לתוצאות משאל העם בבריטניה שהכריע Leave, סיבות רבות ומגוונות, כלכליות, פוליטיות וחברתיות, אבל הסיבה המרכזית לרצונם של האזרחים הבריטים לעזוב את האיחוד הייתה 'לשמור על בריטניה'. במהלך הקמפיין גם מנהיגי לייבור והשמרנים עשו שימוש מאסיבי בטיעון הלאומי. שלא לדבר על נייג'ל פרג', מנהיג UKIP הימנית, שאיים על הבריטים באבדן קרב של הממלכה, ודחף בכל כוחו את מחנה ה-Leave. וזה עבד.…

בשנים האחרונות מתרחשת דרמה של ממש באשר לאפיה ומקומה של הדת בישראל וביחסי דת ומדינה. מאמץ של ארגונים שונים, המתודלק במימון של הפדרציות היהודיות-אמריקאיות ותורמים יהודים מארה"ב המשתייכים לזרמים הפלורליסטיים, נותן את אותותיו. בכמה תחומים בהסדרי דת ומדינה, ובתפיסה הציבורית של היהדות, חל שינוי משמעותי. שורה של ארגוני חברה אזרחית מציעים אלטרנטיבה למונופול שירותי הדת של הרבנות. בתי מדרש פלורליסטיים…

שתי התופעות, שבמבט ראשון נדמות כבלתי קשורות, מדגימות מצב זהה של קריסת הפוליטיקה הרגילה, הממסדית; זו שבנויה ממוסדות מפלגתיים ונשענת על גורמים מתווכים בין האזרחים ובין מקבלי ההחלטות. במקרה הבריטי הפוליטיקה הממסדית הובסה באמצעות תחייה מחדש של מנגנון ההכרעה העתיק – הדמוקרטיה הישירה. משאל עם שאפשר למיליוני אנשים רגילים, "סתם אזרחים", לפעול באופן אישי ולכתוב מחדש את ההיסטוריה בעצמם, בלי…

שמירת השבת בישראל של היום עשויה טלאים טלאים. במובן החוקי, הסדרת שמירת השבת חלקית ויש איים של הסדרה, מדינתית ומקומית, שיוצרים הסדרים שונים ברמה הארצית והמקומית. לצד זאת, גם החוק הקיים נאכף באופן סלקטיבי היוצר מוטיבציה להפרתו. המצב הזה פוגע באופן חמור בשבת. פעילות מסחרית שיש מניע כלכלי חזק לקיימה משגשגת. מי שנזקק מכל למנוחה שבועית מוצא את עצמו נאלץ…

בית המשפט הגבוה לצדק פסק השבוע, שרק הרבנות הראשית יכולה לקבוע אם בית עסק המוכר מזון כשר. כל גורם אחר שיעיד על כשרותו של עסק, גם אם זה בעל המקום עצמו, יישא בתוצאות פליליות של מעשהו. פסיקת בית המשפט העליון המחזירה לרבנות הראשית לישראל את המונופול המוחלט על מתן כשרות ואמורה לחסום את האפשרות למתן כשרות אלטרנטיבית. אבל אפשר להעריך…

הדתה! הדתה! זעקות שבר עולות. הדתה!!! את השד העדתי דחסנו לבקבוק. אז עכשיו יש את השד ההדתי. כותרות בעיתון. פנלים מלומדים. מחקרים אקדמיים. סרטי תעודה. תכניות סטירה. כולם מדברים, מה זה מדברים, זועקים, הדתה! זר כי ייקלע לדיונים הללו, או מי שיושב מעבר לים וקורא את הגרסה האנגלית של עיתון זה ואחרים, יהיה משוכנע שהנה מעבר לדלת, או בנחיתתו בנתב"ג…

לפיכך, ממשלות ישראל קבעו בצדק כי גיור העולים הוא משימה לאומית חשובה. ואולם, העובדות טופחות על פנינו: קבוצת חסרי הדת הולכת וגדלה בכ – 10,000 אזרחים בשנה (עלייה נוספת וריבוי טבעי), בעוד שמספר הגרים הוא רק כ- 1,800. כנגד כל גר מתווספים חמישה אזרחים שאינם מוכרים כיהודים. שאלת הגדרת גבולות הקולקטיב היהודי היא מרכזית ביותר לעתיד העם היהודי בישראל ובתפוצות:…

אנו מציעים לשים יעד לאומי של 5000 מתגיירים בשנה, עד לשנת 2019 ולהעלות ב-10% את מספר המתגיירים בכל שנה החל משנה זו, תוך שימת דגש על מתגיירות. <p">אנו מציעים לנקוט במספר פעולות שיביאו להשגת יעד זה, בהנחה שלפחות חלקן יהיו מוסכמות על מערך הגיור הממלכתי, והוא נכון לקדמן. גיור בישראל-נתוני יסוד: נתוני הגיור הממלכתיים מעידים כי פרוייקט הגיור הלאומי נכשל.…

בסדרת המאמרים "הלכה ציונית" שפורסמה במקור ראשון, בודק פרופ' ידידיה שטרן את התגובה ההלכתית למדינה. לטענתו, כיוון שההלכה גובשה ברובה בגלות, בהעדר ריבונות יהודית, קשה לאתר בה התייחסות ישירה לריבונות. התופעה המרעישה ביותר בחיי היהודים בדורות האחרונים – שובם אל ההיסטוריה – נשארת בלתי מוסדרת בידי ההלכה. פרופ' שטרן טוען כי לשתיקה ההלכתית נוכח הריבונות יש תוצאות קשות הן לגבי…