שיקום היחסים עם הקהילה היהודית בארה"ב הוא קריטי. יש בכך אינטרס ישראלי מהמעלה הראשונה, אבל גם אינטרס ערכי של שיפור הלכידות היהודית והאחווה בין שתי הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.

בחירתם של כמחצית מהגברים החרדים לא לעבוד היא בחירה ערכית הנובעת גם מתמריץ כלכלי משמעותי. הסדרת הפטור לחרדים משירות צבאי לא תשיג דבר אם לא תלווה בצעדי מדיניות נוספים

למרבה הפלא, חוק הגיוס שהממשלה מבקשת להעביר בכנסת מחליק בגרון הציבורי בלי השתנקות, אף לא כחכוח. בעבר, בעקבות חוקי גיוס, ממשלות נפלו, מפלגות קמו ופורקו, מאות אלפים הפגינו, בג"ץ הפעיל את נשק יום הדין – פסילה של חוקי הכנסת – יותר מאשר בכל נושא אחר. ואילו עכשיו, שקט מפתיע מקיר לקיר. החרדים שותקים למרות שמובילי החוק הם ליברמן ולפיד –…

לקח הנטישה של אפגניסטן מחייב לבחון אם אנו משמרים ביחסינו עם ארצות הברית את אותם יסודות שאינם תלויים בחולות נודדים של אינטרסים משתנים.

מערך הכשרות של הרבנות בישראל נע בין אפשרות שהאוכל כשר במקרה הטוב, לאחיזת עיניים במקרים רבים אחרים. בין חוסר ארגון במקרה הטוב, לכאוס במקרים רבים אחרים. לצדו פועל ג'ונגל של בד"צים פרטיים שהם 'כפל מס-כשרות' שכולנו משלמים. רפורמת הכשרות שמקדם השר לשירותי דת מתן כהנא היא מהפכה בקנה מידה היסטורי בשוק הכשרות, ואם תמומש באופן מושכל, תיתן לצרכני הכשרות מזון…

סקר "פיו" שפורסם לאחרונה (יהודים אמריקנים 2020), מציג הן שוני בולט בין מגזרים שונים של הקהילה היהודית-אמריקנית והן שינוי עמוק בזהות היהודית בקרב האורתודוקסים ותפיסתם לגבי מעמדם של היהודים בעולם.

הדרך הטובה ביותר להבטיח שאיראן לא תשיג את היכולת לייצר נשק גרעיני היא שארצות הברית תחזק את בעלת בריתה

על מדינת ישראל להכיר בשני מסלולים מקבילים: נישואים דתיים בצד ברית זוגיות חילונית. כך יהפוך דולגופיאט לאזרח שווה זכויות מבלי שתיקרע רקמת החברה המשותפת.

האם יתכן כי פסיקת בג"ץ תזכה לשבחים מצד חרדים ומצד ליבראלים כאחד? חוכמת השיפוט של חנן מלצר וחבריו אפשרה זאת השבוע. הדיון עסק בשאלה האם יש לאפשר לחרדים, כשמינית מהאוכלוסייה, ללמוד בהפרדה מגדרית באקדמיה. השאלה הנקודתית חשובה מעבר לגבולותיה משום שפסק הדין מסרטט מתאר של כללי ההתנהגות הראויים במרחב הציבורי המשותף שאותו חולקים כלל הישראלים עם החרדים, המתפקדים כ"תרבות שכנגד"…