לאחר עשרות שנים, ישראל שבה להילחם במדינת אויב, במלחמה קצרה, ועם תוצאה ברורה, חדה ומהדהדת – ניצחון. ההרתעה הישראלית כלפי אויבנו עומדת בשיאה והיא נתמכת בברית עם ארה"ב, שתורגמה למעשים נחרצים. כדי שישראל תעלה על דרך המלך עלינו לסיים את המערכה בעזה ולהתפנות למערכה החשובה מכולן - תיקון חברתי פנימי.

נקודה למחשבה: המחדל של 7/10 ועימו האובדן וההשפלה הלאומית, ניהול המלחמה הארוכה בתולדותינו, טרגדיית החטופים, הרפורמה/מהפכה המשפטית, הצונאמי המדיני, אי האמון של רוב הציבור בראש הממשלה – כל אלה לא פגעו ביציבות הממשלה. היא מתערערת עכשיו – אף שהעניין טרם הוכרע – משום המחלוקת על (אי) הגיוס של החרדים לצבא. מה זה אומר עלינו, הישראלים?