המכון למדיניות העם היהודי
אתר המכון למדיניות העם היהודי
he
en
למרכז המידע
ניוזלטר
למרכז המידע
בית
אודות
ייעוד המכון
מועצת המנהלים
חבר הנאמנים הבינלאומי
צוות
עמיתים
עמיתים לשעבר
מרכזי המכון
המרכז לזהות יהודית-ישראלית
המרכז ללכידות יהודית-ישראלית
המרכז לחוסן יהודי
המרכז למידע וייעוץ על שם דיאן וגילפורד גלייזר
מנהלת עמ"י
תחומי עיסוק ומחקרים
סוגי תוכן
מחקרים
ניתוחי AI
סקרים
מדד 'JPPI – קול העם היהודי'
מדד JPPI לחברה הישראלית
מדד הפלורליזם בישראל
פודקאסטים
פודקאסט ה-JPPI בהנחיית שמואל רוזנר
פודקאסט JEWISH CROSSROADS – בהנחיית תמר איש שלום
הסכת העם היהודי – בהנחיית יעקב כץ
מאמרי דעה
וידאו
תחומי מחקר
חוקה רזה
דמוקרטיה
דת ומדינה
חרדים
זהות וחינוך
גיאופוליטיקה
חרבות ברזל
אנטישמיות
קהילות יהודיות בעולם
יחסי ישראל-תפוצות
המזרח התיכון
יחסי ישראל-סין
חוקה רזה
אירועים
אירועי עבר
אירועים עתידיים
תקשורת
מאמרי דעה
כתבות
הודעות לעיתונות
ניוזלטרים
ניוזלטר
Search for:
Search Button
דף הבית
>
פרסומים
>
מאמרים
>
מאמרי דעה
מאמרי דעה
מי שמתנגד לחוקה הרזה מכריע ערכית בעד המשך הכאוס השלטוני והחברתי
"חוקה רזה" תייצב את הממשל, תחזק את אמון הציבור ברשויות, תנמיך את להבות הקיטוב החברתי ותעצור את ההתדרדרות לסף מלחמת אזרחים.
לקריאה
06/01/2026
מאת:
השופט בדימוס רענן גלעדי
הפגנה בתל אביב. צילום: גדעון מרקוביץ' TPS
טובלים ושרץ בידם
הממשלה החליטה להעביר השבוע את "חוק המקוואות" אותו יזמה סיעת יהדות התורה כתגובה להחלטת בג"ץ שהורה לפתוח את שירותי המקוואות הציבוריים לכלל הזרמים ביהדות. זהו חוק רע. הוא רע כי תכליתו המוצהרת היא לעקוף את פסיקת בג"ץ ובכך הוא מכרסם תחת סמכותו ויוצר עוד עימות מיותר בין הכנסת לבין בית המשפט העליון בנושא הנפיץ של יחסי דת ומדינה. אבל הוא…
15/03/2016
מאת:
ד"ר שוקי פרידמן
הטהרה שלי והטומאה שלך
ראיתם פעם הצעת חוק במדינת ישראל שדברי ההסבר שלה מגייסים, להצדקת האמור בה, את בית המקדש ואת הכהן הגדול, את יום הכיפורים ואת קודש הקודשים? ואם לא די בכך, המציעים גם מקשרים בין הצעת החוק שלהם לבין המקום המקודש ביותר, הלא הוא "קודש הקודשים" ואף למעמד הר סיני וקבלת התורה הגיעו. אין ספק, השימוש בכל ארסנל הקדושה היהודי – גבוה…
15/03/2016
מאת:
פרופ' ידידיה שטרן
מעשה בלעם במהופך
לפני ימים אחדים הניח ח"כ ניסן סלומינסקי על שולחן הכנסת הצעה לתיקון חוק יסודות המשפט שמטרתה לחזק את מעמדו של המשפט העברי בפעילותם של בתי המשפט בישראל. על פניו עניין ראוי ביותר, שאנו תומכים בו בכל לב. המשפט העברי יכול להוות סממן חשוב במתן תוכן ערכי ליהדותה של מדינת ישראל. ואולם, קריאת פרטי ההצעה הנוכחית - כמה מאכזב - מדגימה…
08/03/2016
מאת:
פרופ' ידידיה שטרן
מפלים את הציונים
בשבוע האחרון הודיעה המדינה כי ההקצאה הזעירה שהובטחה לארגונים העוסקים ב'התחדשות יהודית' – כבשת רש אנורקטית – "מוקפאת בשלב זה". בזמן שמאות מיליונים המיועדים לקידום "תרבות יהודית" מוקצים בעיקר לארגונים אורתודוקסיים, המדינה מתנערת מתקצוב ארגונים שמעוניינים להנגיש תרבות יהודית לחברה הישראלית, ברוח ציונית של כלל ישראל. ידיעה זו, בשפה יבשושית וטכנית, מבטאת העדפה סקטוריאלית לקידום תפיסה אחת של "יהדות", זו…
07/02/2016
מאת:
פרופ' ידידיה שטרן
למי שייכת מגה?
למי שייכת חברת מגה? איזה אינטרס היא אמורה לשרת? התשובה השכיחה לשאלות אלו היא אחת: בעלי המניות. ההנחה היא שמאחר והחברה עסקית היא פרי יוזמתם של בעלי המניות וכיוון שהם מממנים אותה תוך נטילת סיכונים, החברה "שלהם". בעלי המניות נתפסים כבעלים של החברה, ואילו כל שאר המעורבים בחייה – עובדים, נושים, ספקים, צרכנים ואחרים – חיצוניים לה. תפיסה זו היא…
25/01/2016
מאת:
פרופ' ידידיה שטרן
חינוך במדינת כל מיעוטיה
יש מילה בעברית שאיננה ניתנת לתרגום לשפות אחרות: "ממלכתיות". הקושי בתרגום מלמד לא רק על חמקמקות המשמעות של המונח, אלא גם על היותו מאפיין ייחודי של החברה הישראלית. בן-גוריון, הארכיטקט הגאוני של תקומת ישראל, טבע את המונח והפך אותו לדגל המבטא את השאיפה לנטוע תודעת מדינה ריבונית בעם שהיה מפוזר ומפורד בין העמים. הממלכתיות, כפי שמסביר ניר קידר, נועדה להעצים…
07/01/2016
מאת:
פרופ' ידידיה שטרן
כנסת בורחת מאחריות
שוב חוזר הניגון, והוא צורם, מאכזב ומביש. חוק שירות ביטחון, שמכוחו מתגייסים בנינו ובנותינו להגנת המדינה בגופם, תוקן שוב השבוע בכנסת ישראל, לרגל חילופים בהרכב הקואליציוני. התיקון הנוכחי, על פי דרישת החרדים, הוא מפנה אחרון בעלילה סבוכה ומופרכת של הוראות בדבר הגיוס לצה"ל. גיוס החרדים לצה"ל הוא לא רק ראוי אלא גם בר ביצוע, ללא מאבק תרבותי ודתי, ובלבד שהמערכת…
29/11/2015
מאת:
פרופ' ידידיה שטרן
גיור – הדור הבא
מסורת היהדות מכירה באפשרות של מי שאיננו יהודי להפוך ליהודי. בכך מובהר כי ה"יהדות" איננה רואה עצמה כגזע אלא כקבוצת זהות. ואולם, מהו התהליך שבאמצעותו ניתן להפוך ליהודי? מי מנהל אותו ומכוח איזו סמכות? מהו קנה המידה שעל פיו ניתן לממש רצון להמיר זהות אחרת בזהות יהודית? התשובות לשאלות אלו נתונות במחלוקת עמוקה בתוך ישראל ומחוצה לה. המסגור המקובל של…
18/10/2015
מאת:
פרופ' ידידיה שטרן
להתפלל עם העבריינים
המאמר התפרסם לראשונה במקור ראשון בערב יום הכיפורים יתכנס רוב רובו של העם בבתי הכנסת ויאמר, שלוש פעמים רצופות, את המילים העתיקות, הסתומות: "על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירין להתפלל עם העבריינים". מה פירוש עניין זה? האם הוא נוגע לחיינו או שמדובר בנוסח ישן, אנכרוניסטי, שנאמר מתוך שמרנות גרידא? ובכלל, מיהם העבריינים?…
21/09/2015
מאת:
פרופ' ידידיה שטרן
טען עוד פרסומים
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות
כלי נגישות
כלי נגישות
הגדל טקסט
הגדל טקסט
הקטן טקסט
הקטן טקסט
גווני אפור
גווני אפור
ניגודיות גבוהה
ניגודיות גבוהה
ניגודיות הפוכה
ניגודיות הפוכה
רקע בהיר
רקע בהיר
הדגשת קישורים
הדגשת קישורים
פונט קריא
פונט קריא
איפוס
איפוס