ישראל לא צריכה לחשוש מהצהרות האיחוד האירופי על עזה: מדינות שלא מצליחות לשמור את הגבולות שלהן לא יצליחו לאכוף את הגבולות של מדינות אחרות.

בעוד שרחובות היבשת סערו למען עזה, המאבק של האיראנים למען חירותם נתקל בשתיקה צורמת שלא נובעת מחוסר מידע, אלא ממחסום אידיאולוגי.

למרות המתחים שהתעוררו לאחרונה, אפשר כבר לקבוע שארבעה עשורים לאחר ההצטרפות לאיחוד האירופי, ספרד ופורטוגל שינו את יחסן לישראל ולעם היהודי.

דחיית טענות ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי מערערת את ההנחה שמנגנוני חקירה פנימיים מספקים חיץ משפטי, ומחייבת אסטרטגיה לאומית כוללת להתמודדות עם האיומים המשפטיים הגוברים על בכירי המדינה וחייליה.

המקרה של סומלילנד מוכיח כי בפועל החוק הבינלאומי הוא בחלק מהמקרים רק המלצה, והפוליטיקה דורסת את המציאות המשפטית.

מאז ה-7 באוקטובר היהודים בתפוצות עשו מאמץ כדי להראות עד כמה הם מזדהים איתנו. אנחנו, הישראלים, צריכים לשדר להם שאנחנו רואים אותם.

מדיניות הקליטה בישראל מותאמת בעיקר לעולים מארצות מצוקה. התרוקנות הקהילות היהודיות במערב אירופה העשירה יכולה להיתרגם לגל עלייה מחזק ומשגשג – אם תגובש מדיניות הולמת.

דרושה גישה חדשה לקשר בין ישראל לבין יהדות התפוצות: לא עוד מערכת יחסים תועלתנית, אלא גישה של הקשבה, שותפות ואחווה - במיוחד מול המציאות המורכבת של יהודים ברחבי העולם.

כל עוד אירופה תסתפק בגינויים והצהרות סולידריות, מבלי להכיר באנטישמיות אלימה כטרור ולפעול נגדה בהתאם, היא תמשיך להיכשל בהגנה על ערכיה ועל ביטחון הקהילות היהודיות בשטחה