ההחלטה לקבוע יום זיכרון למאורעות השבת השחורה לפי התאריך העברי, ולא לפי הלועזי, מריחה כמו ניסיון עלוב לטשטש את עוצמת הטראומה ולברוח שוב מאחריות.

אחרי שהתחייב להמשיך לתת לחרדים להשתמט, סמוטריץ' וחבורתו מחוקקים חוק ג'ובים לרבנים. זוהי פגיעה בערכי הציונות הדתית לדורותיה.

בעולם מתוקן גולדפוס האזרח היה מתמנה למנהיג, וגולדפוס הקצין היה מתבקש להתפטר. בעולם שלנו אפשר רק לחלום על גולדפוס המנהיג, וכל שנותר לנו הוא לשמור על גולדפוס הקצין.

התנהלות נתניהו לאורך השנים מלמדת כי פעל ללא לאות לדחיית הכרעה, אך כעת תלותו בבן גביר מונעת ממנו גמישות מדינית, דווקא כשהלחץ הבינלאומי גובר

החרדים יודעים שיש מי שיישא בנטל במקומם, ונתניהו יודע שלכישלון ב-7 באוקטובר אבות רבים. זה מה שמאפשר בשני המקרים את זריקת האחריות על אחרים

בלי החרדים נטל השירות על שאר חלקי החברה הישראלית יהיה בלתי נסבל. על הנהגת הציונות הדתית לדרוש מהחרדים להיכנס מתחת לאלונקה

בנאומו קיווה נתניהו להעביר מסר שהקמפיין נגדו אגרסיבי מדי ולכן לא אמין. זה מה שהוא רצה, רק שבפועל ההפך קרה

בצד התועלת המעשית בהגנת הבית של כולנו, תושג גם תועלת סמלית – החרדים ילבשו מדים כשאר האזרחים ו"יצטרפו" למדינה בחווייתם. כאשר החרדים יהיו מגיני האוכלוסייה על כל גווניה, הרגשות השליליים כלפיהם יפוגו

האנטישמיות היא לא מחלה מקומית, אלא מגפה חברתית. על מדינת ישראל להילחם בה בכל האמצעים, כי את הסכנה שבמגיפות כולנו כבר מכירים היטב.