בשבוע הבא צפויות להתקיים הבחירות למועצת הרבנות הראשית לישראל. בבחירות, המתקיימות פעם ב-5 שנים, נבחרים 10 מבין חברי מועצת הרבנות הראשית, בהליך בחירות מסובך וארכאי. סמכויותיה של מועצת הרבנות הראשית בתחום שירותי הדת משמעותיות, ולמעשה היא הגוף ההלכתי הרשמי העליון של מדינת ישראל. בשתי הקדנציות האחרונות, כלומר בעשר השנים האחרונות, מכהנים במועצה אותם רבנים. דיל פוליטי מבאיש, שנרקם בין המפלגות…

המאבק על דמותה של המשפחה בישראל זכויות הלהט"בים לא התחיל בשבועות האחרונים. בשני העשורים האחרונים חלו שינויים מרחיקי לכת במבנה המשפחה בישראל (ובעולם) והודות לחידושים מדעיים, תרבותיים ומשפטיים, מבנה המשפחה המסורתי, וזה שנתפס על ידי היהדות וההלכה כיחיד הלגיטימי לכתחילה, מאותגר. בעוד שכשמדובר בהקמת משפחות 'סטרייטיות' שלא בחופה וקידושין, או חד הוריות, לרוב כאלו של נשים, הרבנים לא מרימים קול…

ראש הממשלה התלונן שהדיון בחוק היסוד "ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי" נעשה באופן רדוד. נתניהו מכוון לכך שה"כצעקתה" של המתנגדים איננה מבוססת על ניתוח רציני ולכן היא לוקה בהבנת הנקרא. ואולם, התבוננות מקצועית בחוק – הן מהבחינה המשפטית והן מהבחינה החברתית – מעצימה את התחושה כי מדובר בתקלה בעלת ממדים היסטוריים. רבות דובר בפגיעה שהחוק מסב למיעוטים הלא-יהודים…

אני יושב ברכב המזדחל בפקק בכביש בגין החוצה את ירושלים. מסביבי מאות נהגים מתוסכלים. ההרים מסביבי מכוסים כולם בשכונות בנויות בצפיפות. ירושלים של 2018 היא העיר הגדולה בישראל. אלו ימי האבלות על חורבן הבית וכבר לא התגלחתי כמה ימים. אני שולח יד לגרד את זיפי זקני המציקים ואגב כך תוהה ביני לבין עצמי. ירושלים בנויה כפי שאף פעם לא הייתה.…

חכמי הדורות התחבטו באשר לסיבת חורבן בית המקדש וירושלים. המקורות התלמודיים והמדרשיים מעלים מגוון רחב של אפשרויות, שכולן תולות את האשמה בהתנהגות של בני התקופה. אחד ההסברים המרתקים מופיע בתלמוד הבבלי (בבא מציעא, ל): "אמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה… ולא עבדו לפנים משורת הדין". במבט ראשון, הדברים תמוהים: שמירת דין התורה היא…

על פניו, תהליך חקיקתו של חוק יסוד מסוג זה היה אמור להיות מהלך חגיגי במיוחד: לאחר שבעים שנות ריבונות, המדינה מגדירה את עצמה בחוקתה ומקדשת את היותה "מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו להגדרה עצמית". לכאורה, זה רגע היסטורי בחיי האומה והמדינה כאשר בית המחוקקים מתכנס לצורך תרגום המסרים הנעלים של הכרזת העצמאות אל תוך החוקה…

האירועים הללו הם שיא של תהליך שהופך את העם היהודי בישראל ובתפוצות מעם אחד, לסוג של קואליציה ואופוזיציה, צדדים נצים, שכל מפגש ביניהם הופך לעימות פוליטי על שורה של נושאים שלגביהם לעולם לא תהיינה הסכמות. ככל שהתהליך הזה מתקדם, הוא הופך להיות קשה ובנקודה מסוימת יש חשש שהוא יהיה לא הפיך. על שני הצדדים להתעשת ולנהל את היחסים המורכבים הללו…

כנסת ישראל שוקדת על עיצוב חוק יסוד שיעסוק בזהות המדינה: חוק הלאום. אף שהחוק מיותר במובן המהותי – שהרי קיימת הסכמה רחבה מאד, מקומית ובינלאומית, כי ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי – ניתן היה להצדיק את חקיקתו כמהלך סמלי, חגיגי, שמנסח גם ברמה הנורמטיבית את תעודת הזהות הקולקטיבית של המדינה. ואולם, שועלים קטנים – פוליטיקאים מהימין ההזוי ונספחיהם…

בנוסח שיידון בכנסת בימים הקרובים, לקראת אישורו במליאה בקריאה שניה ושלישית, נקבע כי "המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי" לדקדוק המשפטי הזה יש משמעות מעשית גדולה. בדרך הזו החוק מאפשר לממשלת ישראל לעשות כל צעד שהוא שיש בו פגיעה ביהודי התפוצות ובקשר עמהם. מצדדי החוק טענו כי אחד ממוקדיו הוא מתן מעמד חוקי-חוקתי לזיקה של…