאת דו"ח הערכה השנתית לחצו כאן: bit.ly/46JUrhC
צילום וידאו: אבי קנר. סטילס: קובי גדעון, לע"מ.
המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) מפרסם את ההערכה השנתית של מצב העם היהודי בארץ ובתפוצות לשנת תשפ״ה (2024/25), שהוגשה לנשיא המדינה יצחק הרצוג ולממשלת ישראל.
הדוח, המהווה כלי מרכזי לעיצוב מדיניות בעבור מקבלי ההחלטות, מציג תמונת מצב מקיפה ועדכנית של ישראל והעם היהודי בעולם: מגמות גאופוליטיות, חברתיות, דמוגרפיות וזהותיות, לצד המלצות אסטרטגיות לשנים הקרובות, על בסיס ניתוחים מקיפים של מומחי JPPI.
ההערכה השנתית לשנה זו מצביעה על מגמות מחמירות או שליליות כמעט בכל המדדים המתארים את המציאות של ישראל והעם היהודי בעת הזו.
עם זאת, הדוח כולל שורה של המלצות אסטרטגיות ודרכי פעולה אפשריות להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג:
"המכון למדיניות העם היהודי JPPI הוא אחד המובילים בעולם להבנת העם היהודי על כל גווניו ורבדיו. מדובר במוסד מדהים עם צוות חוקרים מצויין. הדוח הזה הוא דוח מטריד ומדאיג, יש בו הרבה מאד אלמנטים שמשקפים את פני התקופה והזמן. ברור שהתוצאה קשורה גם למלחמה, בעקבות הטבח הנורא, ויש עלייה גדולה באנטישמיות. יש הרבה מאד ויכוחים גם בתוך הקהילות היהודיות עצמן. אנחנו רוצים לשמור על אחדות העם היהודי בכל דרך. למדינת ישראל אחריות משמעותית מאד בכל הקשור לטובתו של העם היהודי בכל מקום על פני כדור הארץ, בכל קהילותיו. אנחנו מאחלים לאחינו ואחיותינו בכל העולם שנה טובה ומבורכת, בתפילה ותקווה לראות את החטופים בבית, ולראות שינוי במגמה בשנים הבאות".
נשיא JPPI (המכון למדיניות העם היהודי), פרופ׳ ידידיה שטרן:
"ישראל עומדת בצומת דרכים: ההישגים הביטחוניים הענקיים פתחו חלון הזדמנויות אזורי, אך ללא אופק מדיני וללא מענה למשבר הפנימי – עלולה המדינה להיקלע לבידוד אסטרטגי מתמשך. האתגר המרכזי הוא להשיב את אמון הציבור וליצור הסדר חברתי חדש, המבוסס על חלוקה הוגנת של הנטל ורפורמה חוקתית פרגמטית."
מסקנות מרכזיות, עפ"י המדדים המרכזיים המשפיעים על העם היהודי:
גאופוליטיקה וביטחון:
שנת 2024/25 התאפיינה באתגרים חריגים. מתקפת 7 באוקטובר ממשיכה להכתיב את המציאות, והמלחמה בעזה נמשכת ללא אופק ברור. למרות הישגים צבאיים דרמטיים – בהם פירוק מאגרי הנשק של חיזבאללה, הפלת משטר אסד ופגיעה בפרויקט הגרעין האיראני – ישראל אינה מציגה חזון מדיני מגובש. האהדה הראשונית בעולם הוחלפה בביקורת חריפה ובתהליכי הכרה במדינה פלסטינית, המעמיקים את הבידוד הדיפלומטי.
לכידות פנימית:
האחדות ששררה בתחילת המלחמה פינתה את מקומה לקיטוב חריף. סוגיית החטופים, חוסר בהירות לגבי ה״יום שאחרי״ ועימותים סביב גיוס החרדים העמיקו את המשבר הפוליטי. אמון הציבור בממשלה מצוי בשפל, ומערכת השלטון נתפסת כחלשה וחסרת יציבות.
דמוגרפיה:
הקהילה היהודית בעולם ממשיכה לצמוח, אך בישראל נרשם השנה מאזן הגירה שלילי – יותר אזרחים יוצאים מאשר נכנסים. מרבית העוזבים הם צעירים חילונים, המביעים תסכול מן המצב הפוליטי. במקביל, ישראלים בתפוצות מחזקים קהילות יהודיות מקומיות, ולעיתים אף מאטים מגמות של היחלשות דמוגרפית.
זהות יהודית:
בקהילות רבות בתפוצות נרשמו שיאי סולידריות עם ישראל – תרומות, התנדבות ומעורבות קהילתית. אולם, בקרב צעירים פרוגרסיביים, בעיקר בארצות הברית, בולטת התרחקות ואף אימוץ עמדות ביקורתיות חריפות כלפי ישראל, ואפילו אנטי ציוניות. בישראל עצמה התחזקה ההזדהות עם תפוצות, אך במקביל גברו מתחים סביב בריתות פוליטיות עם הימין הקיצוני.
חוסן ואנטישמיות:
האנטישמיות במערב זינקה לרמות שלא נראו זה עשרות שנים – תקיפות פיזיות, הדרה חברתית והסתה בקמפוסים וברשתות. במקביל, ישראל ניצבת מול מתקפה משפטית בינלאומית: בית הדין הפלילי בהאג הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, וצעדי הכרה במדינה פלסטינית מחזקים את האיום המשפטי.
יחסי ישראל–ארצות הברית:
הברית האסטרטגית עם וושינגטון הדוקה מתמיד, כפי שהודגם במבצע המשותף נגד תוכנית הגרעין האיראנית. עם זאת, הקיטוב הפוליטי בשתי המדינות מאיים על התמיכה הדו־מפלגתית בישראל. בעוד הגיבוי הרפובליקני נותר חזק יחסית, במפלגה הדמוקרטית הולך ומתחזק אגף אנטי־ציוני, בעיקר בקרב צעירים בקמפוסים.
הדוח מפרט כאמור, שורה של המלצות אסטרטגיות:
- קביעת יעד מדיני ברור ל״יום שאחרי״ בעזה – תוכנית לשיקום, העברת שלטון ברצועה שתוביל לחיזוק הלגיטימציה הבינלאומית.
- ריסון רטוריקה קיצונית בממשלה והפסקת הצהרות על ״גירוש״ או ״החרבה״.
- יוזמה דיפלומטית התקפית מול אירופה, אסיה ומדינות ערב המתונות.
- שילוב יהדות התפוצות בתהליך קבלת ההחלטות בישראל, באמצעות דיונים מוסדיים קבועים.
- אימוץ ״חוקה רזה״ ורפורמות בשיטת הממשל, כולל פתרון סוגיית גיוס החרדים.
- טיפוח קשרים עם התפוצה הישראלית החדשה באמצעות ארגוני חברה אזרחית.
- התאמת שירותי הקליטה לעולים מארצות המערב, על רקע גל האנטישמיות העולמי.
- פיתוח תוכנית לאומית למאבק באנטישמיות, בהובלת ישראל כמדינת העם היהודי.
- הקמת מסלולי לימוד בינלאומיים באוניברסיטאות ישראליות שימשכו סטודנטים יהודים.
לקריאת דו"ח הערכה השנתית לחצו כאן: bit.ly/46JUrhC
