הקדמה
מדריך זה נועד לסייע ליהודים וללא־יהודים, בישראל וברחבי העולם, להבין את האירועים שהתרחשו מאז יום 7 באוקטובר 2023 בהקשר היסטורי ואידאולוגי. זוהי תקופה קשה; לא מלחמת בזק של שישה ימים. חודשים רבים אחרי מתקפת הטרור הרצחנית ביותר בתולדות מדינת ישראל המדינה עדיין שקועה בחזיתות רבות. ביום ה־86 למלחמה הכריז שר הביטחון יואב גלנט כי "אנחנו מותקפים משבע גזרות שונות – עזה, לבנון, סוריה, יו"ש, עיראק, תימן ואיראן". ישראל פלשה לעזה, התגוננה מפני שתי תקיפות חסרות תקדים של איראן, התמודדה עם למעלה מ־27,000 טילים ששיגרו לעברה חיזבאללה, איראן והחות'ים בתימן ונאלצה לחזות בעשרות אלפים מאזרחיה נעקרים מבתיהם בצפון הארץ ובדרומה. אזורים ברצועת עזה ובלבנון הפכו לעיי חורבות, מאות אלפי פלסטינים נעתקו מבתיהם, ואלפים נהרגו.
נוסף על המזרח התיכון יש גם חזית שמינית: תנועה חובקת עולם המוקיעה את פעולותיה של ישראל ואת הציונות עצמה בזמן שישראל מתנצחת שוב ושוב עם בעלות בריתה הקרובות ביותר, ובכללן ארצות הברית, באשר לטקטיקות הצבאיות שלה ואסטרטגיות "היום שאחרי". מתקפות השנאה נגד יהודים מאז 7 באוקטובר הגיעו לרמות שכמוהן לא נראו מאז השואה בשנות ה־30 וה־40 של המאה ה־20 או הגירוש ההמוני של יהודים מארצות ערב בשנות ה־50 של המאה הקודמת.
ולמרות כל אלה, צה"ל איבד הרבה פחות חיילים ממה שרוב המומחים צפו שיאבד בזירת לחימה עירונית קשה ביותר, ואגב כך חיסל אלפי מחבלים והשמיד עשרות אלפי כלי נשק. למרבה הצער נהרגו גם אזרחים רבים, עזתים ולבנונים, שנקלעו לקו האש. בינתיים צפו ועלו בישראל מחדש המחלוקות הפוליטיות, בייחוד בשאלות כואבות כגון הדילמה קורעת הלב של החטופים, ואף צביונה של המנהיגות הנוכחית והעתידית של המדינה.
בספטמבר 2024 עלו על גדותיהם המתחים שרחשו מתחת לפני השטח בצפון הארץ. על פי כל היגיון, ועל פי החוק הבינלאומי, ההפגזות הבלתי פוסקות מאז יום 7 באוקטובר – ללא סיבה נראית לעין – הצדיקו תגובה מצד ישראל. מתקפת הביפרים הממוקדת על מחבלי חיזבאללה באמצע ספטמבר סימנה את נקודת הפתיחה. אחריה חיסלה ישראל את המנהיגים הבכירים של ארגון הטרור, החריבה בסיסי צבא במרחבי לבנון וסוריה והשמידה אלפי אמצעי לחימה שהעבירו לחיזבאללה איראן, רוסיה, צפון קוריאה, סין ועוד שחקנים מבקשי רעה. מטרות המלחמה של ישראל היו ברורות, ותקוותנו היא שמה שהושג עם חתימת הסכם הפסקת האש עם לבנון בנובמבר 2024 יאפשר ל־80,000 המפונים תושבי הצפון לשוב לבתיהם ולהשתקם במהרה. כל זה קרה לקראת סוף 2024, בעת שנמשכו כתישת חמאס בעזה ויירוט טילים בליסטיים בין־יבשתיים ושאר התקפות מצד איראן ושלוחותיה, החות'ים ואחרים.
איש אינו יודע כיצד תסתיים המלחמה מרובת החזיתות. בה בעת רבים בעולם היהודי מתחבטים בשאלות קשות וסבוכות: מה הישראלים מרגישים שישראל מוכרחה לעשות כדי לשרוד, כיצד ייראו ישראל והמזרח התיכון אחרי המלחמות הללו, ואיך ישראל יכולה לשקם את מעמדה בעולם.
מדריך זה – הרואה אור במסגרת הפרויקט "ציונות חדשה במאה ה-21" של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) – הוא הראשון בסדרת חיבורים שיעסקו בסוגיות בוערות של משמעות הציונות, העמיוּת היהודית ומצב העם היהודי בעידן של שנאת יהודים גוברת והולכת. בכוונתנו לעורר דיון נוקב בשאלות כגון מה משמעותה של ישראל לעולם היהודי, כיצד עליה להתקדם מכאן, ואיך יכולה התנועה הציונית לסייע לנו למצוא משמעות היום.
כאן מתבקשת אזהרת תוכן: מדובר בפרויקט אינטלקטואלי מן הסוג הישן. הוא חוקר סוגיות טעונות בעזרת עובדות, מספרים, צירי זמן, ירידה לדקויות וטיעונים מורכבים; לא כל רעיון צריך להצטמצם לכדי סרטון בטיקטוק. הדעות המוצגות כאן אינן מייצגות את הדעות של המכון למדיניות העם היהודי. הן של הכותב, המבקש להודות בזאת לעמיתיו הרבים במכון על התבונה והידע שלהם ועל המחלוקות, הספקנות, היצירתיות והמיומנות בכתיבה, בעריכה ובהפקה של מדריך עדכני זה, המתפרסם חודשים אחרי שנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן פרש, הנשיא דונלד טראמפ חזר לבית הלבן, ו-59 חטופים ישראלים עדיין מוחזקים בעזה, מתוכם כ-24 חיים.
תודה מיוחדת לבארי גלטמן על עריכת התוכן המשובחת, לכרמית גלעד על התרגום היסודי, לענת ברנשטיין על העריכה המקצועית של הגרסה העברית, למיה הסר על הגרפיקה המרהיבה ולדב מימון על הרעיונות החשובים ועל הגרסה הצרפתית המצוינת. יאיר אורביטו ושי ברנט־קונין סייעו במחקר, ודורון קרקוב היה שותף חשיבה יקר ערך.
הדברים מוקדשים לזכרם של כל הנופלות והנופלים, ובפרט לזכרו של בן מזרחי, בן 22, מגיבורי מסיבת הנובה – בזעזוע על שעשרות חטופות וחטופים חפים מפשע עדיין מתייסרים בידי חמאס ובתקווה לשלום אמיתי.
פרופ' גיל טרוי
ירושלים, מאי 2025