המלצות מדיניּוּת לפילנתרופים היהודים ולקהילה היהודית

(ההמלצות נוסחו בעקבות מפגשי הדיאולוג וניתוח המצב באוניברסיטאות ובחברה הכללית המופיע בחלק הבא.)

1. לימוד ההיסטוריה היהודית המודרנית וההיסטוריה של הציונות ומדינת ישראל

מוצע לכלול ולהבליט בתוכניות הלימודים של מערכת החינוך היהודי את לימודי ההיסטוריה היהודית החדשה וההיסטוריה של הציונות ומדינת ישראל. תחומים אלו ייכללו בכל מסגרות החינוך היהודי הפורמלי והלא-פורמלי דוגמת בתי ספר יומיים ומסגרות חינוך משלים (למשל, בתי כנסת ומחנות קיץ). תוכניות הלימודים במסגרות אלו יעסקו בהיבטים הבעייתיים והמאתגרים של החיים בישראל ושל מדיניות ממשלתה. כמו כן הן יציגו מגוון גישות לרעיון הציוני ולנושאים שעל סדר היום הפוליטי והחברתי בישראל, למשל היחס לשלום ולתהליך המדיני בעניינו וכן לסוגיות של דת ומדינה. הלימודים בתוכניות אלו יכינו את התלמידים להתמודדות עם ההאשמות בנוסח, לדוגמה, "הציונות היא תנועה קולוניאליסטית" או "ישראל היא מדינה כובשת".

2. בניית קהילה יהודית מכילה

מוצע שחיי הקהילה היהודית ישקפו את מגוון הדעות על ישראל ועל המדיניות של ממשלת ישראל. יש לצפות מארגונים המחזיקים בדעה המסתייגת מן הדעה הרווחת – כמו זו של פדרציות וארגונים מרכזיים דוגמת הוועד היהודי־אמריקאי (AJC) או הליגה נגד השמצה(ADL) – להיות מסוגלים להראות באופן משכנע שהם "יהודיים אותנטיים"; כלומר, להוכיח שחבריהם והנהגתם יהודים ברובם ושיש לארגון שורשים ממשיים או אינטלקטואליים בהיסטוריה היהודית ומחויבות לתרבות היהודית (שפה, ספרות, דת וכד'). אי־אפשר לטעון, לדוגמה, שהארגון "חוגי הפועלים היהודים" ("דער ארבייטער רינג") – הפועל למעלה ממאה שנים למען תרבות היידיש והתרבות היהודית ומקיים מסגרות רווחה לפועלים בגיל הזהב אבל טוען לניטרליות בכל מה שקשור לישראל (עקב גישות שונות בתוכו) – אינו ארגון יהודי אותנטי.

3. תיעוד וחשיפה של מקורות המימון

מוצע שהפילנתרופים היהודים והקהילה היהודית המאורגנת ישקיעו משאבים בתיעוד ובחשיפה של מקורות המימון והארגון של גיוס המחאות הפרו־פלסטיניות מצד מדינות ערביות (קטאר, ערב הסעודית, איראן והאמירויות). מוצע לחשוף את הערוצים השונים המשמשים להעברת הכספים המיועדים ל"רכישת השפעה" בארצות הברית, ובעיקר לברר מה חלקן של הפעולות הללו בכל זה ומה מידת השפעתן במסע התעמולה הנרחב שמבצעת איראן (ואף רוסיה) בתקשורת החברתית נגד ארצות הברית.

4. חיזוק ריבוי הדעות והמחקר החופשי במוסדות להשכלה גבוהה

מוצע שהפילנתרופים היהודים והקהילה היהודית המאורגנת, בשיתוף עם הקהילות הקונסרבטיבית והליברלית המסורתית, וכן עם קבוצות נוצריות, יפתחו אמות מידה אובייקטיביות ושקופות למחקר חופשי ולריבוי דעות ונקודות מבט במוסדות להשכלה גבוהה ויתמכו במוסדות שיענו לקריטריונים אלו. באמצעות פעולה זו הם יחזקו מוסדות השכלה המעודדים מצוינות ומחקר חופשי אמיתי. במילים אחרות, מוצע לספק חלופה למגמות הרודניות של הווקיזם הפרוגרסיבי באוניברסיטאות העילית ולעודד התייחסות לסטודנטים ולמרצים כאל פרטים אוטונומיים ולא כאל מייצגים של קבוצת זהות כלשהי.

5. התנעת מאמץ אינטלקטואלי

מוצע שהקהילות היהודיות התומכות בישראל והפועלות בה, וכן אלו הפועלות בארצות הברית, ייזמו, בשיתוף עם אנשי אקדמיה, פרויקט אינטלקטואלי שמטרתו לצמצם ולערער את הדומיננטיות של המגמה הפרוגרסיבית באקדמיה. הפרויקט ישאף להחזיר את האוניברסיטאות לייעודן הראשי: מחקר והוראה ברוח החקירה החופשית והפתוחה (אגב אתגור ההיבט הטוטליטרי של הפרוגרסיביות הנוכחית). הפרויקט ישאף גם לאתגר נרטיבים פשטניים של "מדוכאים" ו"מדכאים", "טובים" מול "רעים", וגם לממן מחקר ולהעניק מלגות. כדי להשיג את התוצאות המקוות מוצע לשקול הקמת כתבי עת מדעיים, ואפילו מחלקות לימוד חדשות, שיעסקו בכל המכלול הזה.