עלייה משמעותית בתחושה בקרב יהודים שהמלחמה משפיעה באופן שלילי על הביטחון האישי שלהם.

אירועי השבת השחורה והזוועות שביצעו רוצחי חמא"ס צמאי הדם הזכירו לרבים מראות ותמונות מהשואה. האכזריות הלא נתפסת של רצח תינוקות, נשים וגברים בהיותם יהודים הביאה להשוואות בין הנאצים לחמא"ס ובין השואה לטבח בדרום. וזו טעות.

 

קיבוץ בארי הוא גן עדן שהפך לגיהנום. הייתי שם וראיתי את מה שאסור לראות: מלאך המוות חוגג על כרי דשא מוריקים; גיא צלמוות שהציפורים מצייצות בו בעליזות; סוכה מעוטרת קישוטים, עומדת ללא פגע, ליד הבית של מי שבנה אותה, השרוף עד היסוד. עולם הפוך: בית ארעי ששרד, ליד בית קבע שהושמד.

לפי סקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי, "חרבות ברזל" הביאה לירידה של יותר מ-70% בתחושת הביטחון של הנשאלים • כ-80% ביטאו תמיכה אקטיבית בישראל " נשיא המכון: "יש להמשיך ולחזק את הקשר בין ישראל ויהודי התפוצות"

למלחמה הזו אין עדיין שם. חלפו עשרה ימים; נהרגו למעלה ממחצית מניין ההרוגים במלחמת יום הכיפורים וקרוב לכפליים מהנופלים בששת הימים – ועדיין אין לאסון הזה שם.

זו מלחמת אין ברירה, עניין קיומי, כי ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיראות חלשה בעיני אויביה - וגם בעיני בעלות בריתה. והשאלות הגדולות על המחדלים והכשלים חייבות לחכות לסוף הלחימה

לגיטימי שחיילים שיכולים לשפר את איכות ציודם באמצעות משאבים שגייסו - יעשו זאת, וטוב יעשה צה"ל אם יתמוך במאמץ באמצעות חיבור לספקים שלו ובדרכים נוספות

תוך פחות משתי יממות הצליחו אזרחי ישראל לשלב ידיים וליצור שיתופי פעולה מדהימים לעזרת נפגעי הקרבות בדרום והלוחמים בשטח. וזה רק מעצים את הפער בין נבחרי הציבור לאזרחיה.