| 1 | הלמ"ס, הסקר החברתי 2020. |
| 2 | שם. |
| 3 | שמואל רוזנר, קמיל פוקס ונח סלפקוב, #יהדות ישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית, מודיעין 2018, עמ' 226. |
| 4 | תמר הרמן, גלעד בארי, אלה הלר, חנן כהן, יובל לבלב, חנן מוזס וקלמן נוימן, דתיים? לאומיים! המחנה הדתי-לאומי בישראל 2014, ירושלים 2014, עמ' 23–24. |
| 5 | סקר מכון דיאלוג עבור התנועה הרפורמית, 2017. |
| 6 | רוזנר פוקס וסלפקוב, לעיל הערה 3, עמ' 226–227. בסקר שנערך לאחרונה הראו רוזנר, פוקס וסלפקוב גם כן שכאשר ישנן יותר מארבע קטגוריות (חילוני, מסורתי, דתי, חרדי), מסורתים רבים בוחרים בקטגוריה "חילונים קצת מסורתים" ו"דתיים ליברליים". ראו שמואל רוזנר, קמיל פוקס ונח סלפקוב, "יהודים מסורתים בישראל: עמדות בנושאי דת ומדינה 2021", ממצאים מסקר אתר המדד עבור "ישראל חופשית". |
| 7 | הלמ"ס, הסקר החברתי 2018. |
| 8 | רוזנר פוקס וסלפקוב, לעיל הערה 3, עמ' 29. |
| 9 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל 2009, סקר אביחי". יצוין כאן כי כל הנתונים שמופיעים במחקר זה מאתר דאטה ישראל הינם באדיבות מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות שבמכון הישראלי לדמוקרטיה. פילוח של הנתונים מסקר PEW 2016 חושף תמונה דומה: 71% מה מסורתים מזדהים כמזרחים או ספרדים מבחינה עדתית. ראו Pew Research Center, "Israel’s Religiously Divided Society," 2016. |
| 10 | רוזנר פוקס וסלפקוב, לעיל הערה 3, עמ' 242. |
| 11 | שם. |
| 12 | אריאל פינקלשטיין, החברה הדתית-לאומית בנתונים, נאמני תורה ועבודה, 2021, עמ' 74. |
| 13 | פוריה גל גץ, הדתל"שים: מסע אל עולמם של דתיים לשעבר, תל אביב 2011, עמ' 190–192. |
| 14 | נתונים של הלמ"ס משנת 2019, בעיבוד של האיחוד המסורתי. |
| 15 | הלמ"ס, הסקר החברתי 2018. |
| 16 | הרמן ועמיתים, לעיל הערה 4, עמ' 23–24. |
| 17 | עיבוד נתונים של הסקר: The Israel National Election Studies, "Election Study 2019-2021," March 23, 2021. |
| 18 | מומי דהן, "פער ההצבעה לכנסת בין מזרחים לאשכנזים, גרסה שנייה", ספטמבר 2022. |
| 19 | א"ב 11280/02 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 נ' ח"כ טיבי וח"כ בשארה, פ"ד נו(4) 1, בעמ' 22. |
| 20 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "שותפות בעירבון מוגבל יהודים וערבים, 2019". |
| 21 | משרד התפוצות, סקר מעקב מדד עמדות הציבור כלפי הקשר בין ישראל לתפוצות, אפריל 2022, עמ' 17. |
| 22 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, סקר אביחי 2009". |
| 23 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, מדד הדמוקרטיה הישראלית 2017". |
| 24 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, סקר בנושא הסתה וגבולות חופש הביטוי – 25 שנה לרצח רבין, 2020". |
| 25 | Pew Research Center, Israel’s Religiously Divided Society, 2016. |
| 26 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, מדד הדמוקרטיה הישראלית, 2018". |
| 27 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, מדד הדמוקרטיה הישראלית, 2021". |
| 28 | Pew Research Center, Israel’s Religiously Divided Society, 2016. |
| 29 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, מדד הדמוקרטיה הישראלית, 2016". |
| 30 | Pew Research Center, Israel’s Religiously Divided Society, 2016. |
| 31 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, סקר רפורמים, מרץ 2020". |
| 32 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, מדד השלום – ינואר 2018". |
| 33 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, מדד השלום – יולי 2016". |
| 34 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, מדד הדמוקרטיה הישראלית, 2011". |
| 35 | שם. |
| 36 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, סקרי סמוחה – אוניברסיטת חיפה, 2019". |
| 37 | שם. |
| 38 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, סקר בזק, עמדות כלפי האחר, 2018". |
| 39 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, סקרי סמוחה – אוניברסיטת חיפה, 2019"; בתקופת הדיון על חוק הלאום, 40% מהמסורתים תמכו בהוספת ערך השוויון לכל האזרחים: שאלון עמדות הציבור בסוגיות החוצות את המערכת הפוליטית 2019. |
| 40 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, סקרי סמוחה – אוניברסיטת חיפה, 2019". |
| 41 | שמואל רוזנר, קמיל פוקס ונח סלפקוב, "מדד הפלורליזם 2022", המכון למדיניות העם היהודי 2022. |
| 42 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, מדד הדמוקרטיה הישראלית 2017". |
| 43 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, סקרי סמוחה – אוניברסיטת חיפה, 2019". |
| 44 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, מדד הדמוקרטיה הישראלית 2017". |
| 45 | ראו למשל מאיר בוזגלו, "המסורתי וההלכה: פנומנולוגיה", בתוך: מ' אורפלי וא' חזן (עורכים), התחדשות ומסורת: יצירה הנהגה ותהליכי בתרבות ביהדות צפון אפריקה, רמת גן תשס"ה, עמ' 187–204; אופיר טובול, קול התור – ציונות מסורתית ספרדית, ראשון לציון 2021, עמ' 13. |
| 46 | יעקב ידגר, המסורתים בישראל: מודרניות ללא חילון, ירושלים 2010, עמ' 313–352. |
| 47 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, התנהגות דתית בישראל, מדד הדמוקרטיה הישראלית 2017. |
| 48 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "מדד הדמוקרטיה הישראלית, 2021". |
| 49 | דן פפרמן, זרמים בעלייה: היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית בישראל, ירושלים 2018, עמ' 64. |
| 50 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, סקר רפורמים, מרץ 2020". |
| 51 | שם. |
| 52 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, הקול היהודי, מאי 2019". |
| 53 | רוזנר, פוקס וסלפקוב, לעיל הערה 6. |
| 54 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, התנהגות דתית בישראל, סקר רפורמים, מרץ 2020. |
| 55 | רוזנר, פוקס וסלפקוב, לעיל הערה 6. |
| 56 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, התנהגות דתית בישראל, עמדות הציבור בסוגיות החוצות את המערכת הפוליטית, 2019; סקר בזק דת ומדינה אוגוסט, 2019. |
| 57 | רוזנר, פוקס וסלפקוב, לעיל הערה 6. |
| 58 | שם. |
| 59 | סקר מכון דיאלוג עבור התנועה הרפורמית, 2017. |
| 60 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, סקר רפורמים, מרץ 2020". |
| 61 | סקר מכון דיאלוג עבור התנועה הרפורמית, 2017. |
| 62 | Pew Research Center, Israel’s Religiously Divided Society, 2016. |
| 63 | סקר מכון דיאלוג עבור התנועה הרפורמית, 2017. |
| 64 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "סקר רפורמים, מרץ 2020". |
| 65 | סקר מכון דיאלוג עבור התנועה הרפורמית, 2017. |
| 66 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל 2009, סקר אביחי". יש לציין שלא מעט אנשים מסורתים אכן בוחרים בבתי ספר משותפים כאשר אופציה זו קיימת באזור מגוריהם. כמו כן, גם בתי הספר המשותפים לדתיים וחילונים שואפים לתת מענה לציבור המסורתי ולהתעלות מעל הדיכוטומיה דתי/חילוני. ראו אלישיב רייכנר, כאן חיים יחד – סיפורן של מסגרות החינוך המשלב והקהילות המשותפות, ראשון לציון 2016, עמ' 42–45. |
| 67 | רוזנר, פוקס וסלפקוב, לעיל הערה 41. |
| 68 | מאמר מערכת, "51% מהחילונים: לא רוצים שכן חרדי", YNET יהדות, 20.07.2009. |
| 69 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל, מדד הדמוקרטיה הישראלית 2010". |
| 70 | משרד התפוצות, סקר מעקב מדד עמדות הציבור כלפי הקשר בין ישראל לתפוצות, אפריל 2022, עמ' 19. |
| 71 | שם, עמ' 31. |
| 72 | שם, עמ' 25. |
| 73 | שם, עמ' 38. |
| 74 | שם, עמ' 39. |
| 75 | ראו למשל: יהונתן גוטליב, "מחנה המאמינים", ערוץ 7, 27.12.2021. |
| 76 | מחקר זה אינו עוסק בעמדות הפוליטיות של המסורתים, אולם הנתונים מראים שאין הצבעה מסורתית אחת ושהמסורתים – בדומה לרוב הישראלים – מצביעים לכל הקשת הפוליטית, עם נטייה למפלגות ימין ומרכז. המפלגות היחידות שאינן זוכות כמעט לאף קול מסורתי הן המפלגות הערביות, יהדות התורה ומרצ. ראו Pew Research Center, Israel’s Religiously Divided Society, 2016. ראו גם שמואל רוזנר, קמיל פוקס ונח סלפקוב, #יהדותישראלית – דיוקן של מהפכה תרבותית, מודיעין 2018, עמ' 241–242. עובדה זו אינה נעלמת מהפוליטיקאים החרדים שמשתמשים בברית "בין החרדים ל מסורתים" כאמצעי רטורי שמטרתו להכפיש את המחנה היריב ולצייר אותו כאנטי-יהודי. ראו למשל: קובי אריאל, "בכיס של הבוחרים שלו", ישראל היום, 05.04.2022. |
| 77 | ראו למשל: שגיא אלבז, "גם המסורתים תומכים בדרך החילונית", הארץ, 23.09.2019. לאחרונה 'ישראל חופשית', גוף שמקדם חופש מדת בישראל, הזמין סקר מיוחד שבדק את עמדותיו של הציבור המסורתי, עם מטרה ברורה להדגיש שבנושא זה גדול המשותף בין המסורתים לחילונים יותר מאשר בין המסורתים לדתיים. ראו: חן ארצי סרור, "פתרונות, לא עקרונות", ידיעות אחרונות, מוסף לשבת, 16.12.2021. |
| 78 | ראו למשל את ספרו של הרב שי פירון, ישראל השלישית: בין ממלכתיות למסורתיות, ראשון לציון 2021. |
| 79 | ההוגים והאקטיביסטים שמדברים בשם המסורתים נוטים מצד אחד להתבסס על הגדרה מרחיבה של המסורתיות כדי לטעון שהמסורתים מהווים לכל הפחות שליש מהציבור היהודי בישראל, ובד בבד מתעלמים מהנתונים המצביעים על ההטרוגניות הפנים-מסורתית. דוגמה בולטת לכך היא הקדמתו של אופיר טובול לספר "קול התור", שם נטען שה מסורתים מהווים כ-40% מהיהודים בישראל, ובד בבד נכתב שהמסורתי הוא כמעט תמיד ספרדי ושאין לו תביעה לשנות את ההלכה. שתי טענות אלו מייצגות בוודאי חלק מהציבור המסורתי בישראל, אך רחוקות מלייצג את כולו. אופיר טובול, קול התור – ציונות מסורתית ספרדית, ראשון לציון 2021, עמ' 12–13. |
| 80 | M. Shokeid, "Cultural Ethnicity in Israel: The Case of Middle Eastern Jews' Religiosity", AJS Review 9/2 (Fall 1984), pp. 247 – 271. |
| 81 | מאיר בוזגלו, שפה לנאמנים: מחשבות על המסורת, ירושלים 2008; מיכה גודמן, חזרה בלי תשובה: על חילוניות אחרת ועל דתיות אחרת, חבל מודיעין 2019; יפה בניה, "הדרך המסורתית: אפשרות ליהדות כלל-ישראלית", על דעת הקהל, מכון שלום הרטמן, 21.11.2019; פירון, לעיל הערה 78. |
| 82 | נסים ליאון, "לא רק נוסטלגיה ופולקלור: מסורתיות כדרך חיים", מקור ראשון, 17.10.2021. |
| 83 | את היבטוי רשת השיח המסורתי" שמעתי לראשונה בהרצאה שנשאה פרופ' חביבה פדיה בתחילת שנת 2022, כאשר הייתי באמצע הכתיבה של מחקר זה. הרגשתי שהביטוי תואם במדויק את טיב האינטרקציות שבין השיחים המסורתים השונים שבלב הניתוח שלי. על אף שניתוחי נכתב ללא תלות בתוכן דבריה של פרופ' פדיה, אותה המשגה שאולה מהגותה. כיוון שזו עדיין מבחינת תורה שבעל-פה לא יכולתי להפנות למקור כתוב." |
| 84 | רוזנר, פוקס וסלפקוב, לעיל הערה 76. |
| 85 | זוהי הטענה המרכזית של צ'ארלס טיילור: C. Taylor, A Secular Age, Cambridge 2007. ראו גם את דיונו של גיא בן פורת על ההבחנה בין חילון לחילוניות בהקשר הישראלי: גיא בן פורת, הלכה למעשה: חילונו של המרחב הציבורי בישראל, חיפה 2016; יעקב ידגר, מעבר לחילון: מסורתיות וביקורת החילוניות בישראל, ירושלים 2012, עמ' 16–37. |
| 86 | יהודה שנהב-שהרבני, "הזמנה למתווה פוסט-חילוני לחקר החברה בישראל״, יוכי פישר (עורכת), חילון וחילוניות: עיונים בין-תחומיים, ירושלים ותל אביב 2015, עמ' 162. |
| 87 | גיא בן פורת, הלכה למעשה: חילונו של המרחב הציבורי בישראל, חיפה 2016. ראו גם את הנתונים העדכניים של רוזנר, פוקס וסלפקוב, לעיל הערה 76. |
| 88 | ראו גם את מחקרה הסוציולוגי של להב על אודות חילונים-מאמינים: הגר להב, חילוניות מאמינות – סוציולוגיה של אמונה בנוף החילוני בישראל, ירושלים 2021. |
| 89 | אליעזר שביד, "העידן ה"פוסט חילוני"", המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 01.11.2000. |
| 90 | ראו ידגר, לעיל הערה 84, עמ' 62–65. |
| 91 | אליעזר שביד, בין אורתודוכסיה להומניזם דתי: המגמות העיקריות בהגות היהודית הדתית של המאה העשרים, מזרח אירופה וארץ ישראל, ירושלים 1977. |
| 92 | יהודה שנהב-שהרבני, "הזמנה למתווה פוסט-חילוני לחקר החברה בישראל״, יוכי פישר (עורכת), חילון וחילוניות: עיונים בין-תחומיים, ירושלים ותל אביב 2015, עמ' 139–169. |
| 93 | ידגר, לעיל הערה 84, עמ' 62–65. ראו גם: ידגר, לעיל הערה 46, ירושלים 2010. |
| 94 | השוו לממצאים של בן דוד על אודות הזהויות ההיברידיות במרחבים של ההתחדשות היהודית: רגב בן דוד, "'זה לא מפגש בין דתיים וחילונים': זהויות יהודיות היברידיות באוכלוסיה הטרוגנית – מקרה בוחן משדה ההתחדשות היהודית בישראל", עבודת תיזה, אוניברסיטת בר אילן 2016. |
| 95 | בהקשר זה ראו את המחקרים החשובים של ליאון וידגר: יעקב ידגר וישעיהו ליבמן, "מעבר לדיכוטומיה 'דתי חילוני': המסורתים בישראל", בתוך: אורי כהן, אליעזר בן-רפאל, אבי בראלי ואפרים יער (עורכים), ישראל והמודרניות: למשה ליסק ביובלו, שדה בוקר 2006; נסים ליאון, "המסורתיות המזרחית כהד לקיום היהודי בעולם האסלאם", אקדמות כג (אלול תשס"ט), עמ' 129–146; נסים ליאון, "המסורתיות המזרחית במבט פוסט-אורתודוקסי – מדתיות שבורה לחילוניות שנקטעה?", פעמים 122–123 (תשס"ט), עמ' 89–113; ידגר, לעיל הערה 84; יעקב ידגר, לעיל הערה 46. |
| 96 | ראו למשל Guy Ben Porat, "A State of Holiness: Rethinking Israeli Securalism", Alternatives: Global, Local, Political 25/2 (2000), pp. 223-245; יאיר שלג, מעברי ישן ליהודי חדש, ירושלים 2010, עמ' 162–174; גיא בן פורת, הלכה למעשה: חילונו של המרחב הציבורי בישראל, חיפה 2016; רוזנר, פוקס וסלפקוב, לעיל הערה 76. |
| 97 | על צמיחת ההתחדשות היהודית החילונית בישראל ראו: נעמה אזולאי ורחל ורצברגר, "התחדשות יהודית במרחב החילוני בישראל: מתופעה לתנועה חברתית חדשה", פוליטיקה 18 (2008), עמ' 141–172; נעמה אזולאי, עברים אנו ואת ליבנו נעבוד: תנועת ההתחדשות היהודית במרחב החילוני בישראל, חיבור לשם קבלת תואר 'דוקטור בפילוסופיה', המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר אילן (2010); גד אופז, מ"שיח לוחמים" אל "ארון הספרים היהודי", דור שני ושלישי בקיבוץ בחיפוש הזהות היהודית, ירושלים 2016; יואב זינאתי-לביא, היהדות המתחדשת בישראל: ניסוחה מחדש של היהדות כתפיסת זהות תרבותית-מודרנית, עבודת תזה, בית הספר למדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית בירושלים (2019). |
| 98 | לתהליך המיסוד של תנועת ההתחדשות היהודית ראו אזולאי וורצברגר, לעיל הערה 96, עמ' 157–158. |
| 99 | לרשימת הארגונים המלאה החברים ב'פנים' ראו: http://www.panim.org.il/organizations |
| 100 | לרשימת הארגונים המלאה החברים ב'רשות הרבים' ראו: |
| 101 | https://rashut-harabim.org/our-organizations/ |
| 102 | יצוין שהדבקת התג "מסורתי" להתחדשות היהודית החילונית כבר נעשה על ידי מבקריה. למשל, במאמר ביקורתי על אשליית השיבה אל המסורת של החילונים, השתמש אסף שרון במונח "נאו- מסורתים" כשם גנאי לחילונים משוחחי מסורת. ראו אסף שרון, "אשליית השיבה אל המסורת", הזמן הזה, פברואר 2019. נוסף על כך, חלק מהשחקנים בשדי ההתחדשות היהודית החילונית הציעו את המונח "חילונים-מורשתים" כדי לתאר את אותם חילונים בעלי תפיסה חיובית כלפי המסורת היהודית. ראו למשל רגב בן דוד, "מדברים על חילוניות יהודית", השילוח 16 (אוקטובר 2019), עמ' 178–194. בן דוד אישר לי בשיחה שהוא אכן רואה במילה "מורשת" מילה נרדפת ל"מסורת", אלא שזו האחרונה כבר נוכסה למסורתיות המזרחית ולכן העדיף שלא להשתמש בה. |
| 103 | C. Taylor, A Secular Age, Cambridge 2007, pp. 210-211, 281-283. |
| 104 | בוזגלו, לעיל הערה 81, עמ' 57. |
| 105 | יפה בניה, "הדרך המסורתית: אפשרות ליהדות כלל-ישראלית", על דעת הקהל, מכון שלום הרטמן, 21.11.2019. |
| 106 | אליעזר שביד, היהדות והתרבות החילונית, תל אביב תשמ"א, עמ' 236–237. מובא אצל רגב בן דוד, "אחרי מות: אליעזר שביד כרב ישראלי", מכון שלום הרטמן, 19.01.2022. |
| 107 | עידו פכטר, יהדות על הרצף, ירושלים 2021. |
| 108 | גודמן, לעיל הערה 81, עמ' 180. |
| 109 | פילוח נתונים מאתר דאטה ישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, "התנהגות דתית בישראל 2009, סקר אביחי". |
| 110 | בוזגלו, לעיל הערה 81, עמ' 34–35. |
| 111 | מוקי צור, ללא כתונת-פסים, תל אביב תשל"ו. |
| 112 | עידו פכטר, יהדות על הרצף, ירושלים 2021, עמ' 91. |
| 113 | פראנץ רוזנצווייג, מכתב ליוסף פראגר (24.7.1925), בתוך: מבחר אגרות וקטעי יומן, ירושלים תשמ"ז, עמ' 350–351. |
| 114 | בוזגלו, לעיל הערה 81, עמ' 37. |
| 115 | צור, לעיל הערה 109; גד אופז, מ"שיח לוחמים" אל "ארון הספרים היהודי", דור שני ושלישי בקיבוץ בחיפוש הזהות היהודית, ירושלים 2016, עמ' 146–149. |
| 116 | ראו מוקי צור, "המסורת והחלוצים", מתוך: הר/שדה/בית: כתבים מן המורד, בני ברק 2018. ראו גם גד אופז, מ"שיח לוחמים" אל "ארון הספרים היהודי", דור שני ושלישי בקיבוץ בחיפוש הזהות היהודית, ירושלים 2016, עמ' 143; אזולאי וורצברגר, לעיל הערה 96, עמ' 149. |
| 117 | אריאל פיקאר, לראות את הקולות: מסורת, יצירה וחירות פרשנית, תל אביב 2016, עמ' 287. |
| 118 | גודמן, לעיל הערה 81, עמ' 178. |
| 119 | בוזגלו, לעיל הערה 81, עמ' 57. |
| 120 | דוגמה בולטת לתופעה זו היא הספר "קול התור", שיצא ב-2021 בעריכת אופיר טובול (לעיל הערה 79). |
| 121 | ראו בין היתר צור, לעיל הערה 114. ראו גם גד אופז, מ"שיח לוחמים" אל "ארון הספרים היהודי", דור שני ושלישי בקיבוץ בחיפוש הזהות היהודית, ירושלים 2016, עמ' 143; אזולאי וורצברגר, לעיל הערה 96, עמ' 149; מוטי זעירא, קרועים אנחנו, ירושלים 2002. |
| 122 | פירון, לעיל הערה 78. |
| 123 | עמיחי דנינו, "בין השבט החמישי לממלכתיות מאחדת המסורתיות על פרשת דרכים", דעות 97 (אוגוסט 2021); ענבר הרוש גיטי, "המסורתיות כמענה לסוגיות הליבה של החברה הישראלית מתפיסת ה'הכלה' לתפיסת ה'יחד'", דעות 97 (אוגוסט 2021). |
| 124 | ליאון, לעיל הערה 82. |
| 125 | מאיר בוזגלו, "מסורתיות – הזדמנות למחלוקת חדשה", מתוך: דב אלבוים (עורך), מגילת העצמאות עם תלמוד ישראלי: מקורות ומדרשים ספרות ומחקרים, ראשון לציון 2019, עמ' 122. כאן המקום להעיר שבספרו 'שפה לנאמנים', בוזגלו מתייחס למסורתיות כתופעה מודרנית ואף מקפיד להבדיל בין המסורתי החדש למסורתי הקדם-מודרני. עם זאת, בכתביו המאוחרים יותר יש טשטוש בין הפרה-מודרני למודרני, מלווה בביקורת גלויה על שאר הגישות היהודיות. ראו למשל: מאיר בוזגלו, לכבוד התורה, ירושלים 2022. |
| 126 | ראו למשל טובול, לעיל הערה 79. |
| 127 | נסים ליאון, "המסורתיות המזרחית כהד לקיום היהודי בעולם האסלאם", אקדמות כ"ג (אלול תשס"ט), עמ' 129–146; נסים ליאון, "המסורתיות המזרחית במבט פוסט-אורתודוקסי – מדתיות שבורה לחילוניות שנקטעה?", פעמים 122–123 (תשס"ט), עמ' 89–113. ראו גם: יפה בניה, "הדרך המסורתית: אפשרות ליהדות כלל-ישראלית", על דעת הקהל, מכון שלום הרטמן, 21.11.2019. |
| 128 | רות קלדרון, "ו' החיבור", מתוך: דב אלבוים (עורך), מגילת העצמאות עם תלמוד ישראלי: מקורות ומדרשים ספרות ומחקרים, ראשון לציון 2019, עמ' 100. |
| 129 | שם, עמ' 101. |
| 130 | R. Brubaker, ״The Return of Assimilation? Changing Perspectives in Immigration and its Sequels in France, Germany, and the United States,״ Ethnic and Racial Studies 24/4 (2001), pp. 531–548. |
| 131 | יער אפי, "המשכיות ושינוי בחברה הישראלית – המבחן של כור ההיתוך", בתוך: חנה הרצוג, טל כוכבי ושמשון צלניקר (עורכים), דורות, מרחבים, זהויות, תל אביב 2000, עמ' 72–104; משה ליסק, העלייה הגדולה בשנות החמישים, כישלון כור ההיתוך, ירושלים 1999; סמי סמוחה, "שסעים מעמדיים, עדתיים ולאומיים בדמוקרטיה בישראל", בתוך: רם אורי (עורך), החברה הישראלית: היבטים ביקורתיים, תל-אביב 1993. על מדיניות כור ההיתוך הישראלית ראו: מיכל צוויג, "כור ההיתוך – בין הלכה למעשה", ישראלים 1 (2017), עמ' 19–56. |
| 132 | W. Kymlicka, Multicultural citizenship: A liberal theory of minority rights, clarendon Press, 1995; W. Kymlicka, "Politics in the vernacular: Nationalism, multiculturalism and citizenship," Philosophy 76.298 (2001); A. Gutmann & C. Taylor, Multiculturalism: Examining the Politics of Recognition, Princeton, N.J: Princeton University Press, 1994. על הרב-תרבותיות בישראל ראו: יוסי יונה ויהודה שנהב, "המצב הרב תרבותי", תאוריה וביקורת 17 (2000), עמ' 163–188; יוסי יונה, בזכות ההבדל: הפרויקט הרב-תרבותי בישראל, תל-אביב 2005. |
| 133 | דני גוטוויין, זהות נגד מעמד: רב-תרבותיות כאידאולוגיה נאו-ליברלית, תיאוריה וביקורת 19, סתיו 2001, עמ' 241–258; דניאל גוטווין, "שלילת הגולה, כור היתוך ורב-תרבותיות: בין אידאולוגיה לאתוס", מתוך: ניר מיכאלי (עורך), כן בבית ספרנו, תל-אביב 2014, עמ' 210–233. |
| 134 | S. Holt & Z. Machnyikova, "Culture for shared societies." In M. Fitzduff (Ed.), Public policies in shared societies: A comparative approach, London 2013, pp. 167–214; S. Killelea, "Shared societies and peace: The ends and means of development," Development, 57(1) (2014), pp. 64–70; R. Kuttner & E. Eiran, "Shared Society: Concept, implementation and the road ahead." Conflict Resolution Quarterly, 39(2) (2021), pp. 81–95; C. McCartney, The evolution of the shared societies concept: The theoretical concept's application in practice. Conflict Resolution Quarterly, 39(2) (2021). |
| 135 | Club de Madrid. (2011). The economics of shred societies, no. 2 of the shared societies project document series. http://www.clubmadrid.org/the-economic-benefits-of-shared-societies/ |
| 136 | R. Kuttner & E. Eiran, "Shared Society: Concept, implementation and the road ahead." Conflict Resolution Quarterly, 39(2) (2021), p. 82. |
