מאמרי דעה

כינון חוקה מלאה ומקיפה אינו מציאותי בעת הזאת

חוקה רזה אינה ויתור על חזון חוקתי מלא אלא בחירה מושכלת בעיתוי ובדרך. היא מאפשרת לציבור להבין את המהלך, לעקוב אחריו, להרגיש שותף לו ולבטוח בו.
כינון חוקה מלאה ומקיפה אינו מציאותי בעת הזאת
מגילת העצמאות פרוסה על הכביש במהלך מחאה בתל אביב. צילום: אלישיב רקובסקי TPS

דת-ומדינה-תשע"ח – לחשב מסלול מחדש

השנה שחלפה חידדה עוד יותר את המחלוקות הקורעות את הציבור הישראלי בסוגיות דת ומדינה. בכל הסוגיות המרכזיות, התחוללו אירועים דרמטיים, חלקם כאלו שאיימו, ועדיין מאיימים לפרק את הקואליציה, וכולם מאיימים על שלמות העם בישראל והעם היהודי כולו. בימים בהם 'על המדינות יאמר' ועם כניסתה של שנת ה-70 למדינה, האם נדונה החברה והמדינה ללכת באותו נתיב למשברים חוזרים ונשנים, או שאולי…

השבט החמישי

נאום השבטים של הנשיא ריבלין, משנת 2015, הנכיח את קיומו של "סדר ישראלי חדש", המורכב מארבעה שבטים מרכזיים: חילונים, חרדים, ערבים וציונים-דתיים. זהו, לכאורה, ה"אנחנו" הישראלי: פדרציית שבטים החולקים גורל משותף, גם אם קיימת ביניהם מחלוקת עמוקה בדבר החזון הראוי למדינת ישראל. ואולם, אפשר שהתמונה מורכבת יותר: הנשיא נשא השבוע דברים בפני אלפי יהודים, חברי הפדרציות הציוניות, שמייצגים קבוצת ענק…

הפלסטינים לא שקופים

המדרש בבראשית רבה, הדן בקניית מערת המכפלה על-ידי אברהם, גורס כי "זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הן בידיכם". המפרשים ראו בכך את ראשית קניינו של עם ישראל בארץ ישראל, שהצטרף להבטחת ה' לאבות ולזרעם. לצערנו, הפלסטינים אינם מתחשבים במדרש זה, או באופן כללי להבטחת הארץ לעם ישראל. הם תובעים לעצמם זכויות בארץ,…

האם השופטים אוביקטיביים?

האם זהותו האישית של השופט רלוונטית להכרעה השיפוטית בה יבחר? יש הסוברים כי העבודה השיפוטית היא במהותה אובייקטיבית, ניטרלית, בעלת אופי סמי-מדעי. לשיטתם, השופט הוא מקצוען נטול העדפות אישיות, ולכן מומחיותו המשפטית קובעת את התוצאה השיפוטית – ולא זהותו. כשם שהפעלת כללי משחק השחמט איננה מושפעת מהרקע האישי של השחקנים, כך גם שיקול הדעת של השופט אינו מושפע מהרקע האישי…

יהדות ואסלאם-לא קיר, גשר

היהדות והאסלם דתות אחיות. הזהות ביניהן גדולה מאוד. למרות זאת, התפיסה הבין-דתית הרווחת של המאמינים בשתי הדתות, היא של תהום בין הדתות, והתפיסה הפוליטית היא של הדתות כאיום. אבל הדמיון בין הדתות, והיחס הדתי החיובי ההדדי, יכולים להפוך אותן לגשר. היכרות של יהודים את האסלאם ועקרונותיו, ולהפך, באמצעות מערכת החינוך, ובערוצים אחרים, כמו גם שיח בין-דתי, יכולים לבנות את הגשר…

משפט עברי ובני תרבות

מאמרי דעה שפורסמו מעל בימה זו, הפעילו צופרי אזעקה המתריעים מפני אסון קרוב המתרגש ומאיים על החברה הישראלית: סעיף המשפט העברי בהצעת חוק הלאום (מאמר מערכת, הדתת שיטת המשפט, 18.9.17; פרוקצ'יה, יום הכיפורים של המשפט הישראלי, 26.9.16). על פי הסעיף, במקרי לקונה משפטית – כאשר אין בנמצא תשובה מחייבת, בחוק, בפסיקה או בהיקש, לשאלה שבמחלוקת - יחויב בית המשפט להכריע…

אנחנו והאומות-לחשב מסלול מחדש

מה יונה זו מכפרת על העונות, כך ישראל מכפרים על האומות, שכל אותן שבעים פרים שמקריבים בחג כנגד שבעים אומות שלא יצדה העולם מהם כפי שכתוב: (תהילים קט) "תחת אהבתי ישטנוני, ואני תפלה" (מדרש שיר השירים רבה, א). במהלך כל השנה מוקד התפילות ועבודת המקדש, או כיום עבודת ה' של עם ישראל מכוונת פנימה ומבקשת לפעול בציר שבין אדם למקום…

כיוון חדש לציונות הדתית

מיהי הציונות הדתית? האם יש לה עתיד כמגזר, כקהילה אחת, או שדינה להתרסס לקהילות קטנות, נבדלות ומפולגות? האם יש טעם למצוא מכנה משותף רחב אחד, או שהימים הללו חלפו, ובאה העת להכיר בכך שמדובר בשם תואר בלבד, ללא תוכן אמתי? האם יש לשמור על 'טוהר המחנה', כמו שטען כאן לאחרונה הרב אלי סדן וסבורים אחרים, או להעדיף הטרוגניות מכילה? לשאלות…

אשמנו? בגדנו? / סולידאריות ישראלית

השעון הלאומי מורה על "ימים נוראים", מועד של חשבון נפש. הביטוי החד לכך הוא בווידוי הקלאסי - "אשמנו, בגדנו, גזלנו" – שהוא הנושא החוזר המרכזי של תפילת יום הכיפורים. הווידוי, ביקורת עצמית שנוסחה קבוע מראש, מניח שתי הנחות מעוררות מחשבה: ראשית, הביקורת העצמית – זה ברור – לא תיגמר בטוב, ולא תוציא אותנו עם דו"ח התנהגות נקי. הטקסט המוכתב מניח…