ללא שיתוף-פעולה עם השלטון המקומי לא ניתן יהיה לקדם הרבה בשוק הדיור.

האם הסכם ישראלי־פלסטיני הוא עניין לנאיבים בלבד? הכל חייב להתחיל במנהיגות אמיצה משני הצדדים, שתשכיל להמס את חומות העוינות וליצור שינוי אידיאולוגי בציבור הרחב

חג הסוכות, שחל בראשיתה של שנת שמיטה, הוא הזדמנות לבחון את יחסנו כמדינה יהודית לאיכות הסביבה. בניגוד למרבית העולם, נראה שישראלים רבים, ובראשם הציבור הדתי והחרדי - די אדישים.

בשבוע שעבר פרסם שר המשפטים את רשימת המועמדים לביהמ"ש העליון, לקראת מינויים הצפוי של ארבעה שופטים, ומייד פרצה מהומה.

כשעל רקע העלייה בקריאות הגנאי ובתוקפנות נגד יהודים יש גם עלייה בעוינות נגד ישראל ובתמיכה בחרם, קשה שלא לראות את הדברים כשני צדדים של אותו מטבע

במשוואה הקיימת כיום, הדתיים והחרדים "אחראים" להגדיר מה "יהודי" במדינה היהודית, והחילונים והדתיים גם יחד רבים ביניהם על משמעותה של "דמוקרטיה". זו משוואה מעוותת מן היסוד.

בפרספקטיבה היסטורית, החלטה להתעלם מן הנושא הפלסטיני היא "נורמלית" בערך כמו החלטה להתעלם ממגפת הקורונה.

מה הן תוצאות העימות בין סין לארצות הברית, מבחינתם של מדינת ישראל ושל העם היהודי?

הוועד היהודי האמריקאי (AJC) הודיע באוגוסט על יוזמת "שיבוש האנטישמיות", שבמסגרתה הוצע מימון ל"רעיונות חדשים למאבק באנטישמיות, ברמה המקומית, הכלל-ארצית, או הווירטואלית".