על מנת להשיב את מאזן ההרתעה, ישראל חייבת להגיב בעוצמה רבה: לפגוע במתקני האנרגיה של איראן, לסכל את בכיריו ולהתעקש על ניתוק הזירות בין איראן ללבנון.

האיראנים טעו לחשוב שהם חסינים לחלוטין: מכיוון שהנשיא טראמפ להוט להגיע להסכם, הוא יעשה הכל כדי לרסן את ישראל. הפעם הם לא קראו נכון את המפה.

מאז שנות ה-80 ישראל נזהרת בקפידה שלא לעקוב אחר בכירים אמריקאים. לכן, הדיווח הנוכחי מעורר תהיות רבות, במיוחד לאור העובדה שבמסמך שהודלף אין שום ראיות אלא רק "חששות".

התקיפה האלימה על ביתו של השופט סולברג היא, לעת עתה, שיא מופרע במיוחד של שרשרת פוגרומים בלתי נגמרת, של הרס ושיבוש החיים שזורעים "חרדים קיצונים" ברחבי ישראל כבר חודשים ארוכים.

חיזבאללה מבודד כפי שלא היה מעולם ומתקשה לשכנע את הציבור שהוא מגן על לבנון, ולא על המהפכה האסלאמית באיראן.

ההתחזקות הדתית בישראל אינה מובילה תמיד לערכים של אחריות ואהבת אדם • בין רבני אינסטנט, קיצוניות ולאומנות, התורה מאבדת את פניה המאירות.

מי שנשענו על לקחי העבר כדי להפריד בין אזרחים למשטרים, מאמצים כעת שפה של הדרה קולקטיבית. המאמרים שלנו נזרקים לפח בתוך דקות, השותפים לשעבר שותקים, ומגדל השן האירופי קורס לתוך פוליטיקת זהויות עלובה.

ראש הממשלה נתניהו ושר החוץ סער, איימו לתבוע את הניו יורק טיימס על עלילת הדם שפרסמו על ישראל. זה יכול להפוך לבומרנג נגדנו.

ההצבעה האירופית, שהסתמנה כחיובית לישראל, לא תשנה את המציאות במזה"ת, אבל היא כן סיפקה הצצה נדירה למתח הגובר בתוך יבשת אירופה - בין הציבור הרחב לבין האליטות הפוליטיות, החברתיות, התרבותיות והאקדמיות.